Otzarot-Article

"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ".

לִפְנֵי שְׁנוֹת דּוֹר הִתְקַיְּמָה בִּירוּשָׁלַיִם "חֶבְרַת תְּהִלִּים" לִבְנֵי הַנֹּעַר, וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם וַעְקְנִין זַצַ"ל הָיָה מִתּוֹמְכֶיהָ וּמִמְּעוֹדְדֶיהָ. מוֹפִיעַ הָיָה לִפְנֵי הַנְּעָרִים וּמְעוֹרְרָם בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב וּבִדְרָשׁוֹת שֶׁלֹּא יִשָּׁכְחוּ מִלִּבָּם.

פַּעַם אַחַת סִפֵּר סִפּוּר נִפְלָא, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

יְהוּדִי הָלַךְ בָּרְחוֹב וּבְלִבּוֹ דְּאָגָה. עָנִי מָרוּד הָיָה וְחוֹבוֹת רַבִּים לוֹ. זְמַן פֵּרְעוֹנָם הִגִּיעַ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ. הָלַךְ וְרֹאשׁוֹ שָׁחוּחַ בְּקַדְרוּת וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו. בְּרַק נִצְנוּץ לָכַד אֶת מַבָּטוֹ. הִתְכּוֹפֵף וְרָאָה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב טָהוֹר.

שָׂמַח, סוֹף סוֹף נַעֲנוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִתְפִלּוֹתָיו: זִמְּנוּ לְיָדוֹ מִצְוָה!

הֵרִים אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, טְמָנָהּ בְּכִיסוֹ וּמִהֵר לִכְתֹּב מִסְפַּר מוֹדָעוֹת, לְהַדְבִּיקָן בְּקִרְבַת מָקוֹם וּלְהוֹדִיעַ בָּהֶן עַל מְצִיאָתָהּ שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב. עַל הַמְּאַבֵּד לָגֶשֶׁת לִכְתֹבֶת פְּלוֹנִית וִיקַבְּלָהּ עַל פִּי סִימָנִים כַּדָּת וְכַהֲלָכָה.

עָבַר שָׁבוּעַ, עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם, חֹדֶשׁ וְחָדְשַׁיִם, וְאִישׁ לֹא בָּא.

כַּעֲבוֹר שָׁנָה, שָׁנָה תְּמִימָה, הִגִּיעַ אָדָם. בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה נִתְקַל בַּמּוֹדָעָה, וְנִזְכַּר בַּשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁאָבְדָה לוֹ. מָסַר אֶת סִימָנֵי הַשַּׁרְשֶׁרֶת לִפְרָטֵי פְּרָטִים. רָשַׁם הַמּוֹצֵא אֶת הַסִּימָנִים וְאָמַר: "יִמְחַל נָא לְהַמְתִּין כָּאן וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֶרְאֶה הַאִם הַסִּימָנִים נְכוֹנִים". נִכְנַס לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, הוֹצִיא אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת מֵהַמְגֵרָה, עִיֵּן בָּהּ בִּתְשׂוּמַת לֵב לִרְאוֹת אִם אֵלּוּ אָמְנָם סִימָנֶיהָ. הֵשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ, חָזַר אֶל הַחֶדֶר וְאָמַר לְאוֹתוֹ אָדָם: "יִמְחַל נָא לְהַמְתִּין עוֹד מְעַט. תֵּכֶף אָשׁוּב". וְיָצָא מִן הַבַּיִת.

כַּעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת שָׁב, אַךְ לֹא לְבַדּוֹ חָזַר.

בָּזֶה אַחַר זֶה נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, עַד שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַחֶדֶר. בַּעַל הַבַּיִת נִכְנַס אַחֲרוֹן, נוֹשֵׂא בְּיָדוֹ סַל כָּבֵד שֶׁהֵבִיא מֵחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת. הוֹשִׁיט יָדוֹ לַסַּל, וְהִנִּיחַ עַל הַשֻׁלְחָן לֶחֶם וּפַרְפְּרָאוֹת הַפַּת. "טְלוּ יְדֵיכֶם, רַבּוֹתַי, לִסְעוּדַת מִצְוָה", אָמַר לִשְׁמֹנָה הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְלַוּוּ אֵלָיו. "אֲבַקֶּשְׁךָ", אָמַר לְאוֹרְחוֹ, "טֹל גַּם אַתָּה יָדֶיךָ וְגַם אֲנִי אֶטֹּל יָדַי".

תָּמְהוּ הַכֹּל וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. בָּצְעוּ עַל הַפַּת וּבַעַל הַבַּיִת מָזַג יַיִן לַכּוֹסוֹת. "לְחַיִּים", אָמַר בְּשִׂמְחָה.

שְׁאָלוּהוּ: "לְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה, סִיּוּם מַסֶּכֶת, סְעוּדַת אַשְׁכָּבָה?"

"לֹא וָלֹא", אָמַר: "סְעוּדַת מִצְוָה הִיא זוֹ. פְּשׁוּטָהּ כְּמַשְׁמָעָהּ. לִפְנֵי שָׁנָה מָצָאתִי שַׁרְשֶׁרֶת, וְהַיּוֹם בָּא בְּעָלֶיהָ לְתוֹבְעָהּ. מָסַר סִימָנֶיהָ, אֶחָד לְאֶחָד. וְעַתָּה, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךְ". וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", וְהוֹצִיא אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וּנְתָנָהּ לָאוֹרֵחַ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה.

הִנֵּה, סִיֵּם חָכָם וַעְקְנִין אֶת דְּבָרָיו, כָּךְ מְקַיְּמִים מִצְוָה!

נִפְלָאִים הַדְּבָרִים וְאָנוּ נוֹסִיף: לֹא רַק אֶת מָמוֹן הַזּוּלַת חוֹבָה עָלֵינוּ לְהָשִׁיב. הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין עג.) אוֹמֶרֶת שֶׁאִם "אֲבֵדַת מָמוֹנוֹ" כָּךְ "אֲבֵדַת גּוּפוֹ" עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. נוֹסִיף וְנֹאמַר, שֶׁאִם "אֲבֵדַת גּוּפוֹ" כָּךְ "אֲבֵדַת נַפְשׁוֹ" עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמְנָם, בַּהֲלָכָה נֶאֱמַר כִּי בַּ'אֲבֵדָה מִדַּעַת' אֵין חִיּוּב הֲשָׁבָה, אֲבָל רֹב רֻבָּם שֶׁל אַחֵינוּ אֵינָם מוּדָעִים כְּלָל לַאֲבֵדָתָם; אֵינָם מַכִּירִים אֶת הָאוֹר וְהָאֹשֶׁר שֶׁבְּחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵינָם מַכִּירִים אֶת מְתִיקוּתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה וְאֶת זִיו מִצְווֹתֶיהָ. אִם כֵּן, מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ חוֹבַת הַהֲשָׁבָה - וְהִיא חוֹבָה מִן הַתּוֹרָה - לְהִתְנַדֵּב וְלוֹמַר שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְאַרְגֵּן שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לָבוֹא לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וּלְחַזְּקָם, לְעוֹדֵד אֲחֵרִים לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ.

כִּי אִם נִגְרֶמֶת שִׂמְחָה כֹּה רַבָּה בַּהֲשָׁבַת שַׁרְשֶׁרֶת, אֵיזוֹ שִׂמְחָה תִּגָּרֵם בַּהֲשָׁבַת נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְכוּר מַחְצַבְתָּהּ, בַּהֲשָׁבָתָהּ לְעַצְמִיּוּתָהּ, לְשָׁרָשֶׁיהָ וְלִמְקוֹרוֹתֶיהָ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תש"ע
	לכולם שמות יקרא
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ". לִפְנֵי שְׁנוֹת דּוֹר הִתְקַיְּמָה בִּירוּשָׁלַיִם "חֶבְרַת תְּהִלִּים" לִבְנֵי הַנֹּעַר, וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם וַעְקְנִין זַצַ"ל הָיָה מִתּוֹמְכֶיהָ וּמִמְּעוֹדְדֶיהָ. מוֹפִיעַ הָיָה לִפְנֵי הַנְּעָרִים וּמְעוֹרְרָם בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב וּבִדְרָשׁוֹת שֶׁלֹּא יִשָּׁכְחוּ מִלִּבָּם. פַּעַם אַחַת סִפֵּר סִפּוּר נִפְלָא, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. יְהוּדִי הָלַךְ בָּרְחוֹב וּבְלִבּוֹ דְּאָגָה. עָנִי מָרוּד הָיָה וְחוֹבוֹת רַבִּים לוֹ. זְמַן פֵּרְעוֹנָם הִגִּיעַ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ. הָלַךְ וְרֹאשׁוֹ שָׁחוּחַ בְּקַדְרוּת וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו. בְּרַק נִצְנוּץ לָכַד אֶת מַבָּטוֹ. הִתְכּוֹפֵף וְרָאָה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב טָהוֹר. שָׂמַח, סוֹף סוֹף נַעֲנוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִתְפִלּוֹתָיו: זִמְּנוּ לְיָדוֹ מִצְוָה! הֵרִים אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, טְמָנָהּ בְּכִיסוֹ וּמִהֵר לִכְתֹּב מִסְפַּר מוֹדָעוֹת, לְהַדְבִּיקָן בְּקִרְבַת מָקוֹם וּלְהוֹדִיעַ בָּהֶן עַל מְצִיאָתָהּ שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב. עַל הַמְּאַבֵּד לָגֶשֶׁת לִכְתֹבֶת פְּלוֹנִית וִיקַבְּלָהּ עַל פִּי סִימָנִים כַּדָּת וְכַהֲלָכָה. עָבַר שָׁבוּעַ, עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם, חֹדֶשׁ וְחָדְשַׁיִם, וְאִישׁ לֹא בָּא. כַּעֲבוֹר שָׁנָה, שָׁנָה תְּמִימָה, הִגִּיעַ אָדָם. בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה נִתְקַל בַּמּוֹדָעָה, וְנִזְכַּר בַּשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁאָבְדָה לוֹ. מָסַר אֶת סִימָנֵי הַשַּׁרְשֶׁרֶת לִפְרָטֵי פְּרָטִים. רָשַׁם הַמּוֹצֵא אֶת הַסִּימָנִים וְאָמַר: "יִמְחַל נָא לְהַמְתִּין כָּאן וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֶרְאֶה הַאִם הַסִּימָנִים נְכוֹנִים". נִכְנַס לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, הוֹצִיא אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת מֵהַמְגֵרָה, עִיֵּן בָּהּ בִּתְשׂוּמַת לֵב לִרְאוֹת אִם אֵלּוּ אָמְנָם סִימָנֶיהָ. הֵשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ, חָזַר אֶל הַחֶדֶר וְאָמַר לְאוֹתוֹ אָדָם: "יִמְחַל נָא לְהַמְתִּין עוֹד מְעַט. תֵּכֶף אָשׁוּב". וְיָצָא מִן הַבַּיִת. כַּעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת שָׁב, אַךְ לֹא לְבַדּוֹ חָזַר. בָּזֶה אַחַר זֶה נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, עַד שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַחֶדֶר. בַּעַל הַבַּיִת נִכְנַס אַחֲרוֹן, נוֹשֵׂא בְּיָדוֹ סַל כָּבֵד שֶׁהֵבִיא מֵחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת. הוֹשִׁיט יָדוֹ לַסַּל, וְהִנִּיחַ עַל הַשֻׁלְחָן לֶחֶם וּפַרְפְּרָאוֹת הַפַּת. "טְלוּ יְדֵיכֶם, רַבּוֹתַי, לִסְעוּדַת מִצְוָה", אָמַר לִשְׁמֹנָה הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְלַוּוּ אֵלָיו. "אֲבַקֶּשְׁךָ", אָמַר לְאוֹרְחוֹ, "טֹל גַּם אַתָּה יָדֶיךָ וְגַם אֲנִי אֶטֹּל יָדַי". תָּמְהוּ הַכֹּל וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. בָּצְעוּ עַל הַפַּת וּבַעַל הַבַּיִת מָזַג יַיִן לַכּוֹסוֹת. "לְחַיִּים", אָמַר בְּשִׂמְחָה. שְׁאָלוּהוּ: "לְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה, סִיּוּם מַסֶּכֶת, סְעוּדַת אַשְׁכָּבָה?" "לֹא וָלֹא", אָמַר: "סְעוּדַת מִצְוָה הִיא זוֹ. פְּשׁוּטָהּ כְּמַשְׁמָעָהּ. לִפְנֵי שָׁנָה מָצָאתִי שַׁרְשֶׁרֶת, וְהַיּוֹם בָּא בְּעָלֶיהָ לְתוֹבְעָהּ. מָסַר סִימָנֶיהָ, אֶחָד לְאֶחָד. וְעַתָּה, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךְ". וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", וְהוֹצִיא אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וּנְתָנָהּ לָאוֹרֵחַ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. הִנֵּה, סִיֵּם חָכָם וַעְקְנִין אֶת דְּבָרָיו, כָּךְ מְקַיְּמִים מִצְוָה! נִפְלָאִים הַדְּבָרִים וְאָנוּ נוֹסִיף: לֹא רַק אֶת מָמוֹן הַזּוּלַת חוֹבָה עָלֵינוּ לְהָשִׁיב. הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין עג.) אוֹמֶרֶת שֶׁאִם "אֲבֵדַת מָמוֹנוֹ" כָּךְ "אֲבֵדַת גּוּפוֹ" עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. נוֹסִיף וְנֹאמַר, שֶׁאִם "אֲבֵדַת גּוּפוֹ" כָּךְ "אֲבֵדַת נַפְשׁוֹ" עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אָמְנָם, בַּהֲלָכָה נֶאֱמַר כִּי בַּ'אֲבֵדָה מִדַּעַת' אֵין חִיּוּב הֲשָׁבָה, אֲבָל רֹב רֻבָּם שֶׁל אַחֵינוּ אֵינָם מוּדָעִים כְּלָל לַאֲבֵדָתָם; אֵינָם מַכִּירִים אֶת הָאוֹר וְהָאֹשֶׁר שֶׁבְּחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵינָם מַכִּירִים אֶת מְתִיקוּתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה וְאֶת זִיו מִצְווֹתֶיהָ. אִם כֵּן, מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ חוֹבַת הַהֲשָׁבָה - וְהִיא חוֹבָה מִן הַתּוֹרָה - לְהִתְנַדֵּב וְלוֹמַר שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לְאַרְגֵּן שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לָבוֹא לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה וּלְחַזְּקָם, לְעוֹדֵד אֲחֵרִים לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ. כִּי אִם נִגְרֶמֶת שִׂמְחָה כֹּה רַבָּה בַּהֲשָׁבַת שַׁרְשֶׁרֶת, אֵיזוֹ שִׂמְחָה תִּגָּרֵם בַּהֲשָׁבַת נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְכוּר מַחְצַבְתָּהּ, בַּהֲשָׁבָתָהּ לְעַצְמִיּוּתָהּ, לְשָׁרָשֶׁיהָ וְלִמְקוֹרוֹתֶיהָ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)