Otzarot-Article

"נוֹהֲגִים לִשְׁטֹחַ עַנְפֵי אִילָנוֹת בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבַבָּתִּים, כְּדֵי לְהַזְכִּיר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת נִדּוֹנִים עַל פֵּרוֹת הָאִילָן" (שְׁמוֹת רַבָּה טו-ז).

וְתָמַהּ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מִסַּטְמֶר, בַּעַל "דִּבְרֵי יוֹאֵל" זָצָ"ל: הֲרֵי ט"וּ בִּשְׁבָט הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְפֵרוֹת הָאִילָן. אִם כֵּן, רָאוּי הָיָה לִשְׁטֹחַ אִילָנוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְלֶאֱכֹל פֵּרוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַפֵּרוֹת. וְהִנֵּה רוֹאִים אָנוּ "עוֹלָם הָפוּךְ": בְּט"וּ בִּשְׁבָט אוֹכְלִים פֵּרוֹת, וּבְחַג' הַשָּׁבוּעוֹת מְקַשְּׁטִים בְּאִילָנוֹת. הֲלֹא דָּבָר הוּא!

אַךְ "מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה" אַף בְּסִדְרָם זֶה שֶׁל דְּבָרִים!

לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹצִים לַעֲמֹד עַל טִיבָם שֶׁל הָאִילָנוֹת – יֵשׁ לִבְחֹן אֶת פֵּרוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁרוֹצִים לַעֲמֹד עַל טִיבָם שֶׁל הַפֵּרוֹת – יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּאִילָנוֹתֵיהֶם!

אָמְנָם, "בָּעֲצֶרֶת נִדּוֹנִים עַל פֵּרוֹת הָאִילָן", אֲבָל אִם רוֹצִים לַעֲמֹד עַל טִיב הַפְּרִי, יֵשׁ לָשֵׂאת עַיִן לְשָׁרְשׁוֹ וְגִזְעוֹ. "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת" (שְׁמוֹת רַבָּה טו-ז). אִם צֶאֱצָאִים אָנוּ לָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּלְשִׁבְטֵי יָ-הּ, אִם נֵצֶר אָנוּ לְדוֹר מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה, לְדוֹרוֹת מְקַדְּשֵׁי שֵׁם שָׁמַיִם, עַתִּירֵי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה, לְרַבָּנִים וְאַנְשֵׁי שֵׁם וְלִקְהִלּוֹת קֹדֶשׁ מְפֹאָרוֹת וַעֲתִירוֹת יַחַס – יָדוֹעַ נֵדַע כִּי מֻשְׁרָשִׁים אָנוּ בְּמוֹרַשְׁתָּם, וִיהֵא לִבֵּנוּ סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁלֹּא יִיבַשׁ הַמַּעְיָן וְלֹא יִקָּצֵץ הָאִילָן, וִיהֵא טַעַם הָעֵץ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, וְעוֹד תָּשׁוּב הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ וּלְנֵזֶר תִּפְאַרְתָּהּ, וְתִמָּשֵׁךְ שׁוֹשֶׁלֶת הַזָּהָב בְּכָל יִפְעָתָהּ!

וּבְט"וּ בִּשְׁבָט אָמְנָם נִדּוֹנִים הָעֵצִים, אַךְ אִם תִּרְצֶה לַעֲמֹד עַל אָפְיוֹ שֶׁל הָעֵץ – בָּחוֹן תִּבְחַן אֶת הַפֵּרוֹת! אִם רוֹאֶה אַתָּה הוֹרִים הַשּׁוֹלְחִים בְּנֵיהֶם לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי מֻשְׁרָשׁ, דּוֹאֲגִים שֶׁיֵּדְעוּ אֶת מוֹרַשְׁתָּם, שֶׁיַּכִּירוּ אֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּלְמְדוּ תּוֹרָה וּמִשְׁנָה, הֲלָכָה וּמִדְרָשׁ. שֶׁיִּהְיוּ רְתוּקִים לְשַׁלְשֶׁלֶת הַזָּהָב הַהוֹלֶכֶת וְנִטְוֵית מִמַּעֲמַד הַר סִינַי וְעַד יָמֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻבָּרִים לְדוֹרוֹת עַתִּירֵי מָסֹרֶת וַהֲדַר מוֹרֶשֶׁת – אוֹת הוּא שֶׁהַהוֹרִים עַצְמָם מְחֻבָּרִים לַמּוֹרֶשֶׁת, מֻשְׁרָשִׁים אֱמוּנָה זַכָּה וּבָרָה. וְאִלּוּ הוֹרִים הַשּׁוֹלְחִים אֶת בְּנֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת לִמּוּד מְנֻכָּרִים לַיַּהֲדוּת וּלְרוּחָהּ, חֲדוּרֵי רוּחַ מַתִּירָנוּת וּכְפוֹר כְּפִירָה, שָׁם לוֹמְדִים לִבְעֹט בַּמָּסֹרֶת וּלְזַלְזֵל בְּמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וּבְמִנְהֲגֵי אָבוֹת – מְעִידִים הֵם בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עַל עַצְמָם, וְעַל זִקָּתָם הָרוֹפֶפֶת לַמּוֹרֶשֶׁת הַנִּפְלָאָה.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. גְּבִיר אֶחָד, מֵחֲסִידֵי הָרַבִּי מֵאַנְטוֹנִיָּה זָצָ"ל, נִסְחַף בְּרוּחַ הַתְּקוּפָה. כְּלַפֵּי חוּץ לֹא שִׁנָּה דָּבָר, נוֹתַר עֲטוּר זָקֵן וּפֵאוֹת, אַךְ אֶת בְּנוֹ שָׁלַח לַגִּימְנַסְיָה, לְהִשְׁתַּלֵּם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. מְחָאוֹת רַבּוֹ לֹא הוֹעִילוּ, וְהִצִּיב בְּפָנָיו בְּרֵרָה: "אוֹ הַגִּימְנַסְיָה, אוֹ אֲנִי". אָמַר הַגְּבִיר לְעַצְמוֹ: "לָרַבִּי יֵשׁ אָח – הָרַבִּי מִוִּיזְ'נִיץ זָצָ"ל – הַיָּדוּעַ כְּאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ כֹּה קַפְּדָן. אֶסַּע אֵלָיו, וִיקָרְבֵנִי בְּלֹא תְּנָאִים".

אָמַר וְעָשָׂה, וְאָכֵן הִתְקַבֵּל בְּאַהֲבָה רַבָּה, כְּפִי שֶׁהִתְקַבֵּל שָׁם כָּל יְהוּדִי. הָיוּ שֶׁנִּסּוּ לִרְמֹז, טָעֲנוּ בְּאָזְנֵי הָרַבִּי שֶׁאִם אָחִיו מְרַחֵק אַל לוֹ לְקָרֵב, אַךְ דִּבְרֵיהֶם נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת: הָרַבִּי אֵינוֹ מְרַחֵק יְהוּדִי! לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהָרַבִּי פָּנָה אֵלָיו וְהִצִּיעַ שֶׁיְּלַוֵּהוּ בְּטִיּוּלוֹ הַיּוֹמִי, כָּבוֹד שֶׁזָּכוּ לוֹ אַךְ מְעַטִּים.

הָלְכוּ בַּשְּׂדֵרָה, וְהָעֵצִים הַמְּצִלִּים הִזְכִּירוּ לָרַבִּי מְאֹרָע נִשְׁכָּח. כְּשֶׁלָּמַדְנוּ בַּ'חֵידֶר', סִפֵּר, וְחַג הַפֶּסַח הִתְקָרֵב, בִּקְּשָׁה אֵשֶׁת הַמְלַמֵּד לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת לְפֶסַח. הוֹרְתָה שֶׁנִּלְמַד בֶּחָצֵר. כַּמָּה שָׂמַחְנוּ וְעָלַזְנוּ! הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הָרוּחַ נָשְׁבָה, פַּרְפָּרִים עוֹפְפוּ, הַתַּרְנְגוֹלוֹת קִרְקְרוּ. מִי הִסְכִּית לְדִבְרֵי הַמְלַמֵּד! רָאָה שֶׁדַּעְתֵּנוּ מֻסַּחַת מֵהַלִּמּוּד, וְנִכְנַע. עָרַךְ לָנוּ חִידוֹן, מִי יוֹדֵעַ לְזַהוֹת אֶת הָעֵצִים סָבִיב. הָעֲנָפִים הָיוּ חֲשׂוּפִים מֵעָלִים, בְּשִׁלְהֵי הַחֹרֶף. מִי יֵדַע לְהַבְחִין בֵּין עֵץ לְעֵץ. הֵחֵל נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: כְּשֶׁהַגֶּזַע כָּזֶה, עֵץ תַּפּוּחִים הוּא. וְהַהוּא, עֵץ שְׁזִיפִים. נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאֹזֶן אַחַת, וְיָצְאוּ בַּשְּׁנִיָּה. מִי זָכַר אֶת הַסִּימָנִים הַשּׁוֹנִים...

אֲבָל מָה, אָמַר הָרַבִּי, לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהָעֲנָפִים הִתְכַּסּוּ בְּעָלִים, וְחָנְטוּ פֵּרוֹת. וְאָז, לֹא הָיָה עוֹד צֹרֶךְ בְּנִחוּשִׁים וּבְסִימָנִים: עֵץ שֶׁמּוֹצִיא תַּפּוּחִים, עֵץ תַּפּוּחִים הוּא. וְעֵץ שֶׁמּוֹצִיא שְׁזִיפִים, עֵץ שְׁזִיפִים הוּא... מֵבִין מַר?!

וְהַגְּבִיר הוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מֵהַגִּימְנַסְיָה...

הַפֵּרוֹת בְּט"וּ בִּשְׁבָט מְעִידִים עַל הָעֵצִים בְּיוֹם חַגָּם. וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, כַּאֲשֶׁר נִדּוֹנִים הַפֵּרוֹת, נְעַטֵּר כֻּלָּנוּ אֶת בֵּיתֵנוּ בְּעַנְפֵי עֵצִים מוֹרִיקִים. נָעִיד עַל קְשָׁרֵינוּ עִם הַשֹּׁרֶשׁ הַמְסֹעָף וְהָאִילָן הַמְפֹאָר שֶׁאָנוּ פֵּרוֹתָיו, וְנַכְרִיז בְּפֶה מָלֵא: הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִמְשֶׁכֶת וְתִמָּשֵׁךְ, עַד בִּיאַת גּוֹאֵל! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	נשא - שבועות תש"פ
	"וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר"
	"נוֹהֲגִים לִשְׁטֹחַ עַנְפֵי אִילָנוֹת בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבַבָּתִּים, כְּדֵי לְהַזְכִּיר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת נִדּוֹנִים עַל פֵּרוֹת הָאִילָן" (שְׁמוֹת רַבָּה טו-ז). וְתָמַהּ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מִסַּטְמֶר, בַּעַל "דִּבְרֵי יוֹאֵל" זָצָ"ל: הֲרֵי ט"וּ בִּשְׁבָט הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְפֵרוֹת הָאִילָן. אִם כֵּן, רָאוּי הָיָה לִשְׁטֹחַ אִילָנוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְלֶאֱכֹל פֵּרוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַפֵּרוֹת. וְהִנֵּה רוֹאִים אָנוּ "עוֹלָם הָפוּךְ": בְּט"וּ בִּשְׁבָט אוֹכְלִים פֵּרוֹת, וּבְחַג' הַשָּׁבוּעוֹת מְקַשְּׁטִים בְּאִילָנוֹת. הֲלֹא דָּבָר הוּא! אַךְ "מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה" אַף בְּסִדְרָם זֶה שֶׁל דְּבָרִים! לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹצִים לַעֲמֹד עַל טִיבָם שֶׁל הָאִילָנוֹת – יֵשׁ לִבְחֹן אֶת פֵּרוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁרוֹצִים לַעֲמֹד עַל טִיבָם שֶׁל הַפֵּרוֹת – יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּאִילָנוֹתֵיהֶם! אָמְנָם, "בָּעֲצֶרֶת נִדּוֹנִים עַל פֵּרוֹת הָאִילָן", אֲבָל אִם רוֹצִים לַעֲמֹד עַל טִיב הַפְּרִי, יֵשׁ לָשֵׂאת עַיִן לְשָׁרְשׁוֹ וְגִזְעוֹ. "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת" (שְׁמוֹת רַבָּה טו-ז). אִם צֶאֱצָאִים אָנוּ לָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּלְשִׁבְטֵי יָ-הּ, אִם נֵצֶר אָנוּ לְדוֹר מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה, לְדוֹרוֹת מְקַדְּשֵׁי שֵׁם שָׁמַיִם, עַתִּירֵי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה, לְרַבָּנִים וְאַנְשֵׁי שֵׁם וְלִקְהִלּוֹת קֹדֶשׁ מְפֹאָרוֹת וַעֲתִירוֹת יַחַס – יָדוֹעַ נֵדַע כִּי מֻשְׁרָשִׁים אָנוּ בְּמוֹרַשְׁתָּם, וִיהֵא לִבֵּנוּ סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁלֹּא יִיבַשׁ הַמַּעְיָן וְלֹא יִקָּצֵץ הָאִילָן, וִיהֵא טַעַם הָעֵץ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, וְעוֹד תָּשׁוּב הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ וּלְנֵזֶר תִּפְאַרְתָּהּ, וְתִמָּשֵׁךְ שׁוֹשֶׁלֶת הַזָּהָב בְּכָל יִפְעָתָהּ! וּבְט"וּ בִּשְׁבָט אָמְנָם נִדּוֹנִים הָעֵצִים, אַךְ אִם תִּרְצֶה לַעֲמֹד עַל אָפְיוֹ שֶׁל הָעֵץ – בָּחוֹן תִּבְחַן אֶת הַפֵּרוֹת! אִם רוֹאֶה אַתָּה הוֹרִים הַשּׁוֹלְחִים בְּנֵיהֶם לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי מֻשְׁרָשׁ, דּוֹאֲגִים שֶׁיֵּדְעוּ אֶת מוֹרַשְׁתָּם, שֶׁיַּכִּירוּ אֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּלְמְדוּ תּוֹרָה וּמִשְׁנָה, הֲלָכָה וּמִדְרָשׁ. שֶׁיִּהְיוּ רְתוּקִים לְשַׁלְשֶׁלֶת הַזָּהָב הַהוֹלֶכֶת וְנִטְוֵית מִמַּעֲמַד הַר סִינַי וְעַד יָמֵינוּ, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻבָּרִים לְדוֹרוֹת עַתִּירֵי מָסֹרֶת וַהֲדַר מוֹרֶשֶׁת – אוֹת הוּא שֶׁהַהוֹרִים עַצְמָם מְחֻבָּרִים לַמּוֹרֶשֶׁת, מֻשְׁרָשִׁים אֱמוּנָה זַכָּה וּבָרָה. וְאִלּוּ הוֹרִים הַשּׁוֹלְחִים אֶת בְּנֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת לִמּוּד מְנֻכָּרִים לַיַּהֲדוּת וּלְרוּחָהּ, חֲדוּרֵי רוּחַ מַתִּירָנוּת וּכְפוֹר כְּפִירָה, שָׁם לוֹמְדִים לִבְעֹט בַּמָּסֹרֶת וּלְזַלְזֵל בְּמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וּבְמִנְהֲגֵי אָבוֹת – מְעִידִים הֵם בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עַל עַצְמָם, וְעַל זִקָּתָם הָרוֹפֶפֶת לַמּוֹרֶשֶׁת הַנִּפְלָאָה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. גְּבִיר אֶחָד, מֵחֲסִידֵי הָרַבִּי מֵאַנְטוֹנִיָּה זָצָ"ל, נִסְחַף בְּרוּחַ הַתְּקוּפָה. כְּלַפֵּי חוּץ לֹא שִׁנָּה דָּבָר, נוֹתַר עֲטוּר זָקֵן וּפֵאוֹת, אַךְ אֶת בְּנוֹ שָׁלַח לַגִּימְנַסְיָה, לְהִשְׁתַּלֵּם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. מְחָאוֹת רַבּוֹ לֹא הוֹעִילוּ, וְהִצִּיב בְּפָנָיו בְּרֵרָה: "אוֹ הַגִּימְנַסְיָה, אוֹ אֲנִי". אָמַר הַגְּבִיר לְעַצְמוֹ: "לָרַבִּי יֵשׁ אָח – הָרַבִּי מִוִּיזְ'נִיץ זָצָ"ל – הַיָּדוּעַ כְּאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ כֹּה קַפְּדָן. אֶסַּע אֵלָיו, וִיקָרְבֵנִי בְּלֹא תְּנָאִים". אָמַר וְעָשָׂה, וְאָכֵן הִתְקַבֵּל בְּאַהֲבָה רַבָּה, כְּפִי שֶׁהִתְקַבֵּל שָׁם כָּל יְהוּדִי. הָיוּ שֶׁנִּסּוּ לִרְמֹז, טָעֲנוּ בְּאָזְנֵי הָרַבִּי שֶׁאִם אָחִיו מְרַחֵק אַל לוֹ לְקָרֵב, אַךְ דִּבְרֵיהֶם נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת: הָרַבִּי אֵינוֹ מְרַחֵק יְהוּדִי! לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהָרַבִּי פָּנָה אֵלָיו וְהִצִּיעַ שֶׁיְּלַוֵּהוּ בְּטִיּוּלוֹ הַיּוֹמִי, כָּבוֹד שֶׁזָּכוּ לוֹ אַךְ מְעַטִּים. הָלְכוּ בַּשְּׂדֵרָה, וְהָעֵצִים הַמְּצִלִּים הִזְכִּירוּ לָרַבִּי מְאֹרָע נִשְׁכָּח. כְּשֶׁלָּמַדְנוּ בַּ'חֵידֶר', סִפֵּר, וְחַג הַפֶּסַח הִתְקָרֵב, בִּקְּשָׁה אֵשֶׁת הַמְלַמֵּד לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת לְפֶסַח. הוֹרְתָה שֶׁנִּלְמַד בֶּחָצֵר. כַּמָּה שָׂמַחְנוּ וְעָלַזְנוּ! הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הָרוּחַ נָשְׁבָה, פַּרְפָּרִים עוֹפְפוּ, הַתַּרְנְגוֹלוֹת קִרְקְרוּ. מִי הִסְכִּית לְדִבְרֵי הַמְלַמֵּד! רָאָה שֶׁדַּעְתֵּנוּ מֻסַּחַת מֵהַלִּמּוּד, וְנִכְנַע. עָרַךְ לָנוּ חִידוֹן, מִי יוֹדֵעַ לְזַהוֹת אֶת הָעֵצִים סָבִיב. הָעֲנָפִים הָיוּ חֲשׂוּפִים מֵעָלִים, בְּשִׁלְהֵי הַחֹרֶף. מִי יֵדַע לְהַבְחִין בֵּין עֵץ לְעֵץ. הֵחֵל נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: כְּשֶׁהַגֶּזַע כָּזֶה, עֵץ תַּפּוּחִים הוּא. וְהַהוּא, עֵץ שְׁזִיפִים. נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאֹזֶן אַחַת, וְיָצְאוּ בַּשְּׁנִיָּה. מִי זָכַר אֶת הַסִּימָנִים הַשּׁוֹנִים... אֲבָל מָה, אָמַר הָרַבִּי, לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהָעֲנָפִים הִתְכַּסּוּ בְּעָלִים, וְחָנְטוּ פֵּרוֹת. וְאָז, לֹא הָיָה עוֹד צֹרֶךְ בְּנִחוּשִׁים וּבְסִימָנִים: עֵץ שֶׁמּוֹצִיא תַּפּוּחִים, עֵץ תַּפּוּחִים הוּא. וְעֵץ שֶׁמּוֹצִיא שְׁזִיפִים, עֵץ שְׁזִיפִים הוּא... מֵבִין מַר?! וְהַגְּבִיר הוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מֵהַגִּימְנַסְיָה... הַפֵּרוֹת בְּט"וּ בִּשְׁבָט מְעִידִים עַל הָעֵצִים בְּיוֹם חַגָּם. וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, כַּאֲשֶׁר נִדּוֹנִים הַפֵּרוֹת, נְעַטֵּר כֻּלָּנוּ אֶת בֵּיתֵנוּ בְּעַנְפֵי עֵצִים מוֹרִיקִים. נָעִיד עַל קְשָׁרֵינוּ עִם הַשֹּׁרֶשׁ הַמְסֹעָף וְהָאִילָן הַמְפֹאָר שֶׁאָנוּ פֵּרוֹתָיו, וְנַכְרִיז בְּפֶה מָלֵא: הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִמְשֶׁכֶת וְתִמָּשֵׁךְ, עַד בִּיאַת גּוֹאֵל! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)