Otzarot-Article

"בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ" (א-כז) אֶחָד מִי"ג הָעִקָּרִים הוּא שֶׁאֵין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גּוּף וְלֹא דְּמוּת הַגּוּף. תָּמַהּ אֵפוֹא הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ דִּי וִידָאשׁ זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "רֵאשִׁית חָכְמָה" (שַׁעַר הַיִּרְאָה פֶּרֶק ד'), הֲכֵיצַד אוֹמֵר הַפָּסוּק "בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אוֹתוֹ"?

וּמְיַשֵּׁב, שֶׁהַשֵּׁם "אֱלֹקִים" רוֹמֵז לְהַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא "תַּקִּיף, בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם". וְכַיָּדוּעַ הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מַשְׁפִּיעָה עַל הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית כְּלַפָּיו. דְּהַיְנוּ: אִם הָאָדָם מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה, הוּא גּוֹרֵם בְּכָךְ שֶׁגַּם הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלַפָּיו בִּפְרָט וּכְלַפֵּי הָעוֹלָם בִּכְלָל תִּהְיֶה טוֹבָה וְתָאִיר פָּנִים. וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (קִדּוּשִׁין לט:): "עָשָׂה מִצְוָה אַחַת - הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת". לְעֻמַּת זֹאת, אִם הָאָדָם מֵרֵעַ אֶת מַעֲשָׂיו - הֲרֵי הוּא גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁגַּם הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית תַּסְתִּיר פָּנִים וְתִקְצֹף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם "עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף חוֹבָה".

וְזֶהוּ עִנְיַן "צֶלֶם אֱלֹקִים" - הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָאָדָם הִיא כִּבְיָכוֹל צִלּוּם שֶׁל הַנְהָגָתוֹ, וְהַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹקִית הִיא כִּרְאִי וְהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל מַעֲשֵׂי הָאָדָם.

הִמְשִׁיל זֹאת הַגָּאוֹן רַבִּי פֶּרֶץ מַיְמוֹן זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "תּוֹלְדוֹת פֶּרֶץ" (פָּרָשַׁת כִּי-תֵצֵא) לְיֶלֶד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת לִקְנוֹת רְאִי. פָּנָה לַמּוֹכֵר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְאִי טוֹב וּמְשֻׁבָּח. הֵבִיא לוֹ הַמּוֹכֵר אֶת הָרְאִי הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּחֲנוּתוֹ.

הִבִּיט הַיֶּלֶד בָּרְאִי וְרָגַז עַל הַמּוֹכֵר: "לְזֶה אַתָּה קוֹרֵא רְאִי טוֹב?! הֲזֶהוּ רְאִי מְשֻׁבָּח?! הַבֵּט וּרְאֵה אֵיזוֹ צוּרָה מְכֹעֶרֶת הוּא מַשְׁוֶה לִי!"

הֵצִיץ הַמּוֹכֵר בְּפָנָיו שֶׁל הַיֶּלֶד וְהֵבִין. "אֱמֶת בְּפִיךָ", אִשֵּׁר, "אֵין זֶה הָרְאִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. אִם תִּרְצֶה אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, עָלֶיךָ לְהוֹסִיף עַל הַמְּחִיר וּלְשַׁלֵּם כִּפְלַיִם!"

עָנָה הַיֶּלֶד: "כְּכָל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלַי, הִנֵּה הַכֶּסֶף!"

נָטַל אוֹתוֹ לְיַרְכְּתֵי הַחֲנוּת, הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַכִּיּוֹר, וְרָחַץ אֶת פָּנָיו מֵהַלִּכְלוּךְ הָרַב. הִרְכִּינוֹ וְחָפַף אֶת רֹאשׁוֹ. הֵבִיא מַסְרֵק וְסָרַק אֶת שְׂעָרוֹ. הֶחְזִירוֹ לְקִדְמַת הַחֲנוּת וְהֵבִיא לוֹ רְאִי, זוֹל יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. הִבִּיט בּוֹ הַיֶּלֶד וּפָנָיו נָהֲרוּ: "הִנֵּה זֶהוּ רְאִי כַּהֲלָכָה. שָׁוֶה הוּא כָּל מְחִיר שֶׁיִּדָּרֵשׁ בַּעֲבוּרוֹ".

הַכֹּל מְבִינִים כִּי שׁוֹטֶה הוּא נַעַר זֶה. סָבוּר הוּא שֶׁהָרְאִי נָאֶה יוֹתֵר, בְּשָׁעָה שֶׁהַשִּׁנּוּי חָל אֶצְלוֹ, וְהָרְאִי בְּסַךְ הַכֹּל שִׁקֵּף אֶת דְּמוּתוֹ.

זֶהוּ שֶׁאָמַר הַפָּסוּק "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תְּהִלִּים קכא-ה) - כְּמוֹ שֶׁהַצֵּל זָז בְּהֶתְאֵם לִתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ ה' גּוֹזֵר וְקוֹבֵעַ אֶת דִּינֵנוּ בְּהֶתְאֵם לְמַעֲשֵׂינוּ וְהִתְנַהֲגוּתֵנוּ. אִם דְּמוּתֵנוּ הָרוּחָנִית תִּהְיֶה "רְחוּצָה" וּנְקִיָּה מֵעֲווֹנוֹת, כִּי אָז הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית כְּלַפֵּינוּ תִּהְיֶה בְּהֶתְאֵם. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	אחרי מות - קדושים תש"ע
	לבקוע את מסך הרדידות
	"בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ" (א-כז) אֶחָד מִי"ג הָעִקָּרִים הוּא שֶׁאֵין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גּוּף וְלֹא דְּמוּת הַגּוּף. תָּמַהּ אֵפוֹא הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ דִּי וִידָאשׁ זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "רֵאשִׁית חָכְמָה" (שַׁעַר הַיִּרְאָה פֶּרֶק ד'), הֲכֵיצַד אוֹמֵר הַפָּסוּק "בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אוֹתוֹ"? וּמְיַשֵּׁב, שֶׁהַשֵּׁם "אֱלֹקִים" רוֹמֵז לְהַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא "תַּקִּיף, בַּעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם". וְכַיָּדוּעַ הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מַשְׁפִּיעָה עַל הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית כְּלַפָּיו. דְּהַיְנוּ: אִם הָאָדָם מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה, הוּא גּוֹרֵם בְּכָךְ שֶׁגַּם הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלַפָּיו בִּפְרָט וּכְלַפֵּי הָעוֹלָם בִּכְלָל תִּהְיֶה טוֹבָה וְתָאִיר פָּנִים. וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (קִדּוּשִׁין לט:): "עָשָׂה מִצְוָה אַחַת - הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת". לְעֻמַּת זֹאת, אִם הָאָדָם מֵרֵעַ אֶת מַעֲשָׂיו - הֲרֵי הוּא גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁגַּם הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית תַּסְתִּיר פָּנִים וְתִקְצֹף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם "עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף חוֹבָה". וְזֶהוּ עִנְיַן "צֶלֶם אֱלֹקִים" - הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָאָדָם הִיא כִּבְיָכוֹל צִלּוּם שֶׁל הַנְהָגָתוֹ, וְהַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹקִית הִיא כִּרְאִי וְהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל מַעֲשֵׂי הָאָדָם. הִמְשִׁיל זֹאת הַגָּאוֹן רַבִּי פֶּרֶץ מַיְמוֹן זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "תּוֹלְדוֹת פֶּרֶץ" (פָּרָשַׁת כִּי-תֵצֵא) לְיֶלֶד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת לִקְנוֹת רְאִי. פָּנָה לַמּוֹכֵר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְאִי טוֹב וּמְשֻׁבָּח. הֵבִיא לוֹ הַמּוֹכֵר אֶת הָרְאִי הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּחֲנוּתוֹ. הִבִּיט הַיֶּלֶד בָּרְאִי וְרָגַז עַל הַמּוֹכֵר: "לְזֶה אַתָּה קוֹרֵא רְאִי טוֹב?! הֲזֶהוּ רְאִי מְשֻׁבָּח?! הַבֵּט וּרְאֵה אֵיזוֹ צוּרָה מְכֹעֶרֶת הוּא מַשְׁוֶה לִי!" הֵצִיץ הַמּוֹכֵר בְּפָנָיו שֶׁל הַיֶּלֶד וְהֵבִין. "אֱמֶת בְּפִיךָ", אִשֵּׁר, "אֵין זֶה הָרְאִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. אִם תִּרְצֶה אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, עָלֶיךָ לְהוֹסִיף עַל הַמְּחִיר וּלְשַׁלֵּם כִּפְלַיִם!" עָנָה הַיֶּלֶד: "כְּכָל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלַי, הִנֵּה הַכֶּסֶף!" נָטַל אוֹתוֹ לְיַרְכְּתֵי הַחֲנוּת, הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַכִּיּוֹר, וְרָחַץ אֶת פָּנָיו מֵהַלִּכְלוּךְ הָרַב. הִרְכִּינוֹ וְחָפַף אֶת רֹאשׁוֹ. הֵבִיא מַסְרֵק וְסָרַק אֶת שְׂעָרוֹ. הֶחְזִירוֹ לְקִדְמַת הַחֲנוּת וְהֵבִיא לוֹ רְאִי, זוֹל יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. הִבִּיט בּוֹ הַיֶּלֶד וּפָנָיו נָהֲרוּ: "הִנֵּה זֶהוּ רְאִי כַּהֲלָכָה. שָׁוֶה הוּא כָּל מְחִיר שֶׁיִּדָּרֵשׁ בַּעֲבוּרוֹ". הַכֹּל מְבִינִים כִּי שׁוֹטֶה הוּא נַעַר זֶה. סָבוּר הוּא שֶׁהָרְאִי נָאֶה יוֹתֵר, בְּשָׁעָה שֶׁהַשִּׁנּוּי חָל אֶצְלוֹ, וְהָרְאִי בְּסַךְ הַכֹּל שִׁקֵּף אֶת דְּמוּתוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַפָּסוּק "ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תְּהִלִּים קכא-ה) - כְּמוֹ שֶׁהַצֵּל זָז בְּהֶתְאֵם לִתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ ה' גּוֹזֵר וְקוֹבֵעַ אֶת דִּינֵנוּ בְּהֶתְאֵם לְמַעֲשֵׂינוּ וְהִתְנַהֲגוּתֵנוּ. אִם דְּמוּתֵנוּ הָרוּחָנִית תִּהְיֶה "רְחוּצָה" וּנְקִיָּה מֵעֲווֹנוֹת, כִּי אָז הַהַנְהָגָה הָאֱלֹקִית כְּלַפֵּינוּ תִּהְיֶה בְּהֶתְאֵם. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)