Otzarot-Article

לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כֶּאֱגוֹז? כִּי כָּל הַפֵּרוֹת אִם נוֹפְלִים בְּרֶפֶשׁ מִתְלַכְלְכִים וְנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בַּאֲכִילָתָם. אֲבָל הָאֱגוֹז, אִם נוֹפֵל וּמִתְלַכְלֵךְ - רוֹחֲצוֹ וּמְפַצְּחוֹ וְאוֹכְלוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ מִתְלַכְלְכִים בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּא וּמִתְנַקִּים מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטְּאוֹתֵיכֶם".

וּמַדּוּעַ? כִּי ה' אֱלֹקֵינוּ רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. אִם נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר - חֶסֶד וֶאֱמֶת לִכְאוֹרָה, נִרְאוֹת כִּשְׁתֵּי מִדּוֹת סוֹתְרוֹת. חֶסֶד הוּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, רַחֲמִים וְחֶמְלָה. וֶאֱמֶת הֲרֵי הִיא שׁוּרַת הַדִּין, וְ"יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר", הֲכֵיצַד שׁוֹכְנוֹת הֵן בִּכְפִיפָה אַחַת?

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִשְׁמִיעָנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל מִתַּלְמָסָאן עַל הַפָּסוּק "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן" (מִשְׁלֵי טז-ו).

"חֶסֶד" הוּא גְּמִילוּת חֶסֶד, וֶ"אֱמֶת" הִיא תּוֹרָה. שֶׁאֵין הַחֶסֶד קָרוּי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, אֵין הוּא חִיּוּבִי וְטוֹב, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עַל פִּי גִּדְרֵי הַתּוֹרָה. כִּי הִיא מַחְכִּימַת פֶּתִי וּמְכַוֶּנֶת אֶת הָאָדָם לִשְׁקֹל בְּפֶלֶס מַעֲשָׂיו. אֲבָל חֶסֶד שֶׁלֹּא בְּגִדְרֵי הַתּוֹרָה - עָלוּל שְׂכָרוֹ לָצֵאת בְּהֶפְסֵדוֹ, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, שֶׁהִתְפָּאֵר בְּכָךְ שֶׁאָמְנָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ סֵפֶר - אֲבָל לִבּוֹ לֵב טוֹב וְרַחוּם, וְגוֹמֵל הוּא חֲסָדִים לְמַכְבִּיר. כְּשֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, נָשָׂא אִשָּׁה חֲכָמָה בַּת עֲנִיִּים, שֶׁבָּחֲרָה בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁבַּעַל נְכָסִים הוּא, וּמְנַצֵּל אֶת הוֹנוֹ לַעֲשִׂיַּת טוֹב וָחֶסֶד.

יוֹמַיִם לְאַחַר נִשּׂוּאָיו בָּא לְפָנָיו אָדָם אֶחָד וּבִקֵּשׁ גַּרְזֶן לִקְצֹב בּוֹ בָּשָׂר.

אָמַר: "גַּרְזֶן הַבָּשָׂר מָצוּי בַּמִּטְבָּח, הַמְתֵּן וַאֲבִיאֵהוּ". הָלַךְ לַמִּטְבָּח וְשָׁאַל הֵיכָן הַגַּרְזֶן. שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: "מַדּוּעַ תְּבַקְּשׁוֹ?"

אָמַר: "אִישׁ אֶחָד מְבַקֵּשׁ לְשָׁאֳלוֹ". הָלְכָה וְרָאֲתָה שֶׁהַשּׁוֹאֵל לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲנִיִּים.

שָׁבָה אֶל בַּעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ: "אַל תַּשְׁאִיל אֶת הַגַּרְזֶן. עָנִי הוּא הַשּׁוֹאֵל, וְאֵין לוֹ בָּשָׂר לִקְצֹב. עֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה, וַדַּאי זוֹמֵם הוּא מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע!"

נָתַן עָלֶיהָ בַּעֲלָהּ בְּקוֹלוֹ: "אִשָּׁה - עֵינָהּ צָרָה! לָמָּה תִּמְנְעֵנִי מִמַּעֲשֵׂה חֶסֶד בְּתוֹאֲנוֹת שָׁוְא!"

אָמְרָה לוֹ בְּפֶה רַךְ: "הַגַּרְזֶן - כְּלִי מַשְׁחִית הוּא בְּיָד שֶׁל בַּעַל חֵמָה. אַל תִּתְּנוֹ לְאָדָם זָר!" אֲבָל דְּבָרֶיהָ נָפְלוּ עַל אֹזֶן עֲרֵלָה. בַּעֲלָהּ דָּבַק בְּמִצְוָתוֹ, מָצָא אֶת הַגַּרְזֶן וְהִשְׁאִילוֹ.

מִהֲרָה הָאִשָּׁה אֶל בֵּית הָרַב וְסָחָה אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה. מִהֵר הָרַב וְשָׁלַח אֶת שְׁלִיחַ בֵּית הַדִּין אֶל שׁוֹאֵל הַגַּרְזֶן. אַךְ אֲבוֹי, הַלָּה אִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הֶעָנִי הַשּׁוֹאֵל הִשְׁתּוֹלֵל עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ כִּמְטֹרָף, וְהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת אֲחוֹתָהּ. חֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְגָזְרוּ דִּינוֹ לְמִיתָה. חָקְרוּ הַגַּרְזֶן שֶׁל מִי, וּמָצְאוּ שֶׁהוּא שֶׁל הֶעָשִׁיר גּוֹמֵל הַחֲסָדִים. בָּאוּ וַאֲסָרוּהוּ כְּדִין מְסַיֵּעַ לַעֲבֵרָה, שֶׁכֵּן וַדַּאי יָדַע שֶׁעָנִי זֶה אֵינוֹ שׁוֹאֵל גַּרְזֶן לִקְצֹב בּוֹ בְּשַׂר בְּהֵמָה. גָּזְרוּ דִּינוֹ לִשְׁנַת מַאֲסָר, וְאִשְׁתּוֹ שָׁבָה לְבֵית אָבִיהָ וְלֹא הִסְכִּימָה לָשׁוּב אֵלָיו. לְבַסּוֹף קִבֵּל עָלָיו בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּלֹא רְשׁוּתָהּ, רַק אָז שָׁבָה לְבֵיתוֹ.

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בָּא לְבֵיתָם עָנִי אֶחָד וּבִקֵּשׁ כִּי יְלִינוּהוּ לְלִינַת לַיְלָה. הֵחֵלָּה הָאִשָּׁה לְשָׁאֳלוֹ מִנַּיִן הוּא וּלְאָן פָּנָיו מוּעָדוֹת, וְלֹא קִבְּלָה תְּשׁוּבָה מְבֹרֶרֶת. רִמְּזָה לְבַעֲלָהּ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ נְדָבָה הֲגוּנָה וְיִשְׁלְחֵהוּ מִבֵּיתָם. שָׁכַח הַבַּעַל אֶת הַבְטָחָתוֹ, וְעָמַד עַל רְצוֹנוֹ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. הָלַךְ וְהִצִּיעַ אֶת מִטַּת הָאוֹרֵחַ בְּעַצְמוֹ, וְאִשְׁתּוֹ חָמְקָה וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת.

הִתְעַטְּפָה הָאִשָּׁה וְשָׂמָה פָּנֶיהָ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. סִפְּרָה כִּי אוֹרֵחַ מוּזָר בָּא לְבֵיתָם. שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל שְׁנֵי שׁוֹטְרִים, שֶׁהִכִּירוּ בָּאוֹרֵחַ כִּי הוּא רוֹצֵחַ מְסֻכָּן, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ אֶת מְאָרְחָיו בִּשְׁנָתָם וְלִשְׁלֹל אֶת רְכוּשָׁם. בֹּשׁ הַבַּעַל בְּעַצְמוֹ וְהִכִּיר בְּחָכְמַת אִשְׁתּוֹ, כִּי עַיִן בְּעַיִן נוֹכַח לָדַעַת. שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים בְּלֹא תּוֹרָה גּוֹרֶמֶת נֶזֶק לִבְעָלֶיהָ! (נַחֲלַת אָבוֹת)

	בהר - בחקותי תש"ע
	ומקשה לבו יפול ברעה
	לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כֶּאֱגוֹז? כִּי כָּל הַפֵּרוֹת אִם נוֹפְלִים בְּרֶפֶשׁ מִתְלַכְלְכִים וְנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בַּאֲכִילָתָם. אֲבָל הָאֱגוֹז, אִם נוֹפֵל וּמִתְלַכְלֵךְ - רוֹחֲצוֹ וּמְפַצְּחוֹ וְאוֹכְלוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ מִתְלַכְלְכִים בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּא וּמִתְנַקִּים מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטְּאוֹתֵיכֶם". וּמַדּוּעַ? כִּי ה' אֱלֹקֵינוּ רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. אִם נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר - חֶסֶד וֶאֱמֶת לִכְאוֹרָה, נִרְאוֹת כִּשְׁתֵּי מִדּוֹת סוֹתְרוֹת. חֶסֶד הוּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, רַחֲמִים וְחֶמְלָה. וֶאֱמֶת הֲרֵי הִיא שׁוּרַת הַדִּין, וְ"יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר", הֲכֵיצַד שׁוֹכְנוֹת הֵן בִּכְפִיפָה אַחַת? אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִשְׁמִיעָנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל מִתַּלְמָסָאן עַל הַפָּסוּק "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן" (מִשְׁלֵי טז-ו). "חֶסֶד" הוּא גְּמִילוּת חֶסֶד, וֶ"אֱמֶת" הִיא תּוֹרָה. שֶׁאֵין הַחֶסֶד קָרוּי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, אֵין הוּא חִיּוּבִי וְטוֹב, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עַל פִּי גִּדְרֵי הַתּוֹרָה. כִּי הִיא מַחְכִּימַת פֶּתִי וּמְכַוֶּנֶת אֶת הָאָדָם לִשְׁקֹל בְּפֶלֶס מַעֲשָׂיו. אֲבָל חֶסֶד שֶׁלֹּא בְּגִדְרֵי הַתּוֹרָה - עָלוּל שְׂכָרוֹ לָצֵאת בְּהֶפְסֵדוֹ, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, שֶׁהִתְפָּאֵר בְּכָךְ שֶׁאָמְנָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ סֵפֶר - אֲבָל לִבּוֹ לֵב טוֹב וְרַחוּם, וְגוֹמֵל הוּא חֲסָדִים לְמַכְבִּיר. כְּשֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, נָשָׂא אִשָּׁה חֲכָמָה בַּת עֲנִיִּים, שֶׁבָּחֲרָה בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁבַּעַל נְכָסִים הוּא, וּמְנַצֵּל אֶת הוֹנוֹ לַעֲשִׂיַּת טוֹב וָחֶסֶד. יוֹמַיִם לְאַחַר נִשּׂוּאָיו בָּא לְפָנָיו אָדָם אֶחָד וּבִקֵּשׁ גַּרְזֶן לִקְצֹב בּוֹ בָּשָׂר. אָמַר: "גַּרְזֶן הַבָּשָׂר מָצוּי בַּמִּטְבָּח, הַמְתֵּן וַאֲבִיאֵהוּ". הָלַךְ לַמִּטְבָּח וְשָׁאַל הֵיכָן הַגַּרְזֶן. שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: "מַדּוּעַ תְּבַקְּשׁוֹ?" אָמַר: "אִישׁ אֶחָד מְבַקֵּשׁ לְשָׁאֳלוֹ". הָלְכָה וְרָאֲתָה שֶׁהַשּׁוֹאֵל לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲנִיִּים. שָׁבָה אֶל בַּעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ: "אַל תַּשְׁאִיל אֶת הַגַּרְזֶן. עָנִי הוּא הַשּׁוֹאֵל, וְאֵין לוֹ בָּשָׂר לִקְצֹב. עֵינָיו מְזָרוֹת אֵימָה, וַדַּאי זוֹמֵם הוּא מַעֲשֵׂה פֶּשַׁע!" נָתַן עָלֶיהָ בַּעֲלָהּ בְּקוֹלוֹ: "אִשָּׁה - עֵינָהּ צָרָה! לָמָּה תִּמְנְעֵנִי מִמַּעֲשֵׂה חֶסֶד בְּתוֹאֲנוֹת שָׁוְא!" אָמְרָה לוֹ בְּפֶה רַךְ: "הַגַּרְזֶן - כְּלִי מַשְׁחִית הוּא בְּיָד שֶׁל בַּעַל חֵמָה. אַל תִּתְּנוֹ לְאָדָם זָר!" אֲבָל דְּבָרֶיהָ נָפְלוּ עַל אֹזֶן עֲרֵלָה. בַּעֲלָהּ דָּבַק בְּמִצְוָתוֹ, מָצָא אֶת הַגַּרְזֶן וְהִשְׁאִילוֹ. מִהֲרָה הָאִשָּׁה אֶל בֵּית הָרַב וְסָחָה אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה. מִהֵר הָרַב וְשָׁלַח אֶת שְׁלִיחַ בֵּית הַדִּין אֶל שׁוֹאֵל הַגַּרְזֶן. אַךְ אֲבוֹי, הַלָּה אִחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הֶעָנִי הַשּׁוֹאֵל הִשְׁתּוֹלֵל עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ כִּמְטֹרָף, וְהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת אֲחוֹתָהּ. חֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְגָזְרוּ דִּינוֹ לְמִיתָה. חָקְרוּ הַגַּרְזֶן שֶׁל מִי, וּמָצְאוּ שֶׁהוּא שֶׁל הֶעָשִׁיר גּוֹמֵל הַחֲסָדִים. בָּאוּ וַאֲסָרוּהוּ כְּדִין מְסַיֵּעַ לַעֲבֵרָה, שֶׁכֵּן וַדַּאי יָדַע שֶׁעָנִי זֶה אֵינוֹ שׁוֹאֵל גַּרְזֶן לִקְצֹב בּוֹ בְּשַׂר בְּהֵמָה. גָּזְרוּ דִּינוֹ לִשְׁנַת מַאֲסָר, וְאִשְׁתּוֹ שָׁבָה לְבֵית אָבִיהָ וְלֹא הִסְכִּימָה לָשׁוּב אֵלָיו. לְבַסּוֹף קִבֵּל עָלָיו בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּלֹא רְשׁוּתָהּ, רַק אָז שָׁבָה לְבֵיתוֹ. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בָּא לְבֵיתָם עָנִי אֶחָד וּבִקֵּשׁ כִּי יְלִינוּהוּ לְלִינַת לַיְלָה. הֵחֵלָּה הָאִשָּׁה לְשָׁאֳלוֹ מִנַּיִן הוּא וּלְאָן פָּנָיו מוּעָדוֹת, וְלֹא קִבְּלָה תְּשׁוּבָה מְבֹרֶרֶת. רִמְּזָה לְבַעֲלָהּ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ נְדָבָה הֲגוּנָה וְיִשְׁלְחֵהוּ מִבֵּיתָם. שָׁכַח הַבַּעַל אֶת הַבְטָחָתוֹ, וְעָמַד עַל רְצוֹנוֹ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. הָלַךְ וְהִצִּיעַ אֶת מִטַּת הָאוֹרֵחַ בְּעַצְמוֹ, וְאִשְׁתּוֹ חָמְקָה וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת. הִתְעַטְּפָה הָאִשָּׁה וְשָׂמָה פָּנֶיהָ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. סִפְּרָה כִּי אוֹרֵחַ מוּזָר בָּא לְבֵיתָם. שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל שְׁנֵי שׁוֹטְרִים, שֶׁהִכִּירוּ בָּאוֹרֵחַ כִּי הוּא רוֹצֵחַ מְסֻכָּן, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ אֶת מְאָרְחָיו בִּשְׁנָתָם וְלִשְׁלֹל אֶת רְכוּשָׁם. בֹּשׁ הַבַּעַל בְּעַצְמוֹ וְהִכִּיר בְּחָכְמַת אִשְׁתּוֹ, כִּי עַיִן בְּעַיִן נוֹכַח לָדַעַת. שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים בְּלֹא תּוֹרָה גּוֹרֶמֶת נֶזֶק לִבְעָלֶיהָ! (נַחֲלַת אָבוֹת)