Otzarot-Article

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (כה-לה). מָרָן הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל הִקְשָׁה, שֶׁלִּכְאוֹרָה הַמִּלָּה "עִמָּךְ" מְיֻתֶּרֶת.

וְהִמְתִּיק הָעִנְיָן בְּמָשָׁל:

הַמֶּלֶךְ הִזְמִין חָכָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אֶת כָּל טַכְסִיסֵי הַמַּלְכוּת וְגִינוּנֵי הַכָּבוֹד, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁבְּבוֹא הָעֵת, בְּנוֹ יִירַשׁ אוֹתוֹ וְיֵשֵׁב עַל כֵּס הַמַּלְכוּת, וְרָצָה שֶׁבְּנוֹ יִהְיֶה מֶלֶךְ מֻצְלָח וְאָהוּב עַל עַמּוֹ.

כַּעֲבוֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים, הֶחָכָם סִיֵּם לְלַמְּדוֹ, וְכַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ בָּחַן אֶת בְּנוֹ, נוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁאָכֵן הֶחָכָם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. הוּא שִׁלֵּם לוֹ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְאַף הוֹסִיף עַל שְׂכָרוֹ.

הֶחָכָם הוֹדָה מִקֶּרֶב לִבּוֹ עַל נְדִיבוּתוֹ, וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "רַק עוֹד דָּבָר אֶחָד עָלַי לְלַמְּדוֹ, אַךְ זֹאת אֶעֱשֶׂה בְּבֵיתִי".

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר בֶּן הַמֶּלֶךְ נִכְנַס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶחָכָם, הִתְנַפֵּל עָלָיו אוֹתוֹ הֶחָכָם, קָשַׁר אוֹתוֹ בְּחֶבֶל וְהִתְחִיל לְהַצְלִיף בּוֹ בִּרְצוּעוֹת עוֹר... כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת "מְלַאכְתּוֹ" שָׁלַח אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ פָּצוּעַ וַחֲפוּי רֹאשׁ אֶל הָאַרְמוֹן.

כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת בְּנוֹ הֶחָבוּל, רָתַח מִזַּעַם וְזָעַק: "אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית!" וְצִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו: הָבִיאוּ לִי אוֹתוֹ הֵנָּה תֵּכֶף וּמִיָּד!!!

"מֶה עָשִׂיתָ לִבְנִי...?!" זָעַק הַמֶּלֶךְ עַל הֶחָכָם.

"אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ" – אָמַר הֶחָכָם – "אִם יֻרְשֶׁה לִי, אַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן. אָכֵן רָאִיתִי שֶׁבִּנְךָ לָמַד הֵיטֵב אֶת כָּל דִּינֵי הַמְּלוּכָה, אוּלָם כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לַחְרֹץ אֶת גּוֹרַל נְתִינָיו בְּמִשְׁפָּט לַחֲמִשִּׁים מַלְקוֹת אוֹ יוֹתֵר, עָלָיו לְהָבִין בְּאֵיזֶה סֵבֶל כְּרוּכָה כָּל הַלְקָאָה. בִּנְךָ מֵעוֹלָם לֹא טָעַם טַעַם שֶׁל סֵבֶל, לָכֵן לֹא יוּכַל לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַכְּאֵב, אֶלָּא אִם יַרְגִּישׁ זֹאת עַל בְּשָׂרוֹ. וְלָכֵן בַּשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן לִמַּדְתִּי אוֹתוֹ שִׁעוּר בְּסֵבֶל". אוֹרוּ עֵינָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא צִוָּה אֶת עֲבָדָיו לְהַעֲנִיק לוֹ מַתָּנוֹת נוֹסָפוֹת.

הֶעָשִׁיר לֹא מַרְגִּישׁ אֶת הָרָעֵב כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָדַע צַעַר וּמַחְסוֹר, לְפִיכָךְ הַתּוֹרָה כָּתְבָה: "וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ", תַּרְגִּישׁ וּתְדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ כְּאִלּוּ שֶׁאַתָּה עָנִי בְּעַצְמְךָ, וּלְפִי הַצַּעַר הַזֶּה תְּסַיֵּעַ לְאַחֶיךָ הָעֲנִיִּים!

וְאִם יִקְשֶׁה עָלֶיךָ הַדָּבָר לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ כִּי חָס אַתָּה עַל מָמוֹנְךָ, זְכֹר כִּי רַק בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָקוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג-י).

בְּסֵפֶר "מְאוֹר הַתּוֹרָה", הֻסְבַּר בְּמָשָׁל מַדּוּעַ דַּוְקָא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת בּוֹרֵא עוֹלָם.

סוֹחֵר נִכְנַס לַחֲנוּת הַמִּפְעָל שֶׁל אֲרִיגִים וְשָׁאַל אֶת בַּעַל הַחֲנוּת, מָה אֹרֶךְ הַבַּדִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ. בַּעַל הַמִּפְעָל הֵשִׁיב, שֶׁכָּל הָאֲרִיגִים בְּאֹרֶךְ עֶשְׂרִים מֶטֶר, לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הַסּוֹחֵר רָצָה לִבְדֹּק אֶת אֲמִינוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַחֲנוּת, לָכֵן לָקַח אָרִיג אֶחָד שֶׁנִּרְאָה לוֹ קָצָר, מָדַד אוֹתוֹ וְגִלָּה שֶׁאָכֵן אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים מֶטֶר. לָכֵן הֶאֱמִין שֶׁגַּם אָרְכָּם שֶׁל שְׁאָר הָאֲרִיגִים נָכוֹן.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. ה' יִתְבָּרַךְ הֶעֱנִיק לָנוּ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת וּמִתּוֹכָן נָתַן לָנוּ מִצְוָה אַחַת שֶׁעַל יָדָהּ נוּכַל לִבְחֹן אוֹתוֹ, וְכָךְ נַאֲמִין גַּם בִּשְׂכָרָן שֶׁל שְׁאָר הַמִּצְווֹת וְנָבוֹא לִידֵי יִרְאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ... לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים" (דברים יד-כב).

וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה? כִּי בָּהּ מְחַסֵּר הָאָדָם בְּמָמוֹנוֹ וּכְנֶגֶד הַטֶּבַע מָמוֹנוֹ מִתְרַבֶּה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשְּׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס, יַשְׁפִּיעוּ עָלָיו רֹב טוֹבָה בְּרָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַבָּא! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	תזריע - מצורע תש"פ
	אֱלֹקַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע
	"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (כה-לה). מָרָן הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל הִקְשָׁה, שֶׁלִּכְאוֹרָה הַמִּלָּה "עִמָּךְ" מְיֻתֶּרֶת. וְהִמְתִּיק הָעִנְיָן בְּמָשָׁל: הַמֶּלֶךְ הִזְמִין חָכָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אֶת כָּל טַכְסִיסֵי הַמַּלְכוּת וְגִינוּנֵי הַכָּבוֹד, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁבְּבוֹא הָעֵת, בְּנוֹ יִירַשׁ אוֹתוֹ וְיֵשֵׁב עַל כֵּס הַמַּלְכוּת, וְרָצָה שֶׁבְּנוֹ יִהְיֶה מֶלֶךְ מֻצְלָח וְאָהוּב עַל עַמּוֹ. כַּעֲבוֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים, הֶחָכָם סִיֵּם לְלַמְּדוֹ, וְכַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ בָּחַן אֶת בְּנוֹ, נוֹכַח לִרְאוֹת שֶׁאָכֵן הֶחָכָם עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה. הוּא שִׁלֵּם לוֹ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְאַף הוֹסִיף עַל שְׂכָרוֹ. הֶחָכָם הוֹדָה מִקֶּרֶב לִבּוֹ עַל נְדִיבוּתוֹ, וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "רַק עוֹד דָּבָר אֶחָד עָלַי לְלַמְּדוֹ, אַךְ זֹאת אֶעֱשֶׂה בְּבֵיתִי". וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר בֶּן הַמֶּלֶךְ נִכְנַס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶחָכָם, הִתְנַפֵּל עָלָיו אוֹתוֹ הֶחָכָם, קָשַׁר אוֹתוֹ בְּחֶבֶל וְהִתְחִיל לְהַצְלִיף בּוֹ בִּרְצוּעוֹת עוֹר... כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת "מְלַאכְתּוֹ" שָׁלַח אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ פָּצוּעַ וַחֲפוּי רֹאשׁ אֶל הָאַרְמוֹן. כַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת בְּנוֹ הֶחָבוּל, רָתַח מִזַּעַם וְזָעַק: "אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית!" וְצִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו: הָבִיאוּ לִי אוֹתוֹ הֵנָּה תֵּכֶף וּמִיָּד!!! "מֶה עָשִׂיתָ לִבְנִי...?!" זָעַק הַמֶּלֶךְ עַל הֶחָכָם. "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ" – אָמַר הֶחָכָם – "אִם יֻרְשֶׁה לִי, אַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן. אָכֵן רָאִיתִי שֶׁבִּנְךָ לָמַד הֵיטֵב אֶת כָּל דִּינֵי הַמְּלוּכָה, אוּלָם כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לַחְרֹץ אֶת גּוֹרַל נְתִינָיו בְּמִשְׁפָּט לַחֲמִשִּׁים מַלְקוֹת אוֹ יוֹתֵר, עָלָיו לְהָבִין בְּאֵיזֶה סֵבֶל כְּרוּכָה כָּל הַלְקָאָה. בִּנְךָ מֵעוֹלָם לֹא טָעַם טַעַם שֶׁל סֵבֶל, לָכֵן לֹא יוּכַל לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַכְּאֵב, אֶלָּא אִם יַרְגִּישׁ זֹאת עַל בְּשָׂרוֹ. וְלָכֵן בַּשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן לִמַּדְתִּי אוֹתוֹ שִׁעוּר בְּסֵבֶל". אוֹרוּ עֵינָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא צִוָּה אֶת עֲבָדָיו לְהַעֲנִיק לוֹ מַתָּנוֹת נוֹסָפוֹת. הֶעָשִׁיר לֹא מַרְגִּישׁ אֶת הָרָעֵב כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָדַע צַעַר וּמַחְסוֹר, לְפִיכָךְ הַתּוֹרָה כָּתְבָה: "וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ", תַּרְגִּישׁ וּתְדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ כְּאִלּוּ שֶׁאַתָּה עָנִי בְּעַצְמְךָ, וּלְפִי הַצַּעַר הַזֶּה תְּסַיֵּעַ לְאַחֶיךָ הָעֲנִיִּים! וְאִם יִקְשֶׁה עָלֶיךָ הַדָּבָר לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ כִּי חָס אַתָּה עַל מָמוֹנְךָ, זְכֹר כִּי רַק בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָקוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג-י). בְּסֵפֶר "מְאוֹר הַתּוֹרָה", הֻסְבַּר בְּמָשָׁל מַדּוּעַ דַּוְקָא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת בּוֹרֵא עוֹלָם. סוֹחֵר נִכְנַס לַחֲנוּת הַמִּפְעָל שֶׁל אֲרִיגִים וְשָׁאַל אֶת בַּעַל הַחֲנוּת, מָה אֹרֶךְ הַבַּדִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ. בַּעַל הַמִּפְעָל הֵשִׁיב, שֶׁכָּל הָאֲרִיגִים בְּאֹרֶךְ עֶשְׂרִים מֶטֶר, לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הַסּוֹחֵר רָצָה לִבְדֹּק אֶת אֲמִינוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַחֲנוּת, לָכֵן לָקַח אָרִיג אֶחָד שֶׁנִּרְאָה לוֹ קָצָר, מָדַד אוֹתוֹ וְגִלָּה שֶׁאָכֵן אָרְכּוֹ עֶשְׂרִים מֶטֶר. לָכֵן הֶאֱמִין שֶׁגַּם אָרְכָּם שֶׁל שְׁאָר הָאֲרִיגִים נָכוֹן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. ה' יִתְבָּרַךְ הֶעֱנִיק לָנוּ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת וּמִתּוֹכָן נָתַן לָנוּ מִצְוָה אַחַת שֶׁעַל יָדָהּ נוּכַל לִבְחֹן אוֹתוֹ, וְכָךְ נַאֲמִין גַּם בִּשְׂכָרָן שֶׁל שְׁאָר הַמִּצְווֹת וְנָבוֹא לִידֵי יִרְאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ... לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים" (דברים יד-כב). וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה? כִּי בָּהּ מְחַסֵּר הָאָדָם בְּמָמוֹנוֹ וּכְנֶגֶד הַטֶּבַע מָמוֹנוֹ מִתְרַבֶּה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשְּׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס, יַשְׁפִּיעוּ עָלָיו רֹב טוֹבָה בְּרָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַבָּא! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)