Otzarot-Article

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (כח-ב) כַּאֲשֶׁר מְפָרֵט הַתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ אֶת מַעֲלוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן: "הָיָה אַהֲרֹן פּוֹגֵשׁ אָדָם חוֹטֵא, אָמַר לוֹ שָׁלוֹם", הוּא מְבָאֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר עָזַב הַחוֹטֵא אֶת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שֶׁמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אוֹמֵר לִי שָׁלוֹם, וַאֲנִי חוֹטֵא? מֵעַתָּה וְאֵילָךְ אֵינִי חוֹטֵא יוֹתֵר!"

אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָשָׂא עַל לִבּוֹ אֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים. הוּא יָדַע בְּבֵרוּר עַל כָּל אֶחָד אִם הוּא חוֹטֵא אוֹ לֹא. בְּכָל זֹאת הִתְעַלָּה מֵעַל רִגְשׁוֹתָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵשִׁיב אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה!

בְּאֶמְצָעוּת מַתַּן יַחַס טוֹב לָאֲנָשִׁים אֶפְשָׁר לִגְרֹם בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לַהֲשִׁיבָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּלְקָרְבָם לַתּוֹרָה וְלַתְּפִלָּה! פְּעָמִים רַבּוֹת מְסַפְּרִים בַּחוּרִים כִּי הַגּוֹרֵם הַזָּכוּר לָהֶם כִּמְדַרְבֵּן לַעֲלִיָּתָם הָרוּחָנִית הָיְתָה פַּעַם אַחַת יְחִידָה שֶׁאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה אָמַר לָהֶם מִלָּה טוֹבָה, כְּמוֹ: "הַיּוֹם שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלָה טוֹבָה בַּשִּׁעוּר!"

מְסַפֵּר הָרַב אַהֲרֹן טוֹיסִיג: אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת לִצְעִירִים סִפֵּר בְּכֶנֶס מְחַנְּכִים שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתִּי בּוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר מַקְשֶׁה בָּחוּר קֻשְׁיָה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר, הוּא נוֹהֵג לִרְשֹׁם בְּמַחְבַּרְתּוֹ: 'שְׁאָלַנִי בָּחוּר פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ', כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַפְסִיק, וּלְאַחַר הַשִּׁעוּר הוּא דָּן אִתּוֹ בְּנִדּוֹן הַשְּׁאֵלָה. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת גַּם כַּאֲשֶׁר הַקֻּשְׁיָה אֵינָהּ כֹּה מְיֻחֶדֶת.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים לָמַד אֶצְלוֹ בָּחוּר מְעֻלֶּה, שֶׁהָיָה מֻנָּח בַּלִּמּוּד מַמָּשׁ, וּבְאוֹתָהּ מַחְבֶּרֶת נִרְשַׁם שְׁמוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת. חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים, אוֹתוֹ בָּחוּר עָלָה לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, הִתְחַתֵּן וְהֵקִים בַּיִת, אַךְ לְדַאֲבוֹן לֵב סָר מִן הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כָּךְ אוֹתוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה נָגַע הַדָּבָר מְאֹד לְלִבּוֹ, וְהוּא הִתְעַנְיֵן הֵיכָן נִתָּן לְפָגְשׁוֹ.

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַגִּיעַ לִפְגֹּשׁ אָדָם מְסֻיָּם בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, וְשָׁם גִּלָּה כִּי גַּם תַּלְמִידוֹ לְשֶׁעָבַר עוֹבֵד שָׁם. הַתַּלְמִיד כְּבָר הָיָה נָטוּל כִּפָּה, אַךְ הֵם הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה, וְנָטְלוּ שָׁלוֹם זֶה מִזֶּה.

לְאַחַר מִכֵּן אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַתַּלְמִיד: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי נִזְכָּר בְּךָ? כָּעֵת אָנוּ לוֹמְדִים בַּיְּשִׁיבָה אֶת אוֹתָהּ מַסֶּכֶת שֶׁלָּמַדְתָּ אֶצְלִי בִּשְׁעָתוֹ. אֲנִי מְעַיֵּן בְּמַחְבַּרְתִּי מֵאָז, וְשִׁמְךָ רָשׁוּם אֶצְלִי שָׁם פְּעָמִים רַבּוֹת, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁאַלְתָּ אוֹתִי קֻשְׁיוֹת טוֹבוֹת. דַּע לְךָ, שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשָּׁאַלְתָּ אָז מְאִירוֹת אֶת עֵינַי גַּם כַּיּוֹם!"

הַלָּה הִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין, וּבִקֵּשׁ לָבוֹא לְהִוָּכַח בְּכָךְ בְּעַצְמוֹ. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, כַּמּוּבָן, הִזְמִינוֹ בְּחֵפֶץ לֵב לְבִקּוּר.

הוּא הִגִּיעַ חֲבוּשׁ כִּפָּה, לִכְבוֹד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. כְּשֶׁהֵצִיץ בַּמַּחְבֶּרֶת וְרָאָה אֶת שְׁמוֹ, פָּרַץ בְּבֶכִי, וְאָמַר: "אִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה רָשַׁם אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשָּׁאַלְתִּי כְּבָחוּר צָעִיר, וְכָעֵת זֶה לְתוֹעֶלֶת - הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְהֵיטִיב אֶת דְּרָכַי".

"כַּיּוֹם אוֹתוֹ תַּלְמִיד" - סִיֵּם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה - "הִנּוֹ אַבְרֵךְ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, יְרֵא שָׁמַיִם מֵרַבִּים!"

בְּמַה הִצִּילוּ אֶת אוֹתָהּ נְשָׁמָה נִדַּחַת? - בַּהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה שֶׁנָּתְנוּ לָהּ!

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שְׁאֵלוֹתָיו אָכֵן הָיוּ רְאוּיוֹת לְהִתְיַחֲסוּת, אֲבָל כְּשֶׁהֶרְאוּ לוֹ שֶׁמִּתְחַשְּׁבִים בּוֹ וְזוֹכְרִים אוֹתוֹ, הָיְתָה לְכָךְ תּוֹעֶלֶת עֲצוּמָה.

אֲסַפֵּר סִפּוּר נוֹסָף, אֶחָד מִנִּי אֶלֶף, אוֹתוֹ שָׁמַעְתִּי מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, הִשְׁתַּלְשְׁלוּת דְּבָרִים נוֹרָאָה עַד מְאֹד, אוֹתוֹ סִפֵּר לִי יְהוּדִי חָשׁוּב, תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג וּמַגִּיד שִׁעוּר בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת בִּבְנֵי בְּרַק:

לִפְנֵי תְּקוּפָה נֶאֱלַץ לָטוּס לְאֶרֶץ נִדַּחַת וְלִשְׁהוֹת בָּהּ מִסְפַּר יָמִים. בְּמַהֲלַךְ שְׁהוּתוֹ שָׁם, בְּהָלְכוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, חָשׁ צִמָּאוֹן עַז, וְחִפֵּשׂ פִּנָּה כְּשֵׁרָה שֶׁיּוּכַל לִרְכֹּשׁ בָּהּ מַיִם קָרִים הָרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה. הוּא שָׁאַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים אִם קַיֶּמֶת בָּאֵזוֹר מִסְעָדָה יְהוּדִית, וְאָכֵן הֶרְאוּ לוֹ עַל מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבַת מָקוֹם. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לַמִּסְעָדָה, הִבְחִין שֶׁבֵּין עוֹבְדֶיהָ מִסְתּוֹבֵב בָּחוּר צָעִיר. דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת עָמַד עַל מְקוֹמוֹ וּבָחַן אֶת פְּנֵי הַצָּעִיר.

לְפֶתַע הִבְחִין הַצָּעִיר בָּרַב, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, הַאִם אֵינְךָ מַכִּירֵנִי? הֲרֵי אֲנִי פְּלוֹנִי, שֶׁלָּמַדְתִּי בַּיְּשִׁיבָה בָּהּ אַתָּה מְכַהֵן כְּמַגִּיד שִׁעוּר". בְּתַדְהֵמָה רַבָּה נִזְכַּר הָרַב בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ בִּפְלִיאָה בִּלְתִּי נִסְתֶּרֶת: "אֵיךְ הִתְגַּלְגַּלְתָּ לַמָּקוֹם הַזֶּה? הֲרֵי בִּשְׁעָתוֹ, בְּעֵת שֶׁלָּמַדְתָּ בִּישִׁיבָתֵנוּ, שָׁמַעְתִּי מִפִּי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דְּבָרִים מַפְלִיאִים עָלֶיךָ. אֲנִי נִזְכָּר שֶׁפַּעַם אַחַת אַף אָמַר לִי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת אוֹתָן אַתָּה מַקְשֶׁה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר מְעִידוֹת שֶׁהִנְּךָ מְיֹעָד לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְעָתִיד אַתָּה לִגְדֹּל כְּכוֹכָב עוֹלֶה בִּשְׁמֵי עוֹלַם הַתּוֹרָה. כֵּיצַד הִדַּרְדַּרְתָּ לַמָּקוֹם הַזֶּה, לְהִתְגַּלְגֵּל בָּאַשְׁפָּתוֹת, בִּמְקוֹם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּחִדּוּשִׁים מַבְרִיקִים? אֵיךְ זֶה קָרָה, שֶׁעוֹלַם הַתּוֹרָה אִבֵּד אָדָם שֶׁעֶדְיוֹ הָיָה לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת?"

מִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם הָרַב אֶת דְּבָרָיו, פָּרַץ הַצָּעִיר בִּבְכִי סוֹעֵר, וּבְקוֹל נִשְׁבָּר וּמְרֻסָּק שָׁאַל: "הַאִם אֱמֶת אַתָּה דּוֹבֵר? הַאֻמְנָם דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ נֶאֶמְרוּ עָלַי מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי, בְּעֵת שְׁהוּתִי בְּהֵיכָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה? כֵּיצַד זֶה שֶׁבְּמַהֲלַךְ כָּל הַשָּׁנִים שֶׁלָּמַדְתִּי בַּיְּשִׁיבָה וְהָגִיתִי בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, מֵעוֹלָם לֹא הִגִּיעָה לְאָזְנַי שְׁמוּעָה כָּזוֹ וְדוֹמוֹת לָהּ? דַּע לְךָ כִּי אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ בְּעַצְמִי אֶת שֶׁשָּׁמַעְתָּ עָלַי, לֹא הָיִיתִי עוֹמֵד כָּאן הַיּוֹם. אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת לִמּוּדַי בַּיְּשִׁיבָה אִישׁ לֹא הֶחְמִיא לִי, וַאֲנִי סָבַרְתִּי בְּלִבִּי שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵינִי שָׁוֶה מְאוּמָה, וְעַל כֵּן אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי לְפָנֶיךָ כָּךְ הַיּוֹם, מְעֻרְטָל מִכָּל סַמְמָן יְהוּדִי".

אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת, וְנֶעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ דַּרְכֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁגִּלְגְּלָה אֶת הַבָּחוּר לַמָּקוֹם הַזֶּה. עָלֵינוּ גַּם לָדוּן אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְאֶת רַבָּנֶיהָ לְכַף זְכוּת, בְּוַדַּאי לֹא הִתְכַּוְּנוּ לְרָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא הֶחְמִיאוּ לַבָּחוּר בְּפָנָיו. מִן הַסְּתָם סָבְרוּ שֶׁבָּחוּר הַיּוֹשֵׁב וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, יֵשׁ לוֹ טַעַם מָתוֹק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְסִפּוּק עָצוּם מִכָּל רֶגַע בּוֹ הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ מְמַלֵּא אוֹתוֹ, עַד שֶׁאֵין הוּא זָקוּק כְּלָל לְעִידוּד וְחִזּוּק.

אֲבָל צְרִיכִים אָנוּ לִלְמֹד מִכָּאן מוּסַר הַשְׂכֵּל, לֹא לַחְזֹר עַל הַטָּעוּת שֶׁלָּהֶם. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים אָנוּ בָּחוּר יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה, לֹא נִמָּנַע מִלָּגֶשֶׁת אֵלָיו, לְהַחְמִיא לוֹ בְּמִלִּים טוֹבוֹת לְמַכְבִּיר, לֹא נְקַמֵּץ וְלֹא נַחְסֹךְ בִּדְבָרִים, אֶלָּא נְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ בְּכָל צוּרָה שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים, כִּי בְּכָךְ יְכוֹלִים אָנוּ לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ, וּלְהַזְרִים מֶרֶץ וְרָצוֹן בְּלִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַמַּתְמִיד. וְיִתָּכֵן כִּי בְּכָךְ תִּהְיֶה לָנוּ זְכוּת רַבָּה, לְהַצְמִיחַ עוֹד וְעוֹד אִילָנֵי רַבְרְבֵי בְּכֶרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	בהר - בחוקותי תש"פ
	ַדֶּלֶת הַמִּסְתּוֹבֶבֶת
	"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (כח-ב) כַּאֲשֶׁר מְפָרֵט הַתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ אֶת מַעֲלוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן: "הָיָה אַהֲרֹן פּוֹגֵשׁ אָדָם חוֹטֵא, אָמַר לוֹ שָׁלוֹם", הוּא מְבָאֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר עָזַב הַחוֹטֵא אֶת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שֶׁמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אוֹמֵר לִי שָׁלוֹם, וַאֲנִי חוֹטֵא? מֵעַתָּה וְאֵילָךְ אֵינִי חוֹטֵא יוֹתֵר!" אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָשָׂא עַל לִבּוֹ אֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים. הוּא יָדַע בְּבֵרוּר עַל כָּל אֶחָד אִם הוּא חוֹטֵא אוֹ לֹא. בְּכָל זֹאת הִתְעַלָּה מֵעַל רִגְשׁוֹתָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵשִׁיב אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה! בְּאֶמְצָעוּת מַתַּן יַחַס טוֹב לָאֲנָשִׁים אֶפְשָׁר לִגְרֹם בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לַהֲשִׁיבָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּלְקָרְבָם לַתּוֹרָה וְלַתְּפִלָּה! פְּעָמִים רַבּוֹת מְסַפְּרִים בַּחוּרִים כִּי הַגּוֹרֵם הַזָּכוּר לָהֶם כִּמְדַרְבֵּן לַעֲלִיָּתָם הָרוּחָנִית הָיְתָה פַּעַם אַחַת יְחִידָה שֶׁאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה אָמַר לָהֶם מִלָּה טוֹבָה, כְּמוֹ: "הַיּוֹם שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלָה טוֹבָה בַּשִּׁעוּר!" מְסַפֵּר הָרַב אַהֲרֹן טוֹיסִיג: אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת לִצְעִירִים סִפֵּר בְּכֶנֶס מְחַנְּכִים שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתִּי בּוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר מַקְשֶׁה בָּחוּר קֻשְׁיָה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר, הוּא נוֹהֵג לִרְשֹׁם בְּמַחְבַּרְתּוֹ: 'שְׁאָלַנִי בָּחוּר פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ', כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַפְסִיק, וּלְאַחַר הַשִּׁעוּר הוּא דָּן אִתּוֹ בְּנִדּוֹן הַשְּׁאֵלָה. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת גַּם כַּאֲשֶׁר הַקֻּשְׁיָה אֵינָהּ כֹּה מְיֻחֶדֶת. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים לָמַד אֶצְלוֹ בָּחוּר מְעֻלֶּה, שֶׁהָיָה מֻנָּח בַּלִּמּוּד מַמָּשׁ, וּבְאוֹתָהּ מַחְבֶּרֶת נִרְשַׁם שְׁמוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת. חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים, אוֹתוֹ בָּחוּר עָלָה לִישִׁיבָה גְּדוֹלָה, הִתְחַתֵּן וְהֵקִים בַּיִת, אַךְ לְדַאֲבוֹן לֵב סָר מִן הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כָּךְ אוֹתוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה נָגַע הַדָּבָר מְאֹד לְלִבּוֹ, וְהוּא הִתְעַנְיֵן הֵיכָן נִתָּן לְפָגְשׁוֹ. בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַגִּיעַ לִפְגֹּשׁ אָדָם מְסֻיָּם בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, וְשָׁם גִּלָּה כִּי גַּם תַּלְמִידוֹ לְשֶׁעָבַר עוֹבֵד שָׁם. הַתַּלְמִיד כְּבָר הָיָה נָטוּל כִּפָּה, אַךְ הֵם הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה, וְנָטְלוּ שָׁלוֹם זֶה מִזֶּה. לְאַחַר מִכֵּן אָמַר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַתַּלְמִיד: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי נִזְכָּר בְּךָ? כָּעֵת אָנוּ לוֹמְדִים בַּיְּשִׁיבָה אֶת אוֹתָהּ מַסֶּכֶת שֶׁלָּמַדְתָּ אֶצְלִי בִּשְׁעָתוֹ. אֲנִי מְעַיֵּן בְּמַחְבַּרְתִּי מֵאָז, וְשִׁמְךָ רָשׁוּם אֶצְלִי שָׁם פְּעָמִים רַבּוֹת, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁאַלְתָּ אוֹתִי קֻשְׁיוֹת טוֹבוֹת. דַּע לְךָ, שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשָּׁאַלְתָּ אָז מְאִירוֹת אֶת עֵינַי גַּם כַּיּוֹם!" הַלָּה הִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין, וּבִקֵּשׁ לָבוֹא לְהִוָּכַח בְּכָךְ בְּעַצְמוֹ. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, כַּמּוּבָן, הִזְמִינוֹ בְּחֵפֶץ לֵב לְבִקּוּר. הוּא הִגִּיעַ חֲבוּשׁ כִּפָּה, לִכְבוֹד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. כְּשֶׁהֵצִיץ בַּמַּחְבֶּרֶת וְרָאָה אֶת שְׁמוֹ, פָּרַץ בְּבֶכִי, וְאָמַר: "אִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה רָשַׁם אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשָּׁאַלְתִּי כְּבָחוּר צָעִיר, וְכָעֵת זֶה לְתוֹעֶלֶת - הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְהֵיטִיב אֶת דְּרָכַי". "כַּיּוֹם אוֹתוֹ תַּלְמִיד" - סִיֵּם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה - "הִנּוֹ אַבְרֵךְ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, יְרֵא שָׁמַיִם מֵרַבִּים!" בְּמַה הִצִּילוּ אֶת אוֹתָהּ נְשָׁמָה נִדַּחַת? - בַּהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה שֶׁנָּתְנוּ לָהּ! אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שְׁאֵלוֹתָיו אָכֵן הָיוּ רְאוּיוֹת לְהִתְיַחֲסוּת, אֲבָל כְּשֶׁהֶרְאוּ לוֹ שֶׁמִּתְחַשְּׁבִים בּוֹ וְזוֹכְרִים אוֹתוֹ, הָיְתָה לְכָךְ תּוֹעֶלֶת עֲצוּמָה. אֲסַפֵּר סִפּוּר נוֹסָף, אֶחָד מִנִּי אֶלֶף, אוֹתוֹ שָׁמַעְתִּי מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן, הִשְׁתַּלְשְׁלוּת דְּבָרִים נוֹרָאָה עַד מְאֹד, אוֹתוֹ סִפֵּר לִי יְהוּדִי חָשׁוּב, תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג וּמַגִּיד שִׁעוּר בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת בִּבְנֵי בְּרַק: לִפְנֵי תְּקוּפָה נֶאֱלַץ לָטוּס לְאֶרֶץ נִדַּחַת וְלִשְׁהוֹת בָּהּ מִסְפַּר יָמִים. בְּמַהֲלַךְ שְׁהוּתוֹ שָׁם, בְּהָלְכוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, חָשׁ צִמָּאוֹן עַז, וְחִפֵּשׂ פִּנָּה כְּשֵׁרָה שֶׁיּוּכַל לִרְכֹּשׁ בָּהּ מַיִם קָרִים הָרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה. הוּא שָׁאַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים אִם קַיֶּמֶת בָּאֵזוֹר מִסְעָדָה יְהוּדִית, וְאָכֵן הֶרְאוּ לוֹ עַל מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבַת מָקוֹם. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לַמִּסְעָדָה, הִבְחִין שֶׁבֵּין עוֹבְדֶיהָ מִסְתּוֹבֵב בָּחוּר צָעִיר. דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת עָמַד עַל מְקוֹמוֹ וּבָחַן אֶת פְּנֵי הַצָּעִיר. לְפֶתַע הִבְחִין הַצָּעִיר בָּרַב, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, הַאִם אֵינְךָ מַכִּירֵנִי? הֲרֵי אֲנִי פְּלוֹנִי, שֶׁלָּמַדְתִּי בַּיְּשִׁיבָה בָּהּ אַתָּה מְכַהֵן כְּמַגִּיד שִׁעוּר". בְּתַדְהֵמָה רַבָּה נִזְכַּר הָרַב בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ בִּפְלִיאָה בִּלְתִּי נִסְתֶּרֶת: "אֵיךְ הִתְגַּלְגַּלְתָּ לַמָּקוֹם הַזֶּה? הֲרֵי בִּשְׁעָתוֹ, בְּעֵת שֶׁלָּמַדְתָּ בִּישִׁיבָתֵנוּ, שָׁמַעְתִּי מִפִּי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה דְּבָרִים מַפְלִיאִים עָלֶיךָ. אֲנִי נִזְכָּר שֶׁפַּעַם אַחַת אַף אָמַר לִי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת אוֹתָן אַתָּה מַקְשֶׁה בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר מְעִידוֹת שֶׁהִנְּךָ מְיֹעָד לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְעָתִיד אַתָּה לִגְדֹּל כְּכוֹכָב עוֹלֶה בִּשְׁמֵי עוֹלַם הַתּוֹרָה. כֵּיצַד הִדַּרְדַּרְתָּ לַמָּקוֹם הַזֶּה, לְהִתְגַּלְגֵּל בָּאַשְׁפָּתוֹת, בִּמְקוֹם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּחִדּוּשִׁים מַבְרִיקִים? אֵיךְ זֶה קָרָה, שֶׁעוֹלַם הַתּוֹרָה אִבֵּד אָדָם שֶׁעֶדְיוֹ הָיָה לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת?" מִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם הָרַב אֶת דְּבָרָיו, פָּרַץ הַצָּעִיר בִּבְכִי סוֹעֵר, וּבְקוֹל נִשְׁבָּר וּמְרֻסָּק שָׁאַל: "הַאִם אֱמֶת אַתָּה דּוֹבֵר? הַאֻמְנָם דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ נֶאֶמְרוּ עָלַי מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי, בְּעֵת שְׁהוּתִי בְּהֵיכָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה? כֵּיצַד זֶה שֶׁבְּמַהֲלַךְ כָּל הַשָּׁנִים שֶׁלָּמַדְתִּי בַּיְּשִׁיבָה וְהָגִיתִי בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, מֵעוֹלָם לֹא הִגִּיעָה לְאָזְנַי שְׁמוּעָה כָּזוֹ וְדוֹמוֹת לָהּ? דַּע לְךָ כִּי אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ בְּעַצְמִי אֶת שֶׁשָּׁמַעְתָּ עָלַי, לֹא הָיִיתִי עוֹמֵד כָּאן הַיּוֹם. אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת לִמּוּדַי בַּיְּשִׁיבָה אִישׁ לֹא הֶחְמִיא לִי, וַאֲנִי סָבַרְתִּי בְּלִבִּי שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵינִי שָׁוֶה מְאוּמָה, וְעַל כֵּן אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי לְפָנֶיךָ כָּךְ הַיּוֹם, מְעֻרְטָל מִכָּל סַמְמָן יְהוּדִי". אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת, וְנֶעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ דַּרְכֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁגִּלְגְּלָה אֶת הַבָּחוּר לַמָּקוֹם הַזֶּה. עָלֵינוּ גַּם לָדוּן אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְאֶת רַבָּנֶיהָ לְכַף זְכוּת, בְּוַדַּאי לֹא הִתְכַּוְּנוּ לְרָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא הֶחְמִיאוּ לַבָּחוּר בְּפָנָיו. מִן הַסְּתָם סָבְרוּ שֶׁבָּחוּר הַיּוֹשֵׁב וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, יֵשׁ לוֹ טַעַם מָתוֹק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְסִפּוּק עָצוּם מִכָּל רֶגַע בּוֹ הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ מְמַלֵּא אוֹתוֹ, עַד שֶׁאֵין הוּא זָקוּק כְּלָל לְעִידוּד וְחִזּוּק. אֲבָל צְרִיכִים אָנוּ לִלְמֹד מִכָּאן מוּסַר הַשְׂכֵּל, לֹא לַחְזֹר עַל הַטָּעוּת שֶׁלָּהֶם. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים אָנוּ בָּחוּר יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה, לֹא נִמָּנַע מִלָּגֶשֶׁת אֵלָיו, לְהַחְמִיא לוֹ בְּמִלִּים טוֹבוֹת לְמַכְבִּיר, לֹא נְקַמֵּץ וְלֹא נַחְסֹךְ בִּדְבָרִים, אֶלָּא נְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ בְּכָל צוּרָה שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים, כִּי בְּכָךְ יְכוֹלִים אָנוּ לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ, וּלְהַזְרִים מֶרֶץ וְרָצוֹן בְּלִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַמַּתְמִיד. וְיִתָּכֵן כִּי בְּכָךְ תִּהְיֶה לָנוּ זְכוּת רַבָּה, לְהַצְמִיחַ עוֹד וְעוֹד אִילָנֵי רַבְרְבֵי בְּכֶרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)