Otzarot-Article

רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל פֵּרֵשׁ (בְּסִפְרוֹ "אֹרַח חַיִּים"), שֶׁבִּהְיוֹתֵנוּ בְּמִצְרַיִם הָיִינוּ שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּמָשַׁכְנוּ מֵהֶם יָדֵינוּ וְהָיִינוּ לְעַם ה', וּבְכָךְ נִתְקַדַּשְׁנוּ קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה. בִּבְחִינַת: "מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד" (בְּרָכוֹת לד:). מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, שֶׁמְּחֻסָּן יוֹתֵר מִמִּי שֶׁלֹּא חָלָה. וְזֶהוּ: "קַדֵּשׁ, וּרְחַץ", הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְנֵית בְּהִטַּהֲרוּת וּבְרַחֲצָה מִן הַחֵטְא.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זָצָ"ל, שֶׁהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ בִּימֵי חָלְיוֹ לְשִׁעוּר הַשַּׁבָּת בְּ"אֹהֶל רָחֵל". גָּרַר רַגְלוֹ הַחוֹלָה, הָלַךְ בְּקֹשִׁי רַב, וְכַמָּה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהִגִּיעוּ לַשִּׁעוּר הִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ וְלִוּוּהוּ בְּהַעֲרָצָה.

הִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַמָּלֵא מִפֶּה לְפֶה, וְרַבֵּנוּ עָצַר. "בְּכָבוֹד", אָמַר, "הִכָּנְסוּ!"

נִרְתְּעוּ: "שֶׁהָרַב יִכָּנֵס רִאשׁוֹן", כַּדִּין וְכַהֲלָכָה, וּכְחוֹבַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ!

"לֹא, לֹא לֹא", שָׁנָה רַבֵּנוּ וְשִׁלֵּשׁ. "אַתֶּם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אַתֶּם חֲשׁוּבִים מִמֶּנִּי בַּמָּרוֹם - בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד. אֲנִי אֵינִי צַדִּיק גָּמוּר, וְאַתֶּם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה - הִכָּנְסוּ, בְּכָבוֹד!"

וְנִכְנְסוּ... (יָגִילוּ בְּמַלְכָּם)

	נשא - שבועות תש"פ
	"וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר"
	רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל פֵּרֵשׁ (בְּסִפְרוֹ "אֹרַח חַיִּים"), שֶׁבִּהְיוֹתֵנוּ בְּמִצְרַיִם הָיִינוּ שְׁקוּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּמָשַׁכְנוּ מֵהֶם יָדֵינוּ וְהָיִינוּ לְעַם ה', וּבְכָךְ נִתְקַדַּשְׁנוּ קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה. בִּבְחִינַת: "מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד" (בְּרָכוֹת לד:). מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, שֶׁמְּחֻסָּן יוֹתֵר מִמִּי שֶׁלֹּא חָלָה. וְזֶהוּ: "קַדֵּשׁ, וּרְחַץ", הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְנֵית בְּהִטַּהֲרוּת וּבְרַחֲצָה מִן הַחֵטְא. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זָצָ"ל, שֶׁהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ בִּימֵי חָלְיוֹ לְשִׁעוּר הַשַּׁבָּת בְּ"אֹהֶל רָחֵל". גָּרַר רַגְלוֹ הַחוֹלָה, הָלַךְ בְּקֹשִׁי רַב, וְכַמָּה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהִגִּיעוּ לַשִּׁעוּר הִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ וְלִוּוּהוּ בְּהַעֲרָצָה. הִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַמָּלֵא מִפֶּה לְפֶה, וְרַבֵּנוּ עָצַר. "בְּכָבוֹד", אָמַר, "הִכָּנְסוּ!" נִרְתְּעוּ: "שֶׁהָרַב יִכָּנֵס רִאשׁוֹן", כַּדִּין וְכַהֲלָכָה, וּכְחוֹבַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ! "לֹא, לֹא לֹא", שָׁנָה רַבֵּנוּ וְשִׁלֵּשׁ. "אַתֶּם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אַתֶּם חֲשׁוּבִים מִמֶּנִּי בַּמָּרוֹם - בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד. אֲנִי אֵינִי צַדִּיק גָּמוּר, וְאַתֶּם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה - הִכָּנְסוּ, בְּכָבוֹד!" וְנִכְנְסוּ... (יָגִילוּ בְּמַלְכָּם)