Otzarot-Article

"וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (יד-ד) הָיָה זֶה בְּכ"ד בְּנִיסָן תשע"ז, בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם בְּהִירָה וּנְעִימָה. בְּחַלּוֹן בֵּית מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן, בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל בִּנְיַן הַמְּגוּרִים בִּשְׁכוּנַת 'רָמַת שְׁלֹמֹה' בִּירוּשָׁלַיִם, הִתְיַצְּבָה לָהּ צִפּוֹר דְּרוֹר רְגִילָה לְמַרְאֶה.

הַצִּפּוֹר נֶעֶמְדָה עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, נִתְמֶכֶת בַּסּוֹרְגִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָהּ מִכָּל עֵבֶר, וְהֵחֵלָּה מְנַקֶּרֶת, נוֹקֶשֶׁת, מְצַפְצֶפֶת וּמַכָּה עַל הַחַלּוֹן. כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה שְׁתַּיִם - זֶה סָבִיר, כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת - זֶה מְעַט מוּזָר. כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם - זֶה מְשֻׁנֶּה מְאֹד, מְאֹד מְשֻׁנֶּה.

אַךְ כְּשֶׁהַדָּבָר חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ יוֹם אַחַר יוֹם - זֶה כְּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְּשֻׁנֶּה, זֶה מֵסִיט אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב וּמַתְחִיל לְנַקֵּר בְּרֹאשָׁם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת. הַצִּפּוֹר הִתְיַצְּבָה מִדֵּי יוֹם וְנִקְּרָה אֶת הַחַלּוֹן. כָּל נִסְיוֹנוֹת הַגֵּרוּשׁ, תְּלִיַּת דִּיסְקִים, הַצָּבַת דַּחְלִילוֹן וְדוֹקְרָנִים - לֹא הוֹעִילוּ. כְּלוּם לֹא עָזַר, כְּלוּם.

יוֹם וְעוֹד יוֹם חוֹלְפִים, וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא יוֹדְעִים אֶת נַפְשָׁם. מַשֶּׁהוּ מוּזָר עוֹבֵר עַל בֵּיתָם. זֶה כַּמָּה יָמִים שֶׁהָפְכוּ כְּבָר לְשָׁבוּעוֹת, כָּל יוֹם בְּדַיְקָנוּת, בְּלִי אִחוּרִים וּבְלִי חִסּוּרִים, מִתְיַצֶּבֶת הַצִּפּוֹר עַל מִשְׁמַרְתָּהּ, וּמְפֵרָה אֶת הַשֶּׁקֶט בְּצִפְצוּפֶיהָ וּבִדְפִיקוֹתֶיהָ עַל הַחַלּוֹן. גַּם אִם נָפְלָה מֵהַחַלּוֹן, הֻטְמְנוּ לָהּ מִכְשׁוֹלִים, אוֹ שֶׁהִיא גֹּרְשָׁה בַּחֲמַת זַעַם - תָּמִיד מָצְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְיַצֵּב בְּאוֹתוֹ חַלּוֹן, לִמְצֹא מָקוֹם לְכַפּוֹת רַגְלֶיהָ וּלְהוֹסִיף לְהַכּוֹת וּלְצַפְצֵף בְּעָצְמָה הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה...

הָעִנְיָן הַמּוּזָר הוֹסִיף וְנִמְשַׁךְ, וּבְנֵי הַבַּיִת כְּבָר עָשׂוּ הַכֹּל; נִסּוּ כָּל פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ אֶפְשָׁרִי, זָעֲקוּ בְּגָרוֹן נִחָר: ''מָחוּל לָךְ'', וְעָרְכוּ סְבִיבָהּ סִיבוּבִים, תִּקּוּנִים, פִּרְקֵי תְּהִלִּים וְעֵצוֹת אֲחֵרוֹת. כָּל סְגֻלָּה נֻסְּתָה, כָּל כְּלִי טֶכְנִי, רוּחָנִי, גַּשְׁמִי אוֹ מִקְצוֹעִי - נֻסָּה וְהֻכְתַּר בְּכִשָּׁלוֹן מוֹחֵץ. שׁוּב וְשׁוּב הַצִּפּוֹר כָּאן, לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לְוַתֵּר עַל הַהַרְעָשׁוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת...

כְּבָר חָלַף יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ יָמִים שֶׁל סִיּוּט מִתְמַשֵּׁךְ, וּלְאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶחְלִיט רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, הָרַב אַהֲרֹן כֹּהֵן, לָגֶשֶׁת לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְלָשֵׂאת תְּפִלָּה חַמָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּדֵי לְהָבִין מָה הָרֶמֶז הַנִּשְׁלָח אֵלָיו מִשָּׁמַיִם בְּאֶמְצָעוּת הַצִּפּוֹר, מַהוּ הַקּוֹל שֶׁאוֹתוֹ עוֹף הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֵלָיו. לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא תְּפִלָּה נִרְגֶּשֶׁת, נִזְכַּר בְּיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר שֶׁעוֹף הַפּוֹרֵחַ מֵעָלָיו הָיָה נִשְׂרָף, וְהִרְהֵר לְפֶתַע, שֶׁאוּלַי בְּסִפְרוֹ - תַּרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל עַל הַמִּקְרָא - יִמְצָא אֶת הַפִּתְרוֹן לִבְעָיַת הַצִּפּוֹר.

הוּא הֶחְלִיט לְחַפֵּשׂ בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, לִמְצֹא מָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא דָּן בְּנוֹשֵׂא הַצִּפֳּרִים. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַסֵּפֶר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הַנּוֹכְחִי - פָּרָשַׁת מְצֹרָע, הִבִּיט בַּתַּרְגּוּם וּבְפֵרוּשׁוֹ וְנֶחֱרַד מֵהַגִּלּוּי הַמַּרְעִישׁ שֶׁלְּפָנָיו. עֵינָיו נִצְּתוּ בְּאַחַת, יָדָיו רָעֲדוּ, הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים הֶחֱרִידוּ אֶת נַפְשׁוֹ.

וְכָךְ כָּתַב הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן (ויקרא יד-ז): "וִיהִי אִם עָתִיד הַהוּא הָאִישׁ לִלְקוֹת שׁוּב בְּצָרַעַת - תָּשׁוּב הַצִּפּוֹר הַחַיָּה לְבֵיתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא".

שְׁתֵּי צִפֳּרִים הָיָה מֵבִיא הַמְּצֹרָע, שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל דִּבּוּר לָשׁוֹן הָרַע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ. הָאַחַת נִשְׁחֶטֶת, וְהַשְּׁנִיָּה מְשֻׁלַּחַת לַחָפְשִׁי. מְגַלֶּה הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן אֶת מַטְּרַת שְׁלִיחַת הַצִּפּוֹר לַחָפְשִׁי: כְּדֵי שֶׁאִם, חָלִילָה, יֶחֱטָא שׁוּב הַיְּהוּדִי בְּלָשׁוֹן הָרַע וְעָתִיד לִלְקוֹת בְּצָרַעַת, תָּשׁוּב הַצִּפּוֹר הַמְשֻׁחְרֶרֶת לְבֵיתוֹ, תִּנְקֹשׁ וְתַזְכִּיר: 'לֹא, אֲדוֹנִי! אַל תִּכָּשֵׁל שׁוּב בְּלָשׁוֹן הָרַע! זְכֹר נָא אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁהֵבֵאתָ בֶּעָבָר לְאַחַר הַצָּרַעַת, שְׁמֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ!'

הָרַב כֹּהֵן הָיָה הָמוּם. הַאֻמְנָם? צִפּוֹר נוֹקֶשֶׁת בְּחַלּוֹן - זוֹ מַשְׁמָעוּתָהּ? עִנְיָן שֶׁל תִּקּוּן חֵטְא לָשׁוֹן הָרַע? עַל מַה מְדֻבָּר?! הוּא הֵחֵל לְהַרְהֵר בַּקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, מְבַקֵּשׁ לְהָבִין מַה קָּרָה. וְאָז נִזְכַּר בְּבֶהָלָה:

הָרַב כֹּהֵן נִרְעַד. בְּכָל עֶרֶב, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לָמְדוּ בְּבֵיתָם בִּקְבִיעוּת שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּסֵּפֶר "חָפֵץ חַיִּים". בְּחֹדֶשׁ אֲדָר הָאַחֲרוֹן הִתְחַתְּנָה הַבַּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ הַחַיָּה בְּלִמּוּד שְׁתֵּי הַהֲלָכוֹת הַיּוֹמִיּוֹת, וְעִם כָּל טִרְדוֹת הַחֲתֻנָּה וְהַהֲכָנוֹת לִקְרַאת פֶּסַח, הִפְסִיקוּ, בְּלִי לָשִׂים לֵב, אֶת הַקְּבִיעוּת הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת.

לֹא יֵאָמֵן! בְּבֵיתוֹ עָלָה בָּרָמָה קוֹל לִמּוּד הִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרַע בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, אַךְ לְפֶתַע נִפְסַק בְּחֹדֶשׁ אֲדָר. בְּחֹדֶשׁ נִיסָן הֵחֵלָּה הַצִּפּוֹר לְהִתְיַצֵּב בַּחַלּוֹן, נוֹקֶשֶׁת לְלֹא הֶרֶף, מְבַקֶּשֶׁת מַשֶּׁהוּ! הֲיִתָּכֵן כִּי דַּוְקָא זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַצִּפּוֹר לְחַלּוֹנוֹ? הַאֻמְנָם הִיא מִתְיַצֶּבֶת לְהַזְכִּיר אֶת חוֹבַת הַלִּמּוּד הַיּוֹמִי וְאֶת הַהִתְחַזְּקוּת בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן?!

עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם הָרַב כֹּהֵן וּבְנֵי בֵּיתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, לֹא לְוַתֵּר עַל לִמּוּד הַהֲלָכוֹת מִדֵּי יוֹם. וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא - שֶׁלּוּלֵא סֻפַּר לָנוּ מִפִּי הָרַב כֹּהֵן בְּעַצְמוֹ הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין לוֹ - אַךְ אֵלֶּה הֵן הָעֻבְדּוֹת לְלֹא כַּחַל וְשָׂרָק:

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת הִתְיַצְּבָה הַצִּפּוֹר בַּחַלּוֹן, הִבִּיטָה אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, אַךְ כְּבָר לֹא נָקְשָׁה, כִּבְיָכוֹל מְבַקֶּשֶׁת לְוַדֵּא שֶׁהַלִּמּוּד הַיּוֹמִי נִשְׁמָר בִּקְפִידָה רַבָּה... לְאַחַר יוֹמַיִם, פָּסְקָה הַצִּפּוֹר מִלְּהִתְיַצֵּב עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה!

הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּמֶּסֶר הַכַּבִּיר הָעוֹלֶה מֵהַסִּפּוּר, שֶׁגִּבּוֹרָיו חַיִּים עִמָּנוּ וּמְעִידִים עָלָיו בְּכָל פֶּה. אָמְנָם אֶת הַתִּזְכֹּרֶת הֵם קִבְּלוּ, אֲבָל בְּעֶצֶם זוֹ תִּזְכֹּרֶת עֲבוּר כֻּלָּנוּ: כַּמָּה חָשׁוּב לְיַחֵד זְמַן לְלִמּוּד הַהֲלָכוֹת, לְהִתְחַזְּקוּת יוֹמִית בִּשְׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן.

הָבָה נְאַמֵּץ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה אֶל לִבֵּנוּ, נְהַדְהֵד אֶת צִפְצוּפֵי הַצִּפּוֹר הַהִיא בְּאָזְנֵינוּ. אִם לֹא עַכְשָׁו - אֵימָתַי?! נִתְפֹּס אֶת עַצְמֵנוּ בַּיָּדַיִם, לְכוֹנֵן לָנוּ סֵדֶר לִמּוּד קָבוּעַ בְּהִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, לִקְבֹּעַ לְעַצְמֵנוּ דַּקּוֹת הִתְחַזְּקוּת יוֹמִיּוֹת שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל לְשׁוֹנֵנוּ מִכָּל לָשׁוֹן הָרַע. כָּךְ נַבְטִיחַ שֶׁפִּינוּ יִשָּׁאֵר טָהוֹר וְשָׁמוּר מִכָּל רַע, וְנִזְכֶּה בְּחַיִּים אֲרֻכִּים וּמְאִירִים, שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	חקת תש"ע
	העצה שננתנה לגביר היהודי
	"וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (יד-ד) הָיָה זֶה בְּכ"ד בְּנִיסָן תשע"ז, בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם בְּהִירָה וּנְעִימָה. בְּחַלּוֹן בֵּית מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן, בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל בִּנְיַן הַמְּגוּרִים בִּשְׁכוּנַת 'רָמַת שְׁלֹמֹה' בִּירוּשָׁלַיִם, הִתְיַצְּבָה לָהּ צִפּוֹר דְּרוֹר רְגִילָה לְמַרְאֶה. הַצִּפּוֹר נֶעֶמְדָה עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, נִתְמֶכֶת בַּסּוֹרְגִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָהּ מִכָּל עֵבֶר, וְהֵחֵלָּה מְנַקֶּרֶת, נוֹקֶשֶׁת, מְצַפְצֶפֶת וּמַכָּה עַל הַחַלּוֹן. כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה שְׁתַּיִם - זֶה סָבִיר, כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת - זֶה מְעַט מוּזָר. כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם - זֶה מְשֻׁנֶּה מְאֹד, מְאֹד מְשֻׁנֶּה. אַךְ כְּשֶׁהַדָּבָר חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ יוֹם אַחַר יוֹם - זֶה כְּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְּשֻׁנֶּה, זֶה מֵסִיט אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב וּמַתְחִיל לְנַקֵּר בְּרֹאשָׁם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת. הַצִּפּוֹר הִתְיַצְּבָה מִדֵּי יוֹם וְנִקְּרָה אֶת הַחַלּוֹן. כָּל נִסְיוֹנוֹת הַגֵּרוּשׁ, תְּלִיַּת דִּיסְקִים, הַצָּבַת דַּחְלִילוֹן וְדוֹקְרָנִים - לֹא הוֹעִילוּ. כְּלוּם לֹא עָזַר, כְּלוּם. יוֹם וְעוֹד יוֹם חוֹלְפִים, וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא יוֹדְעִים אֶת נַפְשָׁם. מַשֶּׁהוּ מוּזָר עוֹבֵר עַל בֵּיתָם. זֶה כַּמָּה יָמִים שֶׁהָפְכוּ כְּבָר לְשָׁבוּעוֹת, כָּל יוֹם בְּדַיְקָנוּת, בְּלִי אִחוּרִים וּבְלִי חִסּוּרִים, מִתְיַצֶּבֶת הַצִּפּוֹר עַל מִשְׁמַרְתָּהּ, וּמְפֵרָה אֶת הַשֶּׁקֶט בְּצִפְצוּפֶיהָ וּבִדְפִיקוֹתֶיהָ עַל הַחַלּוֹן. גַּם אִם נָפְלָה מֵהַחַלּוֹן, הֻטְמְנוּ לָהּ מִכְשׁוֹלִים, אוֹ שֶׁהִיא גֹּרְשָׁה בַּחֲמַת זַעַם - תָּמִיד מָצְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְיַצֵּב בְּאוֹתוֹ חַלּוֹן, לִמְצֹא מָקוֹם לְכַפּוֹת רַגְלֶיהָ וּלְהוֹסִיף לְהַכּוֹת וּלְצַפְצֵף בְּעָצְמָה הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה... הָעִנְיָן הַמּוּזָר הוֹסִיף וְנִמְשַׁךְ, וּבְנֵי הַבַּיִת כְּבָר עָשׂוּ הַכֹּל; נִסּוּ כָּל פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ אֶפְשָׁרִי, זָעֲקוּ בְּגָרוֹן נִחָר: ''מָחוּל לָךְ'', וְעָרְכוּ סְבִיבָהּ סִיבוּבִים, תִּקּוּנִים, פִּרְקֵי תְּהִלִּים וְעֵצוֹת אֲחֵרוֹת. כָּל סְגֻלָּה נֻסְּתָה, כָּל כְּלִי טֶכְנִי, רוּחָנִי, גַּשְׁמִי אוֹ מִקְצוֹעִי - נֻסָּה וְהֻכְתַּר בְּכִשָּׁלוֹן מוֹחֵץ. שׁוּב וְשׁוּב הַצִּפּוֹר כָּאן, לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לְוַתֵּר עַל הַהַרְעָשׁוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת... כְּבָר חָלַף יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ יָמִים שֶׁל סִיּוּט מִתְמַשֵּׁךְ, וּלְאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶחְלִיט רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, הָרַב אַהֲרֹן כֹּהֵן, לָגֶשֶׁת לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְלָשֵׂאת תְּפִלָּה חַמָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּדֵי לְהָבִין מָה הָרֶמֶז הַנִּשְׁלָח אֵלָיו מִשָּׁמַיִם בְּאֶמְצָעוּת הַצִּפּוֹר, מַהוּ הַקּוֹל שֶׁאוֹתוֹ עוֹף הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֵלָיו. לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא תְּפִלָּה נִרְגֶּשֶׁת, נִזְכַּר בְּיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר שֶׁעוֹף הַפּוֹרֵחַ מֵעָלָיו הָיָה נִשְׂרָף, וְהִרְהֵר לְפֶתַע, שֶׁאוּלַי בְּסִפְרוֹ - תַּרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל עַל הַמִּקְרָא - יִמְצָא אֶת הַפִּתְרוֹן לִבְעָיַת הַצִּפּוֹר. הוּא הֶחְלִיט לְחַפֵּשׂ בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, לִמְצֹא מָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא דָּן בְּנוֹשֵׂא הַצִּפֳּרִים. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַסֵּפֶר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ הַנּוֹכְחִי - פָּרָשַׁת מְצֹרָע, הִבִּיט בַּתַּרְגּוּם וּבְפֵרוּשׁוֹ וְנֶחֱרַד מֵהַגִּלּוּי הַמַּרְעִישׁ שֶׁלְּפָנָיו. עֵינָיו נִצְּתוּ בְּאַחַת, יָדָיו רָעֲדוּ, הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים הֶחֱרִידוּ אֶת נַפְשׁוֹ. וְכָךְ כָּתַב הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן (ויקרא יד-ז): "וִיהִי אִם עָתִיד הַהוּא הָאִישׁ לִלְקוֹת שׁוּב בְּצָרַעַת - תָּשׁוּב הַצִּפּוֹר הַחַיָּה לְבֵיתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא". שְׁתֵּי צִפֳּרִים הָיָה מֵבִיא הַמְּצֹרָע, שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל דִּבּוּר לָשׁוֹן הָרַע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ. הָאַחַת נִשְׁחֶטֶת, וְהַשְּׁנִיָּה מְשֻׁלַּחַת לַחָפְשִׁי. מְגַלֶּה הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן אֶת מַטְּרַת שְׁלִיחַת הַצִּפּוֹר לַחָפְשִׁי: כְּדֵי שֶׁאִם, חָלִילָה, יֶחֱטָא שׁוּב הַיְּהוּדִי בְּלָשׁוֹן הָרַע וְעָתִיד לִלְקוֹת בְּצָרַעַת, תָּשׁוּב הַצִּפּוֹר הַמְשֻׁחְרֶרֶת לְבֵיתוֹ, תִּנְקֹשׁ וְתַזְכִּיר: 'לֹא, אֲדוֹנִי! אַל תִּכָּשֵׁל שׁוּב בְּלָשׁוֹן הָרַע! זְכֹר נָא אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁהֵבֵאתָ בֶּעָבָר לְאַחַר הַצָּרַעַת, שְׁמֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ!' הָרַב כֹּהֵן הָיָה הָמוּם. הַאֻמְנָם? צִפּוֹר נוֹקֶשֶׁת בְּחַלּוֹן - זוֹ מַשְׁמָעוּתָהּ? עִנְיָן שֶׁל תִּקּוּן חֵטְא לָשׁוֹן הָרַע? עַל מַה מְדֻבָּר?! הוּא הֵחֵל לְהַרְהֵר בַּקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, מְבַקֵּשׁ לְהָבִין מַה קָּרָה. וְאָז נִזְכַּר בְּבֶהָלָה: הָרַב כֹּהֵן נִרְעַד. בְּכָל עֶרֶב, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לָמְדוּ בְּבֵיתָם בִּקְבִיעוּת שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בַּסֵּפֶר "חָפֵץ חַיִּים". בְּחֹדֶשׁ אֲדָר הָאַחֲרוֹן הִתְחַתְּנָה הַבַּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ הַחַיָּה בְּלִמּוּד שְׁתֵּי הַהֲלָכוֹת הַיּוֹמִיּוֹת, וְעִם כָּל טִרְדוֹת הַחֲתֻנָּה וְהַהֲכָנוֹת לִקְרַאת פֶּסַח, הִפְסִיקוּ, בְּלִי לָשִׂים לֵב, אֶת הַקְּבִיעוּת הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת. לֹא יֵאָמֵן! בְּבֵיתוֹ עָלָה בָּרָמָה קוֹל לִמּוּד הִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרַע בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, אַךְ לְפֶתַע נִפְסַק בְּחֹדֶשׁ אֲדָר. בְּחֹדֶשׁ נִיסָן הֵחֵלָּה הַצִּפּוֹר לְהִתְיַצֵּב בַּחַלּוֹן, נוֹקֶשֶׁת לְלֹא הֶרֶף, מְבַקֶּשֶׁת מַשֶּׁהוּ! הֲיִתָּכֵן כִּי דַּוְקָא זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַצִּפּוֹר לְחַלּוֹנוֹ? הַאֻמְנָם הִיא מִתְיַצֶּבֶת לְהַזְכִּיר אֶת חוֹבַת הַלִּמּוּד הַיּוֹמִי וְאֶת הַהִתְחַזְּקוּת בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן?! עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם הָרַב כֹּהֵן וּבְנֵי בֵּיתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, לֹא לְוַתֵּר עַל לִמּוּד הַהֲלָכוֹת מִדֵּי יוֹם. וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא - שֶׁלּוּלֵא סֻפַּר לָנוּ מִפִּי הָרַב כֹּהֵן בְּעַצְמוֹ הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין לוֹ - אַךְ אֵלֶּה הֵן הָעֻבְדּוֹת לְלֹא כַּחַל וְשָׂרָק: בְּיוֹם הַמָּחֳרָת הִתְיַצְּבָה הַצִּפּוֹר בַּחַלּוֹן, הִבִּיטָה אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, אַךְ כְּבָר לֹא נָקְשָׁה, כִּבְיָכוֹל מְבַקֶּשֶׁת לְוַדֵּא שֶׁהַלִּמּוּד הַיּוֹמִי נִשְׁמָר בִּקְפִידָה רַבָּה... לְאַחַר יוֹמַיִם, פָּסְקָה הַצִּפּוֹר מִלְּהִתְיַצֵּב עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה! הָבָה נִתְבּוֹנֵן בַּמֶּסֶר הַכַּבִּיר הָעוֹלֶה מֵהַסִּפּוּר, שֶׁגִּבּוֹרָיו חַיִּים עִמָּנוּ וּמְעִידִים עָלָיו בְּכָל פֶּה. אָמְנָם אֶת הַתִּזְכֹּרֶת הֵם קִבְּלוּ, אֲבָל בְּעֶצֶם זוֹ תִּזְכֹּרֶת עֲבוּר כֻּלָּנוּ: כַּמָּה חָשׁוּב לְיַחֵד זְמַן לְלִמּוּד הַהֲלָכוֹת, לְהִתְחַזְּקוּת יוֹמִית בִּשְׁמִירָה עַל טָהֳרַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן. הָבָה נְאַמֵּץ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה אֶל לִבֵּנוּ, נְהַדְהֵד אֶת צִפְצוּפֵי הַצִּפּוֹר הַהִיא בְּאָזְנֵינוּ. אִם לֹא עַכְשָׁו - אֵימָתַי?! נִתְפֹּס אֶת עַצְמֵנוּ בַּיָּדַיִם, לְכוֹנֵן לָנוּ סֵדֶר לִמּוּד קָבוּעַ בְּהִלְכוֹת שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, לִקְבֹּעַ לְעַצְמֵנוּ דַּקּוֹת הִתְחַזְּקוּת יוֹמִיּוֹת שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל לְשׁוֹנֵנוּ מִכָּל לָשׁוֹן הָרַע. כָּךְ נַבְטִיחַ שֶׁפִּינוּ יִשָּׁאֵר טָהוֹר וְשָׁמוּר מִכָּל רַע, וְנִזְכֶּה בְּחַיִּים אֲרֻכִּים וּמְאִירִים, שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)