Otzarot-Article

שְׁמַעְתֶּם עַל הַסֵּפֶר "שָׁמַעְתִּי"? זֶה סֵפֶר מְיֻחָד בְּמִינוֹ. הגה"צ רַבִּי בָּרוּךְ שָׁלוֹם הַלֵּוִי אַשְׁלָג זָצָ"ל, בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ וְתַלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי בַּעַל פֵּרוּשׁ "הַסֻּלָּם" עַל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַע מֵאָבִיו הַגָּדוֹל אֲמָרוֹת קְצָרוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים, וּכְתָבָן עַל פִּנְקָסוֹ לְמַזְכֶּרֶת. לְיָמִים, כְּשִׁבְתּוֹ עַל כֵּס מַמְלַכְתּוֹ, בָּנָה רַבּוֹת מִשִּׂיחוֹת קָדְשׁוֹ עַל אוֹתָן אִמְרוֹת יְסוֹד. לְאַחַר פְּטִירָתוֹ נִכְתְּבוּ רְשׁוּמוֹת אֵלּוּ בְּסֵפֶר וּשְׁמוֹ "שָׁמַעְתִּי", כָּךְ מַתְחִיל כָּל קֶטַע בּוֹ.

וּבְכֵן, "שָׁמַעְתִּי, בְּעִנְיַן פְּרִי עֵץ הָדָר". וְכָךְ אָמַר לוֹ אָבִיו, בַּעַל "הַסֻּלָּם": "עֵץ", הוּא הַצַּדִּיק. כְּמוֹ שֶׁהוֹרָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ", הַאִם יֵשׁ שָׁם צַדִּיק שֶׁמְּגוֹנֵן עַל דּוֹרוֹ כְּסִכּוּךְ הָעֵץ. "פְּרִי הָעֵץ", מַה הֵם פֵּרוֹת הָעֵץ? "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים". "הָדָר", דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: "פְּרִי שֶׁדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָנָה". שֶׁכֵּן הָאֶתְרוֹג, שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר פֵּרוֹת, גָּדֵל לְאִטּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה וְיוֹתֵר.

וְהִנֵּה, לֹא מִכְּבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. אָמַרְנוּ סְלִיחוֹת, תָּקַעְנוּ בַּשּׁוֹפָר, צַמְנוּ בְּיוֹם כִּפּוּר, נִטְהַרְנוּ לִפְנֵי ה', פָּתַחְנוּ דַּף חָדָשׁ. עַתָּה, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", לֹא עֲרָבָה וְאַף לֹא הֲדַס וְלוּלָב, כֻּלָּנוּ "אֶתְרוֹגִים", הָדָר שֶׁבֶּהָדָר!

וְהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ רֶמֶז: הָרוֹצֶה אַתָּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים הַאִם מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים" הֵם, הַאֻמְנָם הָפַכְתָּ לִהְיוֹת אֶתְרוֹג מֻבְחָר? מִצְטַעֲרִים, לֹא תּוּכַל לָדַעַת זֹאת, אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת זֹאת. כִּי תָּלוּי הַדָּבָר הַאִם הַפְּרִי יָדוּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה! הַאִם הַחְלָטַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הַחֲרָטָה וְהַקַּבָּלָה, יַחְזִיקוּ מַעֲמָד עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, וְלֹא יִתְפּוֹגְגוּ תּוֹךְ זְמַן קָצָר.

וּבֶאֱמֶת, מְפֹרָשִׁים הַדְּבָרִים בְּ"שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה" לְרַבֵּנוּ יוֹנָה זָצָ"ל (שַׁעַר ב אוֹת כו): "אִם הָאָדָם לֹא יְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ, מַה יּוֹעִילוּהוּ הַמּוּסָרִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָסִים בְּלִבּוֹ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, יַשְׁכִּיחֵם הַיֵּצֶר וְיַעֲבִירֵם מִלְּבָבוֹ. וְנֶאֱמַר: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט (מִשְׁלֵי י-כ). פֵּרוּשׁ: מוּסַר הַצַּדִּיק זַךְ, בְּלִי סְיָג, וּלְשׁוֹנוֹ נִבְחָר. אֲבָל לֵב הָרְשָׁעִים הַשּׁוֹמְעִים - מוּסָרוֹ רֶגַע אֶחָד הוּא, וְ"כִמְעַט" פֵּרוּשׁוֹ רֶגַע קָצָר, כְּמוֹ: "כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" - בְּרֶגַע קָט.

נוֹרָא הַדָּבָר! לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ יוֹנָה, אֵין הַהֶבְדֵּל בֵּין הָרָשָׁע לַצַּדִּיק שֶׁזֶּה מְמָאֵן לִשְׁמֹעַ וְזֶה מוּכָן לִשְׁמֹעַ. גַּם הָרָשָׁע שׁוֹמֵעַ, וּמֵבִין, וּמִתְפַּעֵל, וּמִתְחָרֵט, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ, הַכֹּל כְּמוֹ הַצַּדִּיק, בְּדִיּוּק. הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הוּא, כַּמָּה זְמַן מַחְזִיקָה הַהַחְלָטָה מַעֲמָד... הָרָשָׁע, כַּעֲרָבָה הַנִּכְמֶשֶׁת תּוֹךְ יוֹמַיִם וּשְׁלֹשָׁה. וְהָאֶתְרוֹג, כָּלוּל בַּהֲדָרוֹ זְמַן כֹּה רַב!

הָבָה נַחְלִיט הַחְלָטָה חֲזָקָה, אֵיתָנָה, שֶׁהַפֵּרוֹת אָכֵן יָדוּרוּ בְּאִילָנֵנוּ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. שֶׁהַחְלָטוֹתֵינוּ אָכֵן יַחְזִיקוּ מַעֲמָד. וְאָז נוּכַל לְהִקָּרֵא "פְּרִי עֵץ הָדָר", לְשֵׁם, לְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה!

רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן מֵאִיזְמִיר זָצָ"ל, בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר", כָּתַב בְּסִפְרוֹ "מְעִיל צְדָקָה" רֶמֶז נִפְלָא בְּדִינֵי הָאֶתְרוֹג. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁהָאֶתְרוֹג דּוֹמֶה לַלֵּב (וַיִּקְרָא רַבָּה ל-יד). לְפִיכָךְ יוּבַן מַדּוּעַ "אֶתְרוֹג הַיָּבֵשׁ פָּסוּל (סֻכָּה לד:). כִּי הַלֵּב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַם, פּוֹעֵם, מַרְגִּישׁ וּמֵבִין, עֵר לִמְצוּקוֹת הַזּוּלַת וּלְסִבְלוֹ. נֶחְלָץ לְעֶזְרָה, לִתְמִיכָה וּלְעִידוּד. וְאֶתְרוֹג הַיָּבֵשׁ - פָּסוּל...

נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, וְאַף אָנוּ נֵלֵךְ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם, וְנַזְכִּיר מְאַפְיֵן נוֹסָף. הָאֶתְרוֹג מְכֻנֶּה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׁם: "פְּרִי עֵץ הָדָר". וּבֵאוּרוֹ "הַדָּר (מִתְגּוֹרֵר) בְּעֵצוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה" (סֻכָּה לא:). כְּלוֹמַר, הָאֶתְרוֹג הוּא פְּרִי רַב שְׁנָתִי, וְתַהֲלִיךְ גִּדּוּלוֹ מִתְפָּרֵס עַל פְּנֵי כַּמָּה שָׁנִים. לָכֵן "פִּרְיוֹ קוֹדֵם לְעָלָיו", שֶׁכַּאֲשֶׁר עָלָיו נוֹשְׁרִים בַּשַּׁלֶּכֶת, פִּרְיוֹ קַיָּם וְנִשְׁאָר לַשָּׁנָה הַבָּאָה.

לְעִנְיָנֵנוּ, אַף זֹאת מִמְּאַפְיְנֵי הַלֵּב: אָסוּר שֶׁפְּרִיחָתוֹ תִּהְיֶה קִצְרַת מוֹעֵד: מִתְלַהֵב, נֵעוֹר - וְכָבֶה, וְנוֹשֵׁר... פֵּרוֹת כָּאֵלּוּ אֵינָם בָּרֵי קַיְמָא, לֵב כָּזֶה לֹא יִסְכֹּן. הַלֵּב צָרִיךְ שֶׁהָיָה אֲרֹךְ טְוָח, הִתְרַשְּׁמֻיּוֹתָיו מַעֲמִיקוֹת, הִתְפַּתְּחוּתוֹ הַדְרָגָתִית. רְשָׁמָיו מְבֻסָּסִים, עֲמִידִים. "מִתְגּוֹרְרִים בְּעֵצָם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה"...

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד מֵהֶם חִבֵּב מִצְווֹת, וְהַשֵּׁנִי לֹא קִיֵּם מִצְווֹת כָּל עִקָּר. אוֹתוֹ שֶׁחִבֵּב אֶת הַמִּצְווֹת הָיָה קוֹנֶה מִצְרָכִים לְבֵיתוֹ, וּמְחַלְּקָם לָעֲנִיִּים לִצְדָקָה.

פַּעַם נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, וְאָמְרָה לוֹ: "קְנֵה לְבָנֶיךָ דְבַר מַאֲכָל". כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לָרְחוֹב, פָּגְעוּ בּוֹ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְאָמְרוּ: "הִנֵּה בָּא עוֹשֵׂה הַצְּדָקָה! תֵּן תְּרוּמָה לְמִצְוָה זוֹ, שֶׁאָנוּ קוֹנִים תַּכְשִׁיט לְכַלָּה יְתוֹמָה". נָתַן לָהֶם אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁקָלִים, וְהִתְבַּיֵּשׁ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה הָיָה. רָאָה אֶתְרוֹגִים עֲזוּבִים. מִלֵּא מֵהֶם מְלֹא הַשַּׂק, וְהִפְלִיג בַּסְּפִינָה. עָגְנָה הַסְּפִינָה בְּעִיר הַבִּירָה, וְיָרַד מִמֶּנָּה עִם שַׂקּוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, חָלָה בְּמֵעָיו. גִּלּוּ לוֹ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה שֶׁרְפוּאָתוֹ לֶאֱכֹל מֵאוֹתָם אֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בְּסֻכּוֹת. חִפֵּשׂ בְּרַחֲבֵי הַמָּחוֹז, וְלֹא מָצָא. פָּגְעוּ חַיָּלָיו בְּאוֹתוֹ אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל שַׂקּוֹ. שְׁאָלוּהוּ: "מַה בַּשַּׂק?"

הֵבִין שֶׁבִּרְצוֹנָם לִגְבּוֹת מֶכֶס. אָמַר: "אָדָם עָנִי אֲנִי, וְאֵין עִמִּי כְּלוּם לִמְכֹּר".

הֱקִימוּהוּ וְחִפְּשׂוּ בַּשַּׂק, וּמְצָאוּהוּ מָלֵא פֵּרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: "מָה אֵלּוּ?"

אָמַר לָהֶם "הַיְּהוּדִים מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בְּסֻכּוֹת". נָטְלוּ אֶת הַשַּׂק וֶהֱבִיאוּהוּ לַמֶּלֶךְ. אָכַל מֵהֶם, וְהִתְרַפֵּא. רוֹקְנוּ אֶת הַשַּׂק וּמִלְּאוּהוּ דִּינְרֵי זָהָב, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: "בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי עוֹד בַּקָּשָׁה". אָמַר לוֹ: "בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, צַוֵּה שֶׁיִּרְכְּשׁוּ עֲבוּרִי אֶת כָּל הַנְּכָסִים שֶׁמָּכַרְתִּי לְצָרְכֵי צְדָקָה, וְשֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר יֵצְאוּ לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי לְעִירִי".

בְּשׁוּבוֹ, יָצָא הַכָּרוֹז לְפָנָיו, וְכָל בְּנֵי הָעִיר יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ, בֵּינֵיהֶם אָחִיו שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְווֹת וְנִדְהַם לִרְאוֹתוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעָשְׁרוֹ, וּבָנָיו שֶׁשָּׂמְחוּ עַל כְּבוֹד אֲבִיהֶם וְצִדְקוּתוֹ. וְהִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ". (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	שלח תש"ע
	"פנו אלי והושעו"
	שְׁמַעְתֶּם עַל הַסֵּפֶר "שָׁמַעְתִּי"? זֶה סֵפֶר מְיֻחָד בְּמִינוֹ. הגה"צ רַבִּי בָּרוּךְ שָׁלוֹם הַלֵּוִי אַשְׁלָג זָצָ"ל, בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ וְתַלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי בַּעַל פֵּרוּשׁ "הַסֻּלָּם" עַל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַע מֵאָבִיו הַגָּדוֹל אֲמָרוֹת קְצָרוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים, וּכְתָבָן עַל פִּנְקָסוֹ לְמַזְכֶּרֶת. לְיָמִים, כְּשִׁבְתּוֹ עַל כֵּס מַמְלַכְתּוֹ, בָּנָה רַבּוֹת מִשִּׂיחוֹת קָדְשׁוֹ עַל אוֹתָן אִמְרוֹת יְסוֹד. לְאַחַר פְּטִירָתוֹ נִכְתְּבוּ רְשׁוּמוֹת אֵלּוּ בְּסֵפֶר וּשְׁמוֹ "שָׁמַעְתִּי", כָּךְ מַתְחִיל כָּל קֶטַע בּוֹ. וּבְכֵן, "שָׁמַעְתִּי, בְּעִנְיַן פְּרִי עֵץ הָדָר". וְכָךְ אָמַר לוֹ אָבִיו, בַּעַל "הַסֻּלָּם": "עֵץ", הוּא הַצַּדִּיק. כְּמוֹ שֶׁהוֹרָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ", הַאִם יֵשׁ שָׁם צַדִּיק שֶׁמְּגוֹנֵן עַל דּוֹרוֹ כְּסִכּוּךְ הָעֵץ. "פְּרִי הָעֵץ", מַה הֵם פֵּרוֹת הָעֵץ? "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים". "הָדָר", דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: "פְּרִי שֶׁדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָנָה". שֶׁכֵּן הָאֶתְרוֹג, שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר פֵּרוֹת, גָּדֵל לְאִטּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה וְיוֹתֵר. וְהִנֵּה, לֹא מִכְּבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. אָמַרְנוּ סְלִיחוֹת, תָּקַעְנוּ בַּשּׁוֹפָר, צַמְנוּ בְּיוֹם כִּפּוּר, נִטְהַרְנוּ לִפְנֵי ה', פָּתַחְנוּ דַּף חָדָשׁ. עַתָּה, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", לֹא עֲרָבָה וְאַף לֹא הֲדַס וְלוּלָב, כֻּלָּנוּ "אֶתְרוֹגִים", הָדָר שֶׁבֶּהָדָר! וְהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ רֶמֶז: הָרוֹצֶה אַתָּה לָדַעַת בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים הַאִם מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים "תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים" הֵם, הַאֻמְנָם הָפַכְתָּ לִהְיוֹת אֶתְרוֹג מֻבְחָר? מִצְטַעֲרִים, לֹא תּוּכַל לָדַעַת זֹאת, אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת זֹאת. כִּי תָּלוּי הַדָּבָר הַאִם הַפְּרִי יָדוּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה! הַאִם הַחְלָטַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הַחֲרָטָה וְהַקַּבָּלָה, יַחְזִיקוּ מַעֲמָד עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, וְלֹא יִתְפּוֹגְגוּ תּוֹךְ זְמַן קָצָר. וּבֶאֱמֶת, מְפֹרָשִׁים הַדְּבָרִים בְּ"שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה" לְרַבֵּנוּ יוֹנָה זָצָ"ל (שַׁעַר ב אוֹת כו): "אִם הָאָדָם לֹא יְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ, מַה יּוֹעִילוּהוּ הַמּוּסָרִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָסִים בְּלִבּוֹ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, יַשְׁכִּיחֵם הַיֵּצֶר וְיַעֲבִירֵם מִלְּבָבוֹ. וְנֶאֱמַר: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט (מִשְׁלֵי י-כ). פֵּרוּשׁ: מוּסַר הַצַּדִּיק זַךְ, בְּלִי סְיָג, וּלְשׁוֹנוֹ נִבְחָר. אֲבָל לֵב הָרְשָׁעִים הַשּׁוֹמְעִים - מוּסָרוֹ רֶגַע אֶחָד הוּא, וְ"כִמְעַט" פֵּרוּשׁוֹ רֶגַע קָצָר, כְּמוֹ: "כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" - בְּרֶגַע קָט. נוֹרָא הַדָּבָר! לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ יוֹנָה, אֵין הַהֶבְדֵּל בֵּין הָרָשָׁע לַצַּדִּיק שֶׁזֶּה מְמָאֵן לִשְׁמֹעַ וְזֶה מוּכָן לִשְׁמֹעַ. גַּם הָרָשָׁע שׁוֹמֵעַ, וּמֵבִין, וּמִתְפַּעֵל, וּמִתְחָרֵט, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהֵיטִיב דֶּרֶךְ, הַכֹּל כְּמוֹ הַצַּדִּיק, בְּדִיּוּק. הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הוּא, כַּמָּה זְמַן מַחְזִיקָה הַהַחְלָטָה מַעֲמָד... הָרָשָׁע, כַּעֲרָבָה הַנִּכְמֶשֶׁת תּוֹךְ יוֹמַיִם וּשְׁלֹשָׁה. וְהָאֶתְרוֹג, כָּלוּל בַּהֲדָרוֹ זְמַן כֹּה רַב! הָבָה נַחְלִיט הַחְלָטָה חֲזָקָה, אֵיתָנָה, שֶׁהַפֵּרוֹת אָכֵן יָדוּרוּ בְּאִילָנֵנוּ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. שֶׁהַחְלָטוֹתֵינוּ אָכֵן יַחְזִיקוּ מַעֲמָד. וְאָז נוּכַל לְהִקָּרֵא "פְּרִי עֵץ הָדָר", לְשֵׁם, לְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה! רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן מֵאִיזְמִיר זָצָ"ל, בַּעַל "שֵׁבֶט מוּסָר", כָּתַב בְּסִפְרוֹ "מְעִיל צְדָקָה" רֶמֶז נִפְלָא בְּדִינֵי הָאֶתְרוֹג. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁהָאֶתְרוֹג דּוֹמֶה לַלֵּב (וַיִּקְרָא רַבָּה ל-יד). לְפִיכָךְ יוּבַן מַדּוּעַ "אֶתְרוֹג הַיָּבֵשׁ פָּסוּל (סֻכָּה לד:). כִּי הַלֵּב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַם, פּוֹעֵם, מַרְגִּישׁ וּמֵבִין, עֵר לִמְצוּקוֹת הַזּוּלַת וּלְסִבְלוֹ. נֶחְלָץ לְעֶזְרָה, לִתְמִיכָה וּלְעִידוּד. וְאֶתְרוֹג הַיָּבֵשׁ - פָּסוּל... נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, וְאַף אָנוּ נֵלֵךְ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם, וְנַזְכִּיר מְאַפְיֵן נוֹסָף. הָאֶתְרוֹג מְכֻנֶּה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׁם: "פְּרִי עֵץ הָדָר". וּבֵאוּרוֹ "הַדָּר (מִתְגּוֹרֵר) בְּעֵצוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה" (סֻכָּה לא:). כְּלוֹמַר, הָאֶתְרוֹג הוּא פְּרִי רַב שְׁנָתִי, וְתַהֲלִיךְ גִּדּוּלוֹ מִתְפָּרֵס עַל פְּנֵי כַּמָּה שָׁנִים. לָכֵן "פִּרְיוֹ קוֹדֵם לְעָלָיו", שֶׁכַּאֲשֶׁר עָלָיו נוֹשְׁרִים בַּשַּׁלֶּכֶת, פִּרְיוֹ קַיָּם וְנִשְׁאָר לַשָּׁנָה הַבָּאָה. לְעִנְיָנֵנוּ, אַף זֹאת מִמְּאַפְיְנֵי הַלֵּב: אָסוּר שֶׁפְּרִיחָתוֹ תִּהְיֶה קִצְרַת מוֹעֵד: מִתְלַהֵב, נֵעוֹר - וְכָבֶה, וְנוֹשֵׁר... פֵּרוֹת כָּאֵלּוּ אֵינָם בָּרֵי קַיְמָא, לֵב כָּזֶה לֹא יִסְכֹּן. הַלֵּב צָרִיךְ שֶׁהָיָה אֲרֹךְ טְוָח, הִתְרַשְּׁמֻיּוֹתָיו מַעֲמִיקוֹת, הִתְפַּתְּחוּתוֹ הַדְרָגָתִית. רְשָׁמָיו מְבֻסָּסִים, עֲמִידִים. "מִתְגּוֹרְרִים בְּעֵצָם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה"... מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד מֵהֶם חִבֵּב מִצְווֹת, וְהַשֵּׁנִי לֹא קִיֵּם מִצְווֹת כָּל עִקָּר. אוֹתוֹ שֶׁחִבֵּב אֶת הַמִּצְווֹת הָיָה קוֹנֶה מִצְרָכִים לְבֵיתוֹ, וּמְחַלְּקָם לָעֲנִיִּים לִצְדָקָה. פַּעַם נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, וְאָמְרָה לוֹ: "קְנֵה לְבָנֶיךָ דְבַר מַאֲכָל". כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לָרְחוֹב, פָּגְעוּ בּוֹ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְאָמְרוּ: "הִנֵּה בָּא עוֹשֵׂה הַצְּדָקָה! תֵּן תְּרוּמָה לְמִצְוָה זוֹ, שֶׁאָנוּ קוֹנִים תַּכְשִׁיט לְכַלָּה יְתוֹמָה". נָתַן לָהֶם אֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁקָלִים, וְהִתְבַּיֵּשׁ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה הָיָה. רָאָה אֶתְרוֹגִים עֲזוּבִים. מִלֵּא מֵהֶם מְלֹא הַשַּׂק, וְהִפְלִיג בַּסְּפִינָה. עָגְנָה הַסְּפִינָה בְּעִיר הַבִּירָה, וְיָרַד מִמֶּנָּה עִם שַׂקּוֹ. וְהַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, חָלָה בְּמֵעָיו. גִּלּוּ לוֹ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה שֶׁרְפוּאָתוֹ לֶאֱכֹל מֵאוֹתָם אֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בְּסֻכּוֹת. חִפֵּשׂ בְּרַחֲבֵי הַמָּחוֹז, וְלֹא מָצָא. פָּגְעוּ חַיָּלָיו בְּאוֹתוֹ אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל שַׂקּוֹ. שְׁאָלוּהוּ: "מַה בַּשַּׂק?" הֵבִין שֶׁבִּרְצוֹנָם לִגְבּוֹת מֶכֶס. אָמַר: "אָדָם עָנִי אֲנִי, וְאֵין עִמִּי כְּלוּם לִמְכֹּר". הֱקִימוּהוּ וְחִפְּשׂוּ בַּשַּׂק, וּמְצָאוּהוּ מָלֵא פֵּרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: "מָה אֵלּוּ?" אָמַר לָהֶם "הַיְּהוּדִים מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בְּסֻכּוֹת". נָטְלוּ אֶת הַשַּׂק וֶהֱבִיאוּהוּ לַמֶּלֶךְ. אָכַל מֵהֶם, וְהִתְרַפֵּא. רוֹקְנוּ אֶת הַשַּׂק וּמִלְּאוּהוּ דִּינְרֵי זָהָב, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: "בַּקֵּשׁ מִמֶּנִּי עוֹד בַּקָּשָׁה". אָמַר לוֹ: "בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, צַוֵּה שֶׁיִּרְכְּשׁוּ עֲבוּרִי אֶת כָּל הַנְּכָסִים שֶׁמָּכַרְתִּי לְצָרְכֵי צְדָקָה, וְשֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר יֵצְאוּ לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי לְעִירִי". בְּשׁוּבוֹ, יָצָא הַכָּרוֹז לְפָנָיו, וְכָל בְּנֵי הָעִיר יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ, בֵּינֵיהֶם אָחִיו שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְווֹת וְנִדְהַם לִרְאוֹתוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעָשְׁרוֹ, וּבָנָיו שֶׁשָּׂמְחוּ עַל כְּבוֹד אֲבִיהֶם וְצִדְקוּתוֹ. וְהִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ". (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)