"לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם" (לז-יב) מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵין בְּסִפְרוֹ "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ": פְּעָמִים רַבּוֹת קָרָאתִי אֶת הַפָּסוּק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שִׁיר הַשִּׁירִים ו-ג), וְלֹא יָרַדְתִּי לַהֲבָנַת הַמֻּשָּׂג 'הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'; הָרְאִיתֶם מִימֵיכֶם רוֹעֶה, הַשּׁוֹמֵר אֶת עֶדְרוֹ שֶׁלֹּא יִבְרַח - בְּעֶזְרַת שׁוֹשַׁנִּים?!

עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל כָּךְ פֵּרוּשׁ נִפְלָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה סוֹלוֹבֵיְיצִ'יק זָצַ"ל.

יֵשׁ רוֹעֶה שֶׁנֵּחַן בְּקוֹל גָּדוֹל וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הוּא שׁוֹמֵר עַל הַצֹּאן. רַק תֵּצֵא כִּבְשָׂה אַחַת מִן הַשּׁוּרָה, וְהַקּוֹל הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק שֶׁל הָרוֹעֶה יַבְרִיחַ אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל הָעֵדֶר; לְעֻמָּתוֹ, יֵשׁ רוֹעֶה אַחֵר הַמִּצְטַיֵּד בְּמַקֵּל גָּדוֹל. וְיֵשׁ - שֶׁלְּצִדָּם מְהַלְּכִים כְּלָבִים, הַלֹּא הֵמָּה כַּלְבֵי הָרוֹעִים הַיְּדוּעִים בְּאַכְזָרִיּוּתָם. כִּבְשָׂה כִּי תָּעֵז לִהְיוֹת סוֹרֶרָה, 'תִּקָּרֵא לַסֵּדֶר' עַל יְדֵי הַכֶּלֶב.

אֲבָל, יֵשׁ רוֹעֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל עִמּוֹ אַף לֹא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁהֻזְכְּרוּ. אֵין לוֹ קוֹל גָּדוֹל, גַּם לֹא מַקְלוֹת וּכְלָבִים, וְעִם כָּל זֶה, סָר הַצֹּאן לְמָרוּתוֹ בְּצוּרָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל. הַסּוֹד בַּשְּׁלִיטָה הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁלּוֹ עַל הָעֵדֶר נָעוּץ בַּ...שׁוֹשַׁנִּים שֶׁהוּא מַחְזִיק בְּתַרְמִילוֹ, הַמַּדִּיפוֹת אֶת רֵיחָן לַמֶּרְחַקִּים.

הַכְּבָשִׂים, שֶׁהָרֵיחַ מַגִּיעַ לְאַפָּן, אֵינָן רוֹצוֹת לָצֵאת מִן הָעֵדֶר. לֹא הַקּוֹל הַגָּדוֹל, לֹא הַמַּקְלוֹת וְגַם לֹא הַכְּלָבִים - כִּי אִם הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא-הוּא הַמְּשַׁכְנֵעַ אוֹתָן שֶׁהַמָּקוֹם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא בְּתוֹךְ הָעֵדֶר.

גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹעֶה אֶת עַמּוֹ בַּשּׁוֹשַׁנִּים. הֲכֵיצַד? - הוּא מַצְבִּיעַ בְּפָנֵינוּ עַל הָרֵיחַ הַטּוֹב הַיּוֹצֵא מִתּוֹרָתָם וּמִמִּצְווֹתֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וְיוֹשְׁבֵי בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת, וְאוֹמֵר לָנוּ: "בָּנַי, אִם רְאִיתֶם פִּגּוּעִים הַבָּאִים עֲלֵיכֶם, שְׁבוּ שָׁם, בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ, וְאַל תֵּצְאוּ מֵהֶם, וְאַתֶּם נִצּוֹלִים".

וְיֵשׁ בְּאַמְתַּחְתֵּנוּ רְאָיָה מְצֻיֶּנֶת עַל הַהַשְׁוָאָה בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְבֵין שׁוֹשַׁנִּים. בִּתְהִלִּים (מה-א) עַל הַפָּסוּק "לַמְּנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידוֹת", אוֹמֵר רָשִׁ"י דְּבָרִים נִפְלָאִים שֶׁכְּדַאי לְחָרְטָם עַל לוּחַ לִבֵּנוּ:

עַל שׁוֹשַׁנִּים - "לִכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יִסְּדוּ הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהֵם רַכִּים כְּשׁוֹשַׁנִּים וְנָאִים כְּשׁוֹשַׁנִּים וּמַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנִּים".

'מַרְטִיבִים' מַהוּ? - עָבַרְתִּי פַּעַם לְיַד וִילָה מְפֹאֶרֶת וּבְאַפִּי עָלָה רֵיחַ מְשַׁכֵּר שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרַבְתִּי לַמָּקוֹם, הִבְחַנְתִּי שֶׁהַשּׁוֹשַׁנִּים מְכֻסּוֹת בְּטִפּוֹת טַל. וְאָז יָדַעְתִּי, שֶׁזֶּה הַסּוֹד וְזֶה הָרָז. הָרֵיחַ הַטּוֹב וְהַיָּדוּעַ שֶׁל הַשּׁוֹשַׁנִּים, מוּפָק בִּמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר הֵן רְווּיוֹת בִּרְסִיסֵי טַל שֶׁל בֹּקֶר. הֵן פּוֹתְחוֹת אֶת נְחִירָיו שֶׁל הָאָדָם, וּכְכָל שֶׁיִּרְבֶּה הַטַּל - כָּךְ יִרְבֶּה וְיִתְעַצֵּם הָרֵיחַ הַטּוֹב.

וּבְעִנְיָנֵנוּ, טַל זֶה הִנּוֹ טַל-תְּחִיָּה הַנּוֹצָר מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה. "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי". רַק זֶה הַדָּבָר שֶׁיַּצִּילֵנוּ מִכָּל הַפְּגָעִים הַבָּאִים לָעוֹלָם. עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְלַעֲמֹל בָּהּ כִּדְבָעֵי, וְכַאֲשֶׁר נִהְיֶה סְפוּגִים בְּטַל-הַתְּחִיָּה שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, נֵלֵךְ בֶּטַח בְּעוֹלָמֵנוּ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)