"אֶל
כְּלִי
חֶרֶשׂ עַל
מַיִם
חַיִּים" (יד-ה)
לָמָּה
דַּוְקָא
בְּעִנְיַן
הַמְּצֹרָע דּוֹרֶשֶׁת
הַתּוֹרָה
"מַיִם
חַיִּים"
יוֹתֵר
מִבְּכָל
הַטְּבִילוֹת
הָאֲחֵרוֹת?
וְעוֹנִים,
לְפִי
שֶׁהַמְּצֹרָע
מִתְנַהֵג
בְּשִׁפְלוּת
וְנִכְנָע
בְּעֵינֵי
עַצְמוֹ,
וְחָשְׁשָׁה
הַתּוֹרָה
שֶׁמָּא
יָבוֹא
לִידֵי עַצְבוּת
- דְּרוּשִׁים
לוֹ מַיִם
חַיִּים
כְּדֵי לְרַעְנְנוֹ
וּלְהָשִׁיב
אֶת רוּחוֹ.
וְרֶמֶז
רָמְזוּ
לָנוּ, כִּי
רַק בְּכֹחָם
שֶׁל "מֵי
הַדַּעַת"
שֶׁל
הַתּוֹרָה,
הַקְּרוּיָה
"בְּאֵר מַיִם
חַיִּים",
לְעוֹדֵד
אָדָם
שֶׁכָּזֶה
וּלְחַזְּקוֹ.
חִזּוּק
גָּדוֹל
לְהַתְמָדָה
בַּתּוֹרָה יֵשׁ
לִלְמֹד
מֵהַמַּעֲשֶׂה
הַבָּא, שֶׁסֻּפַּר
לָנוּ
עַל-יְדֵי
הַגָּאוֹן
רַבִּי מַסְעוּד
בֶּן-שִׁמְעוֹן,
בְּנוֹ שֶׁל
רַבִּי מַנְצוּר.
הַסִּפּוּר
מוֹכִיחַ
כְּמֵאָה עֵדִים
עַל
רַעֲנַנּוּתָם
שֶׁל
לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה
וְעַל
הַ"חִיּוּת"
שֶׁמַּכְנִיס
בָּהֶם
הַלִּמּוּד.
בִּשְׁנַת
תשכ"ה,
כַּאֲשֶׁר
לָמַדְתִּי
בִּישִׁיבַת
פּוֹנִיבֶז',
נִגַּשׁ
אֵלַי אֶחָד
מִתּוֹשָׁבֵי
שְׁכוּנַת
בַּיִת וְגַן בִּירוּשָׁלַיִם
שֶׁהִזְדַּמֵּן
לַיְּשִׁיבָה,
וּשְׁאָלַנִי
לִשְׁלוֹם
אַבָּא וְאֵיךְ
עָבַר
הַנִּתּוּחַ...
לֹא
יָדַעְתִּי
עַל מַה הוּא
שָׂח,
וְהֵשַׁבְתִּי
לוֹ שֶׁלֹּא יָדוּעַ
לִי כְּלָל
וּכְלָל
שֶׁעָבַר
נִתּוּחַ.
כַּמּוּבָן,
מִיָּד
אָרַזְתִּי
אֶת חֲפָצַי
וְנָסַעְתִּי
לְבֵית
הַחוֹלִים
שֶׁבּוֹ
אֻשְׁפַּז.
וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי
אֵלָיו
וְשָׁאַלְתִּי
בִּשְׁלוֹמוֹ,
תָּמַהְתִּי
בְּקוֹל
מַדּוּעַ לֹא
הוֹדִיעוּ
לִי
שֶׁאַבָּא עוֹבֵר
נִתּוּחַ...
הֵשִׁיב לִי
אָבִי זצ"ל:
"אֵיזֶה
עִנְיָן
הָיָה לִי
לְסַפֵּר
לְךָ זֹאת, אִם
מִמֵּילָא
לֹא
יָכֹלְתָּ
לַעֲזֹר לִי?...
אַדְרַבָּה, רַק
בְּלִמּוּד
הַתּוֹרָה
יֵשׁ לְךָ
אֶפְשָׁרוּת
לְסַיֵּעַ
בַּעֲדִי
שֶׁאֶתְרַפֵּא
מַהֵר יוֹתֵר.
עַל כֵּן, לֹא
רָצִיתִי
לְהַפְרִיעֲךָ
מִן
הַלִּמּוּד"...
אַהֲבָתוֹ
לַתּוֹרָה
שֶׁל
הַגָּאוֹן
רַבִּי
מַנְצוּר
בֶּן-שִׁמְעוֹן
זצ"ל - הָיְתָה
לְלֹא
גְּבוּלוֹת.
כַּאֲשֶׁר
בִּקֵּשׁ
הַגָּאוֹן
רַבִּי רְאוּבֵן
כַּץ זצ"ל,
רַבָּהּ שֶׁל
פֶּתַח תִּקְוָה,
לְמַנּוֹת
דַּיָּן
נוֹסָף
לְבֵית דִּינוֹ,
בָּא
לְהִמָּלֵךְ
בְּרֹאשׁ
הַיְּשִׁיבָה
רַבִּי
עֶזְרָא
עֲטִיָּה
זצ"ל, וּשְׁאָלוֹ
מִי רָאוּי לְאִצְטְלָא
זוֹ.
רַבִּי
עֶזְרָא
הִצְבִּיעַ
עַל רַבִּי
מַנְצוּר
כְּרָאוּי
לַמִּשְׂרָה
הָרָמָה. הגר"ר
כַּץ
הִפְצִיר
בּוֹ לָבוֹא
לְפֶתַח תִּקְוָה,
כְּהַמְלָצַת
רֹאשׁ
הַיְּשִׁיבָה,
אֲבָל רַבִּי
מַנְצוּר
הִתְחַמֵּק
וְאָמַר שֶׁעָלָיו
לְהִמָּלֵךְ
בְּעַצְמוֹ
בְּרֹאשׁ
הַיְּשִׁיבָה.
מַה
גָּדְלָה
פְּלִיאָתוֹ
שֶׁל רַבִּי
רְאוּבֵן
לְשֵׁמַע
תְּשׁוּבַת
רֹאשׁ
הַיְּשִׁיבָה,
שֶׁכָּל עוֹד
יֵשׁ לוֹ
פַּרְנָסָה
בְּצִמְצוּם,
יַמְשִׁיךְ
רַבִּי
מַנְצוּר לִלְמֹד
תּוֹרָה
בַּיְּשִׁיבָה.
לִשְׁאֵלָתוֹ
שֶׁל
הַ"מָּרָא
דְּאַתְרָא" דְּפֶתַח
תִּקְוָה,
כֵּיצַד
בַּתְּחִלָּה
הִמְלִיץ עָלָיו
רֹאשׁ
הַיְּשִׁיבָה,
הֵשִׁיב
רַבִּי
מַנְצוּר:
"אָמְנָם
רֹאשׁ
הַיְּשִׁיבָה
אָמַר
שֶׁאֲנִי
רָאוּי
לַמִּשְׂרָה,
אַךְ לֹא
אָמַר
שֶׁאֲנִי
חַיָּב
לִטֹּל
אוֹתָהּ עַל
עַצְמִי.
כְּדַאי לִי
אֵפוֹא
לְהַמְשִׁיךְ
לִלְמֹד וְלִלְמֹד
תּוֹרָה, כִּי
עֲדַיִן יֵשׁ
לִי פַּרְנָסָה
בְּצִמְצוּם".
וּ"פַרְנָסָה
בְּצִמְצוּם"
בַּיָּמִים
הָהֵם
הָיְתָה
כָּזוֹ
שֶׁלֹּא
הִסְפִּיקָה
לְיוֹתֵר
מֵאֲשֶׁר
פַּת לֶחֶם
וְכַמָּה בֵּיצִים.
(עָלֵינוּ
לְשַׁבֵּחַ)