Otzarot-Article

"וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה" (מח-ח) בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה כָּבְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים חֲלָקִים גְּדוֹלִים מִמְּדִינַת מָרוֹקוֹ. בְּעִיר בּוּדְנִיב, בָּהּ כִּהֵן רַבֵּנוּ הַבָּאבָּא סָאלִי זַצַ"ל כְּרַב, הָיָה בֵּית כֶּלֶא מְבֻצָּר אֵלָיו הֵבִיאוּ הַכּוֹבְשִׁים אֶת הַמּוֹשְׁלִים הַמֻּדָּחִים, בֵּינֵיהֶם הַפֶּחָה הַמְּפֻרְסָם אֶל-חַאג' תַהאמִי אֶל גִילָאוִי. שׁוֹבָיו עִנּוּהוּ, הִשְׁפִּילוּהוּ וְהִתְעַלְּלוּ בּוֹ עַד לַיּוֹם הַמְּיֹעָד לְמִשְׁפַּט הָרַאֲוָה, לִפְנֵי הָעֲלִיָּה לַגַּרְדּוֹם.

בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט הֵרִיצוּהוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, כָּבוּל בַּאֲזִיקִים וּמְלֻוֶּה בְּמִשְׁמָר כָּבֵד. כַּאֲשֶׁר עָבַר בִּרְחוֹב הַיְהוּדִים רָאָה אֶת רַבֵּנוּ הַבָּאבָּא סָאלִי, שֶׁיָּצָא אוֹתָהּ עֵת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ.

עָצַר בְּדַרְכּוֹ וְשָׁאַל: "חֲכַם הַיְהוּדִים, הַאִם יֵשׁ לְךָ בָּנִים?"

עָצְרוּ גַּם הַחַיָּלִים הַמְלַוִּים וְהֶאֱזִינוּ לַשִּׂיחָה הַנִּרְקֶמֶת בֵּין אוֹיֵב הַמִּשְׁטָר, הֶעָצִיר הַבִּטְחוֹנִי הַמְסֻכָּן, לְבֵין רַב הַיְהוּדִים. הִבְחִין בְּכָךְ רַבֵּנוּ, וּרְעָדָה אָחֲזָה בּוֹ. מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ עֲלִילַת "שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם הָאוֹיֵב" תִּצְמַח מִשִּׂיחָה זוֹ. וְיַחֲסָם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים לַיְּהוּדִים הֵן יָדוּעַ... אַךְ תּוֹאֲנָה מְבַקְּשִׁים הֵם כְּדֵי לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד... אַךְ הַמּוֹשֵׁל הַמֻּדָּח הָיָה טוֹב לַיְּהוּדִים, וְאוּלַי אַף יָשׁוּב לְמַעֲלָתוֹ, וּמְבַקֵּשׁ הוּא עַתָּה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הִשְׁלִיךְ רַבֵּנוּ עַל ה' יְהָבוֹ וְעָנָה: "כֵּן, יֵשׁ לִי בֵּן יָחִיד".

"מַה שְׁמוֹ?" שָׁאַל הַמּוֹשֵׁל הַמֻּדָּח.

"מֵאִיר", עָנָה רַבֵּנוּ.

"אִם כֵּן, בָּרְכֵהוּ", הוֹרָה הַפֶּחָה לְשֶׁעָבַר.

רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה נִרְעַשׁ מֵהַמַּעֲמָד רַב הַמֶּתַח, מִלְמֵל בְּרָכָה לִבְנוֹ.

"לֹא כָּךְ מְבָרְכִים בֵּן!", קָרָא הַפֶּחָה, "בָּרְכֵהוּ מֵעֹמֶק לִבְּךָ".

הֵחֵל רַבֵּנוּ מְבָרֵךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְהַפֶּחָה לָחַשׁ לוֹ: "וְתִכְלֹל גַּם אוֹתִי בְּבִרְכָתְךָ, שֶׁהָאֱלֹקִים הַכֹּל יָכוֹל יַצִּילֵנִי מִיָּדָם".

שִׁרְבֵּב רַבֵּנוּ גַּם אֶת שֵׁם הַפֶּחָה לְבִרְכָתוֹ, וּכְשֶׁסִּיְּמָהּ הוֹבִילוּ הַחַיָּלִים אֶת הַפֶּחָה לְמִשְׁפָּטוֹ. לְהַפְתָּעַת הַכֹּל, זֻכָּה הַפֶּחָה מִכֹּל וָכֹל וְיָצָא לַחָפְשִׁי. רֵאשִׁית צְעָדָיו הָיוּ לְבֵית רַבֵּנוּ. הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וְאָמַר: "יוֹדְעַנִּי בְּבֵרוּר שֶׁבִּזְכוּת בִּרְכָתְךָ נִצַּלְתִּי מִידֵי הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ. לֹא עֵת לְהַרְבּוֹת דִּבּוּרִים עַכְשָׁו, אַךְ זְכֹר: כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹר זַעַם בּוֹא אֵלַי לְאַרְמוֹנִי בְּמָרָקֵשׁ אוֹ בְּפַאס".

כִּכְלוֹת הַמִּלְחָמָה, בָּא רַבֵּנוּ לְאַרְמוֹן הַקַּיִץ שֶׁל הַפֶּחָה בְּפַאס. לְאַחַר הַחְלָפַת דִּבְרֵי נִמּוּסִין נָסַבָּה הַשִּׂיחָה עַל מְאֹרָעוֹת יוֹם הַמִּשְׁפָּט.

"דָּבָר אֶחָד נֶעְלַם מֵהֲבָנָתִי", אָמַר רַבֵּנוּ, "בִּקַּשְׁתָּ לְהִתְבָּרֵךְ, נִיחָא. אַךְ מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתַּנִי לְבָרֵךְ לִפְנֵי כֵן אֶת בְּנִי?"

"הֲכֵיצַד לֹא תָּבִין?" עָנָה הַמּוֹשֵׁל, "בְּרָכָה פּוֹעֶלֶת בַּמָּרוֹם כַּאֲשֶׁר הִיא מַגִּיעָה מֵעֹמֶק הַלֵּב. וְאֵיזוֹ בְּרָכָה נֶאֱמֶרֶת בְּכַוָּנָה מְרֻבָּה וּבְרֶגֶשׁ עָמֹק אִם לֹא בִּרְכַּת אָב לִבְנוֹ? יָדַעְתִּי, שֶׁאִם אֶכָּלֵל בְּבִרְכָתְךָ לְבִנְךָ, תָּחוּל הַבְּרָכָה גַּם עָלַי וְתִפְעַל אֶת פְּעֻלָּתָהּ. וְהָרְאָיָה, שֶׁאָמְנָם הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִיַּד וְהַגַּלְגַּל נֶהְפַּךְ עָלַי לְטוֹבָה. וְעַתָּה, חַיָּב אֲנִי לְךָ אֶת חַיַּי, מָה בַּקָּשָׁתְךָ וְתֵעָשׂ?"

אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, שֶׁתַּעֲמֹד לִימִין אֶחָי הַיְהוּדִים וְתוֹשִׁיעֵם מִיַּד הַחוֹרְשִׁים עֲלֵיהֶם רָעוֹת וּמַעֲלִילִים עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת".

הִבְטִיחַ הַפֶּחָה וְעָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "סִידְנָא בָּאבָּא סָאלִי")

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	"אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (מח-ה) עוֹלָם מֻפְלָא צוֹמֵחַ כָּאן לְנֶגֶד עֵינֵינוּ "וַיַּרְא... אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה" (מח-ח) בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה כָּבְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים חֲלָקִים גְּדוֹלִים מִמְּדִינַת מָרוֹקוֹ. בְּעִיר בּוּדְנִיב, בָּהּ כִּהֵן רַבֵּנוּ הַבָּאבָּא סָאלִי זַצַ"ל כְּרַב, הָיָה בֵּית כֶּלֶא מְבֻצָּר אֵלָיו הֵבִיאוּ הַכּוֹבְשִׁים אֶת הַמּוֹשְׁלִים הַמֻּדָּחִים, בֵּינֵיהֶם הַפֶּחָה הַמְּפֻרְסָם אֶל-חַאג' תַהאמִי אֶל גִילָאוִי. שׁוֹבָיו עִנּוּהוּ, הִשְׁפִּילוּהוּ וְהִתְעַלְּלוּ בּוֹ עַד לַיּוֹם הַמְּיֹעָד לְמִשְׁפַּט הָרַאֲוָה, לִפְנֵי הָעֲלִיָּה לַגַּרְדּוֹם. בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט הֵרִיצוּהוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, כָּבוּל בַּאֲזִיקִים וּמְלֻוֶּה בְּמִשְׁמָר כָּבֵד. כַּאֲשֶׁר עָבַר בִּרְחוֹב הַיְהוּדִים רָאָה אֶת רַבֵּנוּ הַבָּאבָּא סָאלִי, שֶׁיָּצָא אוֹתָהּ עֵת מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. עָצַר בְּדַרְכּוֹ וְשָׁאַל: "חֲכַם הַיְהוּדִים, הַאִם יֵשׁ לְךָ בָּנִים?" עָצְרוּ גַּם הַחַיָּלִים הַמְלַוִּים וְהֶאֱזִינוּ לַשִּׂיחָה הַנִּרְקֶמֶת בֵּין אוֹיֵב הַמִּשְׁטָר, הֶעָצִיר הַבִּטְחוֹנִי הַמְסֻכָּן, לְבֵין רַב הַיְהוּדִים. הִבְחִין בְּכָךְ רַבֵּנוּ, וּרְעָדָה אָחֲזָה בּוֹ. מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ עֲלִילַת "שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם הָאוֹיֵב" תִּצְמַח מִשִּׂיחָה זוֹ. וְיַחֲסָם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים לַיְּהוּדִים הֵן יָדוּעַ... אַךְ תּוֹאֲנָה מְבַקְּשִׁים הֵם כְּדֵי לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד... אַךְ הַמּוֹשֵׁל הַמֻּדָּח הָיָה טוֹב לַיְּהוּדִים, וְאוּלַי אַף יָשׁוּב לְמַעֲלָתוֹ, וּמְבַקֵּשׁ הוּא עַתָּה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הִשְׁלִיךְ רַבֵּנוּ עַל ה' יְהָבוֹ וְעָנָה: "כֵּן, יֵשׁ לִי בֵּן יָחִיד". "מַה שְׁמוֹ?" שָׁאַל הַמּוֹשֵׁל הַמֻּדָּח. "מֵאִיר", עָנָה רַבֵּנוּ. "אִם כֵּן, בָּרְכֵהוּ", הוֹרָה הַפֶּחָה לְשֶׁעָבַר. רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה נִרְעַשׁ מֵהַמַּעֲמָד רַב הַמֶּתַח, מִלְמֵל בְּרָכָה לִבְנוֹ. "לֹא כָּךְ מְבָרְכִים בֵּן!", קָרָא הַפֶּחָה, "בָּרְכֵהוּ מֵעֹמֶק לִבְּךָ". הֵחֵל רַבֵּנוּ מְבָרֵךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְהַפֶּחָה לָחַשׁ לוֹ: "וְתִכְלֹל גַּם אוֹתִי בְּבִרְכָתְךָ, שֶׁהָאֱלֹקִים הַכֹּל יָכוֹל יַצִּילֵנִי מִיָּדָם". שִׁרְבֵּב רַבֵּנוּ גַּם אֶת שֵׁם הַפֶּחָה לְבִרְכָתוֹ, וּכְשֶׁסִּיְּמָהּ הוֹבִילוּ הַחַיָּלִים אֶת הַפֶּחָה לְמִשְׁפָּטוֹ. לְהַפְתָּעַת הַכֹּל, זֻכָּה הַפֶּחָה מִכֹּל וָכֹל וְיָצָא לַחָפְשִׁי. רֵאשִׁית צְעָדָיו הָיוּ לְבֵית רַבֵּנוּ. הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וְאָמַר: "יוֹדְעַנִּי בְּבֵרוּר שֶׁבִּזְכוּת בִּרְכָתְךָ נִצַּלְתִּי מִידֵי הָאֲרוּרִים הַלָּלוּ. לֹא עֵת לְהַרְבּוֹת דִּבּוּרִים עַכְשָׁו, אַךְ זְכֹר: כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹר זַעַם בּוֹא אֵלַי לְאַרְמוֹנִי בְּמָרָקֵשׁ אוֹ בְּפַאס". כִּכְלוֹת הַמִּלְחָמָה, בָּא רַבֵּנוּ לְאַרְמוֹן הַקַּיִץ שֶׁל הַפֶּחָה בְּפַאס. לְאַחַר הַחְלָפַת דִּבְרֵי נִמּוּסִין נָסַבָּה הַשִּׂיחָה עַל מְאֹרָעוֹת יוֹם הַמִּשְׁפָּט. "דָּבָר אֶחָד נֶעְלַם מֵהֲבָנָתִי", אָמַר רַבֵּנוּ, "בִּקַּשְׁתָּ לְהִתְבָּרֵךְ, נִיחָא. אַךְ מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתַּנִי לְבָרֵךְ לִפְנֵי כֵן אֶת בְּנִי?" "הֲכֵיצַד לֹא תָּבִין?" עָנָה הַמּוֹשֵׁל, "בְּרָכָה פּוֹעֶלֶת בַּמָּרוֹם כַּאֲשֶׁר הִיא מַגִּיעָה מֵעֹמֶק הַלֵּב. וְאֵיזוֹ בְּרָכָה נֶאֱמֶרֶת בְּכַוָּנָה מְרֻבָּה וּבְרֶגֶשׁ עָמֹק אִם לֹא בִּרְכַּת אָב לִבְנוֹ? יָדַעְתִּי, שֶׁאִם אֶכָּלֵל בְּבִרְכָתְךָ לְבִנְךָ, תָּחוּל הַבְּרָכָה גַּם עָלַי וְתִפְעַל אֶת פְּעֻלָּתָהּ. וְהָרְאָיָה, שֶׁאָמְנָם הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִיַּד וְהַגַּלְגַּל נֶהְפַּךְ עָלַי לְטוֹבָה. וְעַתָּה, חַיָּב אֲנִי לְךָ אֶת חַיַּי, מָה בַּקָּשָׁתְךָ וְתֵעָשׂ?" אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי, שֶׁתַּעֲמֹד לִימִין אֶחָי הַיְהוּדִים וְתוֹשִׁיעֵם מִיַּד הַחוֹרְשִׁים עֲלֵיהֶם רָעוֹת וּמַעֲלִילִים עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת". הִבְטִיחַ הַפֶּחָה וְעָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "סִידְנָא בָּאבָּא סָאלִי")