Otzarot-Article

"וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה" (יד-לז) בְּפָרָשַׁת הַמְּרַגְּלִים דָּרְשׁוּ חָזָ"ל דְּרָשָׁה נוֹרָאָה עַל חֹמֶר הֶעָווֹן שֶׁל הַפּוֹגֵעַ בַּחֲבֵרוֹ וּמְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ. כָּךְ נֶאֱמַר בְּ"אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן" (פֶּרֶק ט) עַל הַפָּסוּק: "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה": "וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֶרֶץ שֶׁאֵין לָהּ לֹא פֶּה לְדַבֵּר, וְלֹא פָּנִים, וְלֹא בּשֶׁת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְבּוֹנָהּ מִן הַמְּרַגְּלִים, הַמְּדַבֵּר דְּבָרִים כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ וּמְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה".

בְּחֹמֶר הֶעָווֹן שֶׁל הַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מַסֶּכֶת כַּלָּה א-ח): "כָּל הַמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ וְטוֹרְדִין אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם, וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם".

לְאַחַר אַזְהָרָה כֹּה מְפֹרֶשֶׁת מֵחָזָ"ל, חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, בְּוַדַּאי לְאַחַר שֶׁהִיא הוּכְחָה מֵעַל לְכָל סָפֵק, וְסִפּוּרִים רַבִּים יֵשׁ עַל כָּךְ, כֵּיצַד הִכְלִים אָדָם אֶת רֵעֵהוּ. וְהִתְקַיֵּם בּוֹ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי, "וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם", כִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא מְנַקִּים אֶת הַמְּצַעֵר וְהַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים.

דָּרַשׁ הָרַב טוֹיסִיג: סִפֵּר לִי יְהוּד נֶאֱמָן שֶׁפַּעַם נִקְלַע לְבֵית מִדְרָשׁ קָטָן בְּעִיר אַחַת, וְרָאָה אָדָם הַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֹפֶן בָּזוּי לְעֵינֵי עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים. לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת הִזְדַּמֵּן לְאֵרוּעַ מְסֻיָּם שֶׁהִתְאַסְּפוּ בּוֹ אַלְפֵי אֲנָשִׁים, וּלְפֶתַע הִתְעוֹרְרָה הֲמֻלָּה. כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ לִרְאוֹת מַה קּוֹרֶה, רָאָה כֵּיצַד אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בִּיֵּשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְעֵינֵי צִבּוּר קָטָן, עוֹמֵד כָּעֵת לְעֵינֵי אַלְפֵי אִישׁ, וּמַאן דְּהוּ מְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ בְּצוּרָה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר.

בַּסֵּפֶר "חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ" מוּבָא מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁאֵרַע בָּעִיר פְּרֶשְׁבּוּרְג, וְהוּא מְלַמְּדֵנוּ כַּמָּה חֲמוּרָה הַפְּגִיעָה בַּזּוּלָת. סִפּוּר זֶה נִכְתַּב בַּסֵּפֶר "אֶלֶף כְּתָב" שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק וַיְס זצ"ל רַב דְּוֶרְבּוֹי, שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"שֵׁבֶט סוֹפֵר" מִפְּרֶשְׁבּוּרְג זצ"ל, וַאֲשֶׁר הַ"שֵׁבֶט סוֹפֵר" הִתְבַּטֵּא עָלָיו שֶׁהוּא "אֲרוֹן הַסְּפָרִים" שֶׁלּוֹ.

בָּעִיר פְּרֶשְׁבּוּרְג כִּהֵן בְּרַבָּנוּת תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל בְּשֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, אֲשֶׁר הַ"חֲתַם סוֹפֵר" מְבִיאוֹ בִּתְשׁוּבוֹתָיו וּמַפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ.

כַּאֲשֶׁר נֶחֱלַשׁ רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, וּכְבָר לֹא עָמְדוּ לוֹ כּוֹחוֹתָיו לְשַׁמֵּשׁ בְּהוֹרָאָה כְּהֶרְגֵּלוֹ, שְׁאָלוּהוּ פַּרְנְסֵי הָעִיר הַאִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא לְדַיָּן מוֹרֵה צֶדֶק שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּיָדוֹ בְּהוֹרָאָה, וְהַצָּעָתָם הָיְתָה לְמַנּוֹת לְתַפְקִיד הַדַּיָּן אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא זְקֵנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הַיָּדוּעַ, וְהוּא אֲשֶׁר חִבֵּר אֶת סִפְרֵי מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא.

הִסְכִּים רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף לְמַנּוֹת אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר [הָרִאשׁוֹן] לְדַיָּן, לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּפְסִיקַת הַשְּׁאֵלוֹת הַמִּתְעוֹרְרוֹת בָּעִיר. וְהִנֵּה בְּשִׁבְתּוֹ שָׁם, בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, בִּקְּשׁוּ פַּרְנְסֵי הָעִיר מֵרַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף שֶׁיּוֹאִיל לְהַסְכִּים לְכָךְ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא יֹאמַר שִׁעוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִסְכִּים. כַּעֲבֹר זְמַן שׁוּב בִּקְּשׁוּהוּ לְהַסְכִּים שֶׁיֹּאמַר שִׁעוּר, וְלֹא הִסְכִּים.

לִפְנֵי שַׁבָּת הַגָּדוֹל הִצְלִיחוּ לִפְעֹל אֶצְלוֹ, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר יִדְרֹשׁ בִּמְקוֹמוֹ, הֱיוֹת וּכְבָר לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לוֹמַר אֶת דְּרָשַׁת שַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְאָכֵן רַבִּי עֲקִיבָא כֻּבַּד בַּאֲמִירַת הַדְּרָשָׁה.

אוּלָם לַמְרוֹת הַסְכָּמָתוֹ, חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, וְעֵקֶב כָּךְ נָפַל לְמִשְׁכָּב. מַחֲלָתוֹ הָלְכָה וְגָבְרָה, עַד שֶׁבְּיוֹם א' אֱלוּל הִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ.

הָעִיר פְּרֶשְׁבּוּרְג הִתְעַטְּפָה בְּאֵבֶל עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבָּהּ הַגָּדוֹל, וְכֻלָּם קִוּוּ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, הֱיוֹת וּכְבָר שִׁמֵּשׁ בְּהוֹרָאָה וּבִפְסִיקָה בְּעִירָם. פַּרְנְסֵי הַקָּהָל אַף בִּקְּשׁוּהוּ שֶׁיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַמַּסְפִּידִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לְהַסְפִּיד אֶת הָרַב הַנִּפְטָר.

קָם רַבִּי עֲקִיבָא וּפָתַח בְּדִבְרֵי הֶסְפֵּד. וּלְפֶתַע אָמַר: "לַנִּפְטָר יֵשׁ תְּבִיעָה עָלַי. הִנְנִי נֶאֱלָץ לְהַפְסִיק אֶת דְּבָרַי, וְלֹא לְהַמְשִׁיךְ בַּהֶסְפֵּד", וְכָךְ עָשָׂה.

לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִסָּה רַבִּי עֲקִיבָא לְהַמְשִׁיךְ בַּהֶסְפֵּד, וְשׁוּב עָצַר וְאָמַר: "הַנִּפְטָר אֵינוֹ מַסְכִּים שֶׁאַמְשִׁיךְ בַּהֶסְפֵּד, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּבִיעָה עָלַי, עַל שֶׁבִּיַּשְׁתִּי אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נָשָׂאתִי דְּרָשָׁה בִּמְקוֹמוֹ".

רַבִּי עֲקִיבָא נִמְנַע מִלְּהַסְפִּידוֹ, וְהָלְכוּ לִקְבֹּר אֶת רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף בְּבֵית הַחַיִּים. כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ מִן הַהַלְוָיָה חָשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר בְּרַע, וְשָׁכַב לָנוּחַ בְּמִטָּתוֹ. מַצָּבוֹ הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר, וְכָךְ שָׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אַחַד עָשָׂר יוֹם, וּבְי"א אֱלוּל נִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ.

כַּאֲשֶׁר קָמוּ לְהַסְפִּידוֹ אַחַר מִטָּתוֹ, קָרְאוּ עָלָיו אֶת הַפָּסוּק: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב" (דְּבָרִים א-ב), כְּלוֹמַר עוֹד לֹא חָלְפוּ כִּי אִם אַחַד עָשָׂר יוֹם מִן הַחֻרְבָּן אֲשֶׁר אֵרַע בְּעִירָם בִּפְטִירַת רַב הָעִיר, רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, וּכְבָר מוֹבִילִים לִמְנוּחַת עוֹלָמִים אֶת מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, שֶׁהָיָה אָמוּר לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ.

עַל מַצַּבְתּוֹ נֶחְרַט: "אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה", שֶׁהִסְתַּלַּקְתָּ לְבֵית עוֹלָמְךָ עַל יְדֵי זֶה שֶׁאָמַרְתָּ דְּרָשָׁה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַב הַקּוֹדֵם, רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף זצ"ל.

מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, מִי אָנוּ וּמָה אָנוּ לַחֲווֹת דֵּעָה בֵּין שְׁנֵי עֲנָקֵי רוּחַ אֵלּוּ. אֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהָבִין מִי הֵם הָיוּ. אוּלָם דַּי לָנוּ בַּיְדִיעָה שֶׁכִּהֲנוּ שְׁנֵיהֶם כְּרַבָּנִים בְּעִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁסִּפְרוֹ הֶחָשׁוּב "מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא" מֵעִיד עַל גְּאוֹנוּתוֹ בַּתּוֹרָה כְּבָר מִצְּעִירוּתוֹ, וְכֵן זָכָה לְנֶכֶד כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הַשֵּׁנִי. אוּלָם כֵּיוָן שֶׁנִּגְרְמָה חֲלִישׁוּת הַדַּעַת לְרַבָּהּ הַיָּשִׁישׁ שֶׁל הָעִיר - לֹא זָכָה לְהַאֲרִיךְ יָמִים אַחֲרָיו יוֹתֵר מִי"א יוֹם, וְאַף אֵלּוּ שֶׁחַי, הָיוּ עֲבוּרוֹ יְמֵי חֹלִי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, אַחַר שֶׁחָלָה תֶּכֶף בְּשׁוּבוֹ מֵהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף.

מִכָּאן נוּכַל לִלְמֹד אֶת חֻמְרָתָהּ שֶׁל גְּרִימַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת לַזּוּלָת, שֶׁאַף שֶׁאֵין זוֹ פְּגִיעָה מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מְבִיאָה הִיא אֶת הַזּוּלָת לִידֵי צַעַר, וְעַל כֵּן רָאוּי לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנָּה מְאֹד. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)

	שמיני תש"ע
	אין די בכונת הלב
	"וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה" (יד-לז) בְּפָרָשַׁת הַמְּרַגְּלִים דָּרְשׁוּ חָזָ"ל דְּרָשָׁה נוֹרָאָה עַל חֹמֶר הֶעָווֹן שֶׁל הַפּוֹגֵעַ בַּחֲבֵרוֹ וּמְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ. כָּךְ נֶאֱמַר בְּ"אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן" (פֶּרֶק ט) עַל הַפָּסוּק: "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה": "וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֶרֶץ שֶׁאֵין לָהּ לֹא פֶּה לְדַבֵּר, וְלֹא פָּנִים, וְלֹא בּשֶׁת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְבּוֹנָהּ מִן הַמְּרַגְּלִים, הַמְּדַבֵּר דְּבָרִים כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ וּמְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה". בְּחֹמֶר הֶעָווֹן שֶׁל הַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מַסֶּכֶת כַּלָּה א-ח): "כָּל הַמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ וְטוֹרְדִין אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם, וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם". לְאַחַר אַזְהָרָה כֹּה מְפֹרֶשֶׁת מֵחָזָ"ל, חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, בְּוַדַּאי לְאַחַר שֶׁהִיא הוּכְחָה מֵעַל לְכָל סָפֵק, וְסִפּוּרִים רַבִּים יֵשׁ עַל כָּךְ, כֵּיצַד הִכְלִים אָדָם אֶת רֵעֵהוּ. וְהִתְקַיֵּם בּוֹ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי, "וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם", כִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא מְנַקִּים אֶת הַמְּצַעֵר וְהַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים. דָּרַשׁ הָרַב טוֹיסִיג: סִפֵּר לִי יְהוּד נֶאֱמָן שֶׁפַּעַם נִקְלַע לְבֵית מִדְרָשׁ קָטָן בְּעִיר אַחַת, וְרָאָה אָדָם הַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֹפֶן בָּזוּי לְעֵינֵי עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים. לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת הִזְדַּמֵּן לְאֵרוּעַ מְסֻיָּם שֶׁהִתְאַסְּפוּ בּוֹ אַלְפֵי אֲנָשִׁים, וּלְפֶתַע הִתְעוֹרְרָה הֲמֻלָּה. כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ לִרְאוֹת מַה קּוֹרֶה, רָאָה כֵּיצַד אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בִּיֵּשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְעֵינֵי צִבּוּר קָטָן, עוֹמֵד כָּעֵת לְעֵינֵי אַלְפֵי אִישׁ, וּמַאן דְּהוּ מְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ בְּצוּרָה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר. בַּסֵּפֶר "חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ" מוּבָא מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁאֵרַע בָּעִיר פְּרֶשְׁבּוּרְג, וְהוּא מְלַמְּדֵנוּ כַּמָּה חֲמוּרָה הַפְּגִיעָה בַּזּוּלָת. סִפּוּר זֶה נִכְתַּב בַּסֵּפֶר "אֶלֶף כְּתָב" שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק וַיְס זצ"ל רַב דְּוֶרְבּוֹי, שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"שֵׁבֶט סוֹפֵר" מִפְּרֶשְׁבּוּרְג זצ"ל, וַאֲשֶׁר הַ"שֵׁבֶט סוֹפֵר" הִתְבַּטֵּא עָלָיו שֶׁהוּא "אֲרוֹן הַסְּפָרִים" שֶׁלּוֹ. בָּעִיר פְּרֶשְׁבּוּרְג כִּהֵן בְּרַבָּנוּת תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל בְּשֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, אֲשֶׁר הַ"חֲתַם סוֹפֵר" מְבִיאוֹ בִּתְשׁוּבוֹתָיו וּמַפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ. כַּאֲשֶׁר נֶחֱלַשׁ רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, וּכְבָר לֹא עָמְדוּ לוֹ כּוֹחוֹתָיו לְשַׁמֵּשׁ בְּהוֹרָאָה כְּהֶרְגֵּלוֹ, שְׁאָלוּהוּ פַּרְנְסֵי הָעִיר הַאִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא לְדַיָּן מוֹרֵה צֶדֶק שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּיָדוֹ בְּהוֹרָאָה, וְהַצָּעָתָם הָיְתָה לְמַנּוֹת לְתַפְקִיד הַדַּיָּן אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא זְקֵנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הַיָּדוּעַ, וְהוּא אֲשֶׁר חִבֵּר אֶת סִפְרֵי מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא. הִסְכִּים רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף לְמַנּוֹת אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר [הָרִאשׁוֹן] לְדַיָּן, לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּפְסִיקַת הַשְּׁאֵלוֹת הַמִּתְעוֹרְרוֹת בָּעִיר. וְהִנֵּה בְּשִׁבְתּוֹ שָׁם, בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, בִּקְּשׁוּ פַּרְנְסֵי הָעִיר מֵרַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף שֶׁיּוֹאִיל לְהַסְכִּים לְכָךְ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא יֹאמַר שִׁעוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִסְכִּים. כַּעֲבֹר זְמַן שׁוּב בִּקְּשׁוּהוּ לְהַסְכִּים שֶׁיֹּאמַר שִׁעוּר, וְלֹא הִסְכִּים. לִפְנֵי שַׁבָּת הַגָּדוֹל הִצְלִיחוּ לִפְעֹל אֶצְלוֹ, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר יִדְרֹשׁ בִּמְקוֹמוֹ, הֱיוֹת וּכְבָר לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לוֹמַר אֶת דְּרָשַׁת שַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְאָכֵן רַבִּי עֲקִיבָא כֻּבַּד בַּאֲמִירַת הַדְּרָשָׁה. אוּלָם לַמְרוֹת הַסְכָּמָתוֹ, חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, וְעֵקֶב כָּךְ נָפַל לְמִשְׁכָּב. מַחֲלָתוֹ הָלְכָה וְגָבְרָה, עַד שֶׁבְּיוֹם א' אֱלוּל הִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ. הָעִיר פְּרֶשְׁבּוּרְג הִתְעַטְּפָה בְּאֵבֶל עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבָּהּ הַגָּדוֹל, וְכֻלָּם קִוּוּ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ, הֱיוֹת וּכְבָר שִׁמֵּשׁ בְּהוֹרָאָה וּבִפְסִיקָה בְּעִירָם. פַּרְנְסֵי הַקָּהָל אַף בִּקְּשׁוּהוּ שֶׁיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַמַּסְפִּידִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לְהַסְפִּיד אֶת הָרַב הַנִּפְטָר. קָם רַבִּי עֲקִיבָא וּפָתַח בְּדִבְרֵי הֶסְפֵּד. וּלְפֶתַע אָמַר: "לַנִּפְטָר יֵשׁ תְּבִיעָה עָלַי. הִנְנִי נֶאֱלָץ לְהַפְסִיק אֶת דְּבָרַי, וְלֹא לְהַמְשִׁיךְ בַּהֶסְפֵּד", וְכָךְ עָשָׂה. לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִסָּה רַבִּי עֲקִיבָא לְהַמְשִׁיךְ בַּהֶסְפֵּד, וְשׁוּב עָצַר וְאָמַר: "הַנִּפְטָר אֵינוֹ מַסְכִּים שֶׁאַמְשִׁיךְ בַּהֶסְפֵּד, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּבִיעָה עָלַי, עַל שֶׁבִּיַּשְׁתִּי אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר נָשָׂאתִי דְּרָשָׁה בִּמְקוֹמוֹ". רַבִּי עֲקִיבָא נִמְנַע מִלְּהַסְפִּידוֹ, וְהָלְכוּ לִקְבֹּר אֶת רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף בְּבֵית הַחַיִּים. כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ מִן הַהַלְוָיָה חָשׁ רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר בְּרַע, וְשָׁכַב לָנוּחַ בְּמִטָּתוֹ. מַצָּבוֹ הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר, וְכָךְ שָׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אַחַד עָשָׂר יוֹם, וּבְי"א אֱלוּל נִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ. כַּאֲשֶׁר קָמוּ לְהַסְפִּידוֹ אַחַר מִטָּתוֹ, קָרְאוּ עָלָיו אֶת הַפָּסוּק: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב" (דְּבָרִים א-ב), כְּלוֹמַר עוֹד לֹא חָלְפוּ כִּי אִם אַחַד עָשָׂר יוֹם מִן הַחֻרְבָּן אֲשֶׁר אֵרַע בְּעִירָם בִּפְטִירַת רַב הָעִיר, רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף, וּכְבָר מוֹבִילִים לִמְנוּחַת עוֹלָמִים אֶת מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, שֶׁהָיָה אָמוּר לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ. עַל מַצַּבְתּוֹ נֶחְרַט: "אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה", שֶׁהִסְתַּלַּקְתָּ לְבֵית עוֹלָמְךָ עַל יְדֵי זֶה שֶׁאָמַרְתָּ דְּרָשָׁה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַב הַקּוֹדֵם, רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף זצ"ל. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, מִי אָנוּ וּמָה אָנוּ לַחֲווֹת דֵּעָה בֵּין שְׁנֵי עֲנָקֵי רוּחַ אֵלּוּ. אֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהָבִין מִי הֵם הָיוּ. אוּלָם דַּי לָנוּ בַּיְדִיעָה שֶׁכִּהֲנוּ שְׁנֵיהֶם כְּרַבָּנִים בְּעִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁסִּפְרוֹ הֶחָשׁוּב "מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא" מֵעִיד עַל גְּאוֹנוּתוֹ בַּתּוֹרָה כְּבָר מִצְּעִירוּתוֹ, וְכֵן זָכָה לְנֶכֶד כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הַשֵּׁנִי. אוּלָם כֵּיוָן שֶׁנִּגְרְמָה חֲלִישׁוּת הַדַּעַת לְרַבָּהּ הַיָּשִׁישׁ שֶׁל הָעִיר - לֹא זָכָה לְהַאֲרִיךְ יָמִים אַחֲרָיו יוֹתֵר מִי"א יוֹם, וְאַף אֵלּוּ שֶׁחַי, הָיוּ עֲבוּרוֹ יְמֵי חֹלִי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, אַחַר שֶׁחָלָה תֶּכֶף בְּשׁוּבוֹ מֵהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה חָרִיף. מִכָּאן נוּכַל לִלְמֹד אֶת חֻמְרָתָהּ שֶׁל גְּרִימַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת לַזּוּלָת, שֶׁאַף שֶׁאֵין זוֹ פְּגִיעָה מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מְבִיאָה הִיא אֶת הַזּוּלָת לִידֵי צַעַר, וְעַל כֵּן רָאוּי לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנָּה מְאֹד. (כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל)