Otzarot-Article

"וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא" (כה-יד) מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל: בֹּא וּרְאֵה מַה עֲבֵרָה גּוֹרֶמֶת! בִּתְחִלָּה הָיָה נִקְרָא "אִישׁ יִשְׂרָאֵל" וּ"נְשִׂיא בֵית אָב" שֶׁהָיָה חָשׁוּב וְנַעֲלֶה. וְעַכְשָׁו - הוּא "מֻכֶּה", חָבוּל וּמוּבָס. אֲבָל לֹא סְתָם מֻכֶּה, אֶלָּא "הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית". נַעֲשָׂה שָׁפֵל וּמְדֻרְדָּר כָּמוֹהָ! עִמָּהּ - בִּמְחִצָּתָהּ (יוֹמָא לה:). הֵם לֹא יִפָּרְדוּ עוֹד לָנֶצַח.

וּנְחַדֵּד אֶת הַדְּבָרִים. בַּמִּדְרָשׁ כָּתוּב (נִדָּה סא. בְּתוֹס'): כַּאֲשֶׁר בָּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לְבַשֵּׂר לְאַבְרָהָם כִּי לוֹט נָפַל בַּשְּׁבִי, מְצָאוֹ אוֹפֶה עֻגּוֹת מַצּוֹת לְפֶסַח, וּמִנִּי אָז וְעַד עוֹלָם נִקְרָא שְׁמוֹ "עוֹג" עַל שֵׁם הָעוּגָה...

הַדָּבָר מַבְהִיל: הָאִישׁ חַי עוֹד חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַחַר מַעֲשֶׂה זֶה וְהָפַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְמֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲבָל הַשֵּׁם "עוֹג" מְלַוֶּה אוֹתוֹ לָנֶצַח. וְכָל הָעוֹלָם יָדַע: אָמְנָם מְדֻבָּר עַל עֲנָק, נָפִיל אֵימְתָנִי וּמֶלֶךְ אַדִּיר - אֲבָל בָּרֹאשׁ יֵשׁ לוֹ... עֻגּוֹת.

בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּשֵּׁל נֶכְדּוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ עֲדָשִׁים, שֶׁהוּא מַאֲכַל אֲבֵלִים. הִגִּיעַ עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה: סַבָּא נִפְטַר, הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל, הַנָּבִיא וְאִישׁ הָאֱלֹקִים. וּבְכָל זֹאת, מַעְיָנָיו הָיוּ נְתוּנִים בַּתַּבְשִׁיל הַמְבַעְבֵּעַ. לֹא בַּסִּמְלִיּוּת שֶׁלּוֹ, אַף לֹא בְּנִיחוֹחוֹ וּבְטַעֲמוֹ: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה". הַצֶּבַע הוּא שֶׁהִסְעִיר אוֹתוֹ.

כָּךְ?! "עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם".

"שֵׁם הוּא הָעִקָּר, וְהוּא כְּמוֹ עֶצֶם הַצּוּרָה שֶׁל הָאָדָם כִּי הַשֵּׁם בָּא עַל הָעִקָּר וְעַל עֶצֶם הַדָּבָר" (גּוּר אַרְיֵה לַמַּהֲרַ"ל). וּמַה שְּׁמוֹ, מַהוּתוֹ וְעִקָּרוֹ שֶׁל עֵשָׂו? אֱדוֹם! וְאִם תִּרְצוּ 'מַר סֹמֶק'... אֵיזוֹ בּוּשָׁה.

וּלְפָרָשָׁתֵנוּ, זִמְרִי בֶּן סָלוּא הָיָה נָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל. אָדָם חָשׁוּב, מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִמְּקַבְּלֵי הַתּוֹרָה. אֲבָל חֶטְאוֹ גָּרַם לְכָךְ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ תִּהְיֶה מִדְיָנִית.

הֲרֵי זֶה נוֹרָא וְאָיוֹם. אָדָם מִתְמַכֵּר לְתַאֲוָה וְהִיא מְמַלֵּאת אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ, וְהוּא כְּבָר נִקְרָא 'מַר תַּאֲוָה פְּלוֹנִית'. לָאֶחָד אֶפְשָׁר לִקְרֹא "אֲדוֹן תִּקְשֹרֶת", לְאַחֵר - "אֲדוֹן מְכוֹנִית", לַשְּׁלִישִׁי "אֲדוֹן פִּצוּחִים" וְלַחֲבֵרוֹ "אֲדוֹן נַיֶּיְעס"...

אָמְנָם כֵּן, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ (סוֹטָה ג:) "כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה, מְלַפַּפְתּוֹ וּקְשׁוּרָה בּוֹ כְּכֶלֶב, וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו בְּיוֹם הַדִּין". וּלְאִידָךְ גִּיסָא מָצִינוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנִּקְרְאוּ "משֶׁה", כִּי כָּל מַעַיְנֵיהֶם בְּתוֹרַת משֶׁה. וְנִקְרְאוּ "סוֹדְנִי" בַּעֲלֵי הַסּוֹד, כִּי זָכוּ לְ"סוֹד ה' לִירֵאָיו" וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ (מְנָחוֹת עא. וּבְרַשִׁ"י). וּמָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁקְּרָאוּם עַל שֵׁם מִימְרוֹתֵיהֶם. כְּגוֹן: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדַּלְאָה: וְהוּא (מַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁהַמּוֹצֵא מַטְבְּעוֹת חַיָּב לְהַכְרִיז עֲלֵיהֶם) שֶׁעֲשׂוּיִים כְּמִגְדָּלִים (בָּבָא מְצִיעָא כה.). "רַבִּי זְהוֹמַאי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמְּזֹהָם (מִי שֶׁמַּצְחִין מִזֵּעָה) פָּסוּל לַעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (בְּכוֹרוֹת מא:) כָּךְ יָדַיִם מְזֹהָמוֹת פְּסוּלוֹת לִבְרָכָה" (בְּרָכוֹת נג:).

הָאֶחָד הוּא אֵפוֹא "אֲדוֹן צֶבַע" אוֹ "מַר מַאֲכָל" וְהָאֲחֵרִים הֵם "רַב הַהֲלָכָה", "חֲכַם הַפֵּרוּשׁ"...

שׂוּמָה עָלֵינוּ לִדְאֹג לַשֵּׁם שֶׁיְּלַוֶּנּוּ כְּשֶׁנַּעֲלֶה לַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּהְיֶה "אֲדוֹן פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ", "מַר חֶסֶד" וְכַדּוֹ' וְלֹא חָלִילָה "אֲדוֹן מַבָּט לַחֲדָשׁוֹת"...

וְיֵשׁ דָּבָר נוֹרָא לֹא פָּחוֹת. הוּבָא בַּ"חֶסֶד לְאַבְרָהָם" שֶׁכָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (חִבּוּט הַקֶּבֶר, פ"ב.): שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כֵּיצַד דִּין הַקֶּבֶר? אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָר הָאָדָם מִן הָעוֹלָם בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְיוֹשֵׁב לוֹ עַל קִבְרוֹ וּמַכֵּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "קוּם, הַגִּידָה לִי שְׁמֶךָ". אוֹמֵר לוֹ: "גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה שְּׁמִי"...

הַשֵּׁם הוּא הַמַּהוּת, הָעַצְמִיּוּת.

אֱמוֹר לִי: מִי אַתָּה?!

וְעוֹנֶה: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי חָלָל רֵיק, נָבוּב, אֶפֶס, מְאוּמָה, רֵיקָן וְרֵיקָם.

אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְלִמָּה.

הֲלֹא נִרְאֶה לְאַכְסֵן בְּמֹחֵנוּ מְעַט תּוֹרָה וּלְגַבֵּשׁ אִישִׁיּוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חקת תש"ע
	גם האדם מלאך הוא
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כְּשֶׁעָלָה הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרוֹוִיץ זַצַ"ל עַל כֵּס רַבָּנוּתוֹ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג, דָּרַשׁ דְּרָשָׁה עֲמֻקָּה בְּסוּגִיַּת "טַעַם כְּעִקָּר" (פְּסָחִים מד:), הַאִם טַעַם אִסּוּ "וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא" (כה-יד) מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל: בֹּא וּרְאֵה מַה עֲבֵרָה גּוֹרֶמֶת! בִּתְחִלָּה הָיָה נִקְרָא "אִישׁ יִשְׂרָאֵל" וּ"נְשִׂיא בֵית אָב" שֶׁהָיָה חָשׁוּב וְנַעֲלֶה. וְעַכְשָׁו - הוּא "מֻכֶּה", חָבוּל וּמוּבָס. אֲבָל לֹא סְתָם מֻכֶּה, אֶלָּא "הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית". נַעֲשָׂה שָׁפֵל וּמְדֻרְדָּר כָּמוֹהָ! עִמָּהּ - בִּמְחִצָּתָהּ (יוֹמָא לה:). הֵם לֹא יִפָּרְדוּ עוֹד לָנֶצַח. וּנְחַדֵּד אֶת הַדְּבָרִים. בַּמִּדְרָשׁ כָּתוּב (נִדָּה סא. בְּתוֹס'): כַּאֲשֶׁר בָּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לְבַשֵּׂר לְאַבְרָהָם כִּי לוֹט נָפַל בַּשְּׁבִי, מְצָאוֹ אוֹפֶה עֻגּוֹת מַצּוֹת לְפֶסַח, וּמִנִּי אָז וְעַד עוֹלָם נִקְרָא שְׁמוֹ "עוֹג" עַל שֵׁם הָעוּגָה... הַדָּבָר מַבְהִיל: הָאִישׁ חַי עוֹד חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַחַר מַעֲשֶׂה זֶה וְהָפַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְמֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲבָל הַשֵּׁם "עוֹג" מְלַוֶּה אוֹתוֹ לָנֶצַח. וְכָל הָעוֹלָם יָדַע: אָמְנָם מְדֻבָּר עַל עֲנָק, נָפִיל אֵימְתָנִי וּמֶלֶךְ אַדִּיר - אֲבָל בָּרֹאשׁ יֵשׁ לוֹ... עֻגּוֹת. בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּשֵּׁל נֶכְדּוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ עֲדָשִׁים, שֶׁהוּא מַאֲכַל אֲבֵלִים. הִגִּיעַ עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה: סַבָּא נִפְטַר, הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל, הַנָּבִיא וְאִישׁ הָאֱלֹקִים. וּבְכָל זֹאת, מַעְיָנָיו הָיוּ נְתוּנִים בַּתַּבְשִׁיל הַמְבַעְבֵּעַ. לֹא בַּסִּמְלִיּוּת שֶׁלּוֹ, אַף לֹא בְּנִיחוֹחוֹ וּבְטַעֲמוֹ: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה". הַצֶּבַע הוּא שֶׁהִסְעִיר אוֹתוֹ. כָּךְ?! "עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם". "שֵׁם הוּא הָעִקָּר, וְהוּא כְּמוֹ עֶצֶם הַצּוּרָה שֶׁל הָאָדָם כִּי הַשֵּׁם בָּא עַל הָעִקָּר וְעַל עֶצֶם הַדָּבָר" (גּוּר אַרְיֵה לַמַּהֲרַ"ל). וּמַה שְּׁמוֹ, מַהוּתוֹ וְעִקָּרוֹ שֶׁל עֵשָׂו? אֱדוֹם! וְאִם תִּרְצוּ 'מַר סֹמֶק'... אֵיזוֹ בּוּשָׁה. וּלְפָרָשָׁתֵנוּ, זִמְרִי בֶּן סָלוּא הָיָה נָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל. אָדָם חָשׁוּב, מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִמְּקַבְּלֵי הַתּוֹרָה. אֲבָל חֶטְאוֹ גָּרַם לְכָךְ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ תִּהְיֶה מִדְיָנִית. הֲרֵי זֶה נוֹרָא וְאָיוֹם. אָדָם מִתְמַכֵּר לְתַאֲוָה וְהִיא מְמַלֵּאת אֶת כָּל יֵשׁוּתוֹ, וְהוּא כְּבָר נִקְרָא 'מַר תַּאֲוָה פְּלוֹנִית'. לָאֶחָד אֶפְשָׁר לִקְרֹא "אֲדוֹן תִּקְשֹרֶת", לְאַחֵר - "אֲדוֹן מְכוֹנִית", לַשְּׁלִישִׁי "אֲדוֹן פִּצוּחִים" וְלַחֲבֵרוֹ "אֲדוֹן נַיֶּיְעס"... אָמְנָם כֵּן, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ (סוֹטָה ג:) "כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה, מְלַפַּפְתּוֹ וּקְשׁוּרָה בּוֹ כְּכֶלֶב, וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו בְּיוֹם הַדִּין". וּלְאִידָךְ גִּיסָא מָצִינוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנִּקְרְאוּ "משֶׁה", כִּי כָּל מַעַיְנֵיהֶם בְּתוֹרַת משֶׁה. וְנִקְרְאוּ "סוֹדְנִי" בַּעֲלֵי הַסּוֹד, כִּי זָכוּ לְ"סוֹד ה' לִירֵאָיו" וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ (מְנָחוֹת עא. וּבְרַשִׁ"י). וּמָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁקְּרָאוּם עַל שֵׁם מִימְרוֹתֵיהֶם. כְּגוֹן: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדַּלְאָה: וְהוּא (מַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁהַמּוֹצֵא מַטְבְּעוֹת חַיָּב לְהַכְרִיז עֲלֵיהֶם) שֶׁעֲשׂוּיִים כְּמִגְדָּלִים (בָּבָא מְצִיעָא כה.). "רַבִּי זְהוֹמַאי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמְּזֹהָם (מִי שֶׁמַּצְחִין מִזֵּעָה) פָּסוּל לַעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (בְּכוֹרוֹת מא:) כָּךְ יָדַיִם מְזֹהָמוֹת פְּסוּלוֹת לִבְרָכָה" (בְּרָכוֹת נג:). הָאֶחָד הוּא אֵפוֹא "אֲדוֹן צֶבַע" אוֹ "מַר מַאֲכָל" וְהָאֲחֵרִים הֵם "רַב הַהֲלָכָה", "חֲכַם הַפֵּרוּשׁ"... שׂוּמָה עָלֵינוּ לִדְאֹג לַשֵּׁם שֶׁיְּלַוֶּנּוּ כְּשֶׁנַּעֲלֶה לַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּהְיֶה "אֲדוֹן פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ", "מַר חֶסֶד" וְכַדּוֹ' וְלֹא חָלִילָה "אֲדוֹן מַבָּט לַחֲדָשׁוֹת"... וְיֵשׁ דָּבָר נוֹרָא לֹא פָּחוֹת. הוּבָא בַּ"חֶסֶד לְאַבְרָהָם" שֶׁכָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (חִבּוּט הַקֶּבֶר, פ"ב.): שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כֵּיצַד דִּין הַקֶּבֶר? אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָר הָאָדָם מִן הָעוֹלָם בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְיוֹשֵׁב לוֹ עַל קִבְרוֹ וּמַכֵּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "קוּם, הַגִּידָה לִי שְׁמֶךָ". אוֹמֵר לוֹ: "גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה שְּׁמִי"... הַשֵּׁם הוּא הַמַּהוּת, הָעַצְמִיּוּת. אֱמוֹר לִי: מִי אַתָּה?! וְעוֹנֶה: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי חָלָל רֵיק, נָבוּב, אֶפֶס, מְאוּמָה, רֵיקָן וְרֵיקָם. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְלִמָּה. הֲלֹא נִרְאֶה לְאַכְסֵן בְּמֹחֵנוּ מְעַט תּוֹרָה וּלְגַבֵּשׁ אִישִׁיּוּת. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)