Otzarot-Article

"לָמָּה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח" (מג-ו) אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, הִתְרַעֵם הַקַּבָּ"ה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאָמְרוֹ כֵּן, לֵאמֹר "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב... נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹקַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר" (יְשַׁעְיָה מ-כז) אָמַר הַקַּבָּ"ה: אֲנִי עוֹסֵק לְהַמְלִיךְ בְּנוֹ בְּמִצְרַיִם וְהוּא אוֹמֵר "לָמָּה הֲרֵעֹתֶם לִי" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צא-י). וְהַיְנוּ, שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי מֵה' נִסְבַּב הַדָּבָר שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְיוֹסֵף, וְכָל מָה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטָב הוּא דְּעָבִיד (בְּרָכוֹת ס:).

וְכֵן כָּל עִנְיְנֵי צַעַר הַמִּזְדַּמְּנִים לָאָדָם, הַכֹּל הוּא מִן הַשָּׁמַיִם לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתָיו, וְאִם יָשִׁיב זֹאת אֶל לִבּוֹ, לֹא יִתְרַעֵם בִּכְלָל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְיֶלֶד הַשָּׁב לְבֵיתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְרֻבָּב מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. נוֹטַלְתּוֹ אִמּוֹ לְרָחְצוֹ וּלְמָרְקוֹ. אִם פָּעוֹט הוּא וְדַעְתּוֹ קְצָרָה יִמְחֶה וְיִבְכֶּה עַל כְּאֵב הַמֵּרוּק וְהַנִּקּוּי. וְאִם נָבוֹן הוּא וּבַר דַּעַת, הֵן יוֹדֶה לָהּ וְיִשְׂמַח בְּנִקְיוֹנוֹ. (שֵׁם עוֹלָם).

וְאָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים עוֹד, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְקַנְיָן שֶׁהִגִּיעַ אֶל בַּעַל מִפְעָל עֲנָק וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת כַּמּוּת רַבָּה שֶׁל סְחוֹרָה וּלְהָפִיצָהּ. מֻמְחֶה הוּא בִּמְלָאכָה זוֹ: קְשָׁרִים הֲדוּקִים קָשַׁר עִם סוֹחֲרִים רַבִּים בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה, וּמַעֲרַךְ הֲפָצָה לוֹ וּמַעֲרַךְ לִגְבִיַּת הַכְּסָפִים. הִתְלַהֵב בַּעַל הַמִּפְעָל, וּכְבָר חָזָה אֶת הָרְוָחִים הַנָּאִים שֶׁיָּפִיק בְּשִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה עִם הַקַּנְיָן הַמְנֻסֶּה וְהַמַּצְלִיחַ. כְּאוֹת הוֹקָרָה עָרַךְ לוֹ סִיּוּר בַּמִּפְעָל, הֶרְאָהוּ אֶת הַמְּכוֹנָה הַמְּשֻׁכְלֶלֶת וְהַמֻּרְכֶּבֶת הַמְיַצֶּרֶת אֶת מוּצָרָיו, וְאֶת הַטֶּכְנָאִים הַשּׁוֹקְדִים עַל הֲזָנָתָהּ בְּחָמְרֵי הַגֶּלֶם, עַל הַכְוָנָתָהּ וְהַפְעָלָתָהּ.

סָקַר הַקַּנְיָן אֶת הַמְּכוֹנָה וּפָסַק אֶת פְּסָקוֹ: "נָאָה וְיָאָה, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי מַעֲבִיר יָדִית זוֹ לַצַּד, מְכַעֶרֶת הִיא אֶת הֶחָזִית. וּבְרָגִים אֵלּוּ, מַה טִּיבָם, הָיִיתִי מְבַטְּלָם"...

טָפַח לוֹ בַּעַל הַמִּפְעָל עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר: "רְחִימַאי, עֲסֹק נָא בְּשֶׁלְּךָ וַהֲנִיחֵנִי לַעֲסֹק בְּשֶׁלִּי. הַהַפָצָה הִיא תְּחוּמְךָ וְהַיִּצּוּר הוּא תְּחוּמִי. הַאֲמֵן לִי, כָּל בֹּרֶג נִצְרָךְ וְכָל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ".

וְהַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם וְתַפְקִיד הָאָדָם לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. מָה נִפְלָא הָיָה אִם הָיָה הָאָדָם מִתְרַכֵּז בְּיֵעוּדוֹ וּמוֹסִיף בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת, וּמֵנִיחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ מִבְּלִי לַחֲווֹת דֵּעוֹת בִּתְחוּמִים אֵינָם לוֹ. כַּמָּה נִלְעָג הוּא נִשְׁמָע כְּשֶׁמַּבִּיעַ הוּא דֵּעָה בְּלֹא שֶׁיֵּדַע דְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם, בְּלֹא שֶׁתְּהֵא לוֹ תְּמוּנָה כּוֹלֶלֶת וִידִיעָה רְחָבָה.

זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו" (תְּהִלִּים יט-י). אִם תִּהְיֶה לְךָ תְּמוּנָה נִרְחֶבֶת, אִם תִּרְאֶה אֶת כָּל הַחֲלָקִים יַחְדָּיו, אֲזַי תָּבִין כַּמָּה צָדְקוּ מִשְׁפָּטָיו. (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)

	ואתחנן תש"ע
	ושננתם לבנך
	"אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ" (מא-לט) עִיַּנְתִּי בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּמָצָאתִי אֶת הַסִּבָּה "לָמָּה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח" (מג-ו) אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, הִתְרַעֵם הַקַּבָּ"ה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאָמְרוֹ כֵּן, לֵאמֹר "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב... נִסְתְּרָה דַּרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹקַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר" (יְשַׁעְיָה מ-כז) אָמַר הַקַּבָּ"ה: אֲנִי עוֹסֵק לְהַמְלִיךְ בְּנוֹ בְּמִצְרַיִם וְהוּא אוֹמֵר "לָמָּה הֲרֵעֹתֶם לִי" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה צא-י). וְהַיְנוּ, שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי מֵה' נִסְבַּב הַדָּבָר שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְיוֹסֵף, וְכָל מָה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטָב הוּא דְּעָבִיד (בְּרָכוֹת ס:). וְכֵן כָּל עִנְיְנֵי צַעַר הַמִּזְדַּמְּנִים לָאָדָם, הַכֹּל הוּא מִן הַשָּׁמַיִם לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתָיו, וְאִם יָשִׁיב זֹאת אֶל לִבּוֹ, לֹא יִתְרַעֵם בִּכְלָל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְיֶלֶד הַשָּׁב לְבֵיתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְרֻבָּב מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. נוֹטַלְתּוֹ אִמּוֹ לְרָחְצוֹ וּלְמָרְקוֹ. אִם פָּעוֹט הוּא וְדַעְתּוֹ קְצָרָה יִמְחֶה וְיִבְכֶּה עַל כְּאֵב הַמֵּרוּק וְהַנִּקּוּי. וְאִם נָבוֹן הוּא וּבַר דַּעַת, הֵן יוֹדֶה לָהּ וְיִשְׂמַח בְּנִקְיוֹנוֹ. (שֵׁם עוֹלָם). וְאָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים עוֹד, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְקַנְיָן שֶׁהִגִּיעַ אֶל בַּעַל מִפְעָל עֲנָק וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת כַּמּוּת רַבָּה שֶׁל סְחוֹרָה וּלְהָפִיצָהּ. מֻמְחֶה הוּא בִּמְלָאכָה זוֹ: קְשָׁרִים הֲדוּקִים קָשַׁר עִם סוֹחֲרִים רַבִּים בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה, וּמַעֲרַךְ הֲפָצָה לוֹ וּמַעֲרַךְ לִגְבִיַּת הַכְּסָפִים. הִתְלַהֵב בַּעַל הַמִּפְעָל, וּכְבָר חָזָה אֶת הָרְוָחִים הַנָּאִים שֶׁיָּפִיק בְּשִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה עִם הַקַּנְיָן הַמְנֻסֶּה וְהַמַּצְלִיחַ. כְּאוֹת הוֹקָרָה עָרַךְ לוֹ סִיּוּר בַּמִּפְעָל, הֶרְאָהוּ אֶת הַמְּכוֹנָה הַמְּשֻׁכְלֶלֶת וְהַמֻּרְכֶּבֶת הַמְיַצֶּרֶת אֶת מוּצָרָיו, וְאֶת הַטֶּכְנָאִים הַשּׁוֹקְדִים עַל הֲזָנָתָהּ בְּחָמְרֵי הַגֶּלֶם, עַל הַכְוָנָתָהּ וְהַפְעָלָתָהּ. סָקַר הַקַּנְיָן אֶת הַמְּכוֹנָה וּפָסַק אֶת פְּסָקוֹ: "נָאָה וְיָאָה, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי מַעֲבִיר יָדִית זוֹ לַצַּד, מְכַעֶרֶת הִיא אֶת הֶחָזִית. וּבְרָגִים אֵלּוּ, מַה טִּיבָם, הָיִיתִי מְבַטְּלָם"... טָפַח לוֹ בַּעַל הַמִּפְעָל עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר: "רְחִימַאי, עֲסֹק נָא בְּשֶׁלְּךָ וַהֲנִיחֵנִי לַעֲסֹק בְּשֶׁלִּי. הַהַפָצָה הִיא תְּחוּמְךָ וְהַיִּצּוּר הוּא תְּחוּמִי. הַאֲמֵן לִי, כָּל בֹּרֶג נִצְרָךְ וְכָל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ". וְהַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם וְתַפְקִיד הָאָדָם לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. מָה נִפְלָא הָיָה אִם הָיָה הָאָדָם מִתְרַכֵּז בְּיֵעוּדוֹ וּמוֹסִיף בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת, וּמֵנִיחַ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ מִבְּלִי לַחֲווֹת דֵּעוֹת בִּתְחוּמִים אֵינָם לוֹ. כַּמָּה נִלְעָג הוּא נִשְׁמָע כְּשֶׁמַּבִּיעַ הוּא דֵּעָה בְּלֹא שֶׁיֵּדַע דְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם, בְּלֹא שֶׁתְּהֵא לוֹ תְּמוּנָה כּוֹלֶלֶת וִידִיעָה רְחָבָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּיו" (תְּהִלִּים יט-י). אִם תִּהְיֶה לְךָ תְּמוּנָה נִרְחֶבֶת, אִם תִּרְאֶה אֶת כָּל הַחֲלָקִים יַחְדָּיו, אֲזַי תָּבִין כַּמָּה צָדְקוּ מִשְׁפָּטָיו. (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַיִם חַיִּים)