Otzarot-Article

"לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת נֶגַע הַצָּרָעַת" (יד-נז) שֶׁלֹּא נֵדַע. אָדָם שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, רָתוּק לְמִטַּת חָלְיוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, וּמַגִּיעָה עֵת בִּקּוּר הָרוֹפְאִים. הִנֵּה הוּא, הַפְּרוֹפֶסוֹר, מֻקָּף בְּמִתְמַחִים צְעִירִים. הִנֵּה הוּא מִתְעַכֵּב אֵצֶל הַחוֹלֶה הַסָּמוּךְ, מַסְבִּיר וְדָן, עוֹנֶה לִשְׁאֵלוֹת וּמַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר, וְהִנֵּה הוּא מַגִּיעַ לְכָאן. קוֹרֵא אֶת גִּלְיוֹן הַמַּחֲלָה, שׁוֹאֵל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וּמַתְחִיל לְהַסְבִּיר.

מֵסִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה, מְגַלֶּה אֶת הַבֶּגֶד, מַרְאֶה לָהֶם אֶת הַנֶּגַע. כֻּלָּם גּוֹחֲנִים, סוֹקְרִים, מִתְעַנְיְנִים, שׁוֹאֲלִים וּמְקַבְּלִים תְּשׁוּבוֹת. וְהַחוֹלֶה מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הָיָה בִּכְלוּב שֶׁל זְכוּכִית. מֻצָּג בַּמּוּזֵאוֹן, חַיָּה בְּגַן הַחַיּוֹת. מִי הִתִּיר לָהֶם לְבַזּוֹת אוֹתוֹ כָּךְ, מִי נָתַן לָהֶם רְשׁוּת!

וְזֶה אָכֵן אָסוּר, סוֹבֵר בַּעַל "צִיץ אֱלִיעֶזֶר". כֵּיוָן שֶׁזּוֹ הַלְבָּנַת פָּנִים שֶׁאֵינָהּ לְתוֹעֶלֶת הַחוֹלֶה, אַף אִם הִיא לְתוֹעֶלֶת הַמִּתְמַחִים. וְהֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי הַנְּצִי"ב מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל (הַעֲמֵק דָּבָר וַיִּקְרָא יד-נה).

בְּסִיּוּם פָּרָשַׁת הַנְּגָעִים נֶאֱמַר: "לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר", וְהֵבִיא הָרַאֲבַ"ד בְּפֵרוּשׁוֹ לְתוֹרַת כֹּהֲנִים דִּבְרֵי הַיְּרוּשַׁלְמִי, שֶׁאֵין הָאָדָם רַשַּׁאי לְהוֹרוֹת בִּנְגָעִים עַד שֶׁרָאָה וְשִׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר", שֶׁהַכֹּהֵן קוֹרֵא לְתַלְמִידָיו כְּשֶׁבָּא הַנֶּגַע לְפָנָיו, לְהוֹרוֹתָם שֶׁכָּזֶה נֶגַע טָמֵא, וְכָזֶה טָהוֹר.

וְכָתַב הַנְּצִי"ב, שֶׁלָּכֵן סִיֵּם הַכָּתוּב: "זֹאת תּוֹרַת נֶגַע הַצָּרַעַת": "שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בִּזָּיוֹן גָּדוֹל לָאָדָם, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ תַּלְמִידִים רַבִּים וְיַבִּיטוּ עַל בְּשָׂרוֹ וְנִגְעוֹ. וַדַּאי בְּהוֹרָאָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן וּלְהַלְבִּין פְּנֵי הַחוֹלֶה. אֲבָל זֹאת תּוֹרַת הַצָּרַעַת, שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ כַּפָּרָה עַל שֶׁהִלְבִּין הוּא פְּנֵי חֲבֵרוֹ".

מִי הִתִּיר לְבַזּוֹת אָדָם זֶה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹעֶלֶת לַאֲחֵרִים?!

כְּלַפֵּי מָה דְּבָרִים אֲמוּרִים? סָפֵק אִם נוּכַל לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם, אֲבָל אֶת עַצְמֵנוּ, יָכוֹל נוּכַל. פְּעָמִים רַבּוֹת מוֹכִיחִים אָנוּ אֶת בָּנֵינוּ אוֹ אֶת תַּלְמִידֵינוּ. וַהֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא: "הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין בִּדְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם, צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ" (רַמְבַּ"ם דֵּעוֹת ו-ז). אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים וּלְבַיְּשׁוֹ בְּכָךְ.

"מִפְּנֵי מָה זָכָה יָרָבְעָם לְמַלְכוּת, מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה. וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים" (סַנְהֶדְרִין קא:). אֲבָל לְעִתִּים מוֹרִים אָנוּ הֶתֵּר לְעַצְמֵנוּ, לְהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֲחֵרִים וְיִירָאוּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשָׂיו.

וּבְכֵן, אֵין כָּל הֶתֵּר. אֵין הֶתֵּר לְהוֹעִיל לָהֶם, עַל חֶשְׁבּוֹן בִּזְיוֹנוֹ שֶׁל זֶה!

וּמִי מְדַבֵּר עַל לַעַג וּשְׁנִינָה בָּרַבִּים. עַל הַלְבָּנַת פָּנִים בָּרַבִּים, הַמְנַשֶּׁלֶת מֵהָעוֹלָם הַבָּא. (אָבוֹת ג-יא)

רַבֵּנוּ הָאַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כּוֹלְלִים כָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת. לְפִיכָךְ, אִסּוּר "לֹא תִרְצָח" כּוֹלֵל וּמַקִּיף גַּם אִסּוּר הַהַכָּאָה בַּיָּד אוֹ בַּלָּשׁוֹן, גַּם הַהַלְבָּנָה, הַהַכְלָמָה וְהַבִּיּוּשׁ. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהָעִיד, כְּרַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הָרַב מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵין זָצָ"ל, שֶׁלְּמֵיטַב יְדִיעָתוֹ לֹא הִזִּיק לְאָדָם מֵעוֹדוֹ, וְלֹא פָּגַע בִּכְבוֹדוֹ!

עַד הֵיכָן? -

בְּבַחֲרוּתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת, נִתְמַנָּה כְּרַבָּהּ שֶׁל לְיוּבָּאן. בְּנֵי הָעִיר מִנּוּ אִשָּׁה אַחַת שֶׁתְּבַשֵּׁל עֲבוּרוֹ. הָאֹכֶל שֶׁהֵכִינָה לֹא הָיָה עָרֵב לַחֵךְ, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֲרָהּ וּלְבַיְּשָׁהּ, כָּפָה עַצְמוֹ לֶאֱכֹל מַאֲכָלֶיהָ עַד תֹּם. הִסִּיקָה שֶׁטַּעֲמָם עָרֵב לְחִכּוֹ, וּבִשְּׁלָה מָנוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר. לֹא רָאָה בְּרֵרָה, לִגְנֹב דַּעַת לֹא רָצָה, וְאָכַל הַכֹּל, וּבִשְּׁלָה כַּמּוּת גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר...

כָּל יָמָיו הוֹקִיר טוֹבָה לַאֲחוֹתוֹ הָרַבָּנִית חַנָּה, שֶׁבָּאָה לְבַקְּרוֹ וְהֵסֵבָּה עִמּוֹ לַסְּעוּדָה, טָעֲמָה וְעִוְּתָה פָּנֶיהָ, כִּמְעַט הֵקִיאָה מַה שֶּׁבָּלְעָה. תָּמְהָה כֵּיצַד מְסֻגָּל הוּא לְהַכְנִיס לְפִיו אֹכֶל כֹּה גָּרוּעַ, וְעָנָה שֶׁהוּא מַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל בְּלִיעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה. גָּמְלָה עִמּוֹ חֶסֶד בַּפַּעַם הַהִיא, וְהִכְנִיסָה אֶת כָּל הַתַּבְשִׁיל לְכִיסֶיהָ... (אִגְּרוֹת מֹשֶׁה)

רַבֵּנוּ סָר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְעַרְבִית בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת. בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית עָלָה רַב אֶחָד, וְדָרַשׁ בְּאַנְגְלִית. רַבֵּנוּ רָכַן לְהֵיטִיב לִשְׁמֹעַ, עֵינָיו נְעוּצוֹת כָּל הָעֵת בַּדּוֹרֵשׁ שֶׁשָּׁזַר רַעְיוֹנוֹת בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הֵעִיר מְלַוֵּהוּ: "נָאָה הָיְתָה הַדְּרָשָׁה. אֲבָל אִם לְדִין, יֵשׁ פִּרְכָה"...

"אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אָמַר", הִפְטִיר רַבֵּנוּ. "אֵינִי שׁוֹלֵט בִּשְׂפַת הַמְּדִינָה".

נִדְהַם: "אֲבָל הָרַב שָׁמַע בְּרֹב קֶשֶׁב!"

"וַדַּאי", נַעֲנָה בְּנֹעַם. "יֵשׁ כָּאן עִנְיָן שֶׁל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וּכְבוֹד הַתּוֹרָה"...

בְּצֵאתָם מִכִּנּוּס תּוֹרָנִי, הִצִּיעַ אַבְרֵךְ לְהַסִּיעַ אֶת רַבֵּנוּ וְאֶת הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קָמִינֶצְקִי זָצָ"ל לְבָתֵּיהֶם. נִהֲלוּ וִכּוּחַ קָצָר מִי מֵהֶם יֵשֵׁב לְיַד הַנֶּהָג.

מִשֶּׁהֻכְרַע הָעִנְיָן, הִסְבִּירוּ לַנֶּהָג: שֶׁנֵּשֵׁב שְׁנֵינוּ מֵאֲחוֹרֶיךָ, לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן -

וְכִי הִנְּךָ נֶהָג בְּעָלְמָא, וְאֵין זֶה לְפִי כְּבוֹדֵנוּ לָשֶׁבֶת לְיָדְךָ, חָלִילָה?!

וַדַּאי שֶׁלֹּא!

אִם כֵּן, וַדַּאי אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשֵׁב לְיָדְךָ. וְאִם כֵּן, מִי?!

מֵאַחַר וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵרֵד רִאשׁוֹן, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּהֵא זֶה מִי שֶׁיָּשַׁב לְצִדְּךָ. שֶׁכֵּן אָז יֵשֵׁב חֲבֵרוֹ מֵאָחוֹר כְּמִנְהַג אָדוֹן. לְפִיכָךְ בֵּרַרְנוּ מִי יוֹרֵד אַחֲרוֹן, וְהוּא שֶׁיֵּשֵׁב לְצִדְּךָ! (טוּבְךָ יַבִּיעוּ)

סָח הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד פַיינְשְׁטֵיין, בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבֵּנוּ: פַּעַם הִתְלַוֵּיתִי אֵלָיו כְּשֶׁהָלַךְ רַגְלִי לִפְגִישָׁה שֶׁל "אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים" שֶׁהִתְקַיְּמָה רְחוֹבוֹת מִסְפָּר מֵהַיְשִׁיבָה. כֵּיוָן שֶׁנִּצֵּל אֶת הַזְּמַן עַד תֹּם, שִׁעֵר אֶת זְמַן הַהֲלִיכָה, וְשָׁהָה בַּיְשִׁיבָה עַד אוֹתָהּ שָׁעָה. מִשֶּׁהִגִּיעָה הָעֵת הֵחֵל לָלֶכֶת, וּבְדַרְכּוֹ פָּנָה אֵלָיו אָדָם קְשֵׁה יוֹם וּבִקֵּשׁ לְתַנּוֹת בְּאָזְנָיו אֶת צָרוֹתָיו.

עָצַר וְשָׁמַע אֶת דְּבָרָיו, כְּאִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם.

דַּקָּה, וּשְׁתַּיִם, וְחָמֵשׁ, וְעֶשֶׂר. נִחֵם וְעוֹדֵד וּבֵרֵךְ בְּחֹם, וְהַלָּה הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וְאָז הֵחֵל פּוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת רַבָּה, כִּמְעַט רָץ.

מִהַרְתִּי לְצִדּוֹ, וְהִזְכַּרְתִּי דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם (דֵּעוֹת ה-ח), שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ רָץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים...

אָמַר: "רֶבַע הַשָּׁעָה שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי, הָיְתָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בְּאוֹתוֹ אָדָם - וְכָעֵת אֲנִי מְמַהֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בָּרַבָּנִים הַמַּמְתִּינִים"...

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן דָּוִד פִּינְקוּס זָצָ"ל (תִּפְאֶרֶת שִׁמְשׁוֹן): רַבֵּנוּ נָסַע בִּמְכוֹנִית עִם אַבְרֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם הִמְתִּין שֶׁהָאַבְרֵךְ יֵרֵד וּבִקֵּשׁ מֵהַנֶּהָג שֶׁיִּפְתַּח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, כִּי הָאַבְרֵךְ טָרַק אֶת הַדֶּלֶת עַל אֶצְבְּעוֹתָיו.

תָּמַהּ הַנֶּהָג: "מַדּוּעַ כְּבוֹד הָרַב לֹא צָעַק שֶׁנְּשַׁחְרֵר אֶת יָדוֹ מֵהַדֶּלֶת?"

וְעָנָה: "לֹא רָצִיתִי לְבַיֵּשׁ אֶת הָאַבְרֵךְ שֶׁטָּרַק אֶת הַדֶּלֶת עַל יָדִי!" (וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)

	עקב תש"ע
	מנת איטריות שהצילה ששה ילדים
	"לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת נֶגַע הַצָּרָעַת" (יד-נז) שֶׁלֹּא נֵדַע. אָדָם שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, רָתוּק לְמִטַּת חָלְיוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, וּמַגִּיעָה עֵת בִּקּוּר הָרוֹפְאִים. הִנֵּה הוּא, הַפְּרוֹפֶסוֹר, מֻקָּף בְּמִתְמַחִים צְעִירִים. הִנֵּה הוּא מִתְעַכֵּב אֵצֶל הַחוֹלֶה הַסָּמוּךְ, מַסְבִּיר וְדָן, עוֹנֶה לִשְׁאֵלוֹת וּמַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר, וְהִנֵּה הוּא מַגִּיעַ לְכָאן. קוֹרֵא אֶת גִּלְיוֹן הַמַּחֲלָה, שׁוֹאֵל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וּמַתְחִיל לְהַסְבִּיר. מֵסִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה, מְגַלֶּה אֶת הַבֶּגֶד, מַרְאֶה לָהֶם אֶת הַנֶּגַע. כֻּלָּם גּוֹחֲנִים, סוֹקְרִים, מִתְעַנְיְנִים, שׁוֹאֲלִים וּמְקַבְּלִים תְּשׁוּבוֹת. וְהַחוֹלֶה מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הָיָה בִּכְלוּב שֶׁל זְכוּכִית. מֻצָּג בַּמּוּזֵאוֹן, חַיָּה בְּגַן הַחַיּוֹת. מִי הִתִּיר לָהֶם לְבַזּוֹת אוֹתוֹ כָּךְ, מִי נָתַן לָהֶם רְשׁוּת! וְזֶה אָכֵן אָסוּר, סוֹבֵר בַּעַל "צִיץ אֱלִיעֶזֶר". כֵּיוָן שֶׁזּוֹ הַלְבָּנַת פָּנִים שֶׁאֵינָהּ לְתוֹעֶלֶת הַחוֹלֶה, אַף אִם הִיא לְתוֹעֶלֶת הַמִּתְמַחִים. וְהֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי הַנְּצִי"ב מִוּוֹלוֹזִ'ין זָצָ"ל (הַעֲמֵק דָּבָר וַיִּקְרָא יד-נה). בְּסִיּוּם פָּרָשַׁת הַנְּגָעִים נֶאֱמַר: "לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר", וְהֵבִיא הָרַאֲבַ"ד בְּפֵרוּשׁוֹ לְתוֹרַת כֹּהֲנִים דִּבְרֵי הַיְּרוּשַׁלְמִי, שֶׁאֵין הָאָדָם רַשַּׁאי לְהוֹרוֹת בִּנְגָעִים עַד שֶׁרָאָה וְשִׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר", שֶׁהַכֹּהֵן קוֹרֵא לְתַלְמִידָיו כְּשֶׁבָּא הַנֶּגַע לְפָנָיו, לְהוֹרוֹתָם שֶׁכָּזֶה נֶגַע טָמֵא, וְכָזֶה טָהוֹר. וְכָתַב הַנְּצִי"ב, שֶׁלָּכֵן סִיֵּם הַכָּתוּב: "זֹאת תּוֹרַת נֶגַע הַצָּרַעַת": "שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בִּזָּיוֹן גָּדוֹל לָאָדָם, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ תַּלְמִידִים רַבִּים וְיַבִּיטוּ עַל בְּשָׂרוֹ וְנִגְעוֹ. וַדַּאי בְּהוֹרָאָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן וּלְהַלְבִּין פְּנֵי הַחוֹלֶה. אֲבָל זֹאת תּוֹרַת הַצָּרַעַת, שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ כַּפָּרָה עַל שֶׁהִלְבִּין הוּא פְּנֵי חֲבֵרוֹ". מִי הִתִּיר לְבַזּוֹת אָדָם זֶה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹעֶלֶת לַאֲחֵרִים?! כְּלַפֵּי מָה דְּבָרִים אֲמוּרִים? סָפֵק אִם נוּכַל לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם, אֲבָל אֶת עַצְמֵנוּ, יָכוֹל נוּכַל. פְּעָמִים רַבּוֹת מוֹכִיחִים אָנוּ אֶת בָּנֵינוּ אוֹ אֶת תַּלְמִידֵינוּ. וַהֲלָכָה פְּסוּקָה הִיא: "הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין בִּדְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם, צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ" (רַמְבַּ"ם דֵּעוֹת ו-ז). אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים וּלְבַיְּשׁוֹ בְּכָךְ. "מִפְּנֵי מָה זָכָה יָרָבְעָם לְמַלְכוּת, מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה. וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים" (סַנְהֶדְרִין קא:). אֲבָל לְעִתִּים מוֹרִים אָנוּ הֶתֵּר לְעַצְמֵנוּ, לְהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֲחֵרִים וְיִירָאוּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשָׂיו. וּבְכֵן, אֵין כָּל הֶתֵּר. אֵין הֶתֵּר לְהוֹעִיל לָהֶם, עַל חֶשְׁבּוֹן בִּזְיוֹנוֹ שֶׁל זֶה! וּמִי מְדַבֵּר עַל לַעַג וּשְׁנִינָה בָּרַבִּים. עַל הַלְבָּנַת פָּנִים בָּרַבִּים, הַמְנַשֶּׁלֶת מֵהָעוֹלָם הַבָּא. (אָבוֹת ג-יא) רַבֵּנוּ הָאַבַּרְבַּנֵּאל זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כּוֹלְלִים כָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת. לְפִיכָךְ, אִסּוּר "לֹא תִרְצָח" כּוֹלֵל וּמַקִּיף גַּם אִסּוּר הַהַכָּאָה בַּיָּד אוֹ בַּלָּשׁוֹן, גַּם הַהַלְבָּנָה, הַהַכְלָמָה וְהַבִּיּוּשׁ. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהָעִיד, כְּרַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הָרַב מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵין זָצָ"ל, שֶׁלְּמֵיטַב יְדִיעָתוֹ לֹא הִזִּיק לְאָדָם מֵעוֹדוֹ, וְלֹא פָּגַע בִּכְבוֹדוֹ! עַד הֵיכָן? - בְּבַחֲרוּתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת, נִתְמַנָּה כְּרַבָּהּ שֶׁל לְיוּבָּאן. בְּנֵי הָעִיר מִנּוּ אִשָּׁה אַחַת שֶׁתְּבַשֵּׁל עֲבוּרוֹ. הָאֹכֶל שֶׁהֵכִינָה לֹא הָיָה עָרֵב לַחֵךְ, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֲרָהּ וּלְבַיְּשָׁהּ, כָּפָה עַצְמוֹ לֶאֱכֹל מַאֲכָלֶיהָ עַד תֹּם. הִסִּיקָה שֶׁטַּעֲמָם עָרֵב לְחִכּוֹ, וּבִשְּׁלָה מָנוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר. לֹא רָאָה בְּרֵרָה, לִגְנֹב דַּעַת לֹא רָצָה, וְאָכַל הַכֹּל, וּבִשְּׁלָה כַּמּוּת גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר... כָּל יָמָיו הוֹקִיר טוֹבָה לַאֲחוֹתוֹ הָרַבָּנִית חַנָּה, שֶׁבָּאָה לְבַקְּרוֹ וְהֵסֵבָּה עִמּוֹ לַסְּעוּדָה, טָעֲמָה וְעִוְּתָה פָּנֶיהָ, כִּמְעַט הֵקִיאָה מַה שֶּׁבָּלְעָה. תָּמְהָה כֵּיצַד מְסֻגָּל הוּא לְהַכְנִיס לְפִיו אֹכֶל כֹּה גָּרוּעַ, וְעָנָה שֶׁהוּא מַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל בְּלִיעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה. גָּמְלָה עִמּוֹ חֶסֶד בַּפַּעַם הַהִיא, וְהִכְנִיסָה אֶת כָּל הַתַּבְשִׁיל לְכִיסֶיהָ... (אִגְּרוֹת מֹשֶׁה) רַבֵּנוּ סָר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְעַרְבִית בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת. בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית עָלָה רַב אֶחָד, וְדָרַשׁ בְּאַנְגְלִית. רַבֵּנוּ רָכַן לְהֵיטִיב לִשְׁמֹעַ, עֵינָיו נְעוּצוֹת כָּל הָעֵת בַּדּוֹרֵשׁ שֶׁשָּׁזַר רַעְיוֹנוֹת בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הֵעִיר מְלַוֵּהוּ: "נָאָה הָיְתָה הַדְּרָשָׁה. אֲבָל אִם לְדִין, יֵשׁ פִּרְכָה"... "אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אָמַר", הִפְטִיר רַבֵּנוּ. "אֵינִי שׁוֹלֵט בִּשְׂפַת הַמְּדִינָה". נִדְהַם: "אֲבָל הָרַב שָׁמַע בְּרֹב קֶשֶׁב!" "וַדַּאי", נַעֲנָה בְּנֹעַם. "יֵשׁ כָּאן עִנְיָן שֶׁל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וּכְבוֹד הַתּוֹרָה"... בְּצֵאתָם מִכִּנּוּס תּוֹרָנִי, הִצִּיעַ אַבְרֵךְ לְהַסִּיעַ אֶת רַבֵּנוּ וְאֶת הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קָמִינֶצְקִי זָצָ"ל לְבָתֵּיהֶם. נִהֲלוּ וִכּוּחַ קָצָר מִי מֵהֶם יֵשֵׁב לְיַד הַנֶּהָג. מִשֶּׁהֻכְרַע הָעִנְיָן, הִסְבִּירוּ לַנֶּהָג: שֶׁנֵּשֵׁב שְׁנֵינוּ מֵאֲחוֹרֶיךָ, לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן - וְכִי הִנְּךָ נֶהָג בְּעָלְמָא, וְאֵין זֶה לְפִי כְּבוֹדֵנוּ לָשֶׁבֶת לְיָדְךָ, חָלִילָה?! וַדַּאי שֶׁלֹּא! אִם כֵּן, וַדַּאי אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשֵׁב לְיָדְךָ. וְאִם כֵּן, מִי?! מֵאַחַר וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵרֵד רִאשׁוֹן, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּהֵא זֶה מִי שֶׁיָּשַׁב לְצִדְּךָ. שֶׁכֵּן אָז יֵשֵׁב חֲבֵרוֹ מֵאָחוֹר כְּמִנְהַג אָדוֹן. לְפִיכָךְ בֵּרַרְנוּ מִי יוֹרֵד אַחֲרוֹן, וְהוּא שֶׁיֵּשֵׁב לְצִדְּךָ! (טוּבְךָ יַבִּיעוּ) סָח הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד פַיינְשְׁטֵיין, בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבֵּנוּ: פַּעַם הִתְלַוֵּיתִי אֵלָיו כְּשֶׁהָלַךְ רַגְלִי לִפְגִישָׁה שֶׁל "אֲגֻדַּת הָרַבָּנִים" שֶׁהִתְקַיְּמָה רְחוֹבוֹת מִסְפָּר מֵהַיְשִׁיבָה. כֵּיוָן שֶׁנִּצֵּל אֶת הַזְּמַן עַד תֹּם, שִׁעֵר אֶת זְמַן הַהֲלִיכָה, וְשָׁהָה בַּיְשִׁיבָה עַד אוֹתָהּ שָׁעָה. מִשֶּׁהִגִּיעָה הָעֵת הֵחֵל לָלֶכֶת, וּבְדַרְכּוֹ פָּנָה אֵלָיו אָדָם קְשֵׁה יוֹם וּבִקֵּשׁ לְתַנּוֹת בְּאָזְנָיו אֶת צָרוֹתָיו. עָצַר וְשָׁמַע אֶת דְּבָרָיו, כְּאִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם. דַּקָּה, וּשְׁתַּיִם, וְחָמֵשׁ, וְעֶשֶׂר. נִחֵם וְעוֹדֵד וּבֵרֵךְ בְּחֹם, וְהַלָּה הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וְאָז הֵחֵל פּוֹסֵעַ בִּמְהִירוּת רַבָּה, כִּמְעַט רָץ. מִהַרְתִּי לְצִדּוֹ, וְהִזְכַּרְתִּי דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם (דֵּעוֹת ה-ח), שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ רָץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים... אָמַר: "רֶבַע הַשָּׁעָה שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי, הָיְתָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בְּאוֹתוֹ אָדָם - וְכָעֵת אֲנִי מְמַהֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בָּרַבָּנִים הַמַּמְתִּינִים"... סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן דָּוִד פִּינְקוּס זָצָ"ל (תִּפְאֶרֶת שִׁמְשׁוֹן): רַבֵּנוּ נָסַע בִּמְכוֹנִית עִם אַבְרֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם הִמְתִּין שֶׁהָאַבְרֵךְ יֵרֵד וּבִקֵּשׁ מֵהַנֶּהָג שֶׁיִּפְתַּח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, כִּי הָאַבְרֵךְ טָרַק אֶת הַדֶּלֶת עַל אֶצְבְּעוֹתָיו. תָּמַהּ הַנֶּהָג: "מַדּוּעַ כְּבוֹד הָרַב לֹא צָעַק שֶׁנְּשַׁחְרֵר אֶת יָדוֹ מֵהַדֶּלֶת?" וְעָנָה: "לֹא רָצִיתִי לְבַיֵּשׁ אֶת הָאַבְרֵךְ שֶׁטָּרַק אֶת הַדֶּלֶת עַל יָדִי!" (וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)