Otzarot-Article

"מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (יד-טו) כַּאֲשֶׁר נִקְלְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמָבוֹי סָתוּם, כְּשֶׁהַיָּם לִפְנֵיהֶם וְהַמִּצְרִיִּים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, זָעֲקוּ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵם, שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר טוֹב יוֹתֵר מִתְּפִלָּה בְּשָׁעָה קְרִיטִית כָּזוֹ. וְאִלּוּ כַּמָּה פְּסוּקִים לְאַחַר מִכֵּן, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "מַה תִּצְעַק אֵלָי?! דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" – כֵּיצַד מִסְתַּדְּרִים הַדְּבָרִים?

הַדָּבָר יוּבַן עַל יְדֵי הַמָּשָׁל שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בַּת הַמֶּלֶךְ יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר וְהִתְקַשְּׁתָה בְּלֵדָתָהּ שָׁעוֹת רַבּוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ. הַמֶּלֶךְ קָרָא לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים, אַךְ יָדָם קָצְרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ. בַּסּוֹף הִגִּיעַ חָכָם, שֶׁהִצִּיעַ לַמֶּלֶךְ: "אִם כְּבוֹדוֹ יוֹצִיא אֶת כֻּלָּם מֵהָאַרְמוֹן וִיפַרְסֵם בְּכָל הַמַּמְלָכָה כִּי בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת, הַנְּסִיכָה כְּבָר יָלְדָה יֶלֶד בָּרִיא - הִיא תַּצְלִיחַ לָלֶדֶת בְּקַלּוּת!" הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה חֲסַר אוֹנִים, הִסְכִּים גַּם לְהַצָּעָה זוֹ. הוּא עָשָׂה כְּהוֹרָאַת הֶחָכָם, וְאָכֵן תּוֹךְ זְמַן קָצָר בִּתּוֹ יָלְדָה בְּשָׁעָה טוֹבָה, בֵּן בָּרִיא וְטוֹב רוֹאִי.

וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהוּא הֶעֱנִיק לֶחָכָם סְכוּם הָגוּן מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב. לְאַחַר מִכֵּן, שָׁאַל אֶת הֶחָכָם לְפֵשֶׁר סְגֻלָּתוֹ. הֶחָכָם עָנָה, כִּי יָדַע שֶׁאִם הַנְּסִיכָה מַקְשָׁה לָלֶדֶת, כַּנִּרְאֶה שֶׁקִּנְּאוּ בָּהּ, וְהַמְכַשְּׁפוֹת עָשׂוּ עָלֶיהָ כְּשָׁפִים שֶׁלֹּא תֵּלֵד בְּשָׁלוֹם. אוּלָם כַּאֲשֶׁר בִּשַּׂרְתָּ שֶׁבִּתְּךָ כְּבָר יָלְדָה, הַמְכַשְּׁפוֹת הִפְסִיקוּ אֶת פְּעֻלָּתָן כִּי סָבְרוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶן, וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע נִפְתַּח רַחְמָהּ שֶׁל בִּתְּךָ וְהִיא הִצְלִיחָה לָלֶדֶת.

אַף כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּרְחוּ מִמִּצְרַיִם, הַמְכַשְּׁפִים הַמִּצְרִיִּים כִּשְּׁפוּ כִּשּׁוּפִים רַבִּים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יוּכְלוּ לִבְרֹחַ. לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרָה לְמֹשֶׁה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ", כַּאֲשֶׁר תַּתְחִילוּ לִנְסֹעַ, יִרְאוּ הַמְכַשְּׁפִים שֶׁכִּשּׁוּפֵיהֶם לֹא הוֹעִילוּ וְיַפְסִיקוּ אֶת פְּעֻלָּתָם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַצְלִיחוּ לִבְרֹחַ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תַּחַת הַשְׁפָּעָה כְּבֵדָה שֶׁל כִּשּׁוּפִים.

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זַצַ"ל מְפָרֵשׁ: "מַה תִּצְעַק אֵלָי" - הִתְפַּלֵּל אֵלַי גַּם בְּעֵת הַזּוֹ שֶׁנִּרְאָה שֶׁאֵין כָּל סִכּוּי, וְאָז תַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה - "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" - וְיִנָּצְלוּ מֵהַמִּצְרִים. כִּי הַתְּפִלָּה מוֹעִילָה בְּכָל מַצָּב!

אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ סִפְּרָה בִּתָּהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַמַּעֲשֶׂה. הוּא יַמְחִישׁ לָנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה אַף פַּעַם וּבְשׁוּם מַצָּב!

"הוֹרַי הִסְפִּיקוּ לְחַתֵּן כְּבָר אֶת כָּל יַלְדֵיהֶם, וְזָכוּ אַף לַחֲבֹק נְכָדִים וְלִרְאוֹת נִינִים. אִמִּי, הָיְתָה אֵשֶׁת חֶסֶד שֶׁל מַמָּשׁ, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹאָה מוֹדָעָה וּבָהּ בַּקָּשָׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה, הָיְתָה מַעְתִּיקָה אֶת שְׁמוֹ לְפִנְקָסָהּ וּמִתְפַּלֶּלֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם, נוֹסָף עַל הָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָּה שֶׁרָשְׁמָה בְּפִנְקָסָהּ. לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּכַמָּה עַשְׂרוֹת חוֹלִים בִּלְבַד, הָרְשִׁימָה מָנְתָה מְאוֹת שֵׁמוֹת, וְהִיא הָיְתָה מַזְכִּירָה כָּל שֵׁם וְשֵׁם בִּמְתִינוּת וּבְכַוָּנָה רַבָּה, בְּכָל תְּפִלּוֹתֶיהָ.

פַּעַם אַחַת, בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת, פָּנָה אֵלֶיהָ אָבִיהָ וְהִצִּיעַ לָהּ שֶׁתּוֹצִיא חֵלֶק מֵהַשֵּׁמוֹת הַיְשָׁנִים שֶׁהִצְטַבְּרוּ לָהּ בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כִּי אוּלַי כְּבָר נִרְפְּאוּ אוֹ נִפְטְרוּ לְבֵית עוֹלָמָם, שֶׁהֲרֵי הָיָה מְדֻבָּר גַּם בְּחוֹלִים זְקֵנִים.

עֵינֶיהָ שֶׁל אִמִּי זָלְגוּ דְּמָעוֹת: "אַל תַּגִּיד כָּכָה! גַּם אִם הֵם נִפְטְרוּ, לֹא יַזִּיק שֶׁאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. גַּם בַּשָּׁמַיִם זֶה מוֹעִיל לָהֶם!" בְּלִבֵּנוּ צָחַקְנוּ, אַךְ חִבַּקְנוּ אוֹתָהּ בְּחֹם וּבְאַהֲבָה.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, עָבְרָה אִמִּי שָׁבָץ מֹחִי. הִיא הוּבְלָה לְבֵית הַחוֹלִים וְהָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לָנוּ שֶׁלֹּא נוֹתַר לָהּ זְמַן רַב לִחְיוֹת. הַיְדִיעָה הַמַּחֲרִידָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְגַּיְּסוּ לְעֶזְרָתָהּ. חֶלְקָם שָׁהוּ עִמָּהּ בְּבֵית הַחוֹלִים - חֶלְקָם פָּנוּ לְקַבֵּל בְּרָכָה וִישׁוּעָה מֵרַבָּנִים גְּדוֹלִים וְחֶלְקָם תָּלוּ מוֹדָעוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר וּבְבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת, וְאַף פִּרְסְמוּ מוֹדָעָה בָּעִתּוֹן הַמְּקוֹמִי בְּבַקָּשָׁה לְהַעְתִּיר בִּתְפִלָּה לִרְפוּאָתָהּ הַשְּׁלֵמָה.

לַמָּחֳרָת אִרְגְּנוּ עֲצֶרֶת תְּפִלָּה לִזְכוּתָהּ בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַמֶּרְכָּזִיִּים. בְּמַהֲלַךְ הָעֲצֶרֶת, אֲנִי וּשְׁלֹשׁ אַחְיוֹתַי נִשְׁאַרְנוּ לְצִדָּהּ בְּבֵית הַחוֹלִים. הָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לָנוּ שֶׁמַּצָּבָהּ הוֹלֵךְ וּמִדַּרְדֵּר וּמֻגְדָּר בְּמֻנָּחִים רְפוּאִיִּים כִּקְרִיטִי. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, קַו הַדֹּפֶק הָלַךְ וְהִתְעַמְעֵם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה יָשָׁר לַחֲלוּטִין. אִמֵּנוּ נִפְטְרָה!!!

אֲחוֹתִי רָצְתָה לְהִתְקַשֵּׁר לָאַחִים שֶׁהָיוּ בָּעֲצֶרֶת, כְּדֵי לְהַגִּיד לָהֶם שֶׁאֵין כְּבָר עַל מַה לְּהִתְפַּלֵּל, אַךְ אֲנִי לָקַחְתִּי מִמֶּנָּה אֶת הַפֶּלֶאפוֹן וְאָמַרְתִּי לָהּ: "לֹא!!! אִמָּא הִתְפַּלְּלָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיֶּיהָ עַל הַחוֹלִים, גַּם כְּשֶׁהֵם אוּלַי כְּבָר נִפְטְרוּ, מַגִּיעַ לָהּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ גַּם עָלֶיהָ!"

מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, אָחִי הִתְקַשֵּׁר כְּאִלּוּ שֶׁשָּׁמַע אֶת הַוִּכּוּחַ בֵּינֵינוּ: "נוּ, מַה קּוֹרֶה? יֵשׁ כָּאן מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים"...

קוֹלוֹת הַתְּפִלָּה נִשְׁמְעוּ הֵיטֵב דֶּרֶךְ הָרַמְקוֹל שֶׁל הַפֶּלֶאפוֹן, "אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ"... לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְאַפֵּק וְהִתְחַלְנוּ לִפְרֹץ בְּבֶכִי. הִרְגַּשְׁנוּ רַע, כְּאִלּוּ שֶׁאָנוּ מְשַׁקְּרוֹת אֶת הַצִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי כָּעֵת הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁאִמֵּנוּ הָאֲהוּבָה כְּבָר אֵינָהּ בֵּין הַחַיִּים...

לְפֶתַע, רָאִינוּ תְּנוּעָה קַלָּה עַל גַּבֵּי הַמָּסָךְ שֶׁהֶרְאָה אֶת הַדֹּפֶק, קָרָאנוּ לָרוֹפֵא וְזֶה הִזְעִיק עֶזְרָה. תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת הִגִּיעוּ הָאֲחָיוֹת וְהִסִּיעוּ עֶגְלַת הַהַחְיָאָה, אוֹתָנוּ הִרְחִיקוּ מִן הַמָּקוֹם וְהִתְחִילוּ בִּפְעֻלּוֹת הַהַחְיָאָה. הִצְטָרַפְנוּ לִתְפִלַּת הָרַבִּים, וּלְאַחַר דַּקּוֹת קָרָה הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן: אִמֵּנוּ קָמָה לִתְחִיָּה!!!

לְאַחַר שִׁקּוּם שֶׁאָרַךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים, אִמֵּנוּ הִתְחִילָה לָלֶכֶת וּלְדַבֵּר. מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּבָר לֹא לָעַגְנוּ לְפִנְקַס הַחוֹלִים שֶׁל אִמָּא. הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁכָּל מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִיא הִתְפַּלְּלָה עֲלֵיהֶם וְנִפְטְרוּ, עָמְדוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶעְתִּירוּ בַּעֲדָהּ, יַחַד עִם תְּפִלַּת הָרַבִּים שֶׁנֶּעֶרְכָה, וְאֵ-ל כַּבִּיר לֹא מָאַס תְּפִלַּת הָרַבִּים!" (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	אמר תש"פ
	הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל מִלָּה טוֹבָה לַזּוּלָת
	"מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (יד-טו) כַּאֲשֶׁר נִקְלְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמָבוֹי סָתוּם, כְּשֶׁהַיָּם לִפְנֵיהֶם וְהַמִּצְרִיִּים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, זָעֲקוּ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵם, שֶׁהֲרֵי אֵין דָּבָר טוֹב יוֹתֵר מִתְּפִלָּה בְּשָׁעָה קְרִיטִית כָּזוֹ. וְאִלּוּ כַּמָּה פְּסוּקִים לְאַחַר מִכֵּן, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "מַה תִּצְעַק אֵלָי?! דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" – כֵּיצַד מִסְתַּדְּרִים הַדְּבָרִים? הַדָּבָר יוּבַן עַל יְדֵי הַמָּשָׁל שֶׁלְּפָנֵינוּ: בַּת הַמֶּלֶךְ יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר וְהִתְקַשְּׁתָה בְּלֵדָתָהּ שָׁעוֹת רַבּוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ. הַמֶּלֶךְ קָרָא לְטוֹבֵי הָרוֹפְאִים, אַךְ יָדָם קָצְרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ. בַּסּוֹף הִגִּיעַ חָכָם, שֶׁהִצִּיעַ לַמֶּלֶךְ: "אִם כְּבוֹדוֹ יוֹצִיא אֶת כֻּלָּם מֵהָאַרְמוֹן וִיפַרְסֵם בְּכָל הַמַּמְלָכָה כִּי בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת, הַנְּסִיכָה כְּבָר יָלְדָה יֶלֶד בָּרִיא - הִיא תַּצְלִיחַ לָלֶדֶת בְּקַלּוּת!" הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה חֲסַר אוֹנִים, הִסְכִּים גַּם לְהַצָּעָה זוֹ. הוּא עָשָׂה כְּהוֹרָאַת הֶחָכָם, וְאָכֵן תּוֹךְ זְמַן קָצָר בִּתּוֹ יָלְדָה בְּשָׁעָה טוֹבָה, בֵּן בָּרִיא וְטוֹב רוֹאִי. וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהוּא הֶעֱנִיק לֶחָכָם סְכוּם הָגוּן מֵאוֹצָרוֹ הַטּוֹב. לְאַחַר מִכֵּן, שָׁאַל אֶת הֶחָכָם לְפֵשֶׁר סְגֻלָּתוֹ. הֶחָכָם עָנָה, כִּי יָדַע שֶׁאִם הַנְּסִיכָה מַקְשָׁה לָלֶדֶת, כַּנִּרְאֶה שֶׁקִּנְּאוּ בָּהּ, וְהַמְכַשְּׁפוֹת עָשׂוּ עָלֶיהָ כְּשָׁפִים שֶׁלֹּא תֵּלֵד בְּשָׁלוֹם. אוּלָם כַּאֲשֶׁר בִּשַּׂרְתָּ שֶׁבִּתְּךָ כְּבָר יָלְדָה, הַמְכַשְּׁפוֹת הִפְסִיקוּ אֶת פְּעֻלָּתָן כִּי סָבְרוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶן, וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע נִפְתַּח רַחְמָהּ שֶׁל בִּתְּךָ וְהִיא הִצְלִיחָה לָלֶדֶת. אַף כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּרְחוּ מִמִּצְרַיִם, הַמְכַשְּׁפִים הַמִּצְרִיִּים כִּשְּׁפוּ כִּשּׁוּפִים רַבִּים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יוּכְלוּ לִבְרֹחַ. לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרָה לְמֹשֶׁה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ", כַּאֲשֶׁר תַּתְחִילוּ לִנְסֹעַ, יִרְאוּ הַמְכַשְּׁפִים שֶׁכִּשּׁוּפֵיהֶם לֹא הוֹעִילוּ וְיַפְסִיקוּ אֶת פְּעֻלָּתָם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַצְלִיחוּ לִבְרֹחַ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תַּחַת הַשְׁפָּעָה כְּבֵדָה שֶׁל כִּשּׁוּפִים. הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זַצַ"ל מְפָרֵשׁ: "מַה תִּצְעַק אֵלָי" - הִתְפַּלֵּל אֵלַי גַּם בְּעֵת הַזּוֹ שֶׁנִּרְאָה שֶׁאֵין כָּל סִכּוּי, וְאָז תַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה - "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" - וְיִנָּצְלוּ מֵהַמִּצְרִים. כִּי הַתְּפִלָּה מוֹעִילָה בְּכָל מַצָּב! אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ סִפְּרָה בִּתָּהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַמַּעֲשֶׂה. הוּא יַמְחִישׁ לָנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה אַף פַּעַם וּבְשׁוּם מַצָּב! "הוֹרַי הִסְפִּיקוּ לְחַתֵּן כְּבָר אֶת כָּל יַלְדֵיהֶם, וְזָכוּ אַף לַחֲבֹק נְכָדִים וְלִרְאוֹת נִינִים. אִמִּי, הָיְתָה אֵשֶׁת חֶסֶד שֶׁל מַמָּשׁ, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹאָה מוֹדָעָה וּבָהּ בַּקָּשָׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה, הָיְתָה מַעְתִּיקָה אֶת שְׁמוֹ לְפִנְקָסָהּ וּמִתְפַּלֶּלֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם, נוֹסָף עַל הָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָּה שֶׁרָשְׁמָה בְּפִנְקָסָהּ. לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּכַמָּה עַשְׂרוֹת חוֹלִים בִּלְבַד, הָרְשִׁימָה מָנְתָה מְאוֹת שֵׁמוֹת, וְהִיא הָיְתָה מַזְכִּירָה כָּל שֵׁם וְשֵׁם בִּמְתִינוּת וּבְכַוָּנָה רַבָּה, בְּכָל תְּפִלּוֹתֶיהָ. פַּעַם אַחַת, בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת, פָּנָה אֵלֶיהָ אָבִיהָ וְהִצִּיעַ לָהּ שֶׁתּוֹצִיא חֵלֶק מֵהַשֵּׁמוֹת הַיְשָׁנִים שֶׁהִצְטַבְּרוּ לָהּ בְּמֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כִּי אוּלַי כְּבָר נִרְפְּאוּ אוֹ נִפְטְרוּ לְבֵית עוֹלָמָם, שֶׁהֲרֵי הָיָה מְדֻבָּר גַּם בְּחוֹלִים זְקֵנִים. עֵינֶיהָ שֶׁל אִמִּי זָלְגוּ דְּמָעוֹת: "אַל תַּגִּיד כָּכָה! גַּם אִם הֵם נִפְטְרוּ, לֹא יַזִּיק שֶׁאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. גַּם בַּשָּׁמַיִם זֶה מוֹעִיל לָהֶם!" בְּלִבֵּנוּ צָחַקְנוּ, אַךְ חִבַּקְנוּ אוֹתָהּ בְּחֹם וּבְאַהֲבָה. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, עָבְרָה אִמִּי שָׁבָץ מֹחִי. הִיא הוּבְלָה לְבֵית הַחוֹלִים וְהָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לָנוּ שֶׁלֹּא נוֹתַר לָהּ זְמַן רַב לִחְיוֹת. הַיְדִיעָה הַמַּחֲרִידָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְגַּיְּסוּ לְעֶזְרָתָהּ. חֶלְקָם שָׁהוּ עִמָּהּ בְּבֵית הַחוֹלִים - חֶלְקָם פָּנוּ לְקַבֵּל בְּרָכָה וִישׁוּעָה מֵרַבָּנִים גְּדוֹלִים וְחֶלְקָם תָּלוּ מוֹדָעוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר וּבְבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת, וְאַף פִּרְסְמוּ מוֹדָעָה בָּעִתּוֹן הַמְּקוֹמִי בְּבַקָּשָׁה לְהַעְתִּיר בִּתְפִלָּה לִרְפוּאָתָהּ הַשְּׁלֵמָה. לַמָּחֳרָת אִרְגְּנוּ עֲצֶרֶת תְּפִלָּה לִזְכוּתָהּ בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַמֶּרְכָּזִיִּים. בְּמַהֲלַךְ הָעֲצֶרֶת, אֲנִי וּשְׁלֹשׁ אַחְיוֹתַי נִשְׁאַרְנוּ לְצִדָּהּ בְּבֵית הַחוֹלִים. הָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לָנוּ שֶׁמַּצָּבָהּ הוֹלֵךְ וּמִדַּרְדֵּר וּמֻגְדָּר בְּמֻנָּחִים רְפוּאִיִּים כִּקְרִיטִי. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, קַו הַדֹּפֶק הָלַךְ וְהִתְעַמְעֵם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה יָשָׁר לַחֲלוּטִין. אִמֵּנוּ נִפְטְרָה!!! אֲחוֹתִי רָצְתָה לְהִתְקַשֵּׁר לָאַחִים שֶׁהָיוּ בָּעֲצֶרֶת, כְּדֵי לְהַגִּיד לָהֶם שֶׁאֵין כְּבָר עַל מַה לְּהִתְפַּלֵּל, אַךְ אֲנִי לָקַחְתִּי מִמֶּנָּה אֶת הַפֶּלֶאפוֹן וְאָמַרְתִּי לָהּ: "לֹא!!! אִמָּא הִתְפַּלְּלָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיֶּיהָ עַל הַחוֹלִים, גַּם כְּשֶׁהֵם אוּלַי כְּבָר נִפְטְרוּ, מַגִּיעַ לָהּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ גַּם עָלֶיהָ!" מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, אָחִי הִתְקַשֵּׁר כְּאִלּוּ שֶׁשָּׁמַע אֶת הַוִּכּוּחַ בֵּינֵינוּ: "נוּ, מַה קּוֹרֶה? יֵשׁ כָּאן מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים"... קוֹלוֹת הַתְּפִלָּה נִשְׁמְעוּ הֵיטֵב דֶּרֶךְ הָרַמְקוֹל שֶׁל הַפֶּלֶאפוֹן, "אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ"... לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְאַפֵּק וְהִתְחַלְנוּ לִפְרֹץ בְּבֶכִי. הִרְגַּשְׁנוּ רַע, כְּאִלּוּ שֶׁאָנוּ מְשַׁקְּרוֹת אֶת הַצִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי כָּעֵת הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁאִמֵּנוּ הָאֲהוּבָה כְּבָר אֵינָהּ בֵּין הַחַיִּים... לְפֶתַע, רָאִינוּ תְּנוּעָה קַלָּה עַל גַּבֵּי הַמָּסָךְ שֶׁהֶרְאָה אֶת הַדֹּפֶק, קָרָאנוּ לָרוֹפֵא וְזֶה הִזְעִיק עֶזְרָה. תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת הִגִּיעוּ הָאֲחָיוֹת וְהִסִּיעוּ עֶגְלַת הַהַחְיָאָה, אוֹתָנוּ הִרְחִיקוּ מִן הַמָּקוֹם וְהִתְחִילוּ בִּפְעֻלּוֹת הַהַחְיָאָה. הִצְטָרַפְנוּ לִתְפִלַּת הָרַבִּים, וּלְאַחַר דַּקּוֹת קָרָה הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן: אִמֵּנוּ קָמָה לִתְחִיָּה!!! לְאַחַר שִׁקּוּם שֶׁאָרַךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים, אִמֵּנוּ הִתְחִילָה לָלֶכֶת וּלְדַבֵּר. מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּבָר לֹא לָעַגְנוּ לְפִנְקַס הַחוֹלִים שֶׁל אִמָּא. הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁכָּל מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִיא הִתְפַּלְּלָה עֲלֵיהֶם וְנִפְטְרוּ, עָמְדוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶעְתִּירוּ בַּעֲדָהּ, יַחַד עִם תְּפִלַּת הָרַבִּים שֶׁנֶּעֶרְכָה, וְאֵ-ל כַּבִּיר לֹא מָאַס תְּפִלַּת הָרַבִּים!" (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)