Otzarot-Article

"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" (יג-ב) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר מֻפְלָג, יְהוּדִי שֶׁהִתְבָּרֵךְ מִמָּרוֹם בְּעֹשֶׁר רַב וְהַבּוֹרֵא בֵּרַךְ אֶת עֲסָקָיו וּבְכָל אֲשֶׁר פָּנָה - הִצְלִיחַ. יָדוֹעַ יָדַע לְהַכִּיר טוֹבָה לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ בְּעָשְׁרוֹ הָרַב. הֵבִין שֶׁלֹּא בְּכֹחוֹ וּבְעֹצֶם יָדוֹ עָשָׂה אֶת הַחַיִל, וְהִכִּיר בְּכָךְ שֶׁנִּבְחַר עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לִהְיוֹת פַּרְנָס נֶאֱמָן לִבְנֵי עַמּוֹ וְלַעֲזֹר לְאֶחָיו כִּיכָלְתּוֹ. וְאָכֵן, הֶחֱיָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. תְּקוּפָה קָשָׁה הָיְתָה זוֹ, הֲמוֹנִים רָעֲבוּ לְלֶחֶם. שְׂרֵפוֹת פָּרְצוּ תְּכוּפוֹת, כִּלּוּ עֲיָרוֹת שְׁלֵמוֹת וְהוֹתִירוּ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן חַסְרֵי כֹּל. וְהָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת הָיוּ אֶל הַ"וַּעַד". אֶל שְׁלֹשֶׁת גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה שֶׁמִּנָּה הֶעָשִׁיר. וְהוֹרָה, שֶׁלֹּא יִבְדְּקוּ לִמְזוֹנוֹת וְכָל הַפּוֹשֵׁט יָד יִתְּנוּ לוֹ. כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ סְכוּמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַכְנָסַת כַּלָּה, לְשִׁקּוּם בַּיִת אוֹ לַהֲקָמַת עֵסֶק, דּוֹרְשִׁים הָיוּ הַמְלָצוֹת מֻסְמָכוֹת וְחוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים בְּטֶרֶם יִתְּנוּ. כָּךְ נָהַג, וְהַכֹּל הִלְּלוּ אֶת נְדִיבוּתוֹ.

הוֹרָאָה אַחַת הוֹרָה: אִם יָבוֹא רַב עִיר אוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה לְבַקֵּשׁ תְּרוּמָתוֹ לַהֲקָמָה אוֹ לְבִסּוּס מוֹסְדוֹת תּוֹרָה, שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו. כְּבוֹד הַתּוֹרָה. לָהֶם מְבַקֵּשׁ הוּא לָתֵת בְּמוֹ יָדָיו, וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיהֶם. כִּי מוֹקִיר תּוֹרָה וּגְדוֹלֶיהָ הָיָה, וְרָאָה כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לְכַבְּדָם כְּעֶרְכָּם.

עֵת קָשָׁה הָיְתָה זוֹ, כָּאָמוּר, וּכְבָר כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל שֶׁכָּל הַמְקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ חָרֵב מֵחֲבֵרוֹ.

אֵין לְתָאֵר אֶת מְצוּקַת הַיְּשִׁיבוֹת בְּאוֹתָם יָמִים, תַּלְמִידֵיהֶן סָבְלוּ חֶרְפַּת רָעָב. נֶאֱלַץ רֹאשׁ אַחַת הַיְּשִׁיבוֹת לְכַתֵּת אֶת רַגְלָיו בְּאִסּוּף כְּסָפִים, וְשָׂם פָּנָיו לִמְעוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ גְבִיר. הַחֹרֶף הָיָה בְּעִצּוּמוֹ, גִּשְׁמֵי זִלְעָפוֹת נִתְּכוּ אָרְצָה, וְהוּא הִגִּיעַ לִמְעוֹנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נוֹטֵף מַיִם. חָלַץ בַּמָּבוֹא אֶת הָעַרְדָּלַיִם, פָּשַׁט אֶת הַמְּעִיל הָרָטֹב, וְהַמְּשָׁרֵת הוֹדִיעַ לֶעָשִׁיר עַל בּוֹאוֹ. קָם הֶעָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עָשָׂה דַּרְכּוֹ עַל הַשָּׁטִיחַ הֶעָבֶה לִלְחֹץ אֶת הַיָּד הַמֻּשֶּׁטֶת לִבְרָכָה. יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן וְסָח אֶת מַצַּב הַיְּשִׁיבָה. נֶאֱנַח הֶעָשִׁיר בְּצַעֲרָם שֶׁל בְּנֵי הַתּוֹרָה, נָטַל אֶת הַקֻּלְמוֹס וְרָשַׁם הַמְחָאָה. סְכוּם נִכְבָּד. אִם הַנְּדִיבִים הָאֲחֵרִים יִתְּנוּ כָּמוֹהוּ, יִוָּשְׁעוּ בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה.

עוֹד מִלּוֹת הַתּוֹדָה עַל שְׂפָתָיו, וְהַמְּשָׁרֵת הוֹדִיעַ עַל בּוֹאוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק זַצַ"ל, מְיַסֵּד רֶשֶׁת הַיְּשִׁיבוֹת הַנּוֹדָעוֹת. 'הַסַּבָּא' נִכְנַס בְּצַעַד זָרִיז, עַרְדָּלָיו מוֹתִירוֹת טְבִיעוֹת רֶפֶשׁ עַל הַשָּׁטִיחַ הַיָּקָר. טָפַח טְפִיחָה חֲבֵרִית עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, יָשַׁב בִּמְעִילוֹ סְפוּג הַמַּיִם עַל הַכִּסֵּא הַמְרֻפָּד וְאָמַר, 'אָז מַה יִּהְיֶה אִתְּךָ, אַתָּה עֲדַיִן עַם הָאָרֶץ?!'... הֵעִיף מַבָּט בִּשְׁעוֹנוֹ, וְהִפְטִיר, 'זְמַנִּי יָקָר, כְּתֹב הַמְחָאָה וְאַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי!'.

בְּלֹא אֹמֶר מִלֵּא הֶעָשִׁיר אֶת הַהַמְחָאָה, וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַשֵּׁנִי רָאָה שֶׁהַסְּכוּם כָּפוּל וּמְכֻפָּל. קָם 'הַסַּבָּא' בִּזְרִיזוּת, טָפַח עַל שֶׁכֶם הֶעָשִׁיר וְאָמַר: 'זְכֹר אֶת דְּבָרַי! שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה שָׁוָה יוֹתֵר מִכָּל זֶה', וְיָדוֹ הִצְבִּיעָה עַל הָעֹשֶׁר שֶׁמִּסָּבִיב.

כְּשֶׁיָּצָא, שָׁאַל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: 'יַסְבִּיר לִי מַר, אֲנִי הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיךָ בְּכָל הַכָּבוֹד, וְקִבַּלְתִּי סְכוּם נִכְבָּד. וְ'הַסַּבָּא' הִתְיַחֵס בְּזִלְזוּל כֹּה מֻפְגָּן, וְקִבֵּל סְכוּם גָּדוֹל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה, מַדּוּעַ?!'...

'הִיא הַנּוֹתֶנֶת', הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר, 'כְּבוֹדוֹ מִתְיַחֵס אֵלַי בְּכָבוֹד כֹּה רַב - בִּגְלַל עָשְׁרִי וּמָמוֹנִי. בְּכָךְ גּוֹרֵם הוּא שֶׁאַחְשִׁיב גַּם אֲנִי אֶת רְכוּשִׁי וְאֶנְהַג בּוֹ חַסְכָנוּת. אֲבָל 'הַסַּבָּא' מַחְדִּיר בִּי אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהַמָּמוֹן אֵינוֹ מְאוּמָה וְהַתּוֹרָה לְבַדָּהּ הִיא הַחֲשׁוּבָה, וְלָכֵן קַל לִי לָתֵת לוֹ יוֹתֵר מִכַּסְפִּי בַּעֲבוּר הַתְּמִיכָה בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה'...

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, וּלְלַמְּדֵנוּ בָּא. וְשַׁיָּךְ אֵלֵינוּ וּלְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.

מִלְכַתְּחִלָּה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָיִינוּ מְעֻתָּדִים לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּמְנַצְּחִים בְּלֹא קְרָב. 'כִּי אָמְנָם לוּלֵא שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים הָיוּ נִכְנָסִים בְּלִי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֵי כְנָעַן בּוֹרְחִים כַּעֲזוּבַת הַחוֹרֵשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (סְפוֹרְנוֹ, בַּמִּדְבָּר יא-לה). בָּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ 'כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּאִים לְהִלָּחֵם בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁשּׁוֹלְחִים מְרַגְּלִים לָדַעַת הַדְּרָכִים וּמְבוֹא הֶעָרִים'. וְאִם מִבְטַחֲכֶם טִבְעִי הוּא, אַף הַבּוֹרֵא יַנְהִיגְכֵם בְּדֶרֶךְ זוֹ. וְשֶׁבַע שָׁנִים עָשׂוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁיְּכוֹלִים הָיוּ לַחֲסֹך לְעַצְמָם.

נִמְצָא שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נוֹהֵג עִמָּנוּ כְּאוֹתוֹ עָשִׁיר, וּמִתְיַחֵס אֵלֵינוּ כְּהִתְיַחֲסוּתֵנוּ: אִם סוֹמְכִים אֲנַחְנוּ עָלָיו וּבוֹטְחִים בּוֹ, מוֹשִׁיט הוּא לָנוּ עֶזְרָתוֹ וּמֵחִישׁ יְשׁוּעָתוֹ. אִם חוֹשְׁבִים אָנוּ לְהִסְתַּדֵּר בְּעַצְמֵנוּ הֲרֵיהוּ מֵנִיחַ לָנוּ לְנַפְשֵׁנוּ. וְהַתּוֹצָאוֹת, בְּאַשְׁמָתֵנוּ.

וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּגָאוֹן בִּישׁ מַזָּל. מְחֻנָּן, מַבְרִיק וְרַב תּוּשִׁיָּה. הַכֹּל נֶהֱנוּ מֵעֲצוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת וְעָשׂוּ בָּהֶן הוֹן. רַק הוּא לֹא הִצְלִיחַ, נִכְשַׁל בְּכָל אֲשֶׁר פָּנָה. חֲבֵרָיו בַּעֲלֵי הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַבֵּינוֹנִיִּים עָשׂוּ חַיִל, בִּסְּסוּ אֶת מַעֲמָדָם וְהִרְחִיבוּ אֶת עִסְקֵיהֶם, וְהוּא - נוֹתַר בְּעָנְיוֹ, רָעֵב לְלֶחֶם. הִתְמַרְמֵר וּבָא לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל. קָבַל עַל חֹסֶר הַצֶּדֶק וְעַל הָעָוֶל הַמְּשַׁוֵּעַ. עוֹלָם הָפוּךְ, בּוֹ עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה...

'מַה לְּךָ תָּמֵהַּ?' - הִפְטִיר הַשָּׂרָף - 'פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם"' (קֹהֶלֶת ט-יא).

'אִם כָּךְ, מִתְעַצֶּמֶת הַשְּׁאֵלָה', הִתְקוֹמֵם הַלָּהּ, 'מַדּוּעַ הֵמַר גּוֹרָלֵנוּ?'

'אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה', הֱשִׁיבוֹ הַשָּׂרָף, 'כָּךְ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חָכָם אַתָּה? הִסְתַּדֵּר לְבַד'.

וּלְבַד, אִי אֶפְשָׁר.

מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם, יוֹדֵעַ שֶׁזָּקוּק הוּא לְעֵזֶר הַבּוֹרֵא. סוֹמֵךְ עָלָיו, וְיֵשׁ עַל מִי לִסְמֹךְ. אֲבָל מִי שֶׁחוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְחָכָם, וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְעֶזְרַת הַבּוֹרֵא, יִוָּכַח בְּטָעוּתוֹ...

וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַפְצִיר בָּנוּ: 'פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כִּי אֲנִי אֵ-ל וְאֵין עוֹד', וּמִי פֶּתִי וְיִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ, כְּשֶׁיָּכוֹל הוּא לִסְמֹךְ עַל הַבּוֹרֵא הַכֹּל יָכוֹל!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וירא תשע"א
	כשיש כזה אב וסב - נולדים בפסגה
	"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" (יג-ב) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר מֻפְלָג, יְהוּדִי שֶׁהִתְבָּרֵךְ מִמָּרוֹם בְּעֹשֶׁר רַב וְהַבּוֹרֵא בֵּרַךְ אֶת עֲסָקָיו וּבְכָל אֲשֶׁר פָּנָה - הִצְלִיחַ "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" (יג-ב) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר מֻפְלָג, יְהוּדִי שֶׁהִתְבָּרֵךְ מִמָּרוֹם בְּעֹשֶׁר רַב וְהַבּוֹרֵא בֵּרַךְ אֶת עֲסָקָיו וּבְכָל אֲשֶׁר פָּנָה - הִצְלִיחַ. יָדוֹעַ יָדַע לְהַכִּיר טוֹבָה לְמִי שֶׁחֲנָנוֹ בְּעָשְׁרוֹ הָרַב. הֵבִין שֶׁלֹּא בְּכֹחוֹ וּבְעֹצֶם יָדוֹ עָשָׂה אֶת הַחַיִל, וְהִכִּיר בְּכָךְ שֶׁנִּבְחַר עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לִהְיוֹת פַּרְנָס נֶאֱמָן לִבְנֵי עַמּוֹ וְלַעֲזֹר לְאֶחָיו כִּיכָלְתּוֹ. וְאָכֵן, הֶחֱיָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. תְּקוּפָה קָשָׁה הָיְתָה זוֹ, הֲמוֹנִים רָעֲבוּ לְלֶחֶם. שְׂרֵפוֹת פָּרְצוּ תְּכוּפוֹת, כִּלּוּ עֲיָרוֹת שְׁלֵמוֹת וְהוֹתִירוּ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן חַסְרֵי כֹּל. וְהָעֵינַיִם נְשׂוּאוֹת הָיוּ אֶל הַ"וַּעַד". אֶל שְׁלֹשֶׁת גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה שֶׁמִּנָּה הֶעָשִׁיר. וְהוֹרָה, שֶׁלֹּא יִבְדְּקוּ לִמְזוֹנוֹת וְכָל הַפּוֹשֵׁט יָד יִתְּנוּ לוֹ. כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ סְכוּמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, לִרְפוּאָה אוֹ לְהַכְנָסַת כַּלָּה, לְשִׁקּוּם בַּיִת אוֹ לַהֲקָמַת עֵסֶק, דּוֹרְשִׁים הָיוּ הַמְלָצוֹת מֻסְמָכוֹת וְחוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים בְּטֶרֶם יִתְּנוּ. כָּךְ נָהַג, וְהַכֹּל הִלְּלוּ אֶת נְדִיבוּתוֹ. הוֹרָאָה אַחַת הוֹרָה: אִם יָבוֹא רַב עִיר אוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה לְבַקֵּשׁ תְּרוּמָתוֹ לַהֲקָמָה אוֹ לְבִסּוּס מוֹסְדוֹת תּוֹרָה, שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו. כְּבוֹד הַתּוֹרָה. לָהֶם מְבַקֵּשׁ הוּא לָתֵת בְּמוֹ יָדָיו, וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיהֶם. כִּי מוֹקִיר תּוֹרָה וּגְדוֹלֶיהָ הָיָה, וְרָאָה כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לְכַבְּדָם כְּעֶרְכָּם. עֵת קָשָׁה הָיְתָה זוֹ, כָּאָמוּר, וּכְבָר כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זַצַ"ל שֶׁכָּל הַמְקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ חָרֵב מֵחֲבֵרוֹ. אֵין לְתָאֵר אֶת מְצוּקַת הַיְּשִׁיבוֹת בְּאוֹתָם יָמִים, תַּלְמִידֵיהֶן סָבְלוּ חֶרְפַּת רָעָב. נֶאֱלַץ רֹאשׁ אַחַת הַיְּשִׁיבוֹת לְכַתֵּת אֶת רַגְלָיו בְּאִסּוּף כְּסָפִים, וְשָׂם פָּנָיו לִמְעוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ גְבִיר. הַחֹרֶף הָיָה בְּעִצּוּמוֹ, גִּשְׁמֵי זִלְעָפוֹת נִתְּכוּ אָרְצָה, וְהוּא הִגִּיעַ לִמְעוֹנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נוֹטֵף מַיִם. חָלַץ בַּמָּבוֹא אֶת הָעַרְדָּלַיִם, פָּשַׁט אֶת הַמְּעִיל הָרָטֹב, וְהַמְּשָׁרֵת הוֹדִיעַ לֶעָשִׁיר עַל בּוֹאוֹ. קָם הֶעָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עָשָׂה דַּרְכּוֹ עַל הַשָּׁטִיחַ הֶעָבֶה לִלְחֹץ אֶת הַיָּד הַמֻּשֶּׁטֶת לִבְרָכָה. יָשַׁב לַשֻּׁלְחָן וְסָח אֶת מַצַּב הַיְּשִׁיבָה. נֶאֱנַח הֶעָשִׁיר בְּצַעֲרָם שֶׁל בְּנֵי הַתּוֹרָה, נָטַל אֶת הַקֻּלְמוֹס וְרָשַׁם הַמְחָאָה. סְכוּם נִכְבָּד. אִם הַנְּדִיבִים הָאֲחֵרִים יִתְּנוּ כָּמוֹהוּ, יִוָּשְׁעוּ בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה. עוֹד מִלּוֹת הַתּוֹדָה עַל שְׂפָתָיו, וְהַמְּשָׁרֵת הוֹדִיעַ עַל בּוֹאוֹ שֶׁל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק זַצַ"ל, מְיַסֵּד רֶשֶׁת הַיְּשִׁיבוֹת הַנּוֹדָעוֹת. 'הַסַּבָּא' נִכְנַס בְּצַעַד זָרִיז, עַרְדָּלָיו מוֹתִירוֹת טְבִיעוֹת רֶפֶשׁ עַל הַשָּׁטִיחַ הַיָּקָר. טָפַח טְפִיחָה חֲבֵרִית עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, יָשַׁב בִּמְעִילוֹ סְפוּג הַמַּיִם עַל הַכִּסֵּא הַמְרֻפָּד וְאָמַר, 'אָז מַה יִּהְיֶה אִתְּךָ, אַתָּה עֲדַיִן עַם הָאָרֶץ?!'... הֵעִיף מַבָּט בִּשְׁעוֹנוֹ, וְהִפְטִיר, 'זְמַנִּי יָקָר, כְּתֹב הַמְחָאָה וְאַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי!'. בְּלֹא אֹמֶר מִלֵּא הֶעָשִׁיר אֶת הַהַמְחָאָה, וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַשֵּׁנִי רָאָה שֶׁהַסְּכוּם כָּפוּל וּמְכֻפָּל. קָם 'הַסַּבָּא' בִּזְרִיזוּת, טָפַח עַל שֶׁכֶם הֶעָשִׁיר וְאָמַר: 'זְכֹר אֶת דְּבָרַי! שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה שָׁוָה יוֹתֵר מִכָּל זֶה', וְיָדוֹ הִצְבִּיעָה עַל הָעֹשֶׁר שֶׁמִּסָּבִיב. כְּשֶׁיָּצָא, שָׁאַל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: 'יַסְבִּיר לִי מַר, אֲנִי הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיךָ בְּכָל הַכָּבוֹד, וְקִבַּלְתִּי סְכוּם נִכְבָּד. וְ'הַסַּבָּא' הִתְיַחֵס בְּזִלְזוּל כֹּה מֻפְגָּן, וְקִבֵּל סְכוּם גָּדוֹל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה, מַדּוּעַ?!'... 'הִיא הַנּוֹתֶנֶת', הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר, 'כְּבוֹדוֹ מִתְיַחֵס אֵלַי בְּכָבוֹד כֹּה רַב - בִּגְלַל עָשְׁרִי וּמָמוֹנִי. בְּכָךְ גּוֹרֵם הוּא שֶׁאַחְשִׁיב גַּם אֲנִי אֶת רְכוּשִׁי וְאֶנְהַג בּוֹ חַסְכָנוּת. אֲבָל 'הַסַּבָּא' מַחְדִּיר בִּי אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהַמָּמוֹן אֵינוֹ מְאוּמָה וְהַתּוֹרָה לְבַדָּהּ הִיא הַחֲשׁוּבָה, וְלָכֵן קַל לִי לָתֵת לוֹ יוֹתֵר מִכַּסְפִּי בַּעֲבוּר הַתְּמִיכָה בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה'... מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא, וּלְלַמְּדֵנוּ בָּא. וְשַׁיָּךְ אֵלֵינוּ וּלְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. מִלְכַתְּחִלָּה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָיִינוּ מְעֻתָּדִים לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּמְנַצְּחִים בְּלֹא קְרָב. 'כִּי אָמְנָם לוּלֵא שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים הָיוּ נִכְנָסִים בְּלִי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֵי כְנָעַן בּוֹרְחִים כַּעֲזוּבַת הַחוֹרֵשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (סְפוֹרְנוֹ, בַּמִּדְבָּר יא-לה). בָּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ 'כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּאִים לְהִלָּחֵם בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁשּׁוֹלְחִים מְרַגְּלִים לָדַעַת הַדְּרָכִים וּמְבוֹא הֶעָרִים'. וְאִם מִבְטַחֲכֶם טִבְעִי הוּא, אַף הַבּוֹרֵא יַנְהִיגְכֵם בְּדֶרֶךְ זוֹ. וְשֶׁבַע שָׁנִים עָשׂוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁיְּכוֹלִים הָיוּ לַחֲסֹך לְעַצְמָם. נִמְצָא שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נוֹהֵג עִמָּנוּ כְּאוֹתוֹ עָשִׁיר, וּמִתְיַחֵס אֵלֵינוּ כְּהִתְיַחֲסוּתֵנוּ: אִם סוֹמְכִים אֲנַחְנוּ עָלָיו וּבוֹטְחִים בּוֹ, מוֹשִׁיט הוּא לָנוּ עֶזְרָתוֹ וּמֵחִישׁ יְשׁוּעָתוֹ. אִם חוֹשְׁבִים אָנוּ לְהִסְתַּדֵּר בְּעַצְמֵנוּ הֲרֵיהוּ מֵנִיחַ לָנוּ לְנַפְשֵׁנוּ. וְהַתּוֹצָאוֹת, בְּאַשְׁמָתֵנוּ. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּגָאוֹן בִּישׁ מַזָּל. מְחֻנָּן, מַבְרִיק וְרַב תּוּשִׁיָּה. הַכֹּל נֶהֱנוּ מֵעֲצוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת וְעָשׂוּ בָּהֶן הוֹן. רַק הוּא לֹא הִצְלִיחַ, נִכְשַׁל בְּכָל אֲשֶׁר פָּנָה. חֲבֵרָיו בַּעֲלֵי הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַבֵּינוֹנִיִּים עָשׂוּ חַיִל, בִּסְּסוּ אֶת מַעֲמָדָם וְהִרְחִיבוּ אֶת עִסְקֵיהֶם, וְהוּא - נוֹתַר בְּעָנְיוֹ, רָעֵב לְלֶחֶם. הִתְמַרְמֵר וּבָא לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל. קָבַל עַל חֹסֶר הַצֶּדֶק וְעַל הָעָוֶל הַמְּשַׁוֵּעַ. עוֹלָם הָפוּךְ, בּוֹ עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה... 'מַה לְּךָ תָּמֵהַּ?' - הִפְטִיר הַשָּׂרָף - 'פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם"' (קֹהֶלֶת ט-יא). 'אִם כָּךְ, מִתְעַצֶּמֶת הַשְּׁאֵלָה', הִתְקוֹמֵם הַלָּהּ, 'מַדּוּעַ הֵמַר גּוֹרָלֵנוּ?' 'אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה', הֱשִׁיבוֹ הַשָּׂרָף, 'כָּךְ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חָכָם אַתָּה? הִסְתַּדֵּר לְבַד'. וּלְבַד, אִי אֶפְשָׁר. מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם, יוֹדֵעַ שֶׁזָּקוּק הוּא לְעֵזֶר הַבּוֹרֵא. סוֹמֵךְ עָלָיו, וְיֵשׁ עַל מִי לִסְמֹךְ. אֲבָל מִי שֶׁחוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְחָכָם, וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְעֶזְרַת הַבּוֹרֵא, יִוָּכַח בְּטָעוּתוֹ... וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַפְצִיר בָּנוּ: 'פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כִּי אֲנִי אֵ-ל וְאֵין עוֹד', וּמִי פֶּתִי וְיִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ, כְּשֶׁיָּכוֹל הוּא לִסְמֹךְ עַל הַבּוֹרֵא הַכֹּל יָכוֹל!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)