Otzarot-Article

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (יט-ב). בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוִּינוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". וּכְפֵרוּשׁוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן עִנְיָנָהּ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה, נַעֲשֵׂהוּ עַל צַד הַקְּדֻשָּׁה, בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה וּבַצּוּרָה הַנְּאוֹתָה. מִצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל אָרְחוֹת הָאָדָם, כָּל מַעֲשָׂיו וּמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁיַּעֲשֵׂם כַּשּׁוּרָה, בְּמִגְבְּלוֹת הַקְּדֻשָּׁה. זוֹ מִצְוָה כּוֹלֶלֶת כָּל כָּךְ וְגוֹרֶפֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָאָדָם חָשׁ עַצְמוֹ חֲסַר אוֹנִים: הָכֵיצַד יָכוֹל, הוּא הַקָּטָן, לִהְיוֹת... לְקָדוֹשׁ?

אֲבָל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לֹא הִסְתַּפְּקָה בְּצִוּוּי בִּלְבַד, אֶלָּא רָמְזָה מַהִי הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַנְּאוֹתָה לְקִיּוּם הַמִּצְוָה בְּטִבְעִיּוּת וּבְקַלּוּת: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - מִצְוָה זוֹ בְּהַקְהֵל נֶאֶמְרָה". בַּחֲבוּרָה, בִּקְהַל עַם וְעֵדָה. אֲזַי אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק. "כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי - מָה אֲנִי". אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חֶבְרָה אוֹהֶדֶת, תּוֹמֶכֶת, וְכֻלָּם יַחַד שׁוֹמְעִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, וּמְיַשְּׂמִים אוֹתָם - מִתְעַלִּים כֻּלָּם יַחַד, בִּקְדֻשָּׁה!

וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים גַּם - וּבְעִקָּר - לְגַבֵּי חִנּוּךְ הַנֹּעַר. יֵשׁ הוֹרִים שֶׁאֵינָם מוּדָעִים לָעִקָּרוֹן הַזֶּה, וּסְבוּרִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם יוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר עִם חֲבֵרִים שֶׁאֵינָם מִצְטַיְּנִים בְּהִתְנַהֲגוּתָם, בְּדִבּוּרָם וּבְיִרְאָתָם. יַלְדָּם חָזָק דַּיּוֹ, מְבֻסָּס וּמְחֻשָּׁל. הוּא לֹא יֻשְׁפַּע, וְאוּלַי אַף יַשְׁפִּיעַ. מִדּוֹתָיו טוֹבוֹת, וְהוּא סָפַג אֶת הָאֱמוּנָה וְהַמּוֹרֶשֶׁת בַּבַּיִת.

הוֹרִים אֵלּוּ מִתְאַכְזְרִים, לֹא עָלֵינוּ, לְיַלְדָם, כִּי הֵם מַעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, בְּהִתְמוֹדְדוּת מַתִּישָׁה וְשׁוֹחֶקֶת עִם הַחֶבְרָה, וְהַשְׁפָּעָתָהּ. רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל הֵעִיד בְּנוֹ לֵאמֹר: "דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם - טֶבַע מֻשְׁרָשׁ הוּא! – לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחֵר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ" (דעות ו-א). בִּנְךָ, לַמְרוֹת שֶׁהוּא טוֹב וְנִפְלָא, אִם יִפֹּל לְאֵשׁ - יִכָּוֶה, וְאִם יִהְיֶה בְּחֶבְרָה רָעָה - יֻשְׁפַּע! לְפִיכָךְ, אִם רְצוֹנֵנוּ לְהַשְׁרִישׁ בּוֹ טֹהַר אֱמוּנָה וְאוֹר תּוֹרָה, אִם רְצוֹנֵנוּ לְהַנְחִילוֹ מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת שֶׁתָּאִיר אֶת דַּרְכּוֹ בְּחַיָּיו וְתַעֲנִיק לוֹ אֹשֶׁר רַב - עָלֵינוּ לִדְאֹג עֲבוּרוֹ לְחֶבְרָה מַתְאִימָה, תּוֹמֶכֶת וְאוֹהֶדֶת! חֶבְרָה שֶׁתַּעֲזֹר לוֹ לְהַגְשִׁים אֶת עַצְמוֹ, לְבַטֵּא אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וּלְהוֹצִיאוֹ אֶל הַפֹּעַל!

רַק כָּךְ נוּכַל לְגַדֵּל יֶלֶד שֶׁנִּרְוֶה מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת, כַּמּוּבָא בַּסִּפּוּר הַבָּא.

אֶת הַסִּפּוּר הַכֹּל כָּךְ מְיֻחָד הַזֶּה, סִפֵּר יְהוּדִי שֶׁהִתְיַתֵּם מֵאָבִיו בְּיַלְדוּתוֹ: חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מֵהַיְּשִׁיבָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, מְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא כְּדֵי לְהַגִּיד לָהּ שָׁלוֹם. מָצָאתִי אוֹתָהּ בְּפִנַּת הַבַּיִת מְכֻנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, פָּנֶיהָ מֻסְתָּרוֹת בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ, רְטֻבּוֹת מִדְּמָעוֹת וְהִיא מִתְיַפַּחַת מִבְּכִי כְּאִלּוּ חָרַב עָלֶיהָ עוֹלָמָהּ.

נִבְהַלְתִּי מְאֹד וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מַה קָּרָה, אַךְ הִיא מֵרֹב בְּכִי וְתוּגָה, לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לַעֲנוֹת לִי. נִסִּיתִי שׁוּב וָשׁוּב, עַד שֶׁפָּלְטָה לְעֶבְרִי שֶׁהַיּוֹם פִּטְּרוּ אוֹתָהּ מֵהָעֲבוֹדָה, וְאֵיךְ תָּבִיא אֹכֶל לְפִי הַטַּף? אִמָּא מְכַלְכֶּלֶת לְבַדָּהּ אֶת הַבַּיִת מֵאָז נִלְקַח אַבָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב בִּהְיוֹתִי בֶּן חָמֵשׁ, וְהִנֵּה קָרַס מַטֵּה לַחְמָהּ, וְהִיא בּוֹכִיָּה.

נִגַּשְׁתִּי לַטֵּלֵפוֹן וְצִלְצַלְתִּי לִידִיד הַמִּשְׁפָּחָה, רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן בְּמִקְצוֹעוֹ, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "כַּמָּה כֶּסֶף מַגִּיעַ לְאִמָּא כְּפִצּוּיִים עַל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת עֲבוֹדָה?" הוּא הִתְעַנְיֵן מַה קָּרָה וְשָׁאַל לִפְרָטִים, וְאַחֲרֵי חִשּׁוּב שֶׁלּוֹ, אָמַר שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ קָרוֹב לַחֲצִי מִילְיוֹן שְׁקָלִים.

מְחֻיָּךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, נִגַּשְׁתִּי לְאִמָּא וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים. אִמִּי אָמְרָה: "אֵינְךָ רוֹאֶה שֶׁאֲנִי בּוֹכָה? תֵּן לִי לִבְכּוֹת בְּשֶׁקֶט!"

נַעַר צָעִיר כְּבֶן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אָז, נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת הַפִּתְרוֹן לַבְּעָיָה. אָמַרְתִּי לְאִמָּא: "הוֹלְכִים עַכְשָׁיו לִקְנוֹת דִּירָה".

לֹא הוֹתַרְתִּי לָהּ בְּרֵרָה, וּבְעוֹד דִּמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ צָעַדְנוּ לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, עָלִינוּ לָאוֹטוֹבּוּס וְהִגַּעְנוּ לַשְּׁכוּנָה שֶׁרָצִיתִי.

חִפַּשְׂנוּ דִּירָה לִמְכִירָה, וּמָצָאנוּ בַּיִת בְּדִיּוּק בַּסְּכוּם שֶׁל הַפִּצּוּיִים. חָתַמְנוּ זִכְרוֹן דְּבָרִים עַל סְמַךְ כַּסְפֵּי הַפִּצּוּיִים, וְקִבַּלְנוּ כְּבָר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַיָּדַיִם. אַחֲרֵי יוֹמַיִם הִשְׂכַּרְנוּ אֶת הַדִּירָה לְשׂוֹכְרִים חֲדָשִׁים.

דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הָיוּ זֵהִים בְּדִיּוּק לַמַּשְׂכֹּרֶת הַחָדְשִׁית שֶׁאִמָּא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁיו אִמָּא קִבְּלָה אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת לְלֹא צֹרֶךְ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה.

לֹא חָלְפוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְאֶל אִמָּא הִתְקַשְּׁרוּ מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה הַקּוֹדֵם וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנָּה לָשׁוּב, כִּי לֹא מָצְאוּ בְּשׁוּם אֹפֶן תַּחֲלִיף לַעֲבוֹדָתָהּ.

אִמָּא הִסְכִּימָה בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת הַפִּצּוּיִים, וְהֵם הִסְכִּימוּ, הָעִקָּר שֶׁתַּחֲזֹר לַעֲבֹד. אִמָּא חָזְרָה לַעֲבֹד בַּמָּקוֹם שֶׁמְּאֹד אָהֲבָה לַעֲבֹד בּוֹ, וְעַתָּה הִרְוִיחָה כָּפוּל - גַּם מַשְׂכֹּרֶת מֵהָעֲבוֹדָה וְגַם סְכוּם נָאֶה מִשְּׂכַר הַדִּירָה.

הַסִּפּוּר קָרָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּעֵרֶךְ. בְּהִתְבּוֹנְנוּת לְאָחוֹר אֲנִי חוֹשֵׁב כַּמָּה הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הָיְתָה בַּסִּפּוּר הַזֶּה. הָיִיתִי נַעַר צָעִיר אָמְנָם, אַךְ כַּאֲשֶׁר אַתָּה גָּדֵל לְלֹא אַבָּא רוֹבֵץ עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁלְּךָ עֹל, וַה' יוֹדֵעַ לְנַוֵּט אֶת הַצְּרָכִים בְּצוּרָה מְדוּדָה וּמְדֻיֶּקֶת. דִּמְעוֹת יָתוֹם וְאַלְמָנָה מַגִּיעוֹת עַד לְכִסֵּא הַכָּבוֹד! וְאִם תִּשְׁאֲלוּ מַה לְּנַעַר בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּלְנַדְלָ"ן - אָז זֶהוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה לִי קֶשֶׁר לְנַדְלָ"ן, אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק לַיְלָה קֹדֶם לָמַדְתִּי עִם אַבְרֵךְ, וְהוּא סִפֵּר לִי שֶׁקָּנָה דִּירָה בְּאוֹתוֹ רְחוֹב מִתְחָרֵד וְנָקַב בַּסְּכוּם, לָכֵן יָדַעְתִּי שֶׁבְּאוֹתוֹ רְחוֹב עֲלוּת הַדִּירוֹת מַתְאִימָה לִסְכוּם הַפִּצּוּיִים.

וּמִכֵּיוָן שֶׁהִתְעַנְיַנְתִּי אֵצֶל הָאַבְרֵךְ אֵילוּ קַוִּים מַגִּיעִים לְשָׁם וּמֵהֵיכָן לוֹקְחִים אוֹתָם, יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק כֵּיצַד לְהַגִּיעַ. וּמָצָאנוּ דִּירָה וְשׂוֹכֵר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ. אֵין כָּל זֶה כִּי אִם יַד ה', וְחוֹבָה לְפַרְסֵם בָּרַבִּים וּלְהוֹדוֹת קֳבָל עַם וְעֵדָה.

הַסִּפּוּר פֻּרְסַם עַל יְדֵי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה בְּגִלְיוֹן 'טִיב הַקְּהִלָּה' וּמְלַמְּדֵנוּ שֶׁצְּרִיכִים אָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן עַל מְאֹרְעוֹת הַחַיִּים וְלָדַעַת שֶׁכָּל מַאן דְּעָבִיד רַחֲמָנָא, לְטָב עָבִיד. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	במדבר תש"פ
	יֵשׁ לְגַלּוֹת רְגִישׁוּת כְּלַפֵּי הַיְּלָדִים
	"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (יט-ב). בְּפָרָשָׁתֵנוּ נִצְטַוִּינוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". וּכְפֵרוּשׁוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן עִנְיָנָהּ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה, נַעֲשֵׂהוּ עַל צַד הַקְּדֻשָּׁה, בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה וּבַצּוּרָה הַנְּאוֹתָה. מִצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל אָרְחוֹת הָאָדָם, כָּל מַעֲשָׂיו וּמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁיַּעֲשֵׂם כַּשּׁוּרָה, בְּמִגְבְּלוֹת הַקְּדֻשָּׁה. זוֹ מִצְוָה כּוֹלֶלֶת כָּל כָּךְ וְגוֹרֶפֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָאָדָם חָשׁ עַצְמוֹ חֲסַר אוֹנִים: הָכֵיצַד יָכוֹל, הוּא הַקָּטָן, לִהְיוֹת... לְקָדוֹשׁ? אֲבָל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לֹא הִסְתַּפְּקָה בְּצִוּוּי בִּלְבַד, אֶלָּא רָמְזָה מַהִי הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַנְּאוֹתָה לְקִיּוּם הַמִּצְוָה בְּטִבְעִיּוּת וּבְקַלּוּת: "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - מִצְוָה זוֹ בְּהַקְהֵל נֶאֶמְרָה". בַּחֲבוּרָה, בִּקְהַל עַם וְעֵדָה. אֲזַי אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק. "כְּשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי - מָה אֲנִי". אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חֶבְרָה אוֹהֶדֶת, תּוֹמֶכֶת, וְכֻלָּם יַחַד שׁוֹמְעִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, וּמְיַשְּׂמִים אוֹתָם - מִתְעַלִּים כֻּלָּם יַחַד, בִּקְדֻשָּׁה! וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים גַּם - וּבְעִקָּר - לְגַבֵּי חִנּוּךְ הַנֹּעַר. יֵשׁ הוֹרִים שֶׁאֵינָם מוּדָעִים לָעִקָּרוֹן הַזֶּה, וּסְבוּרִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם יוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר עִם חֲבֵרִים שֶׁאֵינָם מִצְטַיְּנִים בְּהִתְנַהֲגוּתָם, בְּדִבּוּרָם וּבְיִרְאָתָם. יַלְדָּם חָזָק דַּיּוֹ, מְבֻסָּס וּמְחֻשָּׁל. הוּא לֹא יֻשְׁפַּע, וְאוּלַי אַף יַשְׁפִּיעַ. מִדּוֹתָיו טוֹבוֹת, וְהוּא סָפַג אֶת הָאֱמוּנָה וְהַמּוֹרֶשֶׁת בַּבַּיִת. הוֹרִים אֵלּוּ מִתְאַכְזְרִים, לֹא עָלֵינוּ, לְיַלְדָם, כִּי הֵם מַעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, בְּהִתְמוֹדְדוּת מַתִּישָׁה וְשׁוֹחֶקֶת עִם הַחֶבְרָה, וְהַשְׁפָּעָתָהּ. רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל הֵעִיד בְּנוֹ לֵאמֹר: "דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם - טֶבַע מֻשְׁרָשׁ הוּא! – לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחֵר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ" (דעות ו-א). בִּנְךָ, לַמְרוֹת שֶׁהוּא טוֹב וְנִפְלָא, אִם יִפֹּל לְאֵשׁ - יִכָּוֶה, וְאִם יִהְיֶה בְּחֶבְרָה רָעָה - יֻשְׁפַּע! לְפִיכָךְ, אִם רְצוֹנֵנוּ לְהַשְׁרִישׁ בּוֹ טֹהַר אֱמוּנָה וְאוֹר תּוֹרָה, אִם רְצוֹנֵנוּ לְהַנְחִילוֹ מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת שֶׁתָּאִיר אֶת דַּרְכּוֹ בְּחַיָּיו וְתַעֲנִיק לוֹ אֹשֶׁר רַב - עָלֵינוּ לִדְאֹג עֲבוּרוֹ לְחֶבְרָה מַתְאִימָה, תּוֹמֶכֶת וְאוֹהֶדֶת! חֶבְרָה שֶׁתַּעֲזֹר לוֹ לְהַגְשִׁים אֶת עַצְמוֹ, לְבַטֵּא אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וּלְהוֹצִיאוֹ אֶל הַפֹּעַל! רַק כָּךְ נוּכַל לְגַדֵּל יֶלֶד שֶׁנִּרְוֶה מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת, כַּמּוּבָא בַּסִּפּוּר הַבָּא. אֶת הַסִּפּוּר הַכֹּל כָּךְ מְיֻחָד הַזֶּה, סִפֵּר יְהוּדִי שֶׁהִתְיַתֵּם מֵאָבִיו בְּיַלְדוּתוֹ: חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מֵהַיְּשִׁיבָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, מְחַפֵּשׂ אֶת אִמָּא כְּדֵי לְהַגִּיד לָהּ שָׁלוֹם. מָצָאתִי אוֹתָהּ בְּפִנַּת הַבַּיִת מְכֻנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ, פָּנֶיהָ מֻסְתָּרוֹת בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ, רְטֻבּוֹת מִדְּמָעוֹת וְהִיא מִתְיַפַּחַת מִבְּכִי כְּאִלּוּ חָרַב עָלֶיהָ עוֹלָמָהּ. נִבְהַלְתִּי מְאֹד וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מַה קָּרָה, אַךְ הִיא מֵרֹב בְּכִי וְתוּגָה, לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לַעֲנוֹת לִי. נִסִּיתִי שׁוּב וָשׁוּב, עַד שֶׁפָּלְטָה לְעֶבְרִי שֶׁהַיּוֹם פִּטְּרוּ אוֹתָהּ מֵהָעֲבוֹדָה, וְאֵיךְ תָּבִיא אֹכֶל לְפִי הַטַּף? אִמָּא מְכַלְכֶּלֶת לְבַדָּהּ אֶת הַבַּיִת מֵאָז נִלְקַח אַבָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב בִּהְיוֹתִי בֶּן חָמֵשׁ, וְהִנֵּה קָרַס מַטֵּה לַחְמָהּ, וְהִיא בּוֹכִיָּה. נִגַּשְׁתִּי לַטֵּלֵפוֹן וְצִלְצַלְתִּי לִידִיד הַמִּשְׁפָּחָה, רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן בְּמִקְצוֹעוֹ, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "כַּמָּה כֶּסֶף מַגִּיעַ לְאִמָּא כְּפִצּוּיִים עַל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת עֲבוֹדָה?" הוּא הִתְעַנְיֵן מַה קָּרָה וְשָׁאַל לִפְרָטִים, וְאַחֲרֵי חִשּׁוּב שֶׁלּוֹ, אָמַר שֶׁמַּגִּיעַ לָהּ קָרוֹב לַחֲצִי מִילְיוֹן שְׁקָלִים. מְחֻיָּךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, נִגַּשְׁתִּי לְאִמָּא וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים. אִמִּי אָמְרָה: "אֵינְךָ רוֹאֶה שֶׁאֲנִי בּוֹכָה? תֵּן לִי לִבְכּוֹת בְּשֶׁקֶט!" נַעַר צָעִיר כְּבֶן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיִיתִי אָז, נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת הַפִּתְרוֹן לַבְּעָיָה. אָמַרְתִּי לְאִמָּא: "הוֹלְכִים עַכְשָׁיו לִקְנוֹת דִּירָה". לֹא הוֹתַרְתִּי לָהּ בְּרֵרָה, וּבְעוֹד דִּמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ צָעַדְנוּ לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, עָלִינוּ לָאוֹטוֹבּוּס וְהִגַּעְנוּ לַשְּׁכוּנָה שֶׁרָצִיתִי. חִפַּשְׂנוּ דִּירָה לִמְכִירָה, וּמָצָאנוּ בַּיִת בְּדִיּוּק בַּסְּכוּם שֶׁל הַפִּצּוּיִים. חָתַמְנוּ זִכְרוֹן דְּבָרִים עַל סְמַךְ כַּסְפֵּי הַפִּצּוּיִים, וְקִבַּלְנוּ כְּבָר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַיָּדַיִם. אַחֲרֵי יוֹמַיִם הִשְׂכַּרְנוּ אֶת הַדִּירָה לְשׂוֹכְרִים חֲדָשִׁים. דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הָיוּ זֵהִים בְּדִיּוּק לַמַּשְׂכֹּרֶת הַחָדְשִׁית שֶׁאִמָּא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁיו אִמָּא קִבְּלָה אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת לְלֹא צֹרֶךְ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה. לֹא חָלְפוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְאֶל אִמָּא הִתְקַשְּׁרוּ מִמְּקוֹם הָעֲבוֹדָה הַקּוֹדֵם וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנָּה לָשׁוּב, כִּי לֹא מָצְאוּ בְּשׁוּם אֹפֶן תַּחֲלִיף לַעֲבוֹדָתָהּ. אִמָּא הִסְכִּימָה בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת הַפִּצּוּיִים, וְהֵם הִסְכִּימוּ, הָעִקָּר שֶׁתַּחֲזֹר לַעֲבֹד. אִמָּא חָזְרָה לַעֲבֹד בַּמָּקוֹם שֶׁמְּאֹד אָהֲבָה לַעֲבֹד בּוֹ, וְעַתָּה הִרְוִיחָה כָּפוּל - גַּם מַשְׂכֹּרֶת מֵהָעֲבוֹדָה וְגַם סְכוּם נָאֶה מִשְּׂכַר הַדִּירָה. הַסִּפּוּר קָרָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּעֵרֶךְ. בְּהִתְבּוֹנְנוּת לְאָחוֹר אֲנִי חוֹשֵׁב כַּמָּה הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הָיְתָה בַּסִּפּוּר הַזֶּה. הָיִיתִי נַעַר צָעִיר אָמְנָם, אַךְ כַּאֲשֶׁר אַתָּה גָּדֵל לְלֹא אַבָּא רוֹבֵץ עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁלְּךָ עֹל, וַה' יוֹדֵעַ לְנַוֵּט אֶת הַצְּרָכִים בְּצוּרָה מְדוּדָה וּמְדֻיֶּקֶת. דִּמְעוֹת יָתוֹם וְאַלְמָנָה מַגִּיעוֹת עַד לְכִסֵּא הַכָּבוֹד! וְאִם תִּשְׁאֲלוּ מַה לְּנַעַר בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּלְנַדְלָ"ן - אָז זֶהוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה לִי קֶשֶׁר לְנַדְלָ"ן, אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק לַיְלָה קֹדֶם לָמַדְתִּי עִם אַבְרֵךְ, וְהוּא סִפֵּר לִי שֶׁקָּנָה דִּירָה בְּאוֹתוֹ רְחוֹב מִתְחָרֵד וְנָקַב בַּסְּכוּם, לָכֵן יָדַעְתִּי שֶׁבְּאוֹתוֹ רְחוֹב עֲלוּת הַדִּירוֹת מַתְאִימָה לִסְכוּם הַפִּצּוּיִים. וּמִכֵּיוָן שֶׁהִתְעַנְיַנְתִּי אֵצֶל הָאַבְרֵךְ אֵילוּ קַוִּים מַגִּיעִים לְשָׁם וּמֵהֵיכָן לוֹקְחִים אוֹתָם, יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק כֵּיצַד לְהַגִּיעַ. וּמָצָאנוּ דִּירָה וְשׂוֹכֵר בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ. אֵין כָּל זֶה כִּי אִם יַד ה', וְחוֹבָה לְפַרְסֵם בָּרַבִּים וּלְהוֹדוֹת קֳבָל עַם וְעֵדָה. הַסִּפּוּר פֻּרְסַם עַל יְדֵי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה בְּגִלְיוֹן 'טִיב הַקְּהִלָּה' וּמְלַמְּדֵנוּ שֶׁצְּרִיכִים אָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן עַל מְאֹרְעוֹת הַחַיִּים וְלָדַעַת שֶׁכָּל מַאן דְּעָבִיד רַחֲמָנָא, לְטָב עָבִיד. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)