Otzarot-Article

עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן!

"אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (כח-יז) רַשִׁ"י מְבָאֵר: כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב עָבַר בְּדַרְכּוֹ לְחָרָן לְיַד מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא עָצַר שָׁם לְהִתְפַּלֵּל. הוּא לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לְכָךְ שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם תְּפִלָּתָם שֶׁל אֲבוֹתָיו. וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר לְכָךְ מֵעַצְמוֹ - מִן הַשָּׁמַיִם לֹא עִכְּבוּ אוֹתוֹ. רַק כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְחָרָן, נִזְכַּר וְאָמַר: "אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?!" הוּא הֶחְלִיט לָשׁוּב, וְחָזַר עַד בֵּית אֵ-ל, וְאָז קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ נֵס.

אִם כָּךְ, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: מַדּוּעַ לֹא סִיְּעוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְיַעֲקֹב, כְּבָר כְּשֶׁעָבַר לְיַד מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ? הֲרֵי מְדֻבָּר בְּבֵית אֱלֹקִים, מְקוֹם תְּפִלָּתָם שֶׁל אֲבוֹתָיו! הַאִם לֹא הָיָה רָאוּי לְעַכְּבוֹ שָׁם מִלְּכַתְּחִלָּה, בִּמְקוֹם לְחוֹלֵל נֵס גָּדוֹל כָּל כָּךְ מְאֻחָר יוֹתֵר?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

מֵייק גּ'וֹנְסוֹן, הָיָה יְהוּדִי שֶׁחַי הַרְחֵק מֵהַיַּהֲדוּת. הוּא הִתְגּוֹרֵר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּוִילָה רַחֲבַת יָדַיִם, בְּאֵזוֹר גּוֹיִי לַחֲלוּטִין, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַיְּהוּדִים הַיְחִידִים. יְלָדָיו לֹא יָדְעוּ דָּבָר עַל יַהֲדוּתָם, מִלְּבַד הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית שֶׁהֵם יְהוּדִים - עֻבְדָּה חַסְרַת מַשְׁמָעוּת בְּעֵינֵיהֶם.

מֵייק הֵבִין, שֶׁאִם לֹא יַנְחִיל לִילָדָיו מַשְׁמָעוּת כָּלְשֶׁהִי לְיַהֲדוּתָם, הֵם יִתְבּוֹלְלוּ בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר - וְהוּא לֹא הָיָה מוּכָן לְהַשְׁלִים עִם הָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ. הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

מֵייק לֹא הִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמָּסוֹרָה, אַךְ לְפָחוֹת רָצָה לְהַרְאוֹת לִילָדָיו פַּעַם אַחַת מַהִי "שַׁבָּת". שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁלַּיְּהוּדִים יֵשׁ יוֹם מְיֻחָד, בַּעַל מַשְׁמָעוּת.

אֲבָל אֵיךְ חוֹגְגִים שַׁבָּת? מֵייק לֹא יָדַע. הוּא הִכִּיר רַק אֶת הַמִּנְהָג לְהַדְלִיק נֵרוֹת וְלִבְצֹעַ חַלּוֹת. לָכֵן, הֶחְלִיט לִרְכֹּשׁ נֵרוֹת וְחַלּוֹת לַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה. נֵרוֹת - מָצָא בְּקַלּוּת, אַךְ חַלּוֹת לֹא הָיָה נִתָּן לְהַשִּׂיג בָּאֵזוֹר. לְשֵׁם כָּךְ, הָיָה עָלָיו לִנְסֹעַ כַּמָּה שָׁעוֹת.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, נִכְנַס מֵייק לְרִכְבּוֹ הַמְפֹאָר, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה כְּדֵי לִרְכֹּשׁ חַלּוֹת לְשַׁבָּת.

בְּאוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי, שְׁנֵי בַּחוּרִים עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם בְּרַחֲבֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית, בַּדֶּרֶךְ לִכְתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת הָרְשׁוּמָה בַּפֶּתֶק שֶׁבְּיָדָם. הֵם נָסְעוּ עִם נֶהָג שֶׁהִכִּיר אֶת הָאֵזוֹר בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אַךְ לֹא אֶת הָרְחוֹב הַמְדֻיָּק. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָאֵזוֹר, הִתְבָּרֵר שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הָרְחוֹב. הַנֶּהָג שָׁאַל עוֹבְרֵי אֹרַח, בַּעֲלֵי עֲסָקִים, וְאַף הִתְקַשֵּׁר לַחֲבֵרִים - אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה.

לְבַסּוֹף, הֶעֱלָה אַחַד הַבַּחוּרִים הַשְׁעָרָה: "יֵשׁ אֵזוֹר בְּשֵׁם דּוֹמֶה, מֶרְחַק יוֹם נְסִיעָה מִכָּאן - אוּלַי הִתְבַּלְבַּלְנוּ, וְהַכְּתֹבֶת שָׁם?"

מַהֵר מְאֹד הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא צָדַק. הֵם נוֹתְרוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת. הַשַּׁבָּת עוֹמֶדֶת לְהִכָּנֵס בְּעוֹד שָׁעוֹת סְפוּרוֹת, וְהֵם נִמְצָאִים בְּאֵזוֹר גּוֹיִי וּבִלְתִּי מֻכָּר. הֵיכָן יִשְׁבְּתוּ?

בְּעוֹדָם מִתְלַבְּטִים, הִבְחִינוּ בְּאָדָם יוֹצֵא מֵרֶכֶב מְפֹאָר, וּבְיָדוֹ שַׂקִּית חַלּוֹת - סִימָן בָּרוּר לְכָךְ שֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי. הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו, וְשָׁאֲלוּ אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹר אַכְסַנְיָה יְהוּדִית. הָאִישׁ, מֵייק גּ'וֹנְסוֹן, הִבְהִיר לָהֶם שֶׁאֵין יְהוּדִים נוֹסָפִים בַּסְּבִיבָה, אַךְ לֹא הֶחְמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. הוּא הִזְמִין אֶת הַבַּחוּרִים לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת. הֵם נַעֲנוּ, עַל אַף שֶׁהֵבִינוּ שֶׁיַּהֲדוּתוֹ רוֹפֶפֶת. רְצוֹנוֹ הָיָה כֵּן.

הָיוּ חַלּוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן נִתָּן לְקַדֵּשׁ, וְגַם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וּמְעַט מִינֵי מְגָדִים שֶׁהֵבִיאוּ הַבַּחוּרִים. זוֹ לֹא הָיְתָה שַׁבָּת מֻשְׁלֶמֶת, אֲבָל זוֹ הָיְתָה שַׁבָּת אֲמִתִּית!

מֵייק הָיָה מְאֻשָּׁר. לֹא רַק שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שַׁבָּת, אֶלָּא גַּם אוֹרְחִים שֶׁיּוֹדְעִים כֵּיצַד לַחְגֹּג אוֹתָהּ. יְלָדָיו יִזְכּוּ לִרְאוֹת שַׁבָּת אֲמִתִּית, עִם יְהוּדִים אֲמִתִּיִּים. הָאוֹרְחִים סִפְּרוּ לִבְנֵי הַבַּיִת עַל מֻשָּׂגִים חֲשׁוּבִים בַּיַּהֲדוּת: יְצִיאַת מִצְרַיִם, מַעֲמָד הַר סִינַי, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, תּוֹרַת הַנֶּצַח, וְהַשַּׁבָּת - הַמַּתָּנָה הָאֱלֹקִית לְעַם יִשְׂרָאֵל. הֵם זִמְּרוּ זְמִירוֹת שַׁבָּת, וְהִטְעִימוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בְּקֻרְטוֹב שֶׁל "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא".

אַחַד הַבַּחוּרִים סִפֵּר עַל סָבָתוֹ, שֶׁהָיְתָה בְּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה וְסֵרְבָה לִתְפֹּר בְּשַׁבָּת, מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ. הַשִּׂיחָה הִתְגַּלְגְּלָה לְל"ט הַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת. בְּנֵי הַבַּיִת יָשְׁבוּ מְרֻתָּקִים, וּפָנָיו שֶׁל מֵייק קָרְנוּ מֵאֹשֶׁר. הוּא מִלְמֵל כָּל הָעֵת: "אָכֵן... זוֹהִי שַׁבָּת! שַׁבַּת קֹדֶשׁ!"

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, נִפְרְדוּ הַבַּחוּרִים בְּחֹם מִמֵּייק וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִבְטִיחוּ לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר. הַשַּׁבָּת הַזּוֹ הָיְתָה נְקֻדַּת מִפְנֶה - תְּחִלָּתָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, שֶׁהוֹבִילָה אֶת מֵייק וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת, וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מִצְווֹת.

וְהַכֹּל - בִּזְכוּת חַלּוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

הַסִּפּוּר מְלַמֵּד עִקָּרוֹן עָמֹק: מִן הַשָּׁמַיִם מְסַיְּעִים לָאָדָם רַק אַחֲרֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן. בָּרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר - אֲפִלּוּ בְּמַעֲשֶׂה קָטָן - הוּא זוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֵעַל לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע. מֵייק לֹא זָכָה לְעֶזְרָה מִלְמַעְלָה עַד שֶׁהֶחְלִיט לְהַרְאוֹת לִילָדָיו אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת. רַק לְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַצַּעַד הַזֶּה - שָׁלְחוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם שְׁלִיחִים טוֹבִים, שֶׁסִּיְּעוּ לוֹ לְהִתְקָרֵב לַיַּהֲדוּת וּלְשַׁנּוֹת אֶת חַיָּיו.

כָּךְ גַּם אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אָמְנָם, מִן הַשָּׁמַיִם רָצוּ שֶׁיַּעֲקֹב יִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיִזְכֶּה לַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי שֶׁבּוֹ. אַךְ כָּל עוֹד לֹא הִתְעוֹרֵר לְכָךְ בְּעַצְמוֹ - לֹא עִכְּבוּ אוֹתוֹ. רַק כַּאֲשֶׁר אָמַר: "אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?!" וְהֶחְלִיט לָשׁוּב - זָכָה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וְאַף לְנִסִּים גְּלוּיִים.

כָּךְ לִמֵּד הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין: הַכֹּל מַתְחִיל בְּ'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא' - הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה. וְרַק בְּעִקְבוֹתֶיהָ מַגִּיעָה 'אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא' - סִיּוּעַ מִלְמַעְלָה. (לְלַמֶּדְךָ)

	חקת תש"ע
	מצותנו על דעת רבותינו
	עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן! "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (כח-יז) רַשִׁ"י מְבָאֵר: כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב עָבַר בְּדַרְכּוֹ לְחָרָן לְיַד מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא עָצַר שָׁם לְהִתְפַּלֵּל. הוּא לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לְכָךְ שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם תְּפִלָּתָם שֶׁל אֲבוֹתָיו. וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְעוֹרֵר לְכָךְ מֵעַצְמוֹ - מִן הַשָּׁמַיִם לֹא עִכְּבוּ אוֹתוֹ. רַק כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְחָרָן, נִזְכַּר וְאָמַר: "אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?!" הוּא הֶחְלִיט לָשׁוּב, וְחָזַר עַד בֵּית אֵ-ל, וְאָז קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ נֵס. אִם כָּךְ, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: מַדּוּעַ לֹא סִיְּעוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְיַעֲקֹב, כְּבָר כְּשֶׁעָבַר לְיַד מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ? הֲרֵי מְדֻבָּר בְּבֵית אֱלֹקִים, מְקוֹם תְּפִלָּתָם שֶׁל אֲבוֹתָיו! הַאִם לֹא הָיָה רָאוּי לְעַכְּבוֹ שָׁם מִלְּכַתְּחִלָּה, בִּמְקוֹם לְחוֹלֵל נֵס גָּדוֹל כָּל כָּךְ מְאֻחָר יוֹתֵר? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: מֵייק גּ'וֹנְסוֹן, הָיָה יְהוּדִי שֶׁחַי הַרְחֵק מֵהַיַּהֲדוּת. הוּא הִתְגּוֹרֵר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּוִילָה רַחֲבַת יָדַיִם, בְּאֵזוֹר גּוֹיִי לַחֲלוּטִין, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַיְּהוּדִים הַיְחִידִים. יְלָדָיו לֹא יָדְעוּ דָּבָר עַל יַהֲדוּתָם, מִלְּבַד הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית שֶׁהֵם יְהוּדִים - עֻבְדָּה חַסְרַת מַשְׁמָעוּת בְּעֵינֵיהֶם. מֵייק הֵבִין, שֶׁאִם לֹא יַנְחִיל לִילָדָיו מַשְׁמָעוּת כָּלְשֶׁהִי לְיַהֲדוּתָם, הֵם יִתְבּוֹלְלוּ בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר - וְהוּא לֹא הָיָה מוּכָן לְהַשְׁלִים עִם הָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ. הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. מֵייק לֹא הִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמָּסוֹרָה, אַךְ לְפָחוֹת רָצָה לְהַרְאוֹת לִילָדָיו פַּעַם אַחַת מַהִי "שַׁבָּת". שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁלַּיְּהוּדִים יֵשׁ יוֹם מְיֻחָד, בַּעַל מַשְׁמָעוּת. אֲבָל אֵיךְ חוֹגְגִים שַׁבָּת? מֵייק לֹא יָדַע. הוּא הִכִּיר רַק אֶת הַמִּנְהָג לְהַדְלִיק נֵרוֹת וְלִבְצֹעַ חַלּוֹת. לָכֵן, הֶחְלִיט לִרְכֹּשׁ נֵרוֹת וְחַלּוֹת לַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה. נֵרוֹת - מָצָא בְּקַלּוּת, אַךְ חַלּוֹת לֹא הָיָה נִתָּן לְהַשִּׂיג בָּאֵזוֹר. לְשֵׁם כָּךְ, הָיָה עָלָיו לִנְסֹעַ כַּמָּה שָׁעוֹת. בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, נִכְנַס מֵייק לְרִכְבּוֹ הַמְפֹאָר, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה כְּדֵי לִרְכֹּשׁ חַלּוֹת לְשַׁבָּת. בְּאוֹתוֹ יוֹם שִׁשִּׁי, שְׁנֵי בַּחוּרִים עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם בְּרַחֲבֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית, בַּדֶּרֶךְ לִכְתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת הָרְשׁוּמָה בַּפֶּתֶק שֶׁבְּיָדָם. הֵם נָסְעוּ עִם נֶהָג שֶׁהִכִּיר אֶת הָאֵזוֹר בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אַךְ לֹא אֶת הָרְחוֹב הַמְדֻיָּק. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָאֵזוֹר, הִתְבָּרֵר שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הָרְחוֹב. הַנֶּהָג שָׁאַל עוֹבְרֵי אֹרַח, בַּעֲלֵי עֲסָקִים, וְאַף הִתְקַשֵּׁר לַחֲבֵרִים - אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. לְבַסּוֹף, הֶעֱלָה אַחַד הַבַּחוּרִים הַשְׁעָרָה: "יֵשׁ אֵזוֹר בְּשֵׁם דּוֹמֶה, מֶרְחַק יוֹם נְסִיעָה מִכָּאן - אוּלַי הִתְבַּלְבַּלְנוּ, וְהַכְּתֹבֶת שָׁם?" מַהֵר מְאֹד הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא צָדַק. הֵם נוֹתְרוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת. הַשַּׁבָּת עוֹמֶדֶת לְהִכָּנֵס בְּעוֹד שָׁעוֹת סְפוּרוֹת, וְהֵם נִמְצָאִים בְּאֵזוֹר גּוֹיִי וּבִלְתִּי מֻכָּר. הֵיכָן יִשְׁבְּתוּ? בְּעוֹדָם מִתְלַבְּטִים, הִבְחִינוּ בְּאָדָם יוֹצֵא מֵרֶכֶב מְפֹאָר, וּבְיָדוֹ שַׂקִּית חַלּוֹת - סִימָן בָּרוּר לְכָךְ שֶׁמְּדֻבָּר בִּיהוּדִי. הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו, וְשָׁאֲלוּ אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹר אַכְסַנְיָה יְהוּדִית. הָאִישׁ, מֵייק גּ'וֹנְסוֹן, הִבְהִיר לָהֶם שֶׁאֵין יְהוּדִים נוֹסָפִים בַּסְּבִיבָה, אַךְ לֹא הֶחְמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. הוּא הִזְמִין אֶת הַבַּחוּרִים לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת. הֵם נַעֲנוּ, עַל אַף שֶׁהֵבִינוּ שֶׁיַּהֲדוּתוֹ רוֹפֶפֶת. רְצוֹנוֹ הָיָה כֵּן. הָיוּ חַלּוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן נִתָּן לְקַדֵּשׁ, וְגַם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וּמְעַט מִינֵי מְגָדִים שֶׁהֵבִיאוּ הַבַּחוּרִים. זוֹ לֹא הָיְתָה שַׁבָּת מֻשְׁלֶמֶת, אֲבָל זוֹ הָיְתָה שַׁבָּת אֲמִתִּית! מֵייק הָיָה מְאֻשָּׁר. לֹא רַק שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שַׁבָּת, אֶלָּא גַּם אוֹרְחִים שֶׁיּוֹדְעִים כֵּיצַד לַחְגֹּג אוֹתָהּ. יְלָדָיו יִזְכּוּ לִרְאוֹת שַׁבָּת אֲמִתִּית, עִם יְהוּדִים אֲמִתִּיִּים. הָאוֹרְחִים סִפְּרוּ לִבְנֵי הַבַּיִת עַל מֻשָּׂגִים חֲשׁוּבִים בַּיַּהֲדוּת: יְצִיאַת מִצְרַיִם, מַעֲמָד הַר סִינַי, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, תּוֹרַת הַנֶּצַח, וְהַשַּׁבָּת - הַמַּתָּנָה הָאֱלֹקִית לְעַם יִשְׂרָאֵל. הֵם זִמְּרוּ זְמִירוֹת שַׁבָּת, וְהִטְעִימוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בְּקֻרְטוֹב שֶׁל "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא". אַחַד הַבַּחוּרִים סִפֵּר עַל סָבָתוֹ, שֶׁהָיְתָה בְּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה וְסֵרְבָה לִתְפֹּר בְּשַׁבָּת, מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ. הַשִּׂיחָה הִתְגַּלְגְּלָה לְל"ט הַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת. בְּנֵי הַבַּיִת יָשְׁבוּ מְרֻתָּקִים, וּפָנָיו שֶׁל מֵייק קָרְנוּ מֵאֹשֶׁר. הוּא מִלְמֵל כָּל הָעֵת: "אָכֵן... זוֹהִי שַׁבָּת! שַׁבַּת קֹדֶשׁ!" בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, נִפְרְדוּ הַבַּחוּרִים בְּחֹם מִמֵּייק וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִבְטִיחוּ לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר. הַשַּׁבָּת הַזּוֹ הָיְתָה נְקֻדַּת מִפְנֶה - תְּחִלָּתָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, שֶׁהוֹבִילָה אֶת מֵייק וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת, וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מִצְווֹת. וְהַכֹּל - בִּזְכוּת חַלּוֹת שֶׁל שַׁבָּת. הַסִּפּוּר מְלַמֵּד עִקָּרוֹן עָמֹק: מִן הַשָּׁמַיִם מְסַיְּעִים לָאָדָם רַק אַחֲרֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן. בָּרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר - אֲפִלּוּ בְּמַעֲשֶׂה קָטָן - הוּא זוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֵעַל לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע. מֵייק לֹא זָכָה לְעֶזְרָה מִלְמַעְלָה עַד שֶׁהֶחְלִיט לְהַרְאוֹת לִילָדָיו אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת. רַק לְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַצַּעַד הַזֶּה - שָׁלְחוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם שְׁלִיחִים טוֹבִים, שֶׁסִּיְּעוּ לוֹ לְהִתְקָרֵב לַיַּהֲדוּת וּלְשַׁנּוֹת אֶת חַיָּיו. כָּךְ גַּם אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ. אָמְנָם, מִן הַשָּׁמַיִם רָצוּ שֶׁיַּעֲקֹב יִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיִזְכֶּה לַשֶּׁפַע הָרוּחָנִי שֶׁבּוֹ. אַךְ כָּל עוֹד לֹא הִתְעוֹרֵר לְכָךְ בְּעַצְמוֹ - לֹא עִכְּבוּ אוֹתוֹ. רַק כַּאֲשֶׁר אָמַר: "אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי?!" וְהֶחְלִיט לָשׁוּב - זָכָה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וְאַף לְנִסִּים גְּלוּיִים. כָּךְ לִמֵּד הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין: הַכֹּל מַתְחִיל בְּ'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא' - הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה. וְרַק בְּעִקְבוֹתֶיהָ מַגִּיעָה 'אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא' - סִיּוּעַ מִלְמַעְלָה. (לְלַמֶּדְךָ)