Otzarot-Article

מַעֲשֶׂה בְּאֵם, שֶׁלָּקְחָה אֶת יַלְדָּהּ בֶּן הֶחָמֵשׁ לִקְנִיּוֹת. הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם, וְהַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה וְהִתִּישָׁה, הָרַגְלַיִם כָּבְדוּ וְהַחֵךְ הָיָה צָחִיחַ. הֵחֵל הַיֶּלֶד לִרְטֹן וּלְהִתְיַפֵּחַ, הָאֵם הִרְגִּיעָה וְהִשְׁקִיטָה. סוֹף דָּבָר: הִבְטִיחָה לוֹ גְּלִידָה.

גְּלִידָה - הַהִתְיַפְּחוּת פָּסְקָה בְּאַחַת, וְאֶת מְקוֹמָהּ תָּפְסָה שְׁקִיקָה, הֶחְלִיף קֹצֶר רוּחַ: "אִמָּא, מָתַי תִּקְנִי לִי גְּלִידָה? אֵיפֹה הַגְּלִידָה? אֵיזוֹ גְּלִידָה תִּקְנִי?.." הִשְׂתָּרֵךְ אַחַר אִמּוֹ וּלְבַסּוֹף נֶעֱצַר: אֶת הַגְּלִידָה רוֹצֶה הוּא כָּעֵת, וָלֹא - לֹא יַמְשִׁיךְ!

נָשְׂאָה הָאֵם הַמּוּתֶשֶׁת אֶת עֵינֶיהָ. אֵין בְּכָל הָרְחוֹב קְיוֹסְק אֶחָד לִרְפוּאָה, רַק מִסְעָדָה מְהֻדֶּרֶת עִם תְּעוּדַת הֶכְשֵׁר תְּקֵפָה. "בּוֹא", אָמְרָה בְּהַשְׁלָמָה, "נִקְנֶה לְךָ גְּלִידָה שָׁם".

נִכְנְסוּ לַמִּסְעָדָה הַקְּרִירָה. הוֹשִׁיבָה אֶת הַזַּאֲטוּט לַשֻּׁלְחָן וּפָנְתָה אֶל הַמֶּלְצַר: "מָנָה גְּלִידָה, בְּבַקָּשָׁה".

הִבִּיט בָּהּ הַמֶּלְצַר בְּחַשְׁדָנוּת: "זוֹ מִסְעָדָה, אֵין זֶה קְיוֹסְק", הִבְהִיר.

"אֲנִי יוֹדַעַת", אָמְרָה, "אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם מָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּבֵינֵיהֶן גְּלִידָה. הֲלֹא כֵן?"

"כֵּן", עָנָה, "אֲבָל זֶה מְחִיר שֶׁל מִסְעָדָה. שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים וְעוֹד עֶשְׂרִים דְּמֵי שֵׁרוּת".

נֶאֶנְקָה הָאֵם, אֲבָל כְּלוּם בְּרֵרָה בְּפָנֶיהָ? הוֹשִׁיטָה שְׁטָר שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים. אוֹרוּ פְּנֵי הַמֶּלְצַר, קַד וְאָמַר: "יֵשׁ בַּתַּפְרִיט גְּלִידַת שׁוֹקוֹ עִם שְׁבָבֵי שׁוֹקוֹלָד וּגְלִידַת וָנִיל עִם פֵּרוּרֵי דֻּבְדְּבָנִים. אֲבָל חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַשּׁוֹקוֹ נִגְמַר, וְגַם הַוָּנִיל פָּשׁוּט הוּא..."

עָצְמָה הָאֵם עֵינֶיהָ: שֶׁיִּהְיֶה רַק וָנִיל, שֶׁיִּהְיֶה וָנִיל פָּשׁוּט. רַק שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר, וְתַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ...

קַד הַמֶּלְצַר וּפָנָה לַמִּטְבָּח.

"גְּלִידָה", נָאַק הַיֶּלֶד.

"שֶׁקֶט", הִתְחַנְּנָה הָאֵם. "הָלְכוּ לְהָבִיא, חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת".

כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת מוֹרְטוֹת עֲצַבִּים שָׁב הַמֶּלְצַר וּמַגָּשׁ זָעִיר בְּיָדָיו. "מִצְטַעֵר", אָמַר, "גַּם הַוָּנִיל נִגְמַר". הִגִּישׁ אֶת הַמַּגָּשׁ, וְעָלָיו שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים...

נִדְהֲמָה הָאֵם: "נָתַתִּי חֲמִשִּׁים", הִזְכִּירָה.

"עֶשְׂרִים דְּמֵי שֵׁרוּת", הִזְכִּיר לָהּ הַמֶּלְצַר...

הַנִּמְשָׁל, הֵן מוּבָן הוּא. בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עָמַדְנוּ לְדִין. בִּקַּשְׁנוּ לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. בְּאֵיזוֹ זְכוּת? עֲבוּר מָה? "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים - לְמַעַנְךָ, אֱלֹקִים חַיִּים". הֲלֹא דּוֹרֵשׁ אַתָּה מֵאִתָּנוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקֻשָּׁטִים וּמְעֻטָּרִים בְּהִדּוּרֵי מִצְוָה וְכַוָּנַת הַלֵּב. אִם כֵּן, מִן הָרָאוּי שֶׁתִּקְצֹב לָנוּ "דְּמֵי שֵׁרוּת" נְדִיבִים.

וְאָבִינוּ, אַב הָרַחֲמָן, הִסְכִּים. עֻבְדָּה, קִבַּלְנוּ שְׁנַת חַיִּים, בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה, הַלְוַאי וְאַף שָׁנָה לֹא תִּהְיֶה גְּרוּעָה מִמֶּנָּה. עַכְשָׁו נִקְרָאִים אָנוּ שׁוּב לְדִין, לְהוֹפִיעַ וּלְהַרְאוֹת אֶת הַתּוֹצֶרֶת. וּבְכֵן, מוֹדִיעִים אָנוּ מֵרֹאשׁ: חֵלֶק מֵהַהַזְמָנָה כְּלָל לֹא יְסֻפַּק. הַשְּׁאָר יְהֵא פָּשׁוּט וְיָבֵשׁ, בְּלֹא הַטְעָמָה.

וּלְבַסּוֹף: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ... חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", "הַגְּלִידָה נִגְמְרָה"...

אֲבָל הֲלֹא עֲבוּרָהּ בִּקַּשְׁתֶּם וְקִבַּלְתֶּם שָׁנָה טוֹבָה?

אָכֵן, אֶת "דְּמֵי הַשֵּׁרוּת" גָּבִינוּ בִּמְלוֹאָם...

וּבְכָל זֹאת, הֶבְדֵּל אֶחָד גָּדוֹל יֵשׁ בֵּין הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל: בַּמָּשָׁל, הֶחְזִיר הַמֶּלְצַר שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. בַּנִּמְשָׁל, אֵינֶנּוּ מַחְזִירִים דָּבָר. לְהֶפֶךְ, אָנוּ מְבַקְּשִׁים חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים נוֹסָפִים... כַּמָּה מְאֻשָּׁר יִהְיֶה "הַמֶּלְצַר", אִם יוּכַל לָשׁוּב וּבְיָדוֹ "הַגְּלִידָה" הַמֻּבְטַחַת, לְהַצְדִּיק אֶת "דְּמֵי הַשֵּׁרוּת" וְאַף לְקַבֵּל "הַזְמָנָה" נוֹסֶפֶת! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	אחרי מות - קדושים תש"ע
	לבקוע את מסך הרדידות
	מַעֲשֶׂה בְּאֵם, שֶׁלָּקְחָה אֶת יַלְדָּהּ בֶּן הֶחָמֵשׁ לִקְנִיּוֹת מַעֲשֶׂה בְּאֵם, שֶׁלָּקְחָה אֶת יַלְדָּהּ בֶּן הֶחָמֵשׁ לִקְנִיּוֹת. הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ חַם, וְהַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה וְהִתִּישָׁה, הָרַגְלַיִם כָּבְדוּ וְהַחֵךְ הָיָה צָחִיחַ. הֵחֵל הַיֶּלֶד לִרְטֹן וּלְהִתְיַפֵּחַ, הָאֵם הִרְגִּיעָה וְהִשְׁקִיטָה. סוֹף דָּבָר: הִבְטִיחָה לוֹ גְּלִידָה. גְּלִידָה - הַהִתְיַפְּחוּת פָּסְקָה בְּאַחַת, וְאֶת מְקוֹמָהּ תָּפְסָה שְׁקִיקָה, הֶחְלִיף קֹצֶר רוּחַ: "אִמָּא, מָתַי תִּקְנִי לִי גְּלִידָה? אֵיפֹה הַגְּלִידָה? אֵיזוֹ גְּלִידָה תִּקְנִי?.." הִשְׂתָּרֵךְ אַחַר אִמּוֹ וּלְבַסּוֹף נֶעֱצַר: אֶת הַגְּלִידָה רוֹצֶה הוּא כָּעֵת, וָלֹא - לֹא יַמְשִׁיךְ! נָשְׂאָה הָאֵם הַמּוּתֶשֶׁת אֶת עֵינֶיהָ. אֵין בְּכָל הָרְחוֹב קְיוֹסְק אֶחָד לִרְפוּאָה, רַק מִסְעָדָה מְהֻדֶּרֶת עִם תְּעוּדַת הֶכְשֵׁר תְּקֵפָה. "בּוֹא", אָמְרָה בְּהַשְׁלָמָה, "נִקְנֶה לְךָ גְּלִידָה שָׁם". נִכְנְסוּ לַמִּסְעָדָה הַקְּרִירָה. הוֹשִׁיבָה אֶת הַזַּאֲטוּט לַשֻּׁלְחָן וּפָנְתָה אֶל הַמֶּלְצַר: "מָנָה גְּלִידָה, בְּבַקָּשָׁה". הִבִּיט בָּהּ הַמֶּלְצַר בְּחַשְׁדָנוּת: "זוֹ מִסְעָדָה, אֵין זֶה קְיוֹסְק", הִבְהִיר. "אֲנִי יוֹדַעַת", אָמְרָה, "אֲבָל הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם מָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּבֵינֵיהֶן גְּלִידָה. הֲלֹא כֵן?" "כֵּן", עָנָה, "אֲבָל זֶה מְחִיר שֶׁל מִסְעָדָה. שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים וְעוֹד עֶשְׂרִים דְּמֵי שֵׁרוּת". נֶאֶנְקָה הָאֵם, אֲבָל כְּלוּם בְּרֵרָה בְּפָנֶיהָ? הוֹשִׁיטָה שְׁטָר שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים. אוֹרוּ פְּנֵי הַמֶּלְצַר, קַד וְאָמַר: "יֵשׁ בַּתַּפְרִיט גְּלִידַת שׁוֹקוֹ עִם שְׁבָבֵי שׁוֹקוֹלָד וּגְלִידַת וָנִיל עִם פֵּרוּרֵי דֻּבְדְּבָנִים. אֲבָל חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַשּׁוֹקוֹ נִגְמַר, וְגַם הַוָּנִיל פָּשׁוּט הוּא..." עָצְמָה הָאֵם עֵינֶיהָ: שֶׁיִּהְיֶה רַק וָנִיל, שֶׁיִּהְיֶה וָנִיל פָּשׁוּט. רַק שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר, וְתַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ... קַד הַמֶּלְצַר וּפָנָה לַמִּטְבָּח. "גְּלִידָה", נָאַק הַיֶּלֶד. "שֶׁקֶט", הִתְחַנְּנָה הָאֵם. "הָלְכוּ לְהָבִיא, חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת". כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת מוֹרְטוֹת עֲצַבִּים שָׁב הַמֶּלְצַר וּמַגָּשׁ זָעִיר בְּיָדָיו. "מִצְטַעֵר", אָמַר, "גַּם הַוָּנִיל נִגְמַר". הִגִּישׁ אֶת הַמַּגָּשׁ, וְעָלָיו שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים... נִדְהֲמָה הָאֵם: "נָתַתִּי חֲמִשִּׁים", הִזְכִּירָה. "עֶשְׂרִים דְּמֵי שֵׁרוּת", הִזְכִּיר לָהּ הַמֶּלְצַר... הַנִּמְשָׁל, הֵן מוּבָן הוּא. בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עָמַדְנוּ לְדִין. בִּקַּשְׁנוּ לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת. בְּאֵיזוֹ זְכוּת? עֲבוּר מָה? "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים - לְמַעַנְךָ, אֱלֹקִים חַיִּים". הֲלֹא דּוֹרֵשׁ אַתָּה מֵאִתָּנוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקֻשָּׁטִים וּמְעֻטָּרִים בְּהִדּוּרֵי מִצְוָה וְכַוָּנַת הַלֵּב. אִם כֵּן, מִן הָרָאוּי שֶׁתִּקְצֹב לָנוּ "דְּמֵי שֵׁרוּת" נְדִיבִים. וְאָבִינוּ, אַב הָרַחֲמָן, הִסְכִּים. עֻבְדָּה, קִבַּלְנוּ שְׁנַת חַיִּים, בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה, הַלְוַאי וְאַף שָׁנָה לֹא תִּהְיֶה גְּרוּעָה מִמֶּנָּה. עַכְשָׁו נִקְרָאִים אָנוּ שׁוּב לְדִין, לְהוֹפִיעַ וּלְהַרְאוֹת אֶת הַתּוֹצֶרֶת. וּבְכֵן, מוֹדִיעִים אָנוּ מֵרֹאשׁ: חֵלֶק מֵהַהַזְמָנָה כְּלָל לֹא יְסֻפַּק. הַשְּׁאָר יְהֵא פָּשׁוּט וְיָבֵשׁ, בְּלֹא הַטְעָמָה. וּלְבַסּוֹף: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ... חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים", "הַגְּלִידָה נִגְמְרָה"... אֲבָל הֲלֹא עֲבוּרָהּ בִּקַּשְׁתֶּם וְקִבַּלְתֶּם שָׁנָה טוֹבָה? אָכֵן, אֶת "דְּמֵי הַשֵּׁרוּת" גָּבִינוּ בִּמְלוֹאָם... וּבְכָל זֹאת, הֶבְדֵּל אֶחָד גָּדוֹל יֵשׁ בֵּין הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל: בַּמָּשָׁל, הֶחְזִיר הַמֶּלְצַר שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. בַּנִּמְשָׁל, אֵינֶנּוּ מַחְזִירִים דָּבָר. לְהֶפֶךְ, אָנוּ מְבַקְּשִׁים חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים נוֹסָפִים... כַּמָּה מְאֻשָּׁר יִהְיֶה "הַמֶּלְצַר", אִם יוּכַל לָשׁוּב וּבְיָדוֹ "הַגְּלִידָה" הַמֻּבְטַחַת, לְהַצְדִּיק אֶת "דְּמֵי הַשֵּׁרוּת" וְאַף לְקַבֵּל "הַזְמָנָה" נוֹסֶפֶת! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)