Otzarot-Article

"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" (ל-יג). מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: "זֶה יִתְּנוּ" - הֶרְאָה לוֹ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ וּמִשְׁקָלָהּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְאוֹמֵר לוֹ כָּזֶה יִתְּנוּ. לִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֻזְקַק, מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה, לְהַרְאוֹת לְמֹשֶׁה אֶת צוּרַת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִתֵּן, מַדּוּעַ הֶרְאָה לְמֹשֶׁה דַּוְקָא "מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ" וְלֹא סְתָם מַטְבֵּעַ רְגִילָה שֶׁל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשִׂים הַבָּאִים:

הַגָּאוֹן הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר שִׁעוּר בִּפְנֵי מְצֻיְּנֵי עִירוֹ בְּרִיסְק וּבְסוֹפוֹ הָיָה אוֹמֵר לָהֶם מְעַט דִּבְרֵי מוּסָר. בְּאַחַד הַשִּׁעוּרִים, דִּבֵּר הַמַּהֲרִי"ל אוֹדוֹת נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל דַּרְכֵי הַהִתְמוֹדְדוּת אִתָּם. "יֵשׁ אֶת נִסְיוֹן הָעֹנִי, אוֹתוֹ רַבִּים מֵאִתָּנוּ חוֹוִים יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה", אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֵייבּ דִּיסְקִין, "אֲבָל יֶשְׁנוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִסְיוֹן הָעֹשֶׁר. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה וּמִתְעַשֵּׁר, עָלוּל הוּא לִשְׁכֹּחַ מִיָּדוֹ שֶׁל מִי הָיְתָה זֹאת, וְלִנְהֹג בְּקַמְּצָנוּת, כִּבְיָכוֹל הוּא הַבְּעָלִים שֶׁל הַכֶּסֶף. וְאַף גָּרוּעַ מִכָּךְ, הָעֲשִׁירוּת יְכוֹלָה לְהַשְׁכִּיחַ מֵהָאָדָם אֶת אֱלֹקָיו, וּכְדִבְרֵי הַכָּתוּב (דברים לב-טו): 'וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹקַ עָשָׂהוּ'". הַמַּהֲרִי"ל הִמְשִׁיךְ בְּשִׂיחָתוֹ עוֹד דַּקּוֹת אֲחָדוֹת וְסִיֵּם.

בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' יְהוֹשֻׁעַ לֵייבּ דִּיסְקִין, אַבְרֵךְ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, כְּשֶׁשִּׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת וְיָדָיו רוֹעֲדוֹת מֵרֹב פַּחַד.

הָרַב חָרַד לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה אֵרַע?"

הֱשִׁיבוֹ הָאַבְרֵךְ: "אָסוֹן גָּדוֹל הִתְרַגֵּשׁ עָלַי. כָּרֶגַע הִגִּיעָה אֵלַי יְדִיעָה שֶׁזָּכִיתִי בְּגוֹרָל בִּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. לְאוֹר מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי הַיּוֹם בְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל הָרַב, הָעֹשֶׁר מְסֻכָּן הוּא לָאָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי כֹּה יָרֵא!"

חִיֵּךְ הַמַּהֲרִי"ל וְהִרְגִּיעַ אֶת הָאַבְרֵךְ הַנִּפְחָד: "אֱמֶת הִיא, שֶׁעֹשֶׁר יָכוֹל לִהְיוֹת מִכְשׁוֹל גָּדוֹל לָאָדָם, אֲבָל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ עֵר וּמוּדָע לְכָךְ. אָכֵן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִלְּכַתְּחִלָּה אֶת הַסַּכָּנָה הַגְּלוּמָה בּוֹ וְנֶעֱרָךְ לְכָךְ, כְּבָר אֵין הָעֹשֶׁר מַזִּיקוֹ. אַדְּרַבָּה, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת לְתוֹעֶלֶת רַבָּה לָאָדָם, וְעָלָיו לְבָרֵךְ 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב' בְּשֵׁם וּמַלְכוּת, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל כָּךְ".

וּמִיָּד צִוָּה הָרַב לָאַבְרֵךְ לְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" וְעָנָה אַחֲרָיו 'אָמֵן'.

דְּבָרִים דּוֹמִים אָמַר גַּם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זַצַ"ל, שָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ עָשִׁיר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו ל"ע. הַלָּה בִּכָּה אֶת מַר גּוֹרָלוֹ, וְשָׁאַל אֶת הַגְּרַ"ח: "רַבִּי, אֱמֹר לִי מִפְּנֵי מָה יָרַדְתִּי מִנְּכָסַי, מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ?"

הֵשִׁיב לוֹ הַגְּרַ"ח: "מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לָאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן לִבְנוֹ סַכִּין בְּמַתָּנָה, לְמַעַן יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְכָל צְרָכָיו. הַבֵּן הוֹדָה לָאָב, וּנְטָלוֹ עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְחִתּוּךְ אֹכֶל, לִפְרִימַת חֲבָלִים, וְלִשְׁאָר שִׁמּוּשִׁים נִצְרָכִים. יוֹם אֶחָד, הִשְׁתַּטָּה הַבֵּן, וְהֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת חַדּוּת הַסַּכִּין עַל אֶצְבְּעוֹת יָדָיו... לֹא חָלַף רֶגַע אֶחָד, וְאָבִיו לָקַח מִיָּדוֹ אֶת הַסַּכִּין - הֵן לֹא לַשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה הִתְכַּוֵּן הָאָב. כָּךְ הַדָּבָר בְּעִנְיְנֵי מָמוֹן: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְךָ עֲשִׁירוּת, אֲבָל אַתָּה לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּהּ בָּאֹפֶן הָרָאוּי - לֹא נָתַתָּ צְדָקָה, וְלֹא עָשִׂיתָ בַּכֶּסֶף מַעֲשֵׂי חֶסֶד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה שֶׁאֵינְךָ עוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ נָכוֹן בַּמָּמוֹן, וְנָטַל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ..."

לָמַדְנוּ, שֶׁרִבּוּי מָמוֹן יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב כִּבְרָכָה, וּמֵאִידָךְ הוּא עָלוּל, חָלִילָה, לִגְרֹם לָאָדָם הַזּוֹכֶה בּוֹ, לָרֶדֶת בָּרוּחָנִיּוּת. הַכֹּל תָּלוּי בַּשִּׁמּוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב זַצַ"ל:

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְמֹשֶׁה מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ. בְּכָךְ רָצָה לִרְמֹז לוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּמְיוֹן בֵּין הָאֵשׁ לְבֵין הַמָּמוֹן. לָאֵשׁ יֵשׁ שְׁתֵּי תְּכוּנוֹת: תְּכוּנָה אַחַת שֶׁל תִּקּוּן - לְבַשֵּׁל, לְחַמֵּם, לְהָאִיר, וְאִלּוּ הַתְּכוּנָה הַשְּׁנִיָּה הִיא שֶׁל קִלְקוּל וְהֶרֶס - לִשְׂרֹף וּלְכַלּוֹת. הָאָדָם בְּמוֹ יָדָיו קוֹבֵעַ אֵיזֶה שִׁמּוּשׁ יַעֲשֶׂה בָּאֵשׁ, הַאִם יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְהוֹעִיל וּלְתַקֵּן אוֹ שֶׁמָּא תִּהְיֶה זוֹ אֵשׁ שֶׁל הַשְׁחָתָה וְקִלְקוּל.

כָּךְ גַּם הַמַּטְבֵּעַ, אִם הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ הַנָּכוֹן, אִם הוּא יוֹדֵעַ כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בַּמָּמוֹן, הֲרֵי זֶה דָּבָר טוֹב וּמְבֹרָךְ, אֲבָל אִם חָלִילָה, הָאָדָם בְּסִכְלוּתוֹ נוֹהֵג בַּמָּמוֹן בְּקַמְּצָנוּת, לֹא נוֹתֵן מִמֶּנּוּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם כַּהֲלָכָה, אִם כָּךְ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאֵשׁ, יְכוֹלָה הַמַּטְבֵּעַ לְהַזִּיק וְלִשְׂרֹף.

תְּשׁוּבָה נוֹסֶפֶת לִשְׁאֵלָה זוֹ, נָבִין עַל פִּי הַמְּסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין זַצַ"ל:

מִדַּת הַבִּטָּחוֹן שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין נוֹדְעָה לְשֵׁם דָּבָר, אוּלָם הִיא לֹא הָיְתָה נַחֲלָתוֹ בִּלְבַד. לְכָל שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה, הִמְלִיץ אֶת הַכָּתוּב בִּתְהִלִּים "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ", כַּהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. אֶת כָּל דּוֹרְשֵׁי עֲצָתוֹ בִּקֵּשׁ רַבִּי חַיִּים לְהַנְחִיל בִּטָּחוֹן אֱמֶת בַּה', בֵּין אִם הָיוּ יִרְאֵי ה' וְאַנְשֵׁי מַעֲלָה, וּבֵין כַּאֲשֶׁר הָיָה מְדֻבָּר בְּבַעֲלֵי בָּתִּים תְּמִימֵי דֶּרֶךְ.

גְּבִיר אֶחָד, עַתִּיר נְכָסִים וּמָמוֹן, נוֹדַע כָּל יָמָיו כְּנַדְבָן גָּדוֹל שֶׁפִּזֵּר מָעוֹת הַרְבֵּה לִצְדָקָה, עַד שֶׁבְּיוֹם אֶחָד הִתְהַפֵּךְ עָלָיו מַזָּלוֹ, עֲסָקָיו הִתְמוֹטְטוּ וְרֹב מָמוֹנוֹ אָבַד לוֹ. הוּא בָּא לִפְנֵי רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין וּשְׁאֵלָתוֹ בְּפִיו: בְּשָׁעָה קָשָׁה זוֹ, אִם יַחְפֹּץ לְהַמְשִׁיךְ וּלְפַזֵּר אֶת מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה כְּפִי שֶׁנָּהַג עַד כֹּה, יֵאָלֵץ לִלְווֹת מָמוֹן אֲחֵרִים לְשֵׁם כָּךְ. הַאִם שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁכָּעֵת עָלָיו לְהַפְחִית מִן הַצְּדָקָה, הֲגַם שֶׁוַּדַּאי הַדָּבָר יִקְשֶׁה עָלָיו מְאֹד, בְּשָׁמְעוֹ אֶת זַעֲקַת הָאֶבְיוֹנִים הַסּוֹמְכִים עַל נְתִינוֹתָיו, אוֹ שֶׁמָּא כְּדַאי הוּא עִנְיָן זֶה לְהִכָּנֵס לְחוֹבוֹת לְמַעֲנוֹ, אַף אִם יְסַכֵּן בְּכָךְ אֶת כָּל עֲתִידוֹ?

רַבִּי חַיִּים לֹא מִהֵר לְהָשִׁיב. הוּא נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ, דַּעַת תּוֹרָה, שׁוּב וָשׁוּב, וּלְבַסּוֹף פָּסַק: "עָלֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ כְּמִנְהָגְךָ מִיָּמִים יָמִימָה, וּלְחַלֵּק צְדָקוֹת כְּרַחֲשֵׁי לִבְּךָ הָרַחוּם. אַךְ אַל לְךָ לִדְאֹג בְּעִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁמִּנְּתִינַת צְדָקָה אָדָם לֹא מַפְסִיד!" שָׁמַע הַגְּבִיר הַמְּרוֹשָׁש אֶת פְּסָקוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים, סָבַר וְקִבֵּל.

חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, וְהִנֵּה מִבְרַק בְּשׂוֹרָה מַגִּיעַ מֵהַנָּדִיב, כִּי עֲצַת הַגְּרַ"ח עָמְדָה לוֹ לִבְרָכָה. בְּפֶתַע פִּתְאֹם, נִתְהַפֵּךְ עָלָיו שׁוּב הַגַּלְגַּל לְטוֹבָה, עִם זְכִיָּתוֹ בְּגוֹרָל בִּסְכוּם עָתֵק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רוּבָּל כֶּסֶף. לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה שָׂמַח רַבֵּנוּ מְאֹד וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי מְסִירַת הַשִּׁעוּר בַּיְשִׁיבָה, פָּתַח אֶת דְּבָרָיו בְּסִפּוּר הַבְּשׂוֹרָה, כְּדַרְכּוֹ לְעוֹרֵר אֶת לֵב הַתַּלְמִידִים לְגֹדֶל הַשְׁגָּחַת ה' הַמִּתְגַּלָּה.

וְאָנוּ עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לְצָרְכֵי צְדָקָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הִתְחַסֵּר מָמוֹנוֹ, לֹא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר יִוָּכַח לִרְאוֹת, שֶׁמִּנְּתִינַת צְדָקָה לֹא מַפְסִידִים.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: לֹא לְחִנָּם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ". הָיָה בָּזֶה לִמּוּד גָּדוֹל לְעַם יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ הָאֵשׁ, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר נוֹטְלִים מִמֶּנָּה, הִיא עַצְמָהּ לֹא מִתְחַסֶּרֶת בְּכָךְ, כָּךְ כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹדֵב מִמָּמוֹנוֹ לִצְדָקָה, אַל לוֹ לַחְשֹׁשׁ שֶׁיִּנָּזֵק מִזֶּה וּמָמוֹנוֹ יֶחְסַר, כִּי מִנְּתִינַת צְדָקָה לְעוֹלָם לֹא מַפְסִידִים. (לְלַמֶּדְךָ)

	מטות - מסעי תש"ע
	לימוד התורה מגן על העם
	"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" (ל-יג). מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: "זֶה יִתְּנוּ" - הֶרְאָה לוֹ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ וּמִשְׁקָלָהּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְאוֹמֵר לוֹ כָּזֶה יִתְּנוּ. לִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֻזְקַק, מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה, לְהַרְאוֹת לְמֹשֶׁה אֶת צוּרַת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִתֵּן, מַדּוּעַ הֶרְאָה לְמֹשֶׁה דַּוְקָא "מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ" וְלֹא סְתָם מַטְבֵּעַ רְגִילָה שֶׁל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשִׂים הַבָּאִים: הַגָּאוֹן הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר שִׁעוּר בִּפְנֵי מְצֻיְּנֵי עִירוֹ בְּרִיסְק וּבְסוֹפוֹ הָיָה אוֹמֵר לָהֶם מְעַט דִּבְרֵי מוּסָר. בְּאַחַד הַשִּׁעוּרִים, דִּבֵּר הַמַּהֲרִי"ל אוֹדוֹת נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל דַּרְכֵי הַהִתְמוֹדְדוּת אִתָּם. "יֵשׁ אֶת נִסְיוֹן הָעֹנִי, אוֹתוֹ רַבִּים מֵאִתָּנוּ חוֹוִים יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה", אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֵייבּ דִּיסְקִין, "אֲבָל יֶשְׁנוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִסְיוֹן הָעֹשֶׁר. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹלֶה לִגְדֻלָּה וּמִתְעַשֵּׁר, עָלוּל הוּא לִשְׁכֹּחַ מִיָּדוֹ שֶׁל מִי הָיְתָה זֹאת, וְלִנְהֹג בְּקַמְּצָנוּת, כִּבְיָכוֹל הוּא הַבְּעָלִים שֶׁל הַכֶּסֶף. וְאַף גָּרוּעַ מִכָּךְ, הָעֲשִׁירוּת יְכוֹלָה לְהַשְׁכִּיחַ מֵהָאָדָם אֶת אֱלֹקָיו, וּכְדִבְרֵי הַכָּתוּב (דברים לב-טו): 'וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹקַ עָשָׂהוּ'". הַמַּהֲרִי"ל הִמְשִׁיךְ בְּשִׂיחָתוֹ עוֹד דַּקּוֹת אֲחָדוֹת וְסִיֵּם. בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' יְהוֹשֻׁעַ לֵייבּ דִּיסְקִין, אַבְרֵךְ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, כְּשֶׁשִּׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת וְיָדָיו רוֹעֲדוֹת מֵרֹב פַּחַד. הָרַב חָרַד לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה אֵרַע?" הֱשִׁיבוֹ הָאַבְרֵךְ: "אָסוֹן גָּדוֹל הִתְרַגֵּשׁ עָלַי. כָּרֶגַע הִגִּיעָה אֵלַי יְדִיעָה שֶׁזָּכִיתִי בְּגוֹרָל בִּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. לְאוֹר מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי הַיּוֹם בְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל הָרַב, הָעֹשֶׁר מְסֻכָּן הוּא לָאָדָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי כֹּה יָרֵא!" חִיֵּךְ הַמַּהֲרִי"ל וְהִרְגִּיעַ אֶת הָאַבְרֵךְ הַנִּפְחָד: "אֱמֶת הִיא, שֶׁעֹשֶׁר יָכוֹל לִהְיוֹת מִכְשׁוֹל גָּדוֹל לָאָדָם, אֲבָל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ עֵר וּמוּדָע לְכָךְ. אָכֵן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִלְּכַתְּחִלָּה אֶת הַסַּכָּנָה הַגְּלוּמָה בּוֹ וְנֶעֱרָךְ לְכָךְ, כְּבָר אֵין הָעֹשֶׁר מַזִּיקוֹ. אַדְּרַבָּה, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת לְתוֹעֶלֶת רַבָּה לָאָדָם, וְעָלָיו לְבָרֵךְ 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב' בְּשֵׁם וּמַלְכוּת, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל כָּךְ". וּמִיָּד צִוָּה הָרַב לָאַבְרֵךְ לְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" וְעָנָה אַחֲרָיו 'אָמֵן'. דְּבָרִים דּוֹמִים אָמַר גַּם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זַצַ"ל, שָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ עָשִׁיר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו ל"ע. הַלָּה בִּכָּה אֶת מַר גּוֹרָלוֹ, וְשָׁאַל אֶת הַגְּרַ"ח: "רַבִּי, אֱמֹר לִי מִפְּנֵי מָה יָרַדְתִּי מִנְּכָסַי, מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ?" הֵשִׁיב לוֹ הַגְּרַ"ח: "מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לָאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן לִבְנוֹ סַכִּין בְּמַתָּנָה, לְמַעַן יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְכָל צְרָכָיו. הַבֵּן הוֹדָה לָאָב, וּנְטָלוֹ עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְחִתּוּךְ אֹכֶל, לִפְרִימַת חֲבָלִים, וְלִשְׁאָר שִׁמּוּשִׁים נִצְרָכִים. יוֹם אֶחָד, הִשְׁתַּטָּה הַבֵּן, וְהֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת חַדּוּת הַסַּכִּין עַל אֶצְבְּעוֹת יָדָיו... לֹא חָלַף רֶגַע אֶחָד, וְאָבִיו לָקַח מִיָּדוֹ אֶת הַסַּכִּין - הֵן לֹא לַשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה הִתְכַּוֵּן הָאָב. כָּךְ הַדָּבָר בְּעִנְיְנֵי מָמוֹן: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְךָ עֲשִׁירוּת, אֲבָל אַתָּה לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּהּ בָּאֹפֶן הָרָאוּי - לֹא נָתַתָּ צְדָקָה, וְלֹא עָשִׂיתָ בַּכֶּסֶף מַעֲשֵׂי חֶסֶד. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה שֶׁאֵינְךָ עוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ נָכוֹן בַּמָּמוֹן, וְנָטַל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ..." לָמַדְנוּ, שֶׁרִבּוּי מָמוֹן יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב כִּבְרָכָה, וּמֵאִידָךְ הוּא עָלוּל, חָלִילָה, לִגְרֹם לָאָדָם הַזּוֹכֶה בּוֹ, לָרֶדֶת בָּרוּחָנִיּוּת. הַכֹּל תָּלוּי בַּשִּׁמּוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב זַצַ"ל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְמֹשֶׁה מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ. בְּכָךְ רָצָה לִרְמֹז לוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּמְיוֹן בֵּין הָאֵשׁ לְבֵין הַמָּמוֹן. לָאֵשׁ יֵשׁ שְׁתֵּי תְּכוּנוֹת: תְּכוּנָה אַחַת שֶׁל תִּקּוּן - לְבַשֵּׁל, לְחַמֵּם, לְהָאִיר, וְאִלּוּ הַתְּכוּנָה הַשְּׁנִיָּה הִיא שֶׁל קִלְקוּל וְהֶרֶס - לִשְׂרֹף וּלְכַלּוֹת. הָאָדָם בְּמוֹ יָדָיו קוֹבֵעַ אֵיזֶה שִׁמּוּשׁ יַעֲשֶׂה בָּאֵשׁ, הַאִם יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְהוֹעִיל וּלְתַקֵּן אוֹ שֶׁמָּא תִּהְיֶה זוֹ אֵשׁ שֶׁל הַשְׁחָתָה וְקִלְקוּל. כָּךְ גַּם הַמַּטְבֵּעַ, אִם הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ הַנָּכוֹן, אִם הוּא יוֹדֵעַ כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בַּמָּמוֹן, הֲרֵי זֶה דָּבָר טוֹב וּמְבֹרָךְ, אֲבָל אִם חָלִילָה, הָאָדָם בְּסִכְלוּתוֹ נוֹהֵג בַּמָּמוֹן בְּקַמְּצָנוּת, לֹא נוֹתֵן מִמֶּנּוּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם כַּהֲלָכָה, אִם כָּךְ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאֵשׁ, יְכוֹלָה הַמַּטְבֵּעַ לְהַזִּיק וְלִשְׂרֹף. תְּשׁוּבָה נוֹסֶפֶת לִשְׁאֵלָה זוֹ, נָבִין עַל פִּי הַמְּסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין זַצַ"ל: מִדַּת הַבִּטָּחוֹן שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין נוֹדְעָה לְשֵׁם דָּבָר, אוּלָם הִיא לֹא הָיְתָה נַחֲלָתוֹ בִּלְבַד. לְכָל שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה, הִמְלִיץ אֶת הַכָּתוּב בִּתְהִלִּים "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ", כַּהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. אֶת כָּל דּוֹרְשֵׁי עֲצָתוֹ בִּקֵּשׁ רַבִּי חַיִּים לְהַנְחִיל בִּטָּחוֹן אֱמֶת בַּה', בֵּין אִם הָיוּ יִרְאֵי ה' וְאַנְשֵׁי מַעֲלָה, וּבֵין כַּאֲשֶׁר הָיָה מְדֻבָּר בְּבַעֲלֵי בָּתִּים תְּמִימֵי דֶּרֶךְ. גְּבִיר אֶחָד, עַתִּיר נְכָסִים וּמָמוֹן, נוֹדַע כָּל יָמָיו כְּנַדְבָן גָּדוֹל שֶׁפִּזֵּר מָעוֹת הַרְבֵּה לִצְדָקָה, עַד שֶׁבְּיוֹם אֶחָד הִתְהַפֵּךְ עָלָיו מַזָּלוֹ, עֲסָקָיו הִתְמוֹטְטוּ וְרֹב מָמוֹנוֹ אָבַד לוֹ. הוּא בָּא לִפְנֵי רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין וּשְׁאֵלָתוֹ בְּפִיו: בְּשָׁעָה קָשָׁה זוֹ, אִם יַחְפֹּץ לְהַמְשִׁיךְ וּלְפַזֵּר אֶת מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה כְּפִי שֶׁנָּהַג עַד כֹּה, יֵאָלֵץ לִלְווֹת מָמוֹן אֲחֵרִים לְשֵׁם כָּךְ. הַאִם שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁכָּעֵת עָלָיו לְהַפְחִית מִן הַצְּדָקָה, הֲגַם שֶׁוַּדַּאי הַדָּבָר יִקְשֶׁה עָלָיו מְאֹד, בְּשָׁמְעוֹ אֶת זַעֲקַת הָאֶבְיוֹנִים הַסּוֹמְכִים עַל נְתִינוֹתָיו, אוֹ שֶׁמָּא כְּדַאי הוּא עִנְיָן זֶה לְהִכָּנֵס לְחוֹבוֹת לְמַעֲנוֹ, אַף אִם יְסַכֵּן בְּכָךְ אֶת כָּל עֲתִידוֹ? רַבִּי חַיִּים לֹא מִהֵר לְהָשִׁיב. הוּא נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ, דַּעַת תּוֹרָה, שׁוּב וָשׁוּב, וּלְבַסּוֹף פָּסַק: "עָלֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ כְּמִנְהָגְךָ מִיָּמִים יָמִימָה, וּלְחַלֵּק צְדָקוֹת כְּרַחֲשֵׁי לִבְּךָ הָרַחוּם. אַךְ אַל לְךָ לִדְאֹג בְּעִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁמִּנְּתִינַת צְדָקָה אָדָם לֹא מַפְסִיד!" שָׁמַע הַגְּבִיר הַמְּרוֹשָׁש אֶת פְּסָקוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים, סָבַר וְקִבֵּל. חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, וְהִנֵּה מִבְרַק בְּשׂוֹרָה מַגִּיעַ מֵהַנָּדִיב, כִּי עֲצַת הַגְּרַ"ח עָמְדָה לוֹ לִבְרָכָה. בְּפֶתַע פִּתְאֹם, נִתְהַפֵּךְ עָלָיו שׁוּב הַגַּלְגַּל לְטוֹבָה, עִם זְכִיָּתוֹ בְּגוֹרָל בִּסְכוּם עָתֵק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רוּבָּל כֶּסֶף. לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה שָׂמַח רַבֵּנוּ מְאֹד וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי מְסִירַת הַשִּׁעוּר בַּיְשִׁיבָה, פָּתַח אֶת דְּבָרָיו בְּסִפּוּר הַבְּשׂוֹרָה, כְּדַרְכּוֹ לְעוֹרֵר אֶת לֵב הַתַּלְמִידִים לְגֹדֶל הַשְׁגָּחַת ה' הַמִּתְגַּלָּה. וְאָנוּ עַל פִּי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לְצָרְכֵי צְדָקָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הִתְחַסֵּר מָמוֹנוֹ, לֹא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר יִוָּכַח לִרְאוֹת, שֶׁמִּנְּתִינַת צְדָקָה לֹא מַפְסִידִים. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: לֹא לְחִנָּם הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ". הָיָה בָּזֶה לִמּוּד גָּדוֹל לְעַם יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ הָאֵשׁ, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר נוֹטְלִים מִמֶּנָּה, הִיא עַצְמָהּ לֹא מִתְחַסֶּרֶת בְּכָךְ, כָּךְ כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹדֵב מִמָּמוֹנוֹ לִצְדָקָה, אַל לוֹ לַחְשֹׁשׁ שֶׁיִּנָּזֵק מִזֶּה וּמָמוֹנוֹ יֶחְסַר, כִּי מִנְּתִינַת צְדָקָה לְעוֹלָם לֹא מַפְסִידִים. (לְלַמֶּדְךָ)