Otzarot-Article

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (יֵט-ו) יֵשׁ תּוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת: כַּאֲשֶׁר תִּפְגֹּשׁ בְּסַנְדְּלָר בָּרְחוֹב, הוּא יִסְתַּכֵּל עַל נְעָלֶיךָ, וְאִלּוּ הַסַּפָּר יִבְחַן אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ. כַּאֲשֶׁר הַנַּגָּר יִכָּנֵס אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִיָּד הוּא יִבְחַן אֶת מַצַּב הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַכִּסְאוֹת, וְאִלּוּ הַחַשְׁמַלַּאי יִסְתַּכֵּל עַל מַצַּב הַתְּאוּרָה, וְיִבְדֹּק הַאִם יֵשׁ נוּרוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְצָרִיךְ לְהַחֲלִיפָן. הֵיכָן שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם נִמְצָאוֹת - שָׁם הוּא נִמְצָא, וְעַל מַה שֶּׁאָדָם חוֹשֵׁב בַּיּוֹם - עַל זֶה הוּא חוֹלֵם בַּלַּיְלָה.

יֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁסּוֹבְרִים כִּי הָעִקָּר הוּא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת בְּפֹעַל, וְאִלּוּ מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים זֶה לֹא נוֹרָא. אַךְ זוֹ טָעוּת יְסוֹדִית, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא כט): "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה!"

כֹּחַ הַמַּחֲשָׁבָה נִמְצָא בַּמֹּחַ, וְלֹא בִּכְדִי הוּא מְמֻקָּם בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, שֶׁכֵּן הוּא הַחֵלֶק הָרוּחָנִי בְּיוֹתֵר.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים קָרָה מִקְרֶה מוּזָר בְּאַנְגְּלִיָּה: טֶכְנַאי קֵרוּר הִגִּיעַ לְתַקֵּן חֲדַר קֵרוּר שֶׁל מִפְעָל מְסֻיָּם. בְּמַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה הוּא רָצָה לָצֵאת כְּדֵי לְהָבִיא מִמְּכוֹנִיתוֹ חֵלֶק שֶׁהָיָה חָסֵר לוֹ בְּאַרְגַּז הַכֵּלִים, אַךְ דֶּלֶת חֲדַר הַקֵּרוּר לֹא נִפְתְּחָה...

הוּא נִסָּה שׁוּב וָשׁוּב - אַךְ דָּבָר לֹא הוֹעִיל, הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה. הוּא חָשַׁשׁ שֶׁיִּקְפָּא לְמָוֶת וְהִתְחִיל לִקְרֹא לְעֶזְרָה - אַךְ הַדֶּלֶת הָיְתָה עָבָה בִּמְיֻחָד וְאַף אֶחָד לֹא שָׁמַע אֶת קְרִיאוֹתָיו. הוּא הִתְחִיל לִצְרֹחַ וְאִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, עַד שֶׁהִתְעַלֵּף וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה, אֶחָד מִפּוֹעֲלֵי הַמִּפְעָל פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְגִלָּה אֶת הַטֶּכְנַאי לְלֹא רוּחַ חַיִּים. מִבְּדִיקוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בַּמָּכוֹן הַפָּתוֹלוֹגִי, הִתְבָּרֵר שֶׁמֵּת כְּתוֹצָאָה מִפַּחַד שֶׁיִּקְפָּא! אֲבָל הַדָּבָר לֹא הָיָה בָּרוּר, שֶׁהֲרֵי הוּא נִקְרָא עַל מְנָת לְתַקֵּן אֶת חֲדַר הַקֵּרוּר מִפְּנֵי שֶׁהַקֵּרוּר לֹא פָּעַל...

אָז מַדּוּעַ פַּחַד מִקִּפָּאוֹן?!

חוֹקְרֵי הַמָּוֶת הִגִּיעוּ לְמַסְקָנָה מַפְתִּיעָה: מֵרֹב הַלַּחַץ שֶׁבּוֹ הָיָה נָתוּן הַטֶּכְנַאי, הוּא חָשַׁב שֶׁחֲדַר הַקֵּרוּר עוֹבֵד. הַמַּחֲשָׁבָה וְהַפַּחַד מִפְּנֵי הַקִּפָּאוֹן גָּרְמוּ לְמוֹתוֹ. הַמַּחֲשָׁבָה הָפְכָה לִמְצִיאוּת!

אָנוּ, יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, צְרִיכִים לְהִזָּהֵר, וּלְסַנֵּן אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁנִּכְנָסוֹת אֶל מֹחֵנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקָרְרוּ אוֹתָנוּ מִבְּחִינָה רוּחָנִית!

יֵשׁ לִמּוּד נוֹסָף שֶׁנִּתָּן לְלִמּוּד מֵהַפָּסוּק "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" - "וְאַתֶּם" – כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְנַצֵּל אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל הַטָּמוּן בּוֹ! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, הוּא מַכִּיר כָּל אֶחָד וְיוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הִשְׁקִיעַ כְּדֵי לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת תּוֹרָתוֹ!

הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי סִפֵּר (דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן), שֶׁבְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה הִתְחִילוּ בְּבַּגְדַּד לְגַיֵּס בַּחוּרִים יְהוּדִים לַצָּבָא. הֶעְתִּירוּ הַיְּהוּדִים בִּתְפִלָּה, וּמִשְׁלַחַת רַבָּנִים פָּנְתָה אֶל הַשִּׁלְטוֹנוֹת כְּדֵי לְנַסּוֹת לְבַטֵּל אֶת גְּזֵרַת הַגִּיּוּס.

רַבָּהּ שֶׁל בַּגְדַּד, הַגָּאוֹן רַבִּי סַלְמַאן חוּגִ'י עַבּוּדִי זַצַ"ל, נִצֵּל אֶת קְשָׁרָיו עִם אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה וְהִצְלִיחַ לְסַכֵּם עִם שַׂר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁכָּל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים לֹא יְגֻיְּסוּ לַצָּבָא, כְּשֵׁם שֶׁהֵם אֵינָם מְגַיְּסִים אֶת הַשֵּׁחִ'ים שֶׁלָּהֶם, לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּהוֹר לַטָּמֵא.

שַׂר הַבִּטָּחוֹן הִתְנָה אֶת שִׁחְרוּר תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים עַל יְדֵי שֶׁיִּבָּחֲנוּ עַל יְדֵי וַעֲדָה שֶׁתִּבְדֹּק אֶת רָמַת יְדִיעוֹתֵיהֶם בְּחֻקֵּי הַדָּת. מִנּוּ לַוַּעֲדָה אֶת רַב הָעִיר, אֶת רֹאשׁ הָעִיר וְגַם קָצִין מֵהַצָּבָא.

הַגָּאוֹן רַבִּי סַלְמַאן חוּגִ'י עַבּוּדִי זַצַ"ל, פָּתַח וְשָׁאַל אֶת הַמֻּעֲמָד הָרִאשׁוֹן: "אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת נֻסַּח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּעַל פֶּה".

אָמַר הַבָּחוּר אֶת כָּל נֻסַּח הַבְּרָכָה בְּעַל פֶּה. הָרַב הִתְפַּעֵל מֵחָכְמָתוֹ וְאָמַר: "פְּשְׁשְׁשְׁ... אֵילוּ יְדִיעוֹת!" וְכָךְ הוּא קִבֵּל פְּטוּר.

הִגִּיעַ בָּחוּר אַחֵר שֶׁלֹּא זָכַר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אָז הָרַב שְׁאָלוֹ: "מַה מְבָרְכִים עַל מַיִם, בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה?"

עָנָה הַבָּחוּר נְכוֹנָה, וְהָרַב "הִתְרַשֵּׁם" מְאֹד מֵהֶקֵּף יְדִיעוֹתָיו, וּפָטַר גַּם אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁפָּטַר אֶת שְׁאָר הַבַּחוּרִים שֶׁהִגִּיעוּ לַוַּעֲדָה...

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה "חֲכָמִים" כָּאֵלֶּה!

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁיְּנַצֵּל אֶת הַמַּעֲלוֹת וְאֶת הַכִּשּׁוּרִים שֶׁהוּא חָנַן אוֹתוֹ בָּהֶם!

מִי שֶׁלֹּא מְחַפֵּשׂ "פְּטוּר" וְרוֹצֶה לִהְיוֹת חַיָּל טוֹב בַּצָּבָא ה', עָלָיו לְמַצּוֹת אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נָטַע בּוֹ, לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	ויקרא תש"פ
	לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְלוּת וּמַעֲדַנִּים
	"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (יֵט-ו) יֵשׁ תּוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת: כַּאֲשֶׁר תִּפְגֹּשׁ בְּסַנְדְּלָר בָּרְחוֹב, הוּא יִסְתַּכֵּל עַל נְעָלֶיךָ, וְאִלּוּ הַסַּפָּר יִבְחַן אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁךָ. כַּאֲשֶׁר הַנַּגָּר יִכָּנֵס אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִיָּד הוּא יִבְחַן אֶת מַצַּב הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַכִּסְאוֹת, וְאִלּוּ הַחַשְׁמַלַּאי יִסְתַּכֵּל עַל מַצַּב הַתְּאוּרָה, וְיִבְדֹּק הַאִם יֵשׁ נוּרוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְצָרִיךְ לְהַחֲלִיפָן. הֵיכָן שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם נִמְצָאוֹת - שָׁם הוּא נִמְצָא, וְעַל מַה שֶּׁאָדָם חוֹשֵׁב בַּיּוֹם - עַל זֶה הוּא חוֹלֵם בַּלַּיְלָה. יֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁסּוֹבְרִים כִּי הָעִקָּר הוּא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת בְּפֹעַל, וְאִלּוּ מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים זֶה לֹא נוֹרָא. אַךְ זוֹ טָעוּת יְסוֹדִית, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל (יומא כט): "הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה!" כֹּחַ הַמַּחֲשָׁבָה נִמְצָא בַּמֹּחַ, וְלֹא בִּכְדִי הוּא מְמֻקָּם בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, שֶׁכֵּן הוּא הַחֵלֶק הָרוּחָנִי בְּיוֹתֵר. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים קָרָה מִקְרֶה מוּזָר בְּאַנְגְּלִיָּה: טֶכְנַאי קֵרוּר הִגִּיעַ לְתַקֵּן חֲדַר קֵרוּר שֶׁל מִפְעָל מְסֻיָּם. בְּמַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה הוּא רָצָה לָצֵאת כְּדֵי לְהָבִיא מִמְּכוֹנִיתוֹ חֵלֶק שֶׁהָיָה חָסֵר לוֹ בְּאַרְגַּז הַכֵּלִים, אַךְ דֶּלֶת חֲדַר הַקֵּרוּר לֹא נִפְתְּחָה... הוּא נִסָּה שׁוּב וָשׁוּב - אַךְ דָּבָר לֹא הוֹעִיל, הַדֶּלֶת נִנְעֲלָה. הוּא חָשַׁשׁ שֶׁיִּקְפָּא לְמָוֶת וְהִתְחִיל לִקְרֹא לְעֶזְרָה - אַךְ הַדֶּלֶת הָיְתָה עָבָה בִּמְיֻחָד וְאַף אֶחָד לֹא שָׁמַע אֶת קְרִיאוֹתָיו. הוּא הִתְחִיל לִצְרֹחַ וְאִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, עַד שֶׁהִתְעַלֵּף וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ. כַּעֲבוֹר שָׁעָה, אֶחָד מִפּוֹעֲלֵי הַמִּפְעָל פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְגִלָּה אֶת הַטֶּכְנַאי לְלֹא רוּחַ חַיִּים. מִבְּדִיקוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ בַּמָּכוֹן הַפָּתוֹלוֹגִי, הִתְבָּרֵר שֶׁמֵּת כְּתוֹצָאָה מִפַּחַד שֶׁיִּקְפָּא! אֲבָל הַדָּבָר לֹא הָיָה בָּרוּר, שֶׁהֲרֵי הוּא נִקְרָא עַל מְנָת לְתַקֵּן אֶת חֲדַר הַקֵּרוּר מִפְּנֵי שֶׁהַקֵּרוּר לֹא פָּעַל... אָז מַדּוּעַ פַּחַד מִקִּפָּאוֹן?! חוֹקְרֵי הַמָּוֶת הִגִּיעוּ לְמַסְקָנָה מַפְתִּיעָה: מֵרֹב הַלַּחַץ שֶׁבּוֹ הָיָה נָתוּן הַטֶּכְנַאי, הוּא חָשַׁב שֶׁחֲדַר הַקֵּרוּר עוֹבֵד. הַמַּחֲשָׁבָה וְהַפַּחַד מִפְּנֵי הַקִּפָּאוֹן גָּרְמוּ לְמוֹתוֹ. הַמַּחֲשָׁבָה הָפְכָה לִמְצִיאוּת! אָנוּ, יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, צְרִיכִים לְהִזָּהֵר, וּלְסַנֵּן אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁנִּכְנָסוֹת אֶל מֹחֵנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקָרְרוּ אוֹתָנוּ מִבְּחִינָה רוּחָנִית! יֵשׁ לִמּוּד נוֹסָף שֶׁנִּתָּן לְלִמּוּד מֵהַפָּסוּק "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" - "וְאַתֶּם" – כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְנַצֵּל אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל הַטָּמוּן בּוֹ! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, הוּא מַכִּיר כָּל אֶחָד וְיוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הִשְׁקִיעַ כְּדֵי לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת תּוֹרָתוֹ! הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי סִפֵּר (דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן), שֶׁבְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה הִתְחִילוּ בְּבַּגְדַּד לְגַיֵּס בַּחוּרִים יְהוּדִים לַצָּבָא. הֶעְתִּירוּ הַיְּהוּדִים בִּתְפִלָּה, וּמִשְׁלַחַת רַבָּנִים פָּנְתָה אֶל הַשִּׁלְטוֹנוֹת כְּדֵי לְנַסּוֹת לְבַטֵּל אֶת גְּזֵרַת הַגִּיּוּס. רַבָּהּ שֶׁל בַּגְדַּד, הַגָּאוֹן רַבִּי סַלְמַאן חוּגִ'י עַבּוּדִי זַצַ"ל, נִצֵּל אֶת קְשָׁרָיו עִם אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה וְהִצְלִיחַ לְסַכֵּם עִם שַׂר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁכָּל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים לֹא יְגֻיְּסוּ לַצָּבָא, כְּשֵׁם שֶׁהֵם אֵינָם מְגַיְּסִים אֶת הַשֵּׁחִ'ים שֶׁלָּהֶם, לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּהוֹר לַטָּמֵא. שַׂר הַבִּטָּחוֹן הִתְנָה אֶת שִׁחְרוּר תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים עַל יְדֵי שֶׁיִּבָּחֲנוּ עַל יְדֵי וַעֲדָה שֶׁתִּבְדֹּק אֶת רָמַת יְדִיעוֹתֵיהֶם בְּחֻקֵּי הַדָּת. מִנּוּ לַוַּעֲדָה אֶת רַב הָעִיר, אֶת רֹאשׁ הָעִיר וְגַם קָצִין מֵהַצָּבָא. הַגָּאוֹן רַבִּי סַלְמַאן חוּגִ'י עַבּוּדִי זַצַ"ל, פָּתַח וְשָׁאַל אֶת הַמֻּעֲמָד הָרִאשׁוֹן: "אֱמֹר לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת נֻסַּח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּעַל פֶּה". אָמַר הַבָּחוּר אֶת כָּל נֻסַּח הַבְּרָכָה בְּעַל פֶּה. הָרַב הִתְפַּעֵל מֵחָכְמָתוֹ וְאָמַר: "פְּשְׁשְׁשְׁ... אֵילוּ יְדִיעוֹת!" וְכָךְ הוּא קִבֵּל פְּטוּר. הִגִּיעַ בָּחוּר אַחֵר שֶׁלֹּא זָכַר אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אָז הָרַב שְׁאָלוֹ: "מַה מְבָרְכִים עַל מַיִם, בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה?" עָנָה הַבָּחוּר נְכוֹנָה, וְהָרַב "הִתְרַשֵּׁם" מְאֹד מֵהֶקֵּף יְדִיעוֹתָיו, וּפָטַר גַּם אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁפָּטַר אֶת שְׁאָר הַבַּחוּרִים שֶׁהִגִּיעוּ לַוַּעֲדָה... הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה "חֲכָמִים" כָּאֵלֶּה! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁיְּנַצֵּל אֶת הַמַּעֲלוֹת וְאֶת הַכִּשּׁוּרִים שֶׁהוּא חָנַן אוֹתוֹ בָּהֶם! מִי שֶׁלֹּא מְחַפֵּשׂ "פְּטוּר" וְרוֹצֶה לִהְיוֹת חַיָּל טוֹב בַּצָּבָא ה', עָלָיו לְמַצּוֹת אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ נָטַע בּוֹ, לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)