Otzarot-Article

אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְסַבָּא שֶׁל אִשְׁתִּי. הַנּוֹף חוֹלֵף עַל פָּנֵינוּ סֻכּוֹת בְּנוּיוֹת לְתִפְאָרָה, יְהוּדִים יְקָרִים צוֹעֲדִים בָּרְחוֹב עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּיָדָם, יְלָדִים קְטַנִּים מְאֻשָּׁרִים. זֶה לֹא פֶּלֶא, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", רַק עָלַי הַשִּׂמְחָה מְדַלֶּגֶת בִּקְלִילוּת.

הַנְּסִיעָה הַשְּׁנָתִית הַזּוֹ, בְּסֻכּוֹת, הִיא חֲוָיָה מְיֻחֶדֶת עֲבוּרֵנוּ. הַקְּטַנִּים נֶהֱנִים לְהִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וּבְדֶרֶךְ כְּלָל גַּם אֲנִי נֶהֱנֶה. סַבָּא שֶׁל אִשְׁתִּי הוּא אָדָם מְיֻחָד וְתַעֲנוּג לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ, אֲבָל הַפַּעַם אֲנִי מַרְגִּישׁ אֵיךְ גּוּשׁ גָּדוֹל עוֹמֵד בִּגְרוֹנִי וְחוֹנֵק אוֹתִי כְּמוֹ צְבָת.

"אַבָּא", פּוֹנֶה אֵלַי יוֹסִי בֶּן הַכִּמְעַט שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, "אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי בְּאֵיזֶה אוּלָם תִּהְיֶה מְסִבַּת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלִּי, וְגַם מָתַי תִּקְנֶה לִי כְּבָר חֲלִיפָה?" הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי רֶגַע וְיוֹרֶה עוֹד כַּדּוּר הַיְשֵׁר לַלֵּב הַמְּכֻוָּץ שֶׁלִּי, "וּמָה עִם הַהַזְמָנוֹת, אַבָּא?"

שְׁאֵלוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לוֹ לַבָּחוּר. אֲנִי מְגַיֵּס אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת מִתּוֹכִי, שׁוֹלֵחַ אֵלָיו חִיּוּךְ וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יִדְאַג וּבְעֶזְרַת ה' הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר וּמִיָּד אַחֲרֵי הֶחָג...

אֵיךְ מִיָּד אַחֲרֵי הֶחָג? צוֹרֵחַ בְּתוֹכִי קוֹל הִיסְטֵרִי, אֲבָל אֲנִי מַשְׁתִּיק אוֹתוֹ, שֶׁיּוֹסִי לֹא יִשְׁמַע אֶת הַלֵּב הַפּוֹעֵם שֶׁלִּי. "חַם בָּאוֹטוֹבּוּס", אֲנִי אוֹמֵר לוֹ. "אֲבָל יֵשׁ כָּאן מַזְגָן, אַבָּא! וְאַבָּא, תִּרְאֶה אֶת הַסֻּכָּה הַזּוֹ, הִיא כְּשֵׁרָה בִּכְלָל?"

אֲנִי מִסְתַּכֵּל לַצַּד שֶׁאֵלָיו הוּא מַצְבִּיעַ, אֲבָל הַטֵּלֵפוֹן מְצַלְצֵל. עַל הַקַּו הַקַּבְּלָן שֶׁסִּיֵּם לִפְנֵי חֹדֶשׁ לְשַׁפֵּץ אֶת הַדִּירָה. מִלְּכַתְּחִלָּה אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי אֲשַׁלֵּם לוֹ חֵלֶק אַחֲרֵי סֻכּוֹת וְהוּא הִסְכִּים, עַכְשָׁו הוּא רוֹצֶה לְהַזְכִּיר שֶׁסֻּכּוֹת כִּמְעַט נִגְמַר. נָכוֹן, בֶּאֱמֶת כָּכָה, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מֵאֵיפֹה אָבִיא לוֹ אֶת יִתְרַת הַסְּכוּם. לָמָּה שִׁפַּצְנוּ? אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי וְנִזְכָּר שֶׁבְּעֶצֶם לֹא הָיְתָה לָנוּ אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׂרֹד יוֹתֵר בַּצְּפִיפוּת הָאֲיֻמָּה הַזּוֹ.

אֲנִי אַבְרֵךְ כּוֹלֵל בָּרוּךְ ה', אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזָּכִיתִי וּבַדּוֹר שֶׁלָּנוּ זֶה לֹא פָּשׁוּט לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁכָּל יְהוּדִי מְאַחֵל לְעַצְמוֹ, לִלְמֹד תּוֹרָה.

אִשְׁתִּי גַּנֶּנֶת וּמַרְוִיחָה סְכוּם זָעוּם, וּבְיַחַד אֲנַחְנוּ לֹא מַמָּשׁ מַצְלִיחִים לְכַלְכֵּל אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַבְּרוּכָה שֶׁה' נָתַן לָנוּ. אֲבָל בָּרוּךְ ה', אָנוּ שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים, מְגַדְּלִים אֶת יְלָדֵינוּ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת, וַאֲנִי עַצְמִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְשׂוֹשׂ חַיַּי, בְּשִׂמְחָה וּבְאֹשֶׁר.

מִיָּד אַחֲרֵי פֶּסַח, כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ וְאִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר, הִצַּעְתִּי לְאִשְׁתִּי שֶׁאַתְחִיל לִכְתֹּב קְצָת סְתָ"ם. כַּמָּה פְּעָמִים נִסִּיתִי וְיֵשׁ לִי כְּתָב יָפֶה, וּבְעֶזְרַת ה' אֲנִי יָכוֹל לְהַצְלִיחַ. "אֲנִי אֶהְיֶה סוֹפֵר סְתָ"ם", אָמַרְתִּי לָהּ, מַרְגִּישׁ מַדְקְרוֹת שֶׁל חֶרֶב בְּלִבִּי. רוֹצֶה כָּל כָּךְ לִלְמֹד, אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה, יֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה וִילָדִים וּמִישֶׁהוּ חַיָּב לְפַרְנֵס אוֹתָם.

אִשְׁתִּי שׁוֹמַעַת אֶת הַדְּבָרִים וּמְנַעְנַעַת בָּרֹאשׁ: "בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא", הִיא אוֹמֶרֶת לִי, "הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ חֲשׁוּבָה לָנוּ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר. תַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּעִיּוּן וַה' יַעֲזֹר". אֲנִי מִסְתּוֹבֵב, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁמְּסַמְּאוֹת אֶת רְאִיָּתִי. אֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה לַמְרוֹת הַמַּצָּב הַלֹּא פָּשׁוּט הַזֶּה. וְאֵשֶׁת הַחַיִל שֶׁלִּי, ה' תַּעֲזֹר לָנוּ בִּשְׁבִילָהּ.

אַחֵר כָּךְ הַבְּנִיָּה וְעַכְשָׁו בַּר הַמִּצְוָה. חֲצִי שָׁנָה חָלְפָה וְהִיא לֹא הֵיטִיבָה אִתָּנוּ. פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי מֵבִין שֶׁהַמִּלִּים "הַחוֹבוֹת חָנְקוּ אוֹתוֹ" הֵן לֹא מְלִיצָה. הַחוֹבוֹת עוֹד רֶגַע חוֹנְקִים אוֹתִי, אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁלָּהֶם הוֹלֶכֶת וּמִתְהַדֶּקֶת, וְעִם כָּל זֹאת, בּוֹטֵחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הַתּוֹרָה, הַזָּן וּמְכַלְכֵּל אֶת כֻּלָּנוּ, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים.

"אַבָּא הִגַּעְנוּ", מֵעִיר אוֹתִי אַחַד הַיְּלָדִים, "צְרִיכִים לָרֶדֶת", אֲנִי נוֹעֵל אֶת כָּל הַתְּחוּשׁוֹת הַקָּשׁוֹת, מַשְׁלִיךְ אוֹתָן הַחוּצָה וּמוֹרֵחַ חִיּוּךְ עֲנָק עַל שְׂפָתַי, יוֹדֵעַ שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמֵיטָבִי, זֶה מַגִּיעַ לְסַבָּא, מַגִּיעַ לַיְּלָדִים וּמַגִּיעַ לִי.

אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים כֻּלָּנוּ לַבַּיִת שֶׁל סַבָּא שֶׁל אִשְׁתִּי, יְהוּדִי מְבֻגָּר וְיָקָר מְאוֹד. בְּסֻכּוֹת אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְבַקֵּר אוֹתוֹ וּמִשְׁתַּדְּלִים מְאוֹד לְהַנְעִים לוֹ אֶת הַזְּמַן. אֲנִי לֹא אָבוֹא אֵלָיו עִם פָּנִים חֲמוּצוֹת כְּשֶׁרְשִׁימַת דְּאָגוֹת מִשְׂתָּרֶכֶת מֵאֲחוֹרַי.

סַבָּא מְקַבֵּל אוֹתָנוּ יָפֶה כְּמוֹ תָּמִיד, שָׂמֵחַ מְאוֹד כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים. הַיְּלָדִים מְאֻשָּׁרִים גַּם הֵם. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים בְּנַחַת. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קָמִים לָלֶכֶת, מְלַוֶּה אוֹתָנוּ סַבָּא לַדֶּלֶת, וְאָז הוּא מַצְבִּיעַ עַל שְׁנֵי קַרְטוֹנִים. "תִּרְאֶה", אוֹמֵר לִי הַסַּבָּא הַמְּבֻגָּר, "יֵשׁ כָּאן קַרְטוֹנִים עִם סְפָרִים. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהֵם יְעַנְיְנוּ אוֹתְךָ, אוּלַי תּוּכַל לִמְכֹּר אוֹתָם". אֲנִי תּוֹהֶה בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי מָה יֵשׁ כָּאן, וְאִם לֹא יִהְיֶה לִי כָּבֵד מִדַּי לִסְחֹב, אֲבָל שְׁנֵי הַבָּנִים שֶׁלִּי, בַּר הַמִּצְוָה וְאָחִיו הַגָּדוֹל יוֹתֵר, מְרִימִים בְּקַלּוּת אֶת הָאַרְגָּזִים. אֲנַחְנוּ נִפְרָדִים מִסַּבָּא, מְאַחֲלִים לוֹ שָׁנָה טוֹבָה וְחוֹזְרִים הַבַּיְתָה.

בַּבַּיִת אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַקַּרְטוֹן, וְאֵיזוֹשֶׁהִי הִתְרַגְּשׁוּת אוֹחֶזֶת בִּי. גַּם בְּלִי לְהָבִין בְּיוּדָאִיקָה וּבִסְפָרִים יְשָׁנִים, אֲנִי מֵבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן אוֹצָרוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, סְפָרִים יִקְרֵי עֵרֶךְ. אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַסֵּפֶר שֶׁל הַשְּׁלָ"ה מִדְּפוּס רִאשׁוֹן, שְׁנֵי סִפְרֵי רַמְבַּ"ם שֶׁהֻדְפְּסוּ לִפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְטוּר גַּם כֵּן מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹד סְפָרִים עַתִּיקִים... שְׁנֵי קַרְטוֹנִים מְלֵאִים בִּסְפָרִים עַתִּיקִים.

אֲנִי קוֹרֵא לְסוֹחֵר בִּסְפָרִים עַתִּיקִים וּמַרְאֶה לוֹ אֶת הַקַּרְטוֹנִים. הוּא לֹא מַסְתִּיר אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ, וְאוֹמֵר לִי שֶׁהוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם אֶלֶף שְׁקָלִים עֲבוּר כָּל אֶחָד מֵהַסְּפָרִים.

אַחֵר כָּךְ אֲנִי פּוֹנֶה לְסוֹחֲרִים אֲחֵרִים. הֵם רוֹאִים אֶת הַסְּפָרִים וּמִתְפַּעֲלִים עֲמֻקּוֹת. עַל הַסֵּפֶר שֶׁל הַשְּׁלָ"ה מִדְּפוּס רִאשׁוֹן הֵם מְשַׁלְּמִים לִי שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף דּוֹלָר, וְכָל סֵפֶר שֶׁל הָרַמְבַּ"ם מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה נִמְכָּר בְּאַלְפַּיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת דּוֹלָר, וְהַטּוּר מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה גַּם כֵּן בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דּוֹלָר.

וּמַה יֶּשׁ לִי עוֹד לְהוֹסִיף?

אוּלַי לְסַפֵּר לָכֶם שֶׁמְּסִבַּת בַּר הַמִּצְוָה נֶחְגְּגָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְהַחוֹבוֹת לַקַּבְּלָן שֻׁלְּמוּ בִּמְלוֹאָם, וְנִשְׁאַרְתִּי עִם עֹדֶף וְעִם הֲבָנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צָרִיךְ שֶׁאֶהְיֶה סוֹפֵר סְתָ"ם, וְכָל בֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵד שׁוּב לַכּוֹלֵל אֲנִי מוֹדֶה לוֹ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא וִתַּרְנוּ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	מטות - מסעי תש"ע
	ילד לעומת מבוגר בגנבת תפוחים
	אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְסַבָּא שֶׁל אִשְׁתִּי. הַנּוֹף חוֹלֵף עַל פָּנֵינוּ סֻכּוֹת בְּנוּיוֹת לְתִפְאָרָה, יְהוּדִים יְקָרִים צוֹעֲדִים בָּרְחוֹב עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּיָדָם, יְלָדִים קְטַנִּים מְאֻשָּׁרִים. זֶה לֹא פֶּלֶא, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", רַק עָלַי הַשִּׂמְחָה מְדַלֶּגֶת בִּקְלִילוּת. הַנְּסִיעָה הַשְּׁנָתִית הַזּוֹ, בְּסֻכּוֹת, הִיא חֲוָיָה מְיֻחֶדֶת עֲבוּרֵנוּ. הַקְּטַנִּים נֶהֱנִים לְהִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וּבְדֶרֶךְ כְּלָל גַּם אֲנִי נֶהֱנֶה. סַבָּא שֶׁל אִשְׁתִּי הוּא אָדָם מְיֻחָד וְתַעֲנוּג לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ, אֲבָל הַפַּעַם אֲנִי מַרְגִּישׁ אֵיךְ גּוּשׁ גָּדוֹל עוֹמֵד בִּגְרוֹנִי וְחוֹנֵק אוֹתִי כְּמוֹ צְבָת. "אַבָּא", פּוֹנֶה אֵלַי יוֹסִי בֶּן הַכִּמְעַט שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, "אֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי בְּאֵיזֶה אוּלָם תִּהְיֶה מְסִבַּת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלִּי, וְגַם מָתַי תִּקְנֶה לִי כְּבָר חֲלִיפָה?" הוּא מִסְתַּכֵּל עָלַי רֶגַע וְיוֹרֶה עוֹד כַּדּוּר הַיְשֵׁר לַלֵּב הַמְּכֻוָּץ שֶׁלִּי, "וּמָה עִם הַהַזְמָנוֹת, אַבָּא?" שְׁאֵלוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לוֹ לַבָּחוּר. אֲנִי מְגַיֵּס אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת מִתּוֹכִי, שׁוֹלֵחַ אֵלָיו חִיּוּךְ וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יִדְאַג וּבְעֶזְרַת ה' הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר וּמִיָּד אַחֲרֵי הֶחָג... אֵיךְ מִיָּד אַחֲרֵי הֶחָג? צוֹרֵחַ בְּתוֹכִי קוֹל הִיסְטֵרִי, אֲבָל אֲנִי מַשְׁתִּיק אוֹתוֹ, שֶׁיּוֹסִי לֹא יִשְׁמַע אֶת הַלֵּב הַפּוֹעֵם שֶׁלִּי. "חַם בָּאוֹטוֹבּוּס", אֲנִי אוֹמֵר לוֹ. "אֲבָל יֵשׁ כָּאן מַזְגָן, אַבָּא! וְאַבָּא, תִּרְאֶה אֶת הַסֻּכָּה הַזּוֹ, הִיא כְּשֵׁרָה בִּכְלָל?" אֲנִי מִסְתַּכֵּל לַצַּד שֶׁאֵלָיו הוּא מַצְבִּיעַ, אֲבָל הַטֵּלֵפוֹן מְצַלְצֵל. עַל הַקַּו הַקַּבְּלָן שֶׁסִּיֵּם לִפְנֵי חֹדֶשׁ לְשַׁפֵּץ אֶת הַדִּירָה. מִלְּכַתְּחִלָּה אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי אֲשַׁלֵּם לוֹ חֵלֶק אַחֲרֵי סֻכּוֹת וְהוּא הִסְכִּים, עַכְשָׁו הוּא רוֹצֶה לְהַזְכִּיר שֶׁסֻּכּוֹת כִּמְעַט נִגְמַר. נָכוֹן, בֶּאֱמֶת כָּכָה, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מֵאֵיפֹה אָבִיא לוֹ אֶת יִתְרַת הַסְּכוּם. לָמָּה שִׁפַּצְנוּ? אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי וְנִזְכָּר שֶׁבְּעֶצֶם לֹא הָיְתָה לָנוּ אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׂרֹד יוֹתֵר בַּצְּפִיפוּת הָאֲיֻמָּה הַזּוֹ. אֲנִי אַבְרֵךְ כּוֹלֵל בָּרוּךְ ה', אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזָּכִיתִי וּבַדּוֹר שֶׁלָּנוּ זֶה לֹא פָּשׁוּט לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁכָּל יְהוּדִי מְאַחֵל לְעַצְמוֹ, לִלְמֹד תּוֹרָה. אִשְׁתִּי גַּנֶּנֶת וּמַרְוִיחָה סְכוּם זָעוּם, וּבְיַחַד אֲנַחְנוּ לֹא מַמָּשׁ מַצְלִיחִים לְכַלְכֵּל אֶת הַמִּשְׁפָּחָה הַבְּרוּכָה שֶׁה' נָתַן לָנוּ. אֲבָל בָּרוּךְ ה', אָנוּ שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים, מְגַדְּלִים אֶת יְלָדֵינוּ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת, וַאֲנִי עַצְמִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְשׂוֹשׂ חַיַּי, בְּשִׂמְחָה וּבְאֹשֶׁר. מִיָּד אַחֲרֵי פֶּסַח, כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהִגִּיעוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ וְאִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר, הִצַּעְתִּי לְאִשְׁתִּי שֶׁאַתְחִיל לִכְתֹּב קְצָת סְתָ"ם. כַּמָּה פְּעָמִים נִסִּיתִי וְיֵשׁ לִי כְּתָב יָפֶה, וּבְעֶזְרַת ה' אֲנִי יָכוֹל לְהַצְלִיחַ. "אֲנִי אֶהְיֶה סוֹפֵר סְתָ"ם", אָמַרְתִּי לָהּ, מַרְגִּישׁ מַדְקְרוֹת שֶׁל חֶרֶב בְּלִבִּי. רוֹצֶה כָּל כָּךְ לִלְמֹד, אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה, יֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה וִילָדִים וּמִישֶׁהוּ חַיָּב לְפַרְנֵס אוֹתָם. אִשְׁתִּי שׁוֹמַעַת אֶת הַדְּבָרִים וּמְנַעְנַעַת בָּרֹאשׁ: "בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא", הִיא אוֹמֶרֶת לִי, "הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ חֲשׁוּבָה לָנוּ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר. תַּמְשִׁיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּעִיּוּן וַה' יַעֲזֹר". אֲנִי מִסְתּוֹבֵב, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁמְּסַמְּאוֹת אֶת רְאִיָּתִי. אֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה לַמְרוֹת הַמַּצָּב הַלֹּא פָּשׁוּט הַזֶּה. וְאֵשֶׁת הַחַיִל שֶׁלִּי, ה' תַּעֲזֹר לָנוּ בִּשְׁבִילָהּ. אַחֵר כָּךְ הַבְּנִיָּה וְעַכְשָׁו בַּר הַמִּצְוָה. חֲצִי שָׁנָה חָלְפָה וְהִיא לֹא הֵיטִיבָה אִתָּנוּ. פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי מֵבִין שֶׁהַמִּלִּים "הַחוֹבוֹת חָנְקוּ אוֹתוֹ" הֵן לֹא מְלִיצָה. הַחוֹבוֹת עוֹד רֶגַע חוֹנְקִים אוֹתִי, אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁלָּהֶם הוֹלֶכֶת וּמִתְהַדֶּקֶת, וְעִם כָּל זֹאת, בּוֹטֵחַ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הַתּוֹרָה, הַזָּן וּמְכַלְכֵּל אֶת כֻּלָּנוּ, מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים. "אַבָּא הִגַּעְנוּ", מֵעִיר אוֹתִי אַחַד הַיְּלָדִים, "צְרִיכִים לָרֶדֶת", אֲנִי נוֹעֵל אֶת כָּל הַתְּחוּשׁוֹת הַקָּשׁוֹת, מַשְׁלִיךְ אוֹתָן הַחוּצָה וּמוֹרֵחַ חִיּוּךְ עֲנָק עַל שְׂפָתַי, יוֹדֵעַ שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמֵיטָבִי, זֶה מַגִּיעַ לְסַבָּא, מַגִּיעַ לַיְּלָדִים וּמַגִּיעַ לִי. אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים כֻּלָּנוּ לַבַּיִת שֶׁל סַבָּא שֶׁל אִשְׁתִּי, יְהוּדִי מְבֻגָּר וְיָקָר מְאוֹד. בְּסֻכּוֹת אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְבַקֵּר אוֹתוֹ וּמִשְׁתַּדְּלִים מְאוֹד לְהַנְעִים לוֹ אֶת הַזְּמַן. אֲנִי לֹא אָבוֹא אֵלָיו עִם פָּנִים חֲמוּצוֹת כְּשֶׁרְשִׁימַת דְּאָגוֹת מִשְׂתָּרֶכֶת מֵאֲחוֹרַי. סַבָּא מְקַבֵּל אוֹתָנוּ יָפֶה כְּמוֹ תָּמִיד, שָׂמֵחַ מְאוֹד כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים. הַיְּלָדִים מְאֻשָּׁרִים גַּם הֵם. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמְשׂוֹחֲחִים בְּנַחַת. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קָמִים לָלֶכֶת, מְלַוֶּה אוֹתָנוּ סַבָּא לַדֶּלֶת, וְאָז הוּא מַצְבִּיעַ עַל שְׁנֵי קַרְטוֹנִים. "תִּרְאֶה", אוֹמֵר לִי הַסַּבָּא הַמְּבֻגָּר, "יֵשׁ כָּאן קַרְטוֹנִים עִם סְפָרִים. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהֵם יְעַנְיְנוּ אוֹתְךָ, אוּלַי תּוּכַל לִמְכֹּר אוֹתָם". אֲנִי תּוֹהֶה בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי מָה יֵשׁ כָּאן, וְאִם לֹא יִהְיֶה לִי כָּבֵד מִדַּי לִסְחֹב, אֲבָל שְׁנֵי הַבָּנִים שֶׁלִּי, בַּר הַמִּצְוָה וְאָחִיו הַגָּדוֹל יוֹתֵר, מְרִימִים בְּקַלּוּת אֶת הָאַרְגָּזִים. אֲנַחְנוּ נִפְרָדִים מִסַּבָּא, מְאַחֲלִים לוֹ שָׁנָה טוֹבָה וְחוֹזְרִים הַבַּיְתָה. בַּבַּיִת אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַקַּרְטוֹן, וְאֵיזוֹשֶׁהִי הִתְרַגְּשׁוּת אוֹחֶזֶת בִּי. גַּם בְּלִי לְהָבִין בְּיוּדָאִיקָה וּבִסְפָרִים יְשָׁנִים, אֲנִי מֵבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן אוֹצָרוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, סְפָרִים יִקְרֵי עֵרֶךְ. אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַסֵּפֶר שֶׁל הַשְּׁלָ"ה מִדְּפוּס רִאשׁוֹן, שְׁנֵי סִפְרֵי רַמְבַּ"ם שֶׁהֻדְפְּסוּ לִפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְטוּר גַּם כֵּן מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹד סְפָרִים עַתִּיקִים... שְׁנֵי קַרְטוֹנִים מְלֵאִים בִּסְפָרִים עַתִּיקִים. אֲנִי קוֹרֵא לְסוֹחֵר בִּסְפָרִים עַתִּיקִים וּמַרְאֶה לוֹ אֶת הַקַּרְטוֹנִים. הוּא לֹא מַסְתִּיר אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ, וְאוֹמֵר לִי שֶׁהוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם אֶלֶף שְׁקָלִים עֲבוּר כָּל אֶחָד מֵהַסְּפָרִים. אַחֵר כָּךְ אֲנִי פּוֹנֶה לְסוֹחֲרִים אֲחֵרִים. הֵם רוֹאִים אֶת הַסְּפָרִים וּמִתְפַּעֲלִים עֲמֻקּוֹת. עַל הַסֵּפֶר שֶׁל הַשְּׁלָ"ה מִדְּפוּס רִאשׁוֹן הֵם מְשַׁלְּמִים לִי שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף דּוֹלָר, וְכָל סֵפֶר שֶׁל הָרַמְבַּ"ם מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה נִמְכָּר בְּאַלְפַּיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת דּוֹלָר, וְהַטּוּר מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה גַּם כֵּן בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דּוֹלָר. וּמַה יֶּשׁ לִי עוֹד לְהוֹסִיף? אוּלַי לְסַפֵּר לָכֶם שֶׁמְּסִבַּת בַּר הַמִּצְוָה נֶחְגְּגָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְהַחוֹבוֹת לַקַּבְּלָן שֻׁלְּמוּ בִּמְלוֹאָם, וְנִשְׁאַרְתִּי עִם עֹדֶף וְעִם הֲבָנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צָרִיךְ שֶׁאֶהְיֶה סוֹפֵר סְתָ"ם, וְכָל בֹּקֶר כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵד שׁוּב לַכּוֹלֵל אֲנִי מוֹדֶה לוֹ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא וִתַּרְנוּ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)