Otzarot-Article

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו" (לב-ג) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִיג'וֹ זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים" שֶׁעָמְדוּ לְשֵׁרוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שְׁתֵּי כִּתּוֹת מַלְאָכִים. אֵלּוּ שֶׁיָּרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְלַוּוֹתוֹ וּלְשָׁמְרוֹ, וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִמִּצְווֹתָיו וּמִמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים.

לֹא רָצָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלֹחַ אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁכֵּן לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְשָׁלַח מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּפָנָיו, הַיְנוּ אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִמִּצְווֹתָיו וּמִמַּעֲשָׂיו.

וְכֵן הוּא בְּכָל מִי שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָה, נִבְרָא מַלְאָךְ שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר עָלָיו. וּבִפְרָט בְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁמַּגִּיעִים אִתּוֹ הַמַּלְאָכִים וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ. אוּלָם כָּאן מִתְעוֹרֶרֶת תְּמִיהָה:

לִכְאוֹרָה, גְּדוֹלִים הַמַּלְאָכִים מֵאִתָּנוּ. כְּשֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל אֶת הַמַּלְאָךְ לֹא עָצַר כֹּחוֹ, וְהוֹדוֹ נֶהְפַּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית (דָּנִיֵּאל י-ח); יְהוֹשֻׁעַ נָפַל עַל פָּנָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ (יְהוֹשֻׁעַ ה-יד). וְאֵיךְ נִשְׁלָחִים מַלְאָכִים לְפָנֵינוּ, לְלַוּוֹתֵנוּ וּלְשָׁרְתֵנוּ, מִתְפָּעֲלִים מִשֻּׁלְחָנֵנוּ הֶעָרוּךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָנוּ בְּלֵיל שַׁבָּת?!

הַגָּאוֹן רַבִּי חֲוִיתָא סוֹפֵר זַצַ"ל עָנָה עַל כָּךְ בְּמָשָׁל:

אָדָם הָלַךְ בַּיַּעַר, רָעֵב לְלֶחֶם וְצָמֵא לְמַיִם. לְפֶתַע עָצַר נִדְהָם: לְפָנָיו הִשְׂתָּרְעָה קָרַחַת יַעַר וּבְלִבָּהּ - פָּמַלְיַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּצְאָה לְמַסַּע צַיִד. הַמֶּלֶךְ הֵסֵב בָּרֹאשׁ, עַל מוֹשָׁב מְאֻלְתָּר, וְשָׂרָיו וּבְנֵי פָּמַלְיָתוֹ בַּחֲצִי גֹּרֶן סְבִיבוֹ. רָאָה אֶת אַחַד הַשָּׂרִים קָם מֵרִבְצוֹ, הוֹלֵךְ לְפֶלֶג הַנָּהָר הַסָּמוּךְ, מְמַלֵּא כַּד מַיִם וּמְבִיאוֹ עַל שִׁכְמוֹ. הִנִּיחוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְקוֹל מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים. הַמֶּלֶךְ הֵאִיר לוֹ פָּנָיו, וְהֶעֱנִיק לוֹ מֵאָה זְהוּבִים.

רָאָה הַהֵלֶךְ וּבָלַשׁ בְּעֵינָיו. אִתֵּר כַּד מִתְגּוֹלֵל. הָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַנָּהָר, וּמִלְּאוֹ. לִפְלִיאַת הַנֶּאֱסָפִים פָּסַע לְלֵב הַמַּעְגָּל וְהוֹרִיד אֶת הַכַּד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. לִפְלִיאָתוֹ, נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. אִישׁ לֹא מָחָא כַּף, גַּם הַמֶּלֶךְ לֹא חִיֵּךְ. הֵרִים גַּבּוֹתָיו וְשָׁאַל: "מִי אַתָּה?"

"עוֹבֵר אֹרַח", עָנָה.

"לָבֶטַח רָעֵב אַתָּה וְצָמֵא", שִׁעֵר הַמֶּלֶךְ.

"אָכֵן כֵּן", הוֹדָה.

פָּנָה הַמֶּלֶךְ לִמְשָׁרְתוֹ: "תֵּן לְפָנָיו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת".

קַד הַהֵלֶךְ: "תְּחִלָּה, אֶת מֵאָה הַזְּהוּבִים"...

הַנּוֹכְחִים חִיְּכוּ וְהַמֶּלֶךְ עָנָה בְּנֹעַם: "תֵּן לִי לִקְבֹּעַ אֶת הַסֵּדֶר. תְּחִלָּה, הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה. מֵאָה הַזְּהוּבִים - אַחַר כָּךְ".

לוּ יְהִי כֵן, הֲלֹא רָעֵב הוּא. מִיַּד נֶעֶרְמוּ לְפָנָיו נִתְחֵי צָלִי וְיַיִן יָשָׁן. אָכַל וְשָׁתָה, נֶהֱנָה מִכָּל נְגִיסָה וּלְגִימָה. בֵּינְתַיִם הִתְחַדְּשָׁה שִׂיחַת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, אַךְ הוּא שָׁקוּעַ הָיָה בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתֵּהוּ. הַיַּיִן טוֹב הָיָה, צוֹנֵן וְחָזָק. הִשְׁרָה לֵאוּת נְעִימָה וּבִשּׂוּם מַחֲשָׁבָה. רִחֵף, וּכְמִתּוֹךְ חֲלוֹם שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: "הַשָׂבַעְתָּ דַּיֶּךָ?"

"אָכֵן כֵּן", עָנָה וְשִׁהֵק שִׁהוּק-שִׁכּוֹרִים.

"עַתָּה, הֲתוּכַל לְהָבִיא לִי קַנְקַן מַיִם?"

"בְּוַדַּאי!" עָנָה וְקָם בִּכְבֵדוּת. גָּחַן לְהָרִים אֶת הַקַּנְקַן וְכִמְעַט נָפַל. מָעַד עַד לַפֶּלֶג, מִלֵּא אֶת הַקַּנְקַן וּבְקֹשִׁי נְשָׂאוֹ לִכְתֵפוֹ. קִרְטַע חֲזָרָה לְקוֹל צְחוֹק הַנּוֹכְחִים, חַג עַל עָמְדוֹ וְהַמַּיִם נִתְּזוּ סְבִיבוֹ, אוֹ אָז צָנַח תַּחְתָּיו וְהַקַּנְקַן נִשְׁבַּר לִרְסִיסִים. רַעֲמֵי הַצְּחוֹק נִשְׁמְעוּ בְּאָזְנָיו כְּמִבַּעַד לַעֲרָפֶל. כָּךְ גַּם קוֹל הַמֶּלֶךְ הָאוֹמֵר: "עַתָּה, הֲתָבִין מַדּוּעַ קִבֵּל הַשָּׂר מֵאָה זְהוּבִים? מְבֻשָּׂם הָיָה כָּמוֹךָ, אַךְ מֵאֵימַת מַלְכּוֹ נִתְפַּכַּח וְהִתְחַזֵּק, וּבְדִין קִבֵּל שְׂכָרוֹ. אֲבָל אַתָּה, שֶׁהִגַּעְתָּ בְּלֹא לִשְׁתּוֹת לְשָׁכְרָה, אֵיזוֹ גְּבוּרָה יֵשׁ בְּמִלּוּי קַנְקַן מַיִם הַמַּצְדִּיקָה שָׂכָר?"...

וְהַנִּמְשָׁל: וַדַּאי שֶׁהַמַּלְאָךְ רָם וְנִשָּׂא, אַךְ דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ אֵין רְבוּתָא בְּיִרְאָתוֹ וּבַעֲבוֹדָתוֹ. בְּרַם אָנוּ - שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן, טְרוּדֵי דְּאָגוֹת וּרְדוּפֵי תַּאֲווֹת - אִם אָנוּ מִתְאַזְּרִים בְּיִרְאַת מַלְכֵּנוּ וּמְקַיְּמִים מִצְווֹת, גָּדוֹל, עָצוּם וְרַב שְׂכָרֵנוּ וְאַף מַלְאָכִים מוֹקִירִים אוֹתָנוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)

	אחרי מות - קדושים תש"ע
	לבקוע את מסך הרדידות
	"וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ" (לג-יב) קֵרוּב רְחוֹקִים, מִצְוָה שֶׁאֵין עֲרֹךְ לָהּ: אֵין חָבִיב לִפְנֵי הַקַּבָּ"ה כִּמְזַכֶּה הָרַבִּים "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו" (לב-ג) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עֲזַרְיָה פִיג'וֹ זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים" שֶׁעָמְדוּ לְשֵׁרוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שְׁתֵּי כִּתּוֹת מַלְאָכִים. אֵלּוּ שֶׁיָּרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְלַוּוֹתוֹ וּלְשָׁמְרוֹ, וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִמִּצְווֹתָיו וּמִמַּעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. לֹא רָצָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלֹחַ אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁכֵּן לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְשָׁלַח מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּפָנָיו, הַיְנוּ אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִמִּצְווֹתָיו וּמִמַּעֲשָׂיו. וְכֵן הוּא בְּכָל מִי שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָה, נִבְרָא מַלְאָךְ שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר עָלָיו. וּבִפְרָט בְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁמַּגִּיעִים אִתּוֹ הַמַּלְאָכִים וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ. אוּלָם כָּאן מִתְעוֹרֶרֶת תְּמִיהָה: לִכְאוֹרָה, גְּדוֹלִים הַמַּלְאָכִים מֵאִתָּנוּ. כְּשֶׁרָאָה דָּנִיֵּאל אֶת הַמַּלְאָךְ לֹא עָצַר כֹּחוֹ, וְהוֹדוֹ נֶהְפַּךְ עָלָיו לְמַשְׁחִית (דָּנִיֵּאל י-ח); יְהוֹשֻׁעַ נָפַל עַל פָּנָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ (יְהוֹשֻׁעַ ה-יד). וְאֵיךְ נִשְׁלָחִים מַלְאָכִים לְפָנֵינוּ, לְלַוּוֹתֵנוּ וּלְשָׁרְתֵנוּ, מִתְפָּעֲלִים מִשֻּׁלְחָנֵנוּ הֶעָרוּךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָנוּ בְּלֵיל שַׁבָּת?! הַגָּאוֹן רַבִּי חֲוִיתָא סוֹפֵר זַצַ"ל עָנָה עַל כָּךְ בְּמָשָׁל: אָדָם הָלַךְ בַּיַּעַר, רָעֵב לְלֶחֶם וְצָמֵא לְמַיִם. לְפֶתַע עָצַר נִדְהָם: לְפָנָיו הִשְׂתָּרְעָה קָרַחַת יַעַר וּבְלִבָּהּ - פָּמַלְיַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּצְאָה לְמַסַּע צַיִד. הַמֶּלֶךְ הֵסֵב בָּרֹאשׁ, עַל מוֹשָׁב מְאֻלְתָּר, וְשָׂרָיו וּבְנֵי פָּמַלְיָתוֹ בַּחֲצִי גֹּרֶן סְבִיבוֹ. רָאָה אֶת אַחַד הַשָּׂרִים קָם מֵרִבְצוֹ, הוֹלֵךְ לְפֶלֶג הַנָּהָר הַסָּמוּךְ, מְמַלֵּא כַּד מַיִם וּמְבִיאוֹ עַל שִׁכְמוֹ. הִנִּיחוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְקוֹל מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים. הַמֶּלֶךְ הֵאִיר לוֹ פָּנָיו, וְהֶעֱנִיק לוֹ מֵאָה זְהוּבִים. רָאָה הַהֵלֶךְ וּבָלַשׁ בְּעֵינָיו. אִתֵּר כַּד מִתְגּוֹלֵל. הָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַנָּהָר, וּמִלְּאוֹ. לִפְלִיאַת הַנֶּאֱסָפִים פָּסַע לְלֵב הַמַּעְגָּל וְהוֹרִיד אֶת הַכַּד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. לִפְלִיאָתוֹ, נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. אִישׁ לֹא מָחָא כַּף, גַּם הַמֶּלֶךְ לֹא חִיֵּךְ. הֵרִים גַּבּוֹתָיו וְשָׁאַל: "מִי אַתָּה?" "עוֹבֵר אֹרַח", עָנָה. "לָבֶטַח רָעֵב אַתָּה וְצָמֵא", שִׁעֵר הַמֶּלֶךְ. "אָכֵן כֵּן", הוֹדָה. פָּנָה הַמֶּלֶךְ לִמְשָׁרְתוֹ: "תֵּן לְפָנָיו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת". קַד הַהֵלֶךְ: "תְּחִלָּה, אֶת מֵאָה הַזְּהוּבִים"... הַנּוֹכְחִים חִיְּכוּ וְהַמֶּלֶךְ עָנָה בְּנֹעַם: "תֵּן לִי לִקְבֹּעַ אֶת הַסֵּדֶר. תְּחִלָּה, הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה. מֵאָה הַזְּהוּבִים - אַחַר כָּךְ". לוּ יְהִי כֵן, הֲלֹא רָעֵב הוּא. מִיַּד נֶעֶרְמוּ לְפָנָיו נִתְחֵי צָלִי וְיַיִן יָשָׁן. אָכַל וְשָׁתָה, נֶהֱנָה מִכָּל נְגִיסָה וּלְגִימָה. בֵּינְתַיִם הִתְחַדְּשָׁה שִׂיחַת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, אַךְ הוּא שָׁקוּעַ הָיָה בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתֵּהוּ. הַיַּיִן טוֹב הָיָה, צוֹנֵן וְחָזָק. הִשְׁרָה לֵאוּת נְעִימָה וּבִשּׂוּם מַחֲשָׁבָה. רִחֵף, וּכְמִתּוֹךְ חֲלוֹם שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: "הַשָׂבַעְתָּ דַּיֶּךָ?" "אָכֵן כֵּן", עָנָה וְשִׁהֵק שִׁהוּק-שִׁכּוֹרִים. "עַתָּה, הֲתוּכַל לְהָבִיא לִי קַנְקַן מַיִם?" "בְּוַדַּאי!" עָנָה וְקָם בִּכְבֵדוּת. גָּחַן לְהָרִים אֶת הַקַּנְקַן וְכִמְעַט נָפַל. מָעַד עַד לַפֶּלֶג, מִלֵּא אֶת הַקַּנְקַן וּבְקֹשִׁי נְשָׂאוֹ לִכְתֵפוֹ. קִרְטַע חֲזָרָה לְקוֹל צְחוֹק הַנּוֹכְחִים, חַג עַל עָמְדוֹ וְהַמַּיִם נִתְּזוּ סְבִיבוֹ, אוֹ אָז צָנַח תַּחְתָּיו וְהַקַּנְקַן נִשְׁבַּר לִרְסִיסִים. רַעֲמֵי הַצְּחוֹק נִשְׁמְעוּ בְּאָזְנָיו כְּמִבַּעַד לַעֲרָפֶל. כָּךְ גַּם קוֹל הַמֶּלֶךְ הָאוֹמֵר: "עַתָּה, הֲתָבִין מַדּוּעַ קִבֵּל הַשָּׂר מֵאָה זְהוּבִים? מְבֻשָּׂם הָיָה כָּמוֹךָ, אַךְ מֵאֵימַת מַלְכּוֹ נִתְפַּכַּח וְהִתְחַזֵּק, וּבְדִין קִבֵּל שְׂכָרוֹ. אֲבָל אַתָּה, שֶׁהִגַּעְתָּ בְּלֹא לִשְׁתּוֹת לְשָׁכְרָה, אֵיזוֹ גְּבוּרָה יֵשׁ בְּמִלּוּי קַנְקַן מַיִם הַמַּצְדִּיקָה שָׂכָר?"... וְהַנִּמְשָׁל: וַדַּאי שֶׁהַמַּלְאָךְ רָם וְנִשָּׂא, אַךְ דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ אֵין רְבוּתָא בְּיִרְאָתוֹ וּבַעֲבוֹדָתוֹ. בְּרַם אָנוּ - שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן, טְרוּדֵי דְּאָגוֹת וּרְדוּפֵי תַּאֲווֹת - אִם אָנוּ מִתְאַזְּרִים בְּיִרְאַת מַלְכֵּנוּ וּמְקַיְּמִים מִצְווֹת, גָּדוֹל, עָצוּם וְרַב שְׂכָרֵנוּ וְאַף מַלְאָכִים מוֹקִירִים אוֹתָנוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)