Otzarot-Article

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (לח-כא) אִם יִפְגְּשׁוּ בָּנוּ וְיִשְׁאֲלוּנוּ 'מַה נִּשְׁמָע?', נַעֲנֶה 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם'. חַיִּים, מִתְפַּרְנְסִים. יֵשׁ קוֹרַת גַּג וְיֵשׁ מִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת, לֶחֶם לֶאֶכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ.

יִשְׁאֲלוּנוּ אִם יֵשׁ לָנוּ בַּקָּשׁוֹת, נַעֲנֶה: בְּוַדַּאי, הֲלֹא לַטּוֹב אֵין גְּבוּל. בְּרִיאוּת וְאשֶׁר, נַחַת וְעשֶׁר. הַלְוַאי יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה.

אַךְ בִּתְשׁוּבָה זוֹ, הָעִקָּר נִשְׁמַט מִזִּכְרוֹנֵנוּ. בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" מָצִינוּ עַל כָּךְ מָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר אָמִיד וּמַצְלִיחַ שֶׁהִנְהִיג אֶת בֵּיתוֹ בְּעשֶׁר וּבִרְוָחָה. לְיָמִים, נֶהְפַּךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל וְהִפְסִיד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ בְּעִסְקָאוֹת כּוֹשְׁלוֹת. רָצָה לִנְסֹעַ לַיָּרִיד וּלְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּקֵם.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֵן רוֹאֶה אַתָּה שֶׁהַמַּזָּל הִפְנָה אֵלֶיךָ עֹרֶף. אַל תִּסַּע לַיָּרִיד וְנִחְיֶה מֵחֶסְכוֹנוֹתֵינוּ".

שָׁמַע לְקוֹלָהּ וְנִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ. אָכְלוּ אֶת הַחֶסְכוֹנוֹת עַד אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף.

שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: "מָה יִהְיֶה, עַד מָתַי תַּחֲבֹק יָדַיִם?"

אָמַר: "וּמַה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת? בִּקַּשְׁתִּי לִנְסֹעַ לַיָּרִיד וְיָעַצְתְּ לִי לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. שָׁמַעְתִּי לְקוֹלֵךְ וְנִשְׁאַרְתִּי. רְצוֹנֵךְ כָּעֵת שֶׁאֶסַּע, אֶשְׁמַע לְקוֹלֵךְ וְאֶסַּע... בְּרַם, אִלּוּ הָיִיתִי נוֹסֵעַ אָז, הָיִיתִי לוֹקֵחַ עִמִּי אֶת שְׁיָרֵי חֶסְכוֹנוֹתֵינוּ. עַכְשָׁו, שֶׁכִּלִּינוּ הַכֹּל, אֵיךְ אֶסַּע בְּיָדַיִם רֵיקוֹת?"

עָנְתָה וְאָמְרָה: "אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. אִלּוּ הָיִיתָ נוֹסֵעַ אָז, כְּשֶׁהָיָה מַזָּלְךָ בַּשֵּׁפֶל, הָיִיתָ מַמְשִׁיךְ לְהַפְסִיד. עַכְשָׁו, שֶׁהִגַּעְנוּ לְשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, אֶל הַדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה, יַעֲלֶה מַזָּלְךָ וְיִזְרַח! הִנֵּה לִי תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים: טַבַּעַת יַהֲלוֹם וּצְמִידֵי מַרְגָּלִיּוֹת, מַחֲרוֹזוֹת פְּנִינִים וַעֲגִילֵי שֹׁהַם. אֲמַשְׁכֵּן אוֹתָם בַּעֲבוֹט וּנְקַבֵּל תְּמוּרָתָם מָעוֹת. תִּסְחֹר בָּהֶם, וַה' יַצְלִיחַ דַּרְכְּךָ!"

וְהוּא, בַּעַל טוֹב: "כְּכָל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי!"

מִשְׁכְּנָה אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ, מָסְרָה בְּיָדוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְהִזְהִירָה אוֹתוֹ בְּאֶלֶף אַזְהָרוֹת: "רְאֵה וְהִשָּׁמֵר, הַשְׁגַּח עַל הַכֶּסֶף לְבַל תְּאַבְּדוֹ. אַל תִּתְפַּתֶּה לְכָל עִסְקָה וְאַל תִּקְנֶה כָּל סְחוֹרָה. דַּע, שֶׁאִם תַּפְסִיד מָעוֹת אֵלֶּה - לֹא יִהְיֶה לָנוּ עוֹד תְּמוּרָתָם. הֵם סִכּוּיֵינוּ הָאַחֲרוֹן וּבָהֶם תִּקְוָתֵנוּ. בִּלְעֲדֵיהֶם, אֵין לָנוּ מְאוּמָה!"

שָׁמַע הַסּוֹחֵר כְּהֶרְגֵּלוֹ לְקוֹל אִשְׁתּוֹ וְהִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמַר חֲזַ"ל "כַּבְּדוּ לִנְשׁוֹתֵיכֶם וְתִתְעַשְּׁרוּ" (בָּבָא מְצִיעָא נט.) קָנָה סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת וְשָׁב עִמָּהּ לְעִירוֹ, מְכָרָהּ בְּרֶוַח נָאֶה וְנָסַע שׁוּב לַיָּרִיד, הִרְוִיחַ וְנָסַע שׁוּב. הַחִיּוּךְ שָׁב לִשְׂרֹר בַּבַּיִת וְרָמַת הַחַיִּים עָלְתָה כְּבַתְּחִלָּה.

הִגִּיעָה עֵת עֲרִיכַת הַמַּאֲזָן. יָשַׁב הַסּוֹחֵר וְעָרַךְ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו, בָּדַק וּבָחַן וְרָשַׁם וְסִכֵּם, וְשָׁב לְבֵיתוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת.

שָׁאֲלָה אִשְׁתּוֹ: "אֱמֹר נָא לִי, לְשִׂמְחָה מַה זּוּ עוֹשָׂה?"

עָנָה וְאָמַר: "לִפְנֵי זְמַן קָצָר לֹא הָיָה לָנוּ מְאוּמָה, אַף אֶת כַּסְפֵּי הַחֶסְכוֹנוֹת כִּלִּינוּ. וְכָעֵת, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שַׁבְנוּ לְמַעֲמָדֵנוּ. אָנוּ חַיִּים בְּהַרְוָחָה, הַחֲנוּת מְלֵאָה סְחוֹרָה - וְעִם כָּל זֹאת לֹא נִגְרַע מִכַּסְפֵּי הַקֶּרֶן דָּבָר וּבִיכָלְתִּי לִקְנוֹת סְחוֹרָה חֲדָשָׁה. וַהֲרֵינִי נוֹתֵן אֵפוֹא הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי וְשָׂמֵחַ בְּהַצְלָחָתִי".

שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים, סָפְקָה כַּפֶּיהָ וּפָרְצָה בִּבְכִי.

"מַה לָּךְ, אִשְׁתִּי?" נִרְעַשׁ הַבַּעַל בִּדְאָגָה.

"אַלְלַי לִי", הִתְיַפְּחָה, "מַה מָּקוֹם יֵשׁ לְשִׂמְחָה, כְּלוּם שָׁכַחְתָּ שֶׁתַּכְשִׁיטַי הַיְּקָרִים נְתוּנִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹט - הַצְּמִידִים וְהַטַּבָּעוֹת, הָעֲגִילִים וְהַמַּחֲרוֹזוֹת? הוֹרַדְתִי אֶת עֲדָיַי מֵעָלַי וְעוֹדָם מְמֻשְׁכָּנִים, וְאַתָּה שָׂמֵחַ וְעַלִּיז בְּחֶלְקְךָ, כְּלוּם הִסַּחְתָּ דַּעְתְּךָ מִלִּפְדּוֹתָם?!"...

וְהַנִּמְשָׁל: בֶּעָבָר הָיִינוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, הָיוּ לָנוּ נְבִיאִים וְחַכְמֵי סַנְהֶדְרִין, כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם. אַךְ אֶת כָּל אֵלֶּה הִפְסַדְנוּ וְאִבַּדְנוּ בַּעֲווֹנֵינוּ.

כַּאֲשֶׁר רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעָנְיֵנוּ, הוֹרִיד כִּבְיָכוֹל אֶת עֶדְיוֹ וּמִשְׁכֵּן אוֹתוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ. כַּכָּתוּב: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: שֶׁהִתְמַשְׁכֵּן פַּעֲמַיִם בִּשְׁבִיל עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שָׁפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כְּדֵי לְהַצִּילֵנוּ וּלְהַשְׁאִירֵנוּ בַּחַיִּים".

תְּקוּפָה קָשָׁה עָבַרְנוּ בַּגָּלוּת הַמָּרָה. וְהִנֵּה הִפְצִיעָה שֶׁמֶשׁ הָרְוָחָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲשֶׁר לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ. וְכַאֲשֶׁר עוֹרְכִים אָנוּ אֶת הַמַּאֲזָן וְשׁוֹטְחִים אֶת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ, אֵינֶנּוּ מְבַקְּשִׁים מֵעֵבֶר לְ"חַיֵּי בָּנֵי וּמְזוֹנֵי". וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת כֵּן הוּא: כְּשֶׁרוֹאִים אָנוּ כִּי הִתְפַּלַּלְנוּ, לָמַדְנוּ וְקִיַּמְנוּ מִצְווֹת - שְׂמֵחִים אָנוּ בְּחֶלְקֵנוּ וְנוֹתְנִים עָלָיו הוֹדָיָה. וְשׁוֹכְחִים, כִּי הַמַּשְׁכּוֹנוֹת נְתוּנִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹט וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲדַיִן חָרֵב.

לְפִיכָךְ, בְּשַׁבָּת זוֹ, פָּרָשַׁת 'פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן', עַל סַף חֹדֶשׁ נִיסָן, נִשָּׂא עַיִן לַגְּאֻלָּה: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יא:) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקהל - פיקודי תשע"ז
	הַיּוֹם בּוֹ שׁוֹבֵת הַגֵּיהִנֹּם
	"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ" (לט-מג) עַל הַפָּסוּק (מְלָכִים א, ז-נא) "וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה" שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אוֹמֵר הַיַּלְקוּט: "מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָאֻמָּנִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִים בּוֹ, לֹ "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (לח-כא) אִם יִפְגְּשׁוּ בָּנוּ וְיִשְׁאֲלוּנוּ 'מַה נִּשְׁמָע?', נַעֲנֶה 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם'. חַיִּים, מִתְפַּרְנְסִים. יֵשׁ קוֹרַת גַּג וְיֵשׁ מִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת, לֶחֶם לֶאֶכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ. יִשְׁאֲלוּנוּ אִם יֵשׁ לָנוּ בַּקָּשׁוֹת, נַעֲנֶה: בְּוַדַּאי, הֲלֹא לַטּוֹב אֵין גְּבוּל. בְּרִיאוּת וְאשֶׁר, נַחַת וְעשֶׁר. הַלְוַאי יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. אַךְ בִּתְשׁוּבָה זוֹ, הָעִקָּר נִשְׁמַט מִזִּכְרוֹנֵנוּ. בַּסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי אַרְמוֹן" מָצִינוּ עַל כָּךְ מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר אָמִיד וּמַצְלִיחַ שֶׁהִנְהִיג אֶת בֵּיתוֹ בְּעשֶׁר וּבִרְוָחָה. לְיָמִים, נֶהְפַּךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל וְהִפְסִיד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ בְּעִסְקָאוֹת כּוֹשְׁלוֹת. רָצָה לִנְסֹעַ לַיָּרִיד וּלְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּקֵם. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֵן רוֹאֶה אַתָּה שֶׁהַמַּזָּל הִפְנָה אֵלֶיךָ עֹרֶף. אַל תִּסַּע לַיָּרִיד וְנִחְיֶה מֵחֶסְכוֹנוֹתֵינוּ". שָׁמַע לְקוֹלָהּ וְנִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ. אָכְלוּ אֶת הַחֶסְכוֹנוֹת עַד אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף. שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: "מָה יִהְיֶה, עַד מָתַי תַּחֲבֹק יָדַיִם?" אָמַר: "וּמַה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת? בִּקַּשְׁתִּי לִנְסֹעַ לַיָּרִיד וְיָעַצְתְּ לִי לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. שָׁמַעְתִּי לְקוֹלֵךְ וְנִשְׁאַרְתִּי. רְצוֹנֵךְ כָּעֵת שֶׁאֶסַּע, אֶשְׁמַע לְקוֹלֵךְ וְאֶסַּע... בְּרַם, אִלּוּ הָיִיתִי נוֹסֵעַ אָז, הָיִיתִי לוֹקֵחַ עִמִּי אֶת שְׁיָרֵי חֶסְכוֹנוֹתֵינוּ. עַכְשָׁו, שֶׁכִּלִּינוּ הַכֹּל, אֵיךְ אֶסַּע בְּיָדַיִם רֵיקוֹת?" עָנְתָה וְאָמְרָה: "אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. אִלּוּ הָיִיתָ נוֹסֵעַ אָז, כְּשֶׁהָיָה מַזָּלְךָ בַּשֵּׁפֶל, הָיִיתָ מַמְשִׁיךְ לְהַפְסִיד. עַכְשָׁו, שֶׁהִגַּעְנוּ לְשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, אֶל הַדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה, יַעֲלֶה מַזָּלְךָ וְיִזְרַח! הִנֵּה לִי תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים: טַבַּעַת יַהֲלוֹם וּצְמִידֵי מַרְגָּלִיּוֹת, מַחֲרוֹזוֹת פְּנִינִים וַעֲגִילֵי שֹׁהַם. אֲמַשְׁכֵּן אוֹתָם בַּעֲבוֹט וּנְקַבֵּל תְּמוּרָתָם מָעוֹת. תִּסְחֹר בָּהֶם, וַה' יַצְלִיחַ דַּרְכְּךָ!" וְהוּא, בַּעַל טוֹב: "כְּכָל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי!" מִשְׁכְּנָה אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ, מָסְרָה בְּיָדוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְהִזְהִירָה אוֹתוֹ בְּאֶלֶף אַזְהָרוֹת: "רְאֵה וְהִשָּׁמֵר, הַשְׁגַּח עַל הַכֶּסֶף לְבַל תְּאַבְּדוֹ. אַל תִּתְפַּתֶּה לְכָל עִסְקָה וְאַל תִּקְנֶה כָּל סְחוֹרָה. דַּע, שֶׁאִם תַּפְסִיד מָעוֹת אֵלֶּה - לֹא יִהְיֶה לָנוּ עוֹד תְּמוּרָתָם. הֵם סִכּוּיֵינוּ הָאַחֲרוֹן וּבָהֶם תִּקְוָתֵנוּ. בִּלְעֲדֵיהֶם, אֵין לָנוּ מְאוּמָה!" שָׁמַע הַסּוֹחֵר כְּהֶרְגֵּלוֹ לְקוֹל אִשְׁתּוֹ וְהִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמַר חֲזַ"ל "כַּבְּדוּ לִנְשׁוֹתֵיכֶם וְתִתְעַשְּׁרוּ" (בָּבָא מְצִיעָא נט.) קָנָה סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת וְשָׁב עִמָּהּ לְעִירוֹ, מְכָרָהּ בְּרֶוַח נָאֶה וְנָסַע שׁוּב לַיָּרִיד, הִרְוִיחַ וְנָסַע שׁוּב. הַחִיּוּךְ שָׁב לִשְׂרֹר בַּבַּיִת וְרָמַת הַחַיִּים עָלְתָה כְּבַתְּחִלָּה. הִגִּיעָה עֵת עֲרִיכַת הַמַּאֲזָן. יָשַׁב הַסּוֹחֵר וְעָרַךְ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו, בָּדַק וּבָחַן וְרָשַׁם וְסִכֵּם, וְשָׁב לְבֵיתוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת. שָׁאֲלָה אִשְׁתּוֹ: "אֱמֹר נָא לִי, לְשִׂמְחָה מַה זּוּ עוֹשָׂה?" עָנָה וְאָמַר: "לִפְנֵי זְמַן קָצָר לֹא הָיָה לָנוּ מְאוּמָה, אַף אֶת כַּסְפֵּי הַחֶסְכוֹנוֹת כִּלִּינוּ. וְכָעֵת, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שַׁבְנוּ לְמַעֲמָדֵנוּ. אָנוּ חַיִּים בְּהַרְוָחָה, הַחֲנוּת מְלֵאָה סְחוֹרָה - וְעִם כָּל זֹאת לֹא נִגְרַע מִכַּסְפֵּי הַקֶּרֶן דָּבָר וּבִיכָלְתִּי לִקְנוֹת סְחוֹרָה חֲדָשָׁה. וַהֲרֵינִי נוֹתֵן אֵפוֹא הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי וְשָׂמֵחַ בְּהַצְלָחָתִי". שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים, סָפְקָה כַּפֶּיהָ וּפָרְצָה בִּבְכִי. "מַה לָּךְ, אִשְׁתִּי?" נִרְעַשׁ הַבַּעַל בִּדְאָגָה. "אַלְלַי לִי", הִתְיַפְּחָה, "מַה מָּקוֹם יֵשׁ לְשִׂמְחָה, כְּלוּם שָׁכַחְתָּ שֶׁתַּכְשִׁיטַי הַיְּקָרִים נְתוּנִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹט - הַצְּמִידִים וְהַטַּבָּעוֹת, הָעֲגִילִים וְהַמַּחֲרוֹזוֹת? הוֹרַדְתִי אֶת עֲדָיַי מֵעָלַי וְעוֹדָם מְמֻשְׁכָּנִים, וְאַתָּה שָׂמֵחַ וְעַלִּיז בְּחֶלְקְךָ, כְּלוּם הִסַּחְתָּ דַּעְתְּךָ מִלִּפְדּוֹתָם?!"... וְהַנִּמְשָׁל: בֶּעָבָר הָיִינוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, הָיוּ לָנוּ נְבִיאִים וְחַכְמֵי סַנְהֶדְרִין, כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם. אַךְ אֶת כָּל אֵלֶּה הִפְסַדְנוּ וְאִבַּדְנוּ בַּעֲווֹנֵינוּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעָנְיֵנוּ, הוֹרִיד כִּבְיָכוֹל אֶת עֶדְיוֹ וּמִשְׁכֵּן אוֹתוֹ בַּעֲבוּרֵנוּ. כַּכָּתוּב: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: שֶׁהִתְמַשְׁכֵּן פַּעֲמַיִם בִּשְׁבִיל עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שָׁפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כְּדֵי לְהַצִּילֵנוּ וּלְהַשְׁאִירֵנוּ בַּחַיִּים". תְּקוּפָה קָשָׁה עָבַרְנוּ בַּגָּלוּת הַמָּרָה. וְהִנֵּה הִפְצִיעָה שֶׁמֶשׁ הָרְוָחָה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲשֶׁר לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ. וְכַאֲשֶׁר עוֹרְכִים אָנוּ אֶת הַמַּאֲזָן וְשׁוֹטְחִים אֶת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ, אֵינֶנּוּ מְבַקְּשִׁים מֵעֵבֶר לְ"חַיֵּי בָּנֵי וּמְזוֹנֵי". וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת כֵּן הוּא: כְּשֶׁרוֹאִים אָנוּ כִּי הִתְפַּלַּלְנוּ, לָמַדְנוּ וְקִיַּמְנוּ מִצְווֹת - שְׂמֵחִים אָנוּ בְּחֶלְקֵנוּ וְנוֹתְנִים עָלָיו הוֹדָיָה. וְשׁוֹכְחִים, כִּי הַמַּשְׁכּוֹנוֹת נְתוּנִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹט וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עֲדַיִן חָרֵב. לְפִיכָךְ, בְּשַׁבָּת זוֹ, פָּרָשַׁת 'פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן', עַל סַף חֹדֶשׁ נִיסָן, נִשָּׂא עַיִן לַגְּאֻלָּה: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יא:) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)