Otzarot-Article

"טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (יג-מו) עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמְּצֹרָע - לְהִפָּרֵד מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁהוֹת בִּבְדִידוּת - מַגִּיעַ עַל כָּךְ שֶׁהִפְרִיד אֶת הַלְּבָבוֹת בְּשֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ. כָּל זְמַן שֶׁאָדָם נִכְלָל עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מְרַחֶפֶת עָלָיו סֻכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ עָלָיו שְׁמִירָה רוּחָנִית וְגַשְׁמִית כְּאֶחָד. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות מג:), שֶׁאֵין לַמַּזִּיקִים כֹּחַ לִשְׁלֹט עַל שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁהוֹלְכִים יַחְדָּו.

כַּאֲשֶׁר רָצָה הַנָּבִיא אֱלִישָׁע לִגְמֹל טוֹבָה לָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית שֶׁאֵרְחָה אוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ, שָׁאַל אוֹתָהּ: "הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ?" (מלכים ב' ד-יג). מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית סט:), שֶׁהָיָה זֶה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁבּוֹ נִדּוֹנִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן שָׁאַל אוֹתָהּ הַנָּבִיא אֵיזוֹ מִצְוָה חֲשׁוּבָה יֵשׁ בְּיָדָהּ אֲשֶׁר בִּזְכוּת זֶה יְבַקֵּשׁ בַּעֲבוּרָהּ. וְהִיא עָנְתָה: "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". כְּלוֹמַר, אֵינִי רוֹצֶה יְשׁוּעָה רַק בִּשְׁבִילִי, אֶלָּא עֲבוּר כְּלַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי נִכְלֶלֶת בְּתוֹכוֹ.

וְעַל כֵּן הוֹרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (ברכות מט:): "לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל". וּבֵאֵר רַשִׁ"י זַ"ל, שֶׁתָּמִיד כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל יְבַקֵּשׁ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לְאוֹתוֹ דָּבָר, וְעַל יְדֵי הַכְּלָל יִזְכֶּה גַּם שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ תִּתְקַבֵּל בַּשָּׁמַיִם.

יֵשׁ לְכָךְ רֶמֶז נוֹסָף בְּפָרָשָׁתֵנוּ. גַּם בְּ"נֶתֶק" - שֶׁהַכֹּהֵן מַבְחִין בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל הַמְּצֹרָע שֶׁהוּא נִתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, וְעַל כֵּן הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְדָבָר סָרָה בְּאֶחָיו.

הַמַּצְבִּיא הַצָּרְפָתִי "נַפּוֹלֵיאוֹן" פָּגַשׁ אֶת חֲכַם הַיְּהוּדִים, הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַאִם לְדַעְתּוֹ יוּכַל לְנַצֵּחַ אֶת רוּסְיָה הַגְּדוֹלָה.

הֱשִׁיבוֹ הָרַב: "רוּסְיָה תְּנַצֵּחַ אֶתְכֶם!"

"מַדּוּעַ?! הֲרֵי יֵשׁ לִי חַיָּלִים טוֹבִים וּמֻכְשָׁרִים!" שָׁאַל נַפּוֹלֵיאוֹן בִּדְאָגָה.

"אַסְבִּיר לְךָ עַל יְדֵי מָשָׁל" – הֵשִׁיב הָרַב – "לְמוֹשֵׁל הָעִיר הָיְתָה כִּרְכָּרָה הֲדוּרָה, רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים גִּזְעִיִּים: סוּס "בֶּלְגִּי", סוּס "אִינְדְיָאנִי", סוּס מִסּוּג "מוּסְטַנְג" וְסוּס "מִצְרִי".

בְּאַחַד הַיָּמִים, שָׁקְעָה הָעֲגָלָה בְּבֹץ טוֹבְעָנִי וְכָל מַאֲמַצֵּי הַמּוֹשֵׁל לְחַלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה עָלוּ בְּתֹהוּ.

לְפֶתַע, הֵגִיחָה מִשּׁוּם מָקוֹם עֲגָלָה מְקַרְטַעַת, רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים פְּשׁוּטִים. כְּשֶׁהָעֶגְלוֹן הִבְחִין שֶׁהַמּוֹשֵׁל תָּקוּעַ, נֶחֱלַץ לְעֶזְרָתוֹ, אוּלָם הַמּוֹשֵׁל הִתְרַבְרֵב וְאָמַר לוֹ: אִם אַרְבַּעַת הַסּוּסִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁלִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְחַלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה, מַה יּוֹעִילוּ שְׁנֵי סוּסֶיךָ הַכְּחוּשִׁים?"

בִּקֵּשׁ הָעֶגְלוֹן בִּקֵּשׁ מֵהַמּוֹשֵׁל לְנַסּוֹת בְּכָל זֹאת, וְהַמּוֹשֵׁל יָדַע שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּהַפְסִיד וְהִסְכִּים.

לְעֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הַמּוֹשֵׁל, שְׁנֵי הַסּוּסִים הַפְּשׁוּטִים הִצְלִיחוּ לְחַלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה מֵהַבֹּץ!

הִסְבִּיר הָעֶגְלוֹן לַמּוֹשֵׁל: "כָּל אֶחָד מֵהַסּוּסִים שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ הוּא מִגֶּזַע שׁוֹנֶה וְאֵין בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד חוֹטֵף הַצְלָפוֹת - זֶה לֹא אִכְפַּת לַשֵּׁנִי. אֲבָל הַסּוּסִים שֶׁלִּי הֵם מֵאוֹתוֹ גֶּזַע, וְכַאֲשֶׁר מַצְלִיפִים בָּאֶחָד, חֲבֵרוֹ מַרְגִּישׁ בִּכְאֵבוֹ וּמִתְאַמֵּץ יַחַד אִתּוֹ".

סִיֵּם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, וְאָמַר לְנַפּוֹלֵיאוֹן: "הַצָּבָא שֶׁלְּךָ מֻרְכָּב מֵחַיָּלִים שְׂכִירֵי חֶרֶב מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת דֵּעִים, אוּלָם הַחַיָּלִים שֶׁל מַלְכוּת רוּסְיָה מְאֻחָדִים בִּמְגַמָּתָם לְהָגֵן עַל בֵּיתָם הַלְּאֻמִּי, וְלָכֵן הֵם יִגְבְּרוּ עֲלֵיכֶם".

כְּמוֹ שֶׁאָכֵן קָרָה!

כַּפְרִי אֶחָד בָּצַר אֶת הָעֲנָבִים שֶׁהִבְשִׁילוּ בְּכַרְמוֹ, אַךְ כְּשֶׁהִכְנִיסָם לַסַּל הוּא הִבְחִין שֶׁהֵם נוֹפְלִים אַרְצָה דֶּרֶךְ חוֹר שֶׁנִּפְעַר בְּתַחְתִּית הַסַּל. אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו, שֶׁהָיָה אָדָם פִּקֵּחַ, הִצִּיעַ לוֹ: "אִם תָּשִׂים אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת בַּסַּל בְּבַת אַחַת - הֵם יִתְלַכְּדוּ יַחַד וְכָךְ לֹא יִפְּלוּ".

עָשָׂה הַכַּפְרִי כִּדְבָרָיו, וְאָכֵן, אַף עֵנָב לֹא נָפַל אַרְצָה.

לָכֵן הִמְשִׁיל דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְ"גֶפֶן", "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" (תהילים פ-ט). וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (חולין צב): "אֻמָּה זוֹ לְגֶפֶן נִמְשְׁלָה: זְרוֹעוֹת שֶׁבָּהּ – בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָלִים שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, קְנוֹנוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל.

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים?

לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁלוֹם וְאַחְדוּת בְּיִשְׂרָאֵל, זוֹ הַבְּרָכָה הֲכִי גְּדוֹלָה! - זֶהוּ כֹּחָהּ שֶׁל אַחְדוּת – בְּרָכָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	מטות תשע"ו
	הַכֶּתֶר שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הַגָּרוֹן
	"טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (יג-מו) עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמְּצֹרָע - לְהִפָּרֵד מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁהוֹת בִּבְדִידוּת - מַגִּיעַ עַל כָּךְ שֶׁהִפְרִיד אֶת הַלְּבָבוֹת בְּשֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ. כָּל זְמַן שֶׁאָדָם נִכְלָל עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מְרַחֶפֶת עָלָיו סֻכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ עָלָיו שְׁמִירָה רוּחָנִית וְגַשְׁמִית כְּאֶחָד. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות מג:), שֶׁאֵין לַמַּזִּיקִים כֹּחַ לִשְׁלֹט עַל שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁהוֹלְכִים יַחְדָּו. כַּאֲשֶׁר רָצָה הַנָּבִיא אֱלִישָׁע לִגְמֹל טוֹבָה לָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית שֶׁאֵרְחָה אוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ, שָׁאַל אוֹתָהּ: "הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ?" (מלכים ב' ד-יג). מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית סט:), שֶׁהָיָה זֶה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁבּוֹ נִדּוֹנִים כָּל בָּאֵי עוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן שָׁאַל אוֹתָהּ הַנָּבִיא אֵיזוֹ מִצְוָה חֲשׁוּבָה יֵשׁ בְּיָדָהּ אֲשֶׁר בִּזְכוּת זֶה יְבַקֵּשׁ בַּעֲבוּרָהּ. וְהִיא עָנְתָה: "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". כְּלוֹמַר, אֵינִי רוֹצֶה יְשׁוּעָה רַק בִּשְׁבִילִי, אֶלָּא עֲבוּר כְּלַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי נִכְלֶלֶת בְּתוֹכוֹ. וְעַל כֵּן הוֹרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (ברכות מט:): "לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל". וּבֵאֵר רַשִׁ"י זַ"ל, שֶׁתָּמִיד כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל יְבַקֵּשׁ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לְאוֹתוֹ דָּבָר, וְעַל יְדֵי הַכְּלָל יִזְכֶּה גַּם שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ תִּתְקַבֵּל בַּשָּׁמַיִם. יֵשׁ לְכָךְ רֶמֶז נוֹסָף בְּפָרָשָׁתֵנוּ. גַּם בְּ"נֶתֶק" - שֶׁהַכֹּהֵן מַבְחִין בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל הַמְּצֹרָע שֶׁהוּא נִתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, וְעַל כֵּן הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְדָבָר סָרָה בְּאֶחָיו. הַמַּצְבִּיא הַצָּרְפָתִי "נַפּוֹלֵיאוֹן" פָּגַשׁ אֶת חֲכַם הַיְּהוּדִים, הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַאִם לְדַעְתּוֹ יוּכַל לְנַצֵּחַ אֶת רוּסְיָה הַגְּדוֹלָה. הֱשִׁיבוֹ הָרַב: "רוּסְיָה תְּנַצֵּחַ אֶתְכֶם!" "מַדּוּעַ?! הֲרֵי יֵשׁ לִי חַיָּלִים טוֹבִים וּמֻכְשָׁרִים!" שָׁאַל נַפּוֹלֵיאוֹן בִּדְאָגָה. "אַסְבִּיר לְךָ עַל יְדֵי מָשָׁל" – הֵשִׁיב הָרַב – "לְמוֹשֵׁל הָעִיר הָיְתָה כִּרְכָּרָה הֲדוּרָה, רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים גִּזְעִיִּים: סוּס "בֶּלְגִּי", סוּס "אִינְדְיָאנִי", סוּס מִסּוּג "מוּסְטַנְג" וְסוּס "מִצְרִי". בְּאַחַד הַיָּמִים, שָׁקְעָה הָעֲגָלָה בְּבֹץ טוֹבְעָנִי וְכָל מַאֲמַצֵּי הַמּוֹשֵׁל לְחַלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה עָלוּ בְּתֹהוּ. לְפֶתַע, הֵגִיחָה מִשּׁוּם מָקוֹם עֲגָלָה מְקַרְטַעַת, רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים פְּשׁוּטִים. כְּשֶׁהָעֶגְלוֹן הִבְחִין שֶׁהַמּוֹשֵׁל תָּקוּעַ, נֶחֱלַץ לְעֶזְרָתוֹ, אוּלָם הַמּוֹשֵׁל הִתְרַבְרֵב וְאָמַר לוֹ: אִם אַרְבַּעַת הַסּוּסִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁלִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְחַלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה, מַה יּוֹעִילוּ שְׁנֵי סוּסֶיךָ הַכְּחוּשִׁים?" בִּקֵּשׁ הָעֶגְלוֹן בִּקֵּשׁ מֵהַמּוֹשֵׁל לְנַסּוֹת בְּכָל זֹאת, וְהַמּוֹשֵׁל יָדַע שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּהַפְסִיד וְהִסְכִּים. לְעֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הַמּוֹשֵׁל, שְׁנֵי הַסּוּסִים הַפְּשׁוּטִים הִצְלִיחוּ לְחַלֵּץ אֶת הָעֲגָלָה מֵהַבֹּץ! הִסְבִּיר הָעֶגְלוֹן לַמּוֹשֵׁל: "כָּל אֶחָד מֵהַסּוּסִים שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ הוּא מִגֶּזַע שׁוֹנֶה וְאֵין בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד חוֹטֵף הַצְלָפוֹת - זֶה לֹא אִכְפַּת לַשֵּׁנִי. אֲבָל הַסּוּסִים שֶׁלִּי הֵם מֵאוֹתוֹ גֶּזַע, וְכַאֲשֶׁר מַצְלִיפִים בָּאֶחָד, חֲבֵרוֹ מַרְגִּישׁ בִּכְאֵבוֹ וּמִתְאַמֵּץ יַחַד אִתּוֹ". סִיֵּם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל, וְאָמַר לְנַפּוֹלֵיאוֹן: "הַצָּבָא שֶׁלְּךָ מֻרְכָּב מֵחַיָּלִים שְׂכִירֵי חֶרֶב מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת דֵּעִים, אוּלָם הַחַיָּלִים שֶׁל מַלְכוּת רוּסְיָה מְאֻחָדִים בִּמְגַמָּתָם לְהָגֵן עַל בֵּיתָם הַלְּאֻמִּי, וְלָכֵן הֵם יִגְבְּרוּ עֲלֵיכֶם". כְּמוֹ שֶׁאָכֵן קָרָה! כַּפְרִי אֶחָד בָּצַר אֶת הָעֲנָבִים שֶׁהִבְשִׁילוּ בְּכַרְמוֹ, אַךְ כְּשֶׁהִכְנִיסָם לַסַּל הוּא הִבְחִין שֶׁהֵם נוֹפְלִים אַרְצָה דֶּרֶךְ חוֹר שֶׁנִּפְעַר בְּתַחְתִּית הַסַּל. אֶחָד מִפּוֹעֲלָיו, שֶׁהָיָה אָדָם פִּקֵּחַ, הִצִּיעַ לוֹ: "אִם תָּשִׂים אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת בַּסַּל בְּבַת אַחַת - הֵם יִתְלַכְּדוּ יַחַד וְכָךְ לֹא יִפְּלוּ". עָשָׂה הַכַּפְרִי כִּדְבָרָיו, וְאָכֵן, אַף עֵנָב לֹא נָפַל אַרְצָה. לָכֵן הִמְשִׁיל דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְ"גֶפֶן", "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" (תהילים פ-ט). וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (חולין צב): "אֻמָּה זוֹ לְגֶפֶן נִמְשְׁלָה: זְרוֹעוֹת שֶׁבָּהּ – בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָלִים שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, קְנוֹנוֹת שֶׁבָּהּ – אֵלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שָׁלוֹם וְאַחְדוּת בְּיִשְׂרָאֵל, זוֹ הַבְּרָכָה הֲכִי גְּדוֹלָה! - זֶהוּ כֹּחָהּ שֶׁל אַחְדוּת – בְּרָכָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)