Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ" (כב-כט) אִישׁ חָכָם נִכְנַס לְבֵית מַרְזֵחַ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַשַּׁתְיָנִים לְהִתְנַזֵּר מִיַּיִן. עַל מְנָת לְהַדְגִּים אֶת נִזְקֵי הָאַלְכּוֹהוֹל, הוּא מַזְמִינָם לִצְפּוֹת בְּנִסּוּי מְרַתֵּק. הוּא לוֹקֵחַ כּוֹסִית וִיסְקִי טָהוֹר, מוֹצִיא מִכִּיס מְעִילוֹ צִנְצֶנֶת עִם תּוֹלָעִים, מוֹצִיא תּוֹלַעַת אַחַת מִן הַצִּנְצֶנֶת, וְזוֹרֵק אוֹתָהּ לְתוֹךְ כּוֹס הַוִּיסְקִי. הַתּוֹלַעַת מִתְפַּתֶּלֶת וְתוֹךְ שְׁנִיּוֹת מֵתָה.

אַחֲרֵי הַהַדְגָּמָה, שׁוֹאֵל הָאִישׁ אֶת אַחַד הַשַּׁתְיָנִים: "נוּ, הֵבַנְתָּ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל מַה שֶּׁהֶרְאֵיתִי לָכֶם?"

הַשַּׁתְיָן לוֹקֵחַ לְגִימָה הֲגוּנָה, חוֹשֵׁב קְצָת וּמֵשִׁיב: "כֵּן. וִיסְקִי טוֹב לַבְּרִיאוּת, הוּא מְחַסֵּל אֶת כָּל הַתּוֹלָעִים בַּגּוּף..."

לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, נִשְׁלָחִים לְבִלְעָם מִשָּׁמַיִם סִימָנִים בְּרוּרִים וּמְפֹרָשִׁים הַמְאוֹתְתִים לוֹ לַחְזֹר בּוֹ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁחוֹשֵׁק הוּא בְּכָל מְאֹדוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא מוֹצִיא אֶת הַדְּבָרִים לְגַמְרֵי מִמַּשְׁמָעוּתָם וּמְפָרְשָׁם בְּהֶתְאֵם לְתָכְנִיּוֹתָיו. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַתַּת מוּדָע שֶׁל הָאָדָם עָלוּל לְהוֹבִילוֹ לְפַרְשָׁנוּת שׁוֹנָה לְגַמְרֵי מִן הַמְּצִיאוּת.

זֶה מַתְחִיל כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹנֶה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ". בָּרוּר שֶׁשְּׁאֵלַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנָּהּ רֶטוֹרִית וּמַטְּרָתָהּ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, כְּאוֹמֵר: מָה עִסְקְךָ עִם אֲנָשִׁים אֵלּוּ הַמְבַקְּשִׁים לְקַלֵּל אֶת בָּנַי, אַךְ בִּלְעָם מִתְעַלֵּם מִכָּךְ וּמֵשִׁיב לָמָּה בָּאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים.

בַּהֶמְשֵׁךְ, אֲטִימוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם מַגִּיעָה לִכְדֵי גִּחוּךְ שֶׁל מַמָּשׁ: תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁבִּלְעָם עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ יַחַד עִם הַמִּשְׁלַחַת הַמְכֻבֶּדֶת שֶׁל זִקְנֵי מוֹאָב כְּדֵי לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מְשַׂדֵּד בּוֹרֵא עוֹלָם אֶת מַעַרְכוֹת הַטֶּבַע, וְקוֹרֶה דָּבָר פִּלְאִי בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם.

מַלְאַךְ ה' נֶעֱמָד בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בִּלְעָם הוֹלֵךְ בָּהּ. בִּלְעָם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָךְ, אַךְ אֲתוֹנוֹ רוֹאָה, וְנֶאֱלֶצֶת לִסְטוֹת מֵהַדֶּרֶךְ וְלָרֶדֶת אֶל הַשָּׂדֶה. בִּלְעָם אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ הִיא עוֹשָׂה זֹאת וּמַכֶּה אוֹתָהּ. בַּהֶמְשֵׁךְ, הַדֶּרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת וְעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ שְׁבִיל מְגֻדָּר, וְשׁוּב מוֹפִיעַ הַמַּלְאָךְ וְחוֹסֵם אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל הָאָתוֹן. הָאָתוֹן נִצְמֶדֶת אֶל הַקִּיר תּוֹךְ שֶׁהִיא לוֹחֶצֶת אֶת רַגְלוֹ שֶׁל בִּלְעָם, וְשׁוּב מַכֶּה אוֹתָהּ בִּלְעָם. כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שְׁבִיל צַר בְּיוֹתֵר וְהַמַּלְאָךְ מוֹפִיעַ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, לֹא נוֹתֶרֶת לָאָתוֹן הַמִּסְכֵּנָה כָּל בְּרֵרָה וְהִיא רוֹבֶצֶת תַּחְתֶּיהָ.

כְּשֶׁהוּא מַכֶּה אוֹתָהּ בַּשְּׁלִישִׁית, לְמַרְבֵּה הַתַּדְהֵמָה, מִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו פֶּלֶא גָּדוֹל וּמַדְהִים: "וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?"

בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל, בִּלְעָם מֵשִׁיב לָהּ וּמַסְבִּיר אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ: "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי". וְאַף מְסַנֵּן בְּכַעֲסוֹ: "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ".

נַסּוּ נָא לְדַמְיֵן כֵּיצַד הֱיִיתֶם מְגִיבִים לְנֹכַח הִתְרַחֲשׁוּת מַדְהִימָה כָּזוֹ שֶׁאָתוֹן מְדַבֶּרֶת אֲלֵיכֶם... כָּל בַּר דַּעַת הָיָה מְאַבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ אִם לֹא אֶת דַּעְתּוֹ, וּלְפָחוֹת נִבְהָל וְשָׁב בּוֹ מִדַּרְכּוֹ.

וְאָכֵן, נֶעֶרְכָה פַּעַם בְּאָמֵרִיקָה מְתִיחָה: הֶעֱמִידוּ פִּיל סָמוּךְ לְטֵלֵפוֹן צִבּוּרִי וְעַל צַוָּארוֹ תָּלוּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר רַמְקוֹל אַלְחוּטִי. וְהִנֵּה הָאָדָם שֶׁדִּבֵּר בַּטֵּלֵפוֹן הַצִּבּוּרִי, שָׁמַע מִישֶׁהוּ גּוֹעֵר בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו "הֵי אֲדוֹנִי, אוּלַי אַתָּה מוּכָן לְסַיֵּם כְּבָר?!". כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב לִרְאוֹת מִי זֶה הַדּוֹחֵק בּוֹ, רָאָה לְתַדְהֵמָתוֹ פִּיל מְדַבֵּר... כָּךְ עָשׂוּ לְכַמָּה אֲנָשִׁים וְהִסְרִיטוּ אֶת תְּגוּבוֹתֵיהֶם הַמְגֻוָּנוֹת. הָאֶחָד בָּרַח בְּבֶהָלָה, הַשֵּׁנִי צָוַח בְּהִיסְטֶרְיָה, הַשְּׁלִישִׁי נֶאֱלַם דּוֹם, אַךְ לֹא הָיָה אֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁהֵשִׁיב לַפִּיל בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ: "סְלִיחָה, הָיִיתִי פֹּה לְפָנֶיךָ, אָז חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת בְּבַקָּשָׁה..."

וְאִלּוּ בִּלְעָם בְּמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, מְנַהֵל עִם הָאָתוֹן וִכּוּחַ כְּאִלּוּ רְגִילִים הֵם בְּוִכּוּחִים מִיָּמִים יָמִימָה. פֶּלֶא גָּדוֹל! אֵיךְ בִּלְעָם, שֶׁנָּבִיא הָיָה, מִתְעַלֵּם מֵאִיתוּת שְׁמֵימִי נָדִיר שֶׁכָּזֶה, אֲשֶׁר מַשְׁמָעוּתוֹ הַבְּרוּרָה וְהַבְּהִירָה כָּל כָּךְ: 'עֲצֹר וַחֲזֹר לְבֵיתְךָ!'

אָכֵן, תַּאֲווֹתָיו וּתְשׁוּקוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם יְכוֹלוֹת לְהַטּוֹת לְגַמְרֵי אֶת דַּעְתּוֹ וּלְסַמֵּא אֶת עֵינָיו וּמֹחוֹ, גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁהַטֶּבַע מִשְׁתַּנֶּה לְנֶגֶד עֵינָיו.

לֹא נָעִים לוֹמַר, אַךְ זֶה קוֹרֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. לֹא פַּעַם אָנוּ שׁוֹמְעִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ, רוֹאִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת, מְבִינִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לְהָבִין. כָּל הַשְּׁאָר - חוֹלֵף לְיָדֵינוּ.

שְׁנֵי אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת אוֹתוֹ מִקְרֶה, וּבְכָל אֹפֶן כָּל אֶחָד יֵצֵא עִם מַסְקָנָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

כָּךְ לְמָשָׁל, בַּעַל וְאִשָּׁה שׁוֹמְעִים דְּרָשָׁה הָעוֹסֶקֶת בִּשְׁלוֹם בַּיִת, וְהַדַּרְשָׁן מְדַבֵּר עַל הַוִּכּוּחַ הַמַּתְמִיד בֵּין הַבַּעַל לָאִשָּׁה - הַאִם הַבַּעַל קַמְצָן אוֹ שֶׁהָאִשָּׁה בַּזְבְּזָנִית. הָרַב מְדַבֵּר עַל גְּנוּת הַקַּמְצָנוּת, וּמֵאִידָךְ עַל גְּנוּת הַבַּזְבְּזָנוּת. וְהִנֵּה אַךְ יוֹצְאִים הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה מִן הַדְּרָשָׁה, מִיָּד כָּל צַד פּוֹנֶה לַעֲמִיתוֹ: שָׁמַעְתָּ מָה הָרַב אָמַר? שָׁמַעַתְּ מָה הָרַב אָמַר? כָּל אֶחָד שָׁמַע מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, הָאִשָּׁה - שֶׁהַקַּמְצָנוּת שְׁלִילִית, וְהַבַּעַל - שֶׁהַבַּזְבְּזָנוּת שְׁלִילִית...

שׂוּמָה עָלֵינוּ אֵפוֹא לַעֲמֹד בְּכָל עֵת עַל הַמִּשְׁמָר, לִבְדֹּק וּלְהִתְבּוֹנֵן אִם הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים אָכֵן נֶאֶמְרוּ, אוֹ שֶׁמָּא זֶה מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ.

מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זָצָ"ל, נָהַג מִדֵּי לֵיל שַׁבָּת לָשֵׂאת דִּבְרֵי מוּסָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ "זִכְרוֹן מֹשֶׁה" בִּירוּשָׁלַיִם. בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד דִּבֵּר בְּשֶׁבַח קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה.

"הֲיוֹדְעִים אַתֶּם", פָּנָה לַקָּהָל, "אֵיזוֹ מַעֲלָה גְּדוֹלָה וּמְתִיקוּת עֲצוּמָה יֵשׁ כַּאֲשֶׁר אָדָם מְסַיֵּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד מְעַט הֲלָכָה וּמוּסָר?! אֵין לְךָ מְתִיקוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ! הֲלֹא זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ לִשְׁתּוֹת סוֹדָה אַחֲרֵי הַחַמִּין בְּשַׁבָּת!"

עֶשֶׂר שָׁנִים חָלְפוּ, וְיוֹם אֶחָד רַבִּי שָׁלוֹם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב, וְהִנֵּה רָץ לִקְרָאתוֹ יְהוּדִי בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה: "כְּבוֹד הָרַב, יֵשׁ לִי הַכָּרַת הַטּוֹב כְּלַפֶּיךָ, אַתָּה שִׁנִּיתָ לִי אֶת כָּל הַשַּׁבָּת!"

הָרַב הִתְרַגֵּשׁ וְשָׁאַל: "עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?"

"הָרַב זוֹכֵר אֶת הַדְּרָשָׁה הַהִיא בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁהָרַב אָמַר שֶׁלִּלְמֹד אַחֲרֵי שַׁחֲרִית זֶה כְּמוֹ סוֹדָה אַחֲרֵי הַחַמִּין?..." חִיֵּךְ הָאִישׁ.

שָׂמַח הָרַב לִשְׁמֹעַ שֶׁדְּבָרָיו נוֹשְׂאִים פֵּרוֹת, וְהֵבִין כִּי בִּזְכוּת הַדְּרָשָׁה הַהִיא הָאִישׁ זוֹכֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִדֵּי יוֹם אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה...

אֶלָּא שֶׁלְּתַדְהֵמָתוֹ הַלָּה הִמְשִׁיךְ: "מֵאָז אוֹתָהּ דְּרָשָׁה, אֲנִי מַקְפִּיד לִשְׁתּוֹת כּוֹס סוֹדָה קָרָה לְאַחַר הַחַמִּין בְּשַׁבָּת, וּבֶאֱמֶת זֶה מַמָּשׁ אַחֶרֶת..." (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	אחרי מות - קדושים תש"ע
	לבקוע את מסך הרדידות
	"וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ" (כב-כט) אִישׁ חָכָם נִכְנַס לְבֵית מַרְזֵחַ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַשַּׁתְיָנִים לְהִתְנַזֵּר מִיַּיִן. עַל מְנָת לְהַדְגִּים אֶת נִזְקֵי הָאַלְכּוֹהוֹל, הוּא מַזְמִינָם לִצְפּוֹת בְּנִסּוּי מְרַתֵּק. הוּא לוֹקֵחַ כּוֹסִית וִיסְקִי טָהוֹר, מוֹצִיא מִכִּיס מְעִילוֹ צִנְצֶנֶת עִם תּוֹלָעִים, מוֹצִיא תּוֹלַעַת אַחַת מִן הַצִּנְצֶנֶת, וְזוֹרֵק אוֹתָהּ לְתוֹךְ כּוֹס הַוִּיסְקִי. הַתּוֹלַעַת מִתְפַּתֶּלֶת וְתוֹךְ שְׁנִיּוֹת מֵתָה. אַחֲרֵי הַהַדְגָּמָה, שׁוֹאֵל הָאִישׁ אֶת אַחַד הַשַּׁתְיָנִים: "נוּ, הֵבַנְתָּ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל מַה שֶּׁהֶרְאֵיתִי לָכֶם?" הַשַּׁתְיָן לוֹקֵחַ לְגִימָה הֲגוּנָה, חוֹשֵׁב קְצָת וּמֵשִׁיב: "כֵּן. וִיסְקִי טוֹב לַבְּרִיאוּת, הוּא מְחַסֵּל אֶת כָּל הַתּוֹלָעִים בַּגּוּף..." לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, נִשְׁלָחִים לְבִלְעָם מִשָּׁמַיִם סִימָנִים בְּרוּרִים וּמְפֹרָשִׁים הַמְאוֹתְתִים לוֹ לַחְזֹר בּוֹ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁחוֹשֵׁק הוּא בְּכָל מְאֹדוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא מוֹצִיא אֶת הַדְּבָרִים לְגַמְרֵי מִמַּשְׁמָעוּתָם וּמְפָרְשָׁם בְּהֶתְאֵם לְתָכְנִיּוֹתָיו. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַתַּת מוּדָע שֶׁל הָאָדָם עָלוּל לְהוֹבִילוֹ לְפַרְשָׁנוּת שׁוֹנָה לְגַמְרֵי מִן הַמְּצִיאוּת. זֶה מַתְחִיל כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹנֶה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ". בָּרוּר שֶׁשְּׁאֵלַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנָּהּ רֶטוֹרִית וּמַטְּרָתָהּ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, כְּאוֹמֵר: מָה עִסְקְךָ עִם אֲנָשִׁים אֵלּוּ הַמְבַקְּשִׁים לְקַלֵּל אֶת בָּנַי, אַךְ בִּלְעָם מִתְעַלֵּם מִכָּךְ וּמֵשִׁיב לָמָּה בָּאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים. בַּהֶמְשֵׁךְ, אֲטִימוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם מַגִּיעָה לִכְדֵי גִּחוּךְ שֶׁל מַמָּשׁ: תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁבִּלְעָם עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ יַחַד עִם הַמִּשְׁלַחַת הַמְכֻבֶּדֶת שֶׁל זִקְנֵי מוֹאָב כְּדֵי לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מְשַׂדֵּד בּוֹרֵא עוֹלָם אֶת מַעַרְכוֹת הַטֶּבַע, וְקוֹרֶה דָּבָר פִּלְאִי בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם. מַלְאַךְ ה' נֶעֱמָד בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בִּלְעָם הוֹלֵךְ בָּהּ. בִּלְעָם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָךְ, אַךְ אֲתוֹנוֹ רוֹאָה, וְנֶאֱלֶצֶת לִסְטוֹת מֵהַדֶּרֶךְ וְלָרֶדֶת אֶל הַשָּׂדֶה. בִּלְעָם אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ הִיא עוֹשָׂה זֹאת וּמַכֶּה אוֹתָהּ. בַּהֶמְשֵׁךְ, הַדֶּרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת וְעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ שְׁבִיל מְגֻדָּר, וְשׁוּב מוֹפִיעַ הַמַּלְאָךְ וְחוֹסֵם אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל הָאָתוֹן. הָאָתוֹן נִצְמֶדֶת אֶל הַקִּיר תּוֹךְ שֶׁהִיא לוֹחֶצֶת אֶת רַגְלוֹ שֶׁל בִּלְעָם, וְשׁוּב מַכֶּה אוֹתָהּ בִּלְעָם. כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שְׁבִיל צַר בְּיוֹתֵר וְהַמַּלְאָךְ מוֹפִיעַ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, לֹא נוֹתֶרֶת לָאָתוֹן הַמִּסְכֵּנָה כָּל בְּרֵרָה וְהִיא רוֹבֶצֶת תַּחְתֶּיהָ. כְּשֶׁהוּא מַכֶּה אוֹתָהּ בַּשְּׁלִישִׁית, לְמַרְבֵּה הַתַּדְהֵמָה, מִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו פֶּלֶא גָּדוֹל וּמַדְהִים: "וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים?" בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל, בִּלְעָם מֵשִׁיב לָהּ וּמַסְבִּיר אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ: "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי". וְאַף מְסַנֵּן בְּכַעֲסוֹ: "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ". נַסּוּ נָא לְדַמְיֵן כֵּיצַד הֱיִיתֶם מְגִיבִים לְנֹכַח הִתְרַחֲשׁוּת מַדְהִימָה כָּזוֹ שֶׁאָתוֹן מְדַבֶּרֶת אֲלֵיכֶם... כָּל בַּר דַּעַת הָיָה מְאַבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ אִם לֹא אֶת דַּעְתּוֹ, וּלְפָחוֹת נִבְהָל וְשָׁב בּוֹ מִדַּרְכּוֹ. וְאָכֵן, נֶעֶרְכָה פַּעַם בְּאָמֵרִיקָה מְתִיחָה: הֶעֱמִידוּ פִּיל סָמוּךְ לְטֵלֵפוֹן צִבּוּרִי וְעַל צַוָּארוֹ תָּלוּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר רַמְקוֹל אַלְחוּטִי. וְהִנֵּה הָאָדָם שֶׁדִּבֵּר בַּטֵּלֵפוֹן הַצִּבּוּרִי, שָׁמַע מִישֶׁהוּ גּוֹעֵר בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו "הֵי אֲדוֹנִי, אוּלַי אַתָּה מוּכָן לְסַיֵּם כְּבָר?!". כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב לִרְאוֹת מִי זֶה הַדּוֹחֵק בּוֹ, רָאָה לְתַדְהֵמָתוֹ פִּיל מְדַבֵּר... כָּךְ עָשׂוּ לְכַמָּה אֲנָשִׁים וְהִסְרִיטוּ אֶת תְּגוּבוֹתֵיהֶם הַמְגֻוָּנוֹת. הָאֶחָד בָּרַח בְּבֶהָלָה, הַשֵּׁנִי צָוַח בְּהִיסְטֶרְיָה, הַשְּׁלִישִׁי נֶאֱלַם דּוֹם, אַךְ לֹא הָיָה אֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁהֵשִׁיב לַפִּיל בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ: "סְלִיחָה, הָיִיתִי פֹּה לְפָנֶיךָ, אָז חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת בְּבַקָּשָׁה..." וְאִלּוּ בִּלְעָם בְּמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, מְנַהֵל עִם הָאָתוֹן וִכּוּחַ כְּאִלּוּ רְגִילִים הֵם בְּוִכּוּחִים מִיָּמִים יָמִימָה. פֶּלֶא גָּדוֹל! אֵיךְ בִּלְעָם, שֶׁנָּבִיא הָיָה, מִתְעַלֵּם מֵאִיתוּת שְׁמֵימִי נָדִיר שֶׁכָּזֶה, אֲשֶׁר מַשְׁמָעוּתוֹ הַבְּרוּרָה וְהַבְּהִירָה כָּל כָּךְ: 'עֲצֹר וַחֲזֹר לְבֵיתְךָ!' אָכֵן, תַּאֲווֹתָיו וּתְשׁוּקוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם יְכוֹלוֹת לְהַטּוֹת לְגַמְרֵי אֶת דַּעְתּוֹ וּלְסַמֵּא אֶת עֵינָיו וּמֹחוֹ, גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁהַטֶּבַע מִשְׁתַּנֶּה לְנֶגֶד עֵינָיו. לֹא נָעִים לוֹמַר, אַךְ זֶה קוֹרֶה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. לֹא פַּעַם אָנוּ שׁוֹמְעִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ, רוֹאִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת, מְבִינִים מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לְהָבִין. כָּל הַשְּׁאָר - חוֹלֵף לְיָדֵינוּ. שְׁנֵי אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת אוֹתוֹ מִקְרֶה, וּבְכָל אֹפֶן כָּל אֶחָד יֵצֵא עִם מַסְקָנָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. כָּךְ לְמָשָׁל, בַּעַל וְאִשָּׁה שׁוֹמְעִים דְּרָשָׁה הָעוֹסֶקֶת בִּשְׁלוֹם בַּיִת, וְהַדַּרְשָׁן מְדַבֵּר עַל הַוִּכּוּחַ הַמַּתְמִיד בֵּין הַבַּעַל לָאִשָּׁה - הַאִם הַבַּעַל קַמְצָן אוֹ שֶׁהָאִשָּׁה בַּזְבְּזָנִית. הָרַב מְדַבֵּר עַל גְּנוּת הַקַּמְצָנוּת, וּמֵאִידָךְ עַל גְּנוּת הַבַּזְבְּזָנוּת. וְהִנֵּה אַךְ יוֹצְאִים הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה מִן הַדְּרָשָׁה, מִיָּד כָּל צַד פּוֹנֶה לַעֲמִיתוֹ: שָׁמַעְתָּ מָה הָרַב אָמַר? שָׁמַעַתְּ מָה הָרַב אָמַר? כָּל אֶחָד שָׁמַע מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, הָאִשָּׁה - שֶׁהַקַּמְצָנוּת שְׁלִילִית, וְהַבַּעַל - שֶׁהַבַּזְבְּזָנוּת שְׁלִילִית... שׂוּמָה עָלֵינוּ אֵפוֹא לַעֲמֹד בְּכָל עֵת עַל הַמִּשְׁמָר, לִבְדֹּק וּלְהִתְבּוֹנֵן אִם הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים אָכֵן נֶאֶמְרוּ, אוֹ שֶׁמָּא זֶה מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ. מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זָצָ"ל, נָהַג מִדֵּי לֵיל שַׁבָּת לָשֵׂאת דִּבְרֵי מוּסָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ "זִכְרוֹן מֹשֶׁה" בִּירוּשָׁלַיִם. בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד דִּבֵּר בְּשֶׁבַח קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה. "הֲיוֹדְעִים אַתֶּם", פָּנָה לַקָּהָל, "אֵיזוֹ מַעֲלָה גְּדוֹלָה וּמְתִיקוּת עֲצוּמָה יֵשׁ כַּאֲשֶׁר אָדָם מְסַיֵּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד מְעַט הֲלָכָה וּמוּסָר?! אֵין לְךָ מְתִיקוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ! הֲלֹא זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ לִשְׁתּוֹת סוֹדָה אַחֲרֵי הַחַמִּין בְּשַׁבָּת!" עֶשֶׂר שָׁנִים חָלְפוּ, וְיוֹם אֶחָד רַבִּי שָׁלוֹם הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב, וְהִנֵּה רָץ לִקְרָאתוֹ יְהוּדִי בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה: "כְּבוֹד הָרַב, יֵשׁ לִי הַכָּרַת הַטּוֹב כְּלַפֶּיךָ, אַתָּה שִׁנִּיתָ לִי אֶת כָּל הַשַּׁבָּת!" הָרַב הִתְרַגֵּשׁ וְשָׁאַל: "עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?" "הָרַב זוֹכֵר אֶת הַדְּרָשָׁה הַהִיא בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁהָרַב אָמַר שֶׁלִּלְמֹד אַחֲרֵי שַׁחֲרִית זֶה כְּמוֹ סוֹדָה אַחֲרֵי הַחַמִּין?..." חִיֵּךְ הָאִישׁ. שָׂמַח הָרַב לִשְׁמֹעַ שֶׁדְּבָרָיו נוֹשְׂאִים פֵּרוֹת, וְהֵבִין כִּי בִּזְכוּת הַדְּרָשָׁה הַהִיא הָאִישׁ זוֹכֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִדֵּי יוֹם אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה... אֶלָּא שֶׁלְּתַדְהֵמָתוֹ הַלָּה הִמְשִׁיךְ: "מֵאָז אוֹתָהּ דְּרָשָׁה, אֲנִי מַקְפִּיד לִשְׁתּוֹת כּוֹס סוֹדָה קָרָה לְאַחַר הַחַמִּין בְּשַׁבָּת, וּבֶאֱמֶת זֶה מַמָּשׁ אַחֶרֶת..." (אוֹצְרוֹתֵינוּ)