Otzarot-Article

"וֶאֱמֶת" (לד-ו) דָּבָר אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְזַיֵּף - אֶת הָאֱמֶת. כִּי אִם מְזַיְּפִים אוֹתָהּ, זֶה כְּבָר שֶׁקֶר...

חַג הַפֶּסַח הִתְקָרֵב וְהַיְּהוּדִים הֵחֵלּוּ לַחְשֹׁשׁ, שֶׁמָּא גַּם הַשָּׁנָה שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲלִילוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רוֹצְחִים גּוֹיִים כְּדֵי לֶאֱפוֹת בְּדָמָם אֶת הַמַּצּוֹת. וְאֶת אֲשֶׁר יָגוֹרוּ בָּא לָהֶם – הַפַּעַם הִטִּילוּ הַגּוֹיִים אֶת הָאַשְׁמָה עַל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל קָאלִין זַצַ"ל, בַּעַל הַ"מַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל".

בַּמִּשְׁפָּט שֶׁנֶּעֱרַךְ, הִסְבִּיר הָרַב שֶׁהַיְּהוּדִים מֻזְהָרִים עַל "לֹא תִרְצָח" וְכֵן שֶׁדָּם אָסוּר עֲלֵיהֶם בַּאֲכִילָה. בְּמַהֲלַךְ הַמִּשְׁפָּט הֻצְּגָה הַסַּכִּין שֶׁנִּמְצְאָה בְּסָמוּךְ לְגוּפַת הַנִּרְצָח. הַשּׁוֹפֵט שָׁאַל אֶת הָרַב הַאִם הוּא מַכִּיר אֶת הַסַּכִּין.

עוֹרֵךְ הַדִּין לָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנוֹ לִכְפֹּר בָּעֻבְדָּה שֶׁזּוֹ הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם כָּל רְאָיָה לְכָךְ, אֲבָל בַּעַל "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" סֵרַב לְהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו.

"כֵּן, זוֹהִי הַסַּכִּין שֶׁלִּי, אַךְ אֲנִי לֹא רָצַחְתִּי!!!"

הַשּׁוֹפֵט פָּנָה אֶל הַתּוֹבֵעַ וְאָמַר לוֹ: "הֲרֵי הוּא הָיָה יָכוֹל לִכְפֹּר וְלוֹמַר שֶׁזּוֹ לֹא הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ, כִּי הִקְדַּמְתִּי לוֹמַר לוֹ שֶׁאֵין לָנוּ כָּל הוֹכָחָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. מִכָּךְ שֶׁלֹּא כָּפַר בָּעֻבְדָּה, אֲנִי נוֹטֶה לְהַאֲמִין לְגִרְסָתוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע!"

הַתּוֹבֵעַ קָם עַל רַגְלָיו וְהִפְתִּיעַ אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים: "אָכֵן יֵשׁ לָנוּ הוֹכָחָה שֶׁזּוֹ הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ! אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֵד אֶל דּוּכַן הָעֵדִים".

אֶל הַדּוּכָן עָלָה גּוֹי שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כִּמְשָׁרֵת לְשֶׁעָבַר בְּבֵית הָרַב. "אֲנִי מַכִּיר אֶת כָּל הַסַּכִּינִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי. עַל גַּבָּן יֵשׁ חָרִיץ קָטָן".

הַשּׁוֹפֵט הִסְתַּכֵּל עַל הַסַּכִּין וְהִבְחִין שֶׁאָכֵן הִיא דּוֹמָה לְתֵאוּרוֹ שֶׁל הָעֵד.

"הַאִם יֵשׁ לְךָ מַה לּוֹמַר לַהֲגַנָּתְךָ?" שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת הָרַב.

"אָכֵן כֵּן! כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ מִי הוּא הָרוֹצֵחַ הָאֲמִתִּי! כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט יִשְׁלַח בְּרֶגַע זֶה שְׁלִיחִים אֶל בֵּיתִי וְיִרְאֶה שֶׁאֵין עַל הַסַּכִּינִים שֶׁלִּי שׁוּם חָרִיץ מִלְּבַד עַל הַסַּכִּין הַזּוֹ! קֹדֶם שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת הָעֵד, אִם הוּא רָאָה אֶת הַסַּכִּין שֶׁנִּמְצֵאת בְּיָדוֹ לִפְנֵי כֵן, וְהָעֵד אָמַר שֶׁלֹּא. וּמִכָּאן נִמְצָא שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר!!! אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּכִּין שֶׁנִּמְצְאָה לְיַד הַגּוּפָה יֵשׁ חָרִיץ - כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא גָּנַב אֶת הַסַּכִּין מִבֵּיתִי וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַל מְנָת לִרְצֹחַ אֶת הַקָּרְבָּן! הָעֵד עַצְמוֹ הוּא הָרוֹצֵחַ וְכָעֵת מְנַסֶּה לְהַפִּיל זֹאת עָלַי!!!"

הָעֵד הִתְמוֹטֵט בַּמָּקוֹם מֵרֹב בֶּהָלָה, וּלְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ, הוֹדָה בַּמַּעֲשֶׂה.

הָאֱמֶת שֶׁבָּהּ דָּבַק הָרַב הִצִּילָה אוֹתוֹ וְאֶת הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית מִמָּוֶת לְחַיִּים!

וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן - כֵּיצַד "חֲבִיתָה" בִּטְּלָה אֶת הַגְּזֵרָה?!

כַּיָּדוּעַ, עֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, וְשׁוּב הֶעֱלִילוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילַת דָּם וְטָעֲנוּ אֶת הַטְּעָנָה הַשִּׁקְרִית הַיְדוּעָה, שֶׁרָצְחוּ נַעַר נוֹצְרִי כְּדֵי לֶאֱפוֹת בְּדָמוֹ אֶת הַמַּצּוֹת לְפֶסַח. רַב הַקְּהִלָּה עָמַד בְּגָאוֹן לִפְנֵי חֶבֶר הַשּׁוֹפְטִים וְדָחָה אֶת הַטְּעָנוֹת עַל הַסַּף.

בִּשְׁלַב הָרְאָיוֹת, בִּקֵּשׁ הָרַב מֵהַשּׁוֹפְטִים בַּקָּשָׁה מוּזָרָה: "אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַשּׁוּק הַיְּהוּדִי, יָבִיא מִשָּׁם אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהָכִין כָּאן חֲבִיתָה!"...

עָשׂוּ כְּבַקָּשָׁתוֹ. לְעֵינֵי כֻּלָּם, שָׁבְרָה הָאִשָּׁה אֶת הַבֵּיצָה אֶל תּוֹךְ צַלַּחַת, הִתְבּוֹנְנָה בָּהּ הֵיטֵב, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן שָׁפְכָה אֶת הַבֵּיצָה אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲבַת.

הָרַב חָקַר אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים: "כֻּלָּנוּ הִבְחַנּוּ שֶׁהִסְתַּכַּלְתְּ עַל הַבֵּיצָה לִפְנֵי שֶׁשָּׁפַכְתְּ אוֹתָהּ אֶל הַמַּחֲבַת. אִמְרִי לִי בְּבַקָּשָׁה, מַדּוּעַ עָשִׂית זֹאת?"

"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת לָמָּה?! הֲרֵי אָסוּר לָנוּ, הַיְּהוּדִים, לֶאֱכֹל דָּם, לָכֵן בָּדַקְתִּי שֶׁהַבֵּיצָה לֹא הֻפְרְתָה, שֶׁאֵין בָּהּ טִפַּת דָּם". הַשּׁוֹפְטִים פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם אֶל מוּל חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַב, וּמִיָּד סָגְרוּ אֶת הַתִּיק. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	במדבר תש"ע
	נער בר מצוה ותר לחברו ולא הפסיד
	"וֶאֱמֶת" (לד-ו) דָּבָר אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְזַיֵּף - אֶת הָאֱמֶת. כִּי אִם מְזַיְּפִים אוֹתָהּ, זֶה כְּבָר שֶׁקֶר... חַג הַפֶּסַח הִתְקָרֵב וְהַיְּהוּדִים הֵחֵלּוּ לַחְשֹׁשׁ, שֶׁמָּא גַּם הַשָּׁנָה שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲלִילוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רוֹצְחִים גּוֹיִים כְּדֵי לֶאֱפוֹת בְּדָמָם אֶת הַמַּצּוֹת. וְאֶת אֲשֶׁר יָגוֹרוּ בָּא לָהֶם – הַפַּעַם הִטִּילוּ הַגּוֹיִים אֶת הָאַשְׁמָה עַל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל קָאלִין זַצַ"ל, בַּעַל הַ"מַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל". בַּמִּשְׁפָּט שֶׁנֶּעֱרַךְ, הִסְבִּיר הָרַב שֶׁהַיְּהוּדִים מֻזְהָרִים עַל "לֹא תִרְצָח" וְכֵן שֶׁדָּם אָסוּר עֲלֵיהֶם בַּאֲכִילָה. בְּמַהֲלַךְ הַמִּשְׁפָּט הֻצְּגָה הַסַּכִּין שֶׁנִּמְצְאָה בְּסָמוּךְ לְגוּפַת הַנִּרְצָח. הַשּׁוֹפֵט שָׁאַל אֶת הָרַב הַאִם הוּא מַכִּיר אֶת הַסַּכִּין. עוֹרֵךְ הַדִּין לָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנוֹ לִכְפֹּר בָּעֻבְדָּה שֶׁזּוֹ הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהֶם כָּל רְאָיָה לְכָךְ, אֲבָל בַּעַל "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" סֵרַב לְהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו. "כֵּן, זוֹהִי הַסַּכִּין שֶׁלִּי, אַךְ אֲנִי לֹא רָצַחְתִּי!!!" הַשּׁוֹפֵט פָּנָה אֶל הַתּוֹבֵעַ וְאָמַר לוֹ: "הֲרֵי הוּא הָיָה יָכוֹל לִכְפֹּר וְלוֹמַר שֶׁזּוֹ לֹא הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ, כִּי הִקְדַּמְתִּי לוֹמַר לוֹ שֶׁאֵין לָנוּ כָּל הוֹכָחָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. מִכָּךְ שֶׁלֹּא כָּפַר בָּעֻבְדָּה, אֲנִי נוֹטֶה לְהַאֲמִין לְגִרְסָתוֹ שֶׁל הַנִּתְבָּע!" הַתּוֹבֵעַ קָם עַל רַגְלָיו וְהִפְתִּיעַ אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים: "אָכֵן יֵשׁ לָנוּ הוֹכָחָה שֶׁזּוֹ הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ! אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֵד אֶל דּוּכַן הָעֵדִים". אֶל הַדּוּכָן עָלָה גּוֹי שֶׁהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כִּמְשָׁרֵת לְשֶׁעָבַר בְּבֵית הָרַב. "אֲנִי מַכִּיר אֶת כָּל הַסַּכִּינִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי. עַל גַּבָּן יֵשׁ חָרִיץ קָטָן". הַשּׁוֹפֵט הִסְתַּכֵּל עַל הַסַּכִּין וְהִבְחִין שֶׁאָכֵן הִיא דּוֹמָה לְתֵאוּרוֹ שֶׁל הָעֵד. "הַאִם יֵשׁ לְךָ מַה לּוֹמַר לַהֲגַנָּתְךָ?" שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת הָרַב. "אָכֵן כֵּן! כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ מִי הוּא הָרוֹצֵחַ הָאֲמִתִּי! כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט יִשְׁלַח בְּרֶגַע זֶה שְׁלִיחִים אֶל בֵּיתִי וְיִרְאֶה שֶׁאֵין עַל הַסַּכִּינִים שֶׁלִּי שׁוּם חָרִיץ מִלְּבַד עַל הַסַּכִּין הַזּוֹ! קֹדֶם שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת הָעֵד, אִם הוּא רָאָה אֶת הַסַּכִּין שֶׁנִּמְצֵאת בְּיָדוֹ לִפְנֵי כֵן, וְהָעֵד אָמַר שֶׁלֹּא. וּמִכָּאן נִמְצָא שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר!!! אִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּכִּין שֶׁנִּמְצְאָה לְיַד הַגּוּפָה יֵשׁ חָרִיץ - כַּנִּרְאֶה שֶׁהוּא גָּנַב אֶת הַסַּכִּין מִבֵּיתִי וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַל מְנָת לִרְצֹחַ אֶת הַקָּרְבָּן! הָעֵד עַצְמוֹ הוּא הָרוֹצֵחַ וְכָעֵת מְנַסֶּה לְהַפִּיל זֹאת עָלַי!!!" הָעֵד הִתְמוֹטֵט בַּמָּקוֹם מֵרֹב בֶּהָלָה, וּלְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ, הוֹדָה בַּמַּעֲשֶׂה. הָאֱמֶת שֶׁבָּהּ דָּבַק הָרַב הִצִּילָה אוֹתוֹ וְאֶת הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית מִמָּוֶת לְחַיִּים! וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן - כֵּיצַד "חֲבִיתָה" בִּטְּלָה אֶת הַגְּזֵרָה?! כַּיָּדוּעַ, עֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, וְשׁוּב הֶעֱלִילוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילַת דָּם וְטָעֲנוּ אֶת הַטְּעָנָה הַשִּׁקְרִית הַיְדוּעָה, שֶׁרָצְחוּ נַעַר נוֹצְרִי כְּדֵי לֶאֱפוֹת בְּדָמוֹ אֶת הַמַּצּוֹת לְפֶסַח. רַב הַקְּהִלָּה עָמַד בְּגָאוֹן לִפְנֵי חֶבֶר הַשּׁוֹפְטִים וְדָחָה אֶת הַטְּעָנוֹת עַל הַסַּף. בִּשְׁלַב הָרְאָיוֹת, בִּקֵּשׁ הָרַב מֵהַשּׁוֹפְטִים בַּקָּשָׁה מוּזָרָה: "אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַשּׁוּק הַיְּהוּדִי, יָבִיא מִשָּׁם אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהָכִין כָּאן חֲבִיתָה!"... עָשׂוּ כְּבַקָּשָׁתוֹ. לְעֵינֵי כֻּלָּם, שָׁבְרָה הָאִשָּׁה אֶת הַבֵּיצָה אֶל תּוֹךְ צַלַּחַת, הִתְבּוֹנְנָה בָּהּ הֵיטֵב, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן שָׁפְכָה אֶת הַבֵּיצָה אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲבַת. הָרַב חָקַר אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים: "כֻּלָּנוּ הִבְחַנּוּ שֶׁהִסְתַּכַּלְתְּ עַל הַבֵּיצָה לִפְנֵי שֶׁשָּׁפַכְתְּ אוֹתָהּ אֶל הַמַּחֲבַת. אִמְרִי לִי בְּבַקָּשָׁה, מַדּוּעַ עָשִׂית זֹאת?" "מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת לָמָּה?! הֲרֵי אָסוּר לָנוּ, הַיְּהוּדִים, לֶאֱכֹל דָּם, לָכֵן בָּדַקְתִּי שֶׁהַבֵּיצָה לֹא הֻפְרְתָה, שֶׁאֵין בָּהּ טִפַּת דָּם". הַשּׁוֹפְטִים פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם אֶל מוּל חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַב, וּמִיָּד סָגְרוּ אֶת הַתִּיק. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)