Otzarot-Article

"הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" (יח-ג) פַּעַם אַחַת הִזְדַּמַּנְתִּי בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת מְאֹד לְעִיר פְּלוֹנִית, וְהִנֵּה פּוֹגֵשׁ בִּי אָדָם שֶׁעָשָׂה רֹשֶׁם כִּמְלֻמָּד גָּדוֹל וּכְאָדָם מְכֻבָּד בִּמְחוֹזוֹתָיו. בִּקֵּשׁ הָאִישׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. הָאִישׁ יָצָא מִבֵּיתוֹ לְצַעֲדַת בֹּקֶר, וּכְשֶׁרָאָנִי נֶעֱצַר לְיָדִי.

כְּבָר בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה מִפִּיו אֶפְשָׁר הָיָה לָחוּשׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ מְחַבֵּב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, וּלְרֶגַע קָט כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה בְּכֹחִי לִסְבֹּל אֶת הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת רָצִיתִי לְשַׁלְּחוֹ מֵעַל פָּנַי. אֲבָל אַחַר כָּךְ נִזְכַּרְתִּי בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּקְרְאוּ "יְשָׁרִים", וּבִזְכוּת סַבְלָנוּתָם כְּלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת הִסְבַּרְתִּי לוֹ פָּנִים.

'מַדּוּעַ צִוְּתָה תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל לָתֵת לַכֹּהֲנִים אֶת הַזְּרוֹעַ, הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה?' שָׁאַל הָאִישׁ הַ"מְּלֻמָּד".

יָדַעְתִּי שֶׁאִם אַתְחִיל לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ"י וְהָרַמְבָּ"ן עַל עִנְיַן זֶה, לֹא יִתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים עַל לִבּוֹ, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהָשִׁיב לִתְשׁוּבָתוֹ בְּדִבְרֵי הַ'כְּלִי יָקָר' הַמְּבָאֵר, כִּי הַזְּרוֹעַ נִתֶּנֶת לַכֹּהֵן כְּמַתָּנָה עַל נְשִׂיאַת כַּפָּיו, הַלְּחָיַיִם הֵם שָׂכָר כְּנֶגֶד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הַנֶּאֱמֶרֶת בַּפֶּה, וְהַקֵּבָה - כִּי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן נוֹתֵן ה' בְּרָכָה בְּמַאֲכָלָיו שֶׁל הָאָדָם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹכֵל קִמְעָה וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא. הַדְּבָרִים הִתְקַבְּלוּ בְּמוֹחוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְהָרוּחַ הַשְּׁלִילִית שֶׁנָּשְׁבָה עַד עַתָּה מִכִּוּוּנוֹ הִתְחַלְּפָה לְפֶתַע בְּמַשַּׁב נָעִים וְחִיּוּבִי עַד מְאֹד.

בְּרֶגַע זֶה הָיְתָה לִי סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וּמִתּוֹךְ שֶׁרְאִיתִיו יוֹצֵא לְצַעֲדַת בֹּקֶר, הֵבַנְתִּי וְנָתוֹן אֶל לִבִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ סוֹבֵל בְּמֵעָיו. 'נָכוֹן שֶׁאַתָּה סוֹבֵל בְּמֵעֶיךָ?' שְׁאַלְתִּיו, וְהוּא הִבִּיט בִּי בִּפְלִיאָה גְּדוֹלָה. 'אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ? אֲנִי סוֹבֵל בַּמֵּעַיִם מִזֶּה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת'.

בְּשָׁלָב זֶה הָיָה מוּכָן הָאִישׁ לְהַאֲזִין לְכָל מִלָּה, וּלְאַחַר שֶׁפֵּרֵט בְּאָזְנַי אֶת כָּל הָרוֹפְאִים שֶׁבְּמִרְפְּאוֹתֵיהֶם בִּקֵּר וְתֵאֵר לִי אֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁלָּקַח מֵאָז תְּחִלַּת מַחֲלָתוֹ, פָּנִיתִי אֵלָיו בַּחֲבִיבוּת וְאָמַרְתִּי:

'לְשֵׁם מַה הִנְּךָ נִזְקָק לְכָל הָרוֹפְאִים וְהַתְּרוּפוֹת הַלָּלוּ. לֵךְ וַעֲשֵׂה כְּדִבְרֵי הַ'כְּלִי יָקָר'... קְנֵה לְךָ כֶּבֶשׂ וְתֵן לַכֹּהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ, הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, וְאָז יַעֲזֹר לְךָ ה' וְתֵרָפֵא, שֶׁבִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן מִתְבָּרֵךְ הַמַּאֲכָל בְּמֵעָיו שֶׁל הָאָדָם.

וּמַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָיָה?! לְאַחַר שֶׁהִשְׂכִּיל הָאִישׁ לְהָבִין אֶת חָכְמָתָהּ שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, הִבְטִיחַ לִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְקַיֵּם אֶת מַה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ.

וְהַדָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר: הוּא נִפְרַד מִמֶּנִּי בִּלְחִיצַת יָד אוֹהֶבֶת, וּבְחִיּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה עַל פָּנָיו.

אָכֵן, בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר שָׁכְכוּ הַכְּאֵבִים וְהַיִּסּוּרִים בְּמֵעָיו. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	חקת תש"ע
	מצותנו על דעת רבותינו
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) כֹּה נָאָה פָּרָשָׁה זוֹ לְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל "הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה" (יח-ג) פַּעַם אַחַת הִזְדַּמַּנְתִּי בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת מְאֹד לְעִיר פְּלוֹנִית, וְהִנֵּה פּוֹגֵשׁ בִּי אָדָם שֶׁעָשָׂה רֹשֶׁם כִּמְלֻמָּד גָּדוֹל וּכְאָדָם מְכֻבָּד בִּמְחוֹזוֹתָיו. בִּקֵּשׁ הָאִישׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. הָאִישׁ יָצָא מִבֵּיתוֹ לְצַעֲדַת בֹּקֶר, וּכְשֶׁרָאָנִי נֶעֱצַר לְיָדִי. כְּבָר בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה מִפִּיו אֶפְשָׁר הָיָה לָחוּשׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ מְחַבֵּב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, וּלְרֶגַע קָט כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה בְּכֹחִי לִסְבֹּל אֶת הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת רָצִיתִי לְשַׁלְּחוֹ מֵעַל פָּנַי. אֲבָל אַחַר כָּךְ נִזְכַּרְתִּי בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּקְרְאוּ "יְשָׁרִים", וּבִזְכוּת סַבְלָנוּתָם כְּלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת הִסְבַּרְתִּי לוֹ פָּנִים. 'מַדּוּעַ צִוְּתָה תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל לָתֵת לַכֹּהֲנִים אֶת הַזְּרוֹעַ, הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה?' שָׁאַל הָאִישׁ הַ"מְּלֻמָּד". יָדַעְתִּי שֶׁאִם אַתְחִיל לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ"י וְהָרַמְבָּ"ן עַל עִנְיַן זֶה, לֹא יִתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים עַל לִבּוֹ, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהָשִׁיב לִתְשׁוּבָתוֹ בְּדִבְרֵי הַ'כְּלִי יָקָר' הַמְּבָאֵר, כִּי הַזְּרוֹעַ נִתֶּנֶת לַכֹּהֵן כְּמַתָּנָה עַל נְשִׂיאַת כַּפָּיו, הַלְּחָיַיִם הֵם שָׂכָר כְּנֶגֶד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הַנֶּאֱמֶרֶת בַּפֶּה, וְהַקֵּבָה - כִּי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן נוֹתֵן ה' בְּרָכָה בְּמַאֲכָלָיו שֶׁל הָאָדָם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹכֵל קִמְעָה וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא. הַדְּבָרִים הִתְקַבְּלוּ בְּמוֹחוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְהָרוּחַ הַשְּׁלִילִית שֶׁנָּשְׁבָה עַד עַתָּה מִכִּוּוּנוֹ הִתְחַלְּפָה לְפֶתַע בְּמַשַּׁב נָעִים וְחִיּוּבִי עַד מְאֹד. בְּרֶגַע זֶה הָיְתָה לִי סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וּמִתּוֹךְ שֶׁרְאִיתִיו יוֹצֵא לְצַעֲדַת בֹּקֶר, הֵבַנְתִּי וְנָתוֹן אֶל לִבִּי שֶׁהוּא עַצְמוֹ סוֹבֵל בְּמֵעָיו. 'נָכוֹן שֶׁאַתָּה סוֹבֵל בְּמֵעֶיךָ?' שְׁאַלְתִּיו, וְהוּא הִבִּיט בִּי בִּפְלִיאָה גְּדוֹלָה. 'אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ? אֲנִי סוֹבֵל בַּמֵּעַיִם מִזֶּה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת'. בְּשָׁלָב זֶה הָיָה מוּכָן הָאִישׁ לְהַאֲזִין לְכָל מִלָּה, וּלְאַחַר שֶׁפֵּרֵט בְּאָזְנַי אֶת כָּל הָרוֹפְאִים שֶׁבְּמִרְפְּאוֹתֵיהֶם בִּקֵּר וְתֵאֵר לִי אֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁלָּקַח מֵאָז תְּחִלַּת מַחֲלָתוֹ, פָּנִיתִי אֵלָיו בַּחֲבִיבוּת וְאָמַרְתִּי: 'לְשֵׁם מַה הִנְּךָ נִזְקָק לְכָל הָרוֹפְאִים וְהַתְּרוּפוֹת הַלָּלוּ. לֵךְ וַעֲשֵׂה כְּדִבְרֵי הַ'כְּלִי יָקָר'... קְנֵה לְךָ כֶּבֶשׂ וְתֵן לַכֹּהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ, הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, וְאָז יַעֲזֹר לְךָ ה' וְתֵרָפֵא, שֶׁבִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן מִתְבָּרֵךְ הַמַּאֲכָל בְּמֵעָיו שֶׁל הָאָדָם. וּמַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָיָה?! לְאַחַר שֶׁהִשְׂכִּיל הָאִישׁ לְהָבִין אֶת חָכְמָתָהּ שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, הִבְטִיחַ לִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְקַיֵּם אֶת מַה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ. וְהַדָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר: הוּא נִפְרַד מִמֶּנִּי בִּלְחִיצַת יָד אוֹהֶבֶת, וּבְחִיּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה עַל פָּנָיו. אָכֵן, בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר שָׁכְכוּ הַכְּאֵבִים וְהַיִּסּוּרִים בְּמֵעָיו. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)