"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (יד-ב) בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר "מְנוֹרַת אַהֲרֹן" מְסֻפָּר עַל אִשָּׁה צַדִּיקָה שֶׁרָאֲתָה בָּחוּר צָעִיר לְיָמִים בּוֹכֶה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב. פָּנְתָה אֵלָיו הָאִשָּׁה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה? מֶה חָסֵר לְךָ?!"

הֵשִׁיב הַבָּחוּר, שֶׁהוּא יָתוֹם מֵאָב וָאֵם, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא מְצֹרָע - כֻּלָּם בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ וּמְסָרְבִים לְטַפֵּל בּוֹ אוֹ לְאָרְחוֹ בְּבֵיתָם.

נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו. הִיא הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְבֵיתָהּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְהִקְדִּישָׁה לְמַעֲנוֹ חֶדֶר מְיֻחָד, שֶׁשָּׁם טִפְּלוּ בּוֹ טוֹבֵי הָרוֹפְאִים עַד שֶׁהִבְרִיא. גַּם אָז לֹא עָזְבָה אוֹתוֹ וְדָאֲגָה לְכָל מַחְסוֹרוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

לְאַחַר עַשְׂרוֹת שָׁנִים, נִפְטְרָה הָאִשָּׁה הַזּוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת בַּעַל שׁוּ"ת "יְהוּדָה יַעֲלֶה", הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה אָסָאד זַצַ"ל, הוּא צִוָּה עַל אַנְשֵׁי הַ"חֶבְרָה קַדִּישָׁא" לְהַכְנִיס אֶת מִטָּתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לְהַסְפִּידָהּ.

הַכֹּל הִתְפַּלְּאוּ עַל הוֹרָאָתוֹ. הֲרֵי רַק אֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה מַסְפִּידִים בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמֵעוֹלָם לֹא נָהֲגוּ לְהַכְנִיס אֲרוֹנָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֶל תּוֹךְ הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה! אַךְ אַף אֶחָד לֹא הֵעֵז לְהַרְהֵר אַחַר דִּבְרֵי הָרַב.

אוּלַם בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה מָלֵא מִפֶּה לְפֶה. הָרַב עָלָה וְהִסְפִּידָהּ בְּרֶגֶשׁ, וּבֵין הַדְּבָרִים אָמַר: "עֲלֵיכֶם לָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, כִּי עִירֵנוּ מְלֵאָה בַּחֲכָמִים בִּזְכוּתָהּ! וְגַם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ יְשִׁיבָה הַמּוֹנָה יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת בַּחוּרִים מֻפְלָגִים - הִיא בִּזְכוּתָהּ! שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא!!!"

הַכֹּל פָּעֲרוּ פֶּה עַל דְּבָרָיו שֶׁל הָרַב, וּכְלָל לֹא הֵבִינוּ כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן. וְאָז סִפֵּר הָרַב אֶת הַסִּפּוּר עַל הַנַּעַר הַמְּצֹרָע שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה מוּכָן לְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ כִּמְעַט לְשַׁעֲרֵי מָוֶת, וּבְסִיּוּם דְּבָרָיו אָמַר – "הַנַּעַר הַזֶּה הוּא אֲנִי!!!"

וְאָז בָּכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים עַל הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַחֶסֶד ע"ה.

אֶחָד מֵחֲסִידֵי הָאַדְמוֹ"ר מִבֶּעלְזָא זַצַ"ל, הָיָה חוֹלֶה, לָכֵן הוּא שָׁלַח מִכְתָּב לְרַבִּי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ. תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי, אָכֵן, בָּקְעוּ אֶת הָרְקִיעִים, וְהֶחָסִיד עָמַד עַל רַגְלָיו וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. הוּא מִהֵר לָבוֹא לְרַבִּי כְּדֵי לְהוֹדוֹת לוֹ. הָיָה זֶה בְּדִיּוּק בְּפָרָשַׁת "מְצֹרָע".

בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה אָמַר הָרַבִּי מִבֶּעלְזָא לְחָסִיד: "כַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים מֵהָרַב שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲבוּר הַחוֹלֶה וְהַחוֹלֶה הִתְרַפֵּא - הָרַב אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְשֹׁב שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִיא זוֹ שֶׁהוֹעִילָה, אֶלָּא עָלָיו לַחְשֹׁב שֶׁהָרְפוּאָה בָּאָה מִזְּכֻיּוֹתָיו שֶׁל הַחוֹלֶה, אוּלָם הַחוֹלֶה צָרִיךְ לַחְשֹׁב שֶׁתְּפִלַּת הָרַב הִיא זוֹ שֶׁהוֹעִילָה לוֹ".

וְאוּלַי זֶה מַה שֶּׁמְּרֻמָּז בַּפָּסוּק: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן". כְּשֶׁנִּרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ - "בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ", שֶׁיִּתְלֶה אֶת רְפוּאָתוֹ בַּצַּדִּיק שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו - "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן". אַךְ לְעֻמַּת זֹאת, "וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נָגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ", עַל הַצַּדִּיק לַחְשֹׁב שֶׁהַחוֹלֶה נִתְרַפֵּא בִּזְכוּת עַצְמוֹ, וְלֹא בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)