Otzarot-Article

"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים... וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (א-יג) פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: 'וַאֲשִׂימֵם' מִלְּשׁוֹן אַשְׁמָה, לוֹמַר שֶׁאַשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בְּרֹאשׁ דַּיָּנֵיהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת וּלְכַוֵּן אוֹתָם לַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה. מָה רַבָּה אַחֲרָיוּת הַמַּנְהִיג, וּבִכְלָל זֶה רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים (שַׁבָּת נד:): "מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלֹא מָחָה נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ". פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י, נֶעֱנָשׁ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם. וְנִפְסְקָה גְּמָרָא זוֹ בָּרִי"ף וְהוּבְאָה בַּ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (רכה ז).

מְקוֹר הַדְּבָרִים הוּא בַּמִּדְרָשׁ וְהֻסְמַךְ אֲלֵיהֶם מָשָׁל: לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכַלָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ וְנִתְפַּחֲמוּ (נִתְלַכְלְכוּ בְּפֶחָם) יָדֶיהָ. מַה תַּעֲשֶׂה? אִם מְקַנַּחַת הִיא יָדֶיהָ בַּכֹּתֶל, הַכֹּתֶל מַשְׁחִיר וְיָדֶיהָ אֵינָן מִתְנַקּוֹת, וְאִם מְקַנַּחַת הִיא בִּשְׂעָרָהּ הִיא מִתְנָאָה (שֶׁשְּׂעָרָהּ הוֹפֵךְ לְשָׁחוֹר כַּפֶּחָם) וְיָדֶיהָ מִתְנַקּוֹת. וְהֵעִיר הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זַצַ"ל שֶׁאֵין הַמָּשָׁל דּוֹמֶה לַנִּמְשָׁל. אָמְנָם יִשְׂרָאֵל מִתְנַקִּים בְּכָךְ שֶׁיְּכוֹלִים הֵם לְהַטִּיל אֶת הָאַשְׁמָה בְּרָאשֵׁי הָעָם, אֲבָל רָאשֵׁי הָעָם אֵינָם מִתְנָאִים בְּכָךְ, לְהֵפֶךְ, נֶעֱנָשִׁים הֵם רִאשׁוֹנִים וּבְרוֹתְחִין.

נִפְלָאָה הַקֻּשְׁיָה וּמַנְחָה אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָתָהּ.

מְסֻפָּר שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל לְהִפָּרֵד מֵרַבּוֹ, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, הִבִּיעַ הַבֶּעשְׁ"ט הַקָּדוֹשׁ צַעַר עַל נְסִיעָתוֹ.

תָּמַהּ הַמַּגִּיד: "מֵילָא אֲנִי, יֶחְסַר לִי הָרַב, אַךְ מַדּוּעַ זָקוּק הָרַב לִי?"

עָנָהוּ הַבֶּעשְׁ"ט: "הֲלֹא תָּבִין, הָרַב הוּא כִּבְאֵר הַנּוֹבַעַת מַיִם וּכְכָל שֶׁשּׁוֹאֲבִין מִמֶּנָּה הִיא מִתְמַלֵּאת".

וְהַצַּדִּיק בַּעַל "חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה" מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל אָמַר: נָעֳמִי בִּקְּשָׁה מֵרוּת שֶׁתָּשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֶיהָ אֲבָל רוּת דָּבְקָה בְּנָעֳמִי. "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא". כְּשֶׁרָאֲתָה נָעֳמִי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת כֹּחוֹת מִדְּבֵקוּתָהּ שֶׁל רוּת בָּהּ, הִסְכִּימָה שֶׁתִּלָּוֶה אֵלֶיהָ. תְּלוּתוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד בְּרַבּוֹ מַעֲנִיקָה לָרַב כֹּחוֹת בַּל יְשֹׁעֲרוּ, הֵן בְּמִצּוּי כֹּחוֹתָיו וְהֵן בַּהַשְׁפָּעָה הַיּוֹרֶדֶת עָלָיו מִמָּרוֹם.

הַמַּשְׁגִּיחַ הַנַּעֲרָץ רַבִּי יְרוּחָם מִמִּיר זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁבִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ חָשַׁשׁ שֶׁיַּעֲטֶה בּוּשָׁה כַּאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לוֹ מַה לּוֹמַר בְּשִׂיחוֹתָיו... וַהֲרֵי כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ הָיָה בְּהֶקֵּף וּבְעַמְקוּת בַּל יְשֹׁעֲרוּ. אֶלָּא "הַכֹּל בִּזְכוּת הָרַבִּים", טָעַן.

הַגָּאוֹן רַבִּי הִלֵּל מֵהוֹרוֹדְנָא זַצַ"ל הִרְעִישׁ אֶת עוֹלַם הַתּוֹרָה בְּשִׁעוּרָיו הַנִּפְלָאִים, וְעִם זֹאת לֹא הֶעֱלָם עַל הַכְּתָב. וְכָךְ אָמַר: אֵיךְ אֲפַרְסֵמָם בִּשְׁמִי כְּחִדּוּשַׁי וְלֹא נִתְּנוּ לִי אֶלָּא בִּזְכוּת הָרַבִּים?!

עַתָּה נָבִין אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד משֶׁה מִקְּרֶטְשֶׁנִיף זַצַ"ל: מַעֲשֶׂה בְּמַנְהִיג עֵדָה שֶׁנִּפְטַר וְהִנִּיחַ שְׁנֵי בָּנִים צַדִּיקִים. נָפְלָה עֲלֵיהֶם אַדֶּרֶת הַהַנְהָגָה וְהָעֵדָה הִתְפַּלְּגָה. חֶצְיָהּ קִבֵּל אֶת מָרוּת הָאֶחָד, וְהַחֵצִי הַשֵּׁנִי נָהָה אַחַר אָחִיו. הָאֶחָד נִשְׁאַר לְמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו, וְהַשֵּׁנִי בָּא לְהִפָּרֵד בְּנָסְעוֹ לְהָקִים אֶת חֲצֵרוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת. אִחֵל לְאָחִיו: "יִתֵּן ה' וְלֹא נִהְיֶה שׁוֹטִים".

תָּמַהּ הָאָח לַבְּרָכָה הַמּוּזָרָה.

הִסְבִּיר הַמְּבָרֵךְ: "שֶׁלֹּא נָרִיב בִּשְׁבִיל חָסִיד אֶחָד... שֶׁלֹּא נַקְפִּיד אִם פְּלוֹנִי יַעֲזֹב וְיַעֲרֹק"...

הִסְכִּים הַלָּהּ, "לָרִיב אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל לְהַקְפִּיד - לָמָּה לֹא? הֲרֵי הָרַבִּי מַעְפִּיל בְּסֻלָּם וְכָל חָסִיד מַעֲנִיק לוֹ שְׁלִיבָה".

כַּמָּה מְאִירִים עַתָּה דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהוּבְאוּ בִּתְחִלַּת דְּבָרֵינוּ. אֱמֶת שֶׁהַהַנְהָגָה תּוֹבַעַת אַחֲרָיוּת וְהַקָּהָל עָלוּל "לְקַנֵּחַ יָדַיִם בִּשְׂעַר הָרֹאשׁ" וְלִתְלוֹת אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו בְּמַנְהִיגָיו שֶׁיִּתָּבְעוּ עַל כָּךְ. אֲבָל עֶצֶם הַתְּלוּת הַזּוֹ "מְיַפָּה אֶת הַשֵּׂעָר", וּמַעֲנִיקָה כֹּחוֹת נִפְלָאִים לַמַּנְהִיג.

וְהַהַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנִית הִיא הַנְהָגַת הַהוֹרִים אֶת בֵּיתָם. "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא כְּמֶלֶךְ בְּבֵיתוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כח.). הוּא מֶלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ מַלְכָּה וְהַיְלָדִים נוֹטְעִים בָּהֶם כֹּחַ לְהַנְהִיגָם.

הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זַצַ"ל הִצְבִּיעַ עַל פָּסוּק מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. כְּשֶׁצָּבְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ עַל משֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר וְתָבְעוּ בָּשָׂר, קָבַל בִּפְנֵי בּוֹרְאוֹ: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ... כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה" (בַּמִּדְבָּר יא, יב-יג) רוֹאִים מִכָּאן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה 'יוֹלֵד' אֶת הָעָם, אִם הָיָה הוּא אֲבִיהֶם, הָיָה לוֹ לָתֵת בָּשָׂר לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף יְלָדָיו.

כִּי לָאָב - יֵשׁ. לְאָב מַעֲנִיקִים כֹּחוֹת כְּכָל הַנִּדְרָשׁ.

גְּדוֹלָה הָאַחֲרָיוּת, אַךְ נִפְלָאִים הַכֹּחוֹת הַמָּעֳנָקִים וְיֵשׁ לְנַצְּלָם בִּמְלוֹאָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקרא תש"ע
	?אשרי הדור - ודורנו
	"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים... וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (א-יג) פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: 'וַאֲשִׂימֵם' מִלְּשׁוֹן אַשְׁמָה, לוֹמַר שֶׁאַשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בְּרֹאשׁ דַּיָּנֵיהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת וּלְכַוֵּן אוֹתָם לַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה. מָה רַבָּה אַחֲרָיוּת הַמַּנְהִיג, וּבִכְלָל זֶה רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים (שַׁבָּת נד:): "מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלֹא מָחָה נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ". פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י, נֶעֱנָשׁ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם. וְנִפְסְקָה גְּמָרָא זוֹ בָּרִי"ף וְהוּבְאָה בַּ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (רכה ז). מְקוֹר הַדְּבָרִים הוּא בַּמִּדְרָשׁ וְהֻסְמַךְ אֲלֵיהֶם מָשָׁל: לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכַלָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ וְנִתְפַּחֲמוּ (נִתְלַכְלְכוּ בְּפֶחָם) יָדֶיהָ. מַה תַּעֲשֶׂה? אִם מְקַנַּחַת הִיא יָדֶיהָ בַּכֹּתֶל, הַכֹּתֶל מַשְׁחִיר וְיָדֶיהָ אֵינָן מִתְנַקּוֹת, וְאִם מְקַנַּחַת הִיא בִּשְׂעָרָהּ הִיא מִתְנָאָה (שֶׁשְּׂעָרָהּ הוֹפֵךְ לְשָׁחוֹר כַּפֶּחָם) וְיָדֶיהָ מִתְנַקּוֹת. וְהֵעִיר הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זַצַ"ל שֶׁאֵין הַמָּשָׁל דּוֹמֶה לַנִּמְשָׁל. אָמְנָם יִשְׂרָאֵל מִתְנַקִּים בְּכָךְ שֶׁיְּכוֹלִים הֵם לְהַטִּיל אֶת הָאַשְׁמָה בְּרָאשֵׁי הָעָם, אֲבָל רָאשֵׁי הָעָם אֵינָם מִתְנָאִים בְּכָךְ, לְהֵפֶךְ, נֶעֱנָשִׁים הֵם רִאשׁוֹנִים וּבְרוֹתְחִין. נִפְלָאָה הַקֻּשְׁיָה וּמַנְחָה אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָתָהּ. מְסֻפָּר שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל לְהִפָּרֵד מֵרַבּוֹ, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, הִבִּיעַ הַבֶּעשְׁ"ט הַקָּדוֹשׁ צַעַר עַל נְסִיעָתוֹ. תָּמַהּ הַמַּגִּיד: "מֵילָא אֲנִי, יֶחְסַר לִי הָרַב, אַךְ מַדּוּעַ זָקוּק הָרַב לִי?" עָנָהוּ הַבֶּעשְׁ"ט: "הֲלֹא תָּבִין, הָרַב הוּא כִּבְאֵר הַנּוֹבַעַת מַיִם וּכְכָל שֶׁשּׁוֹאֲבִין מִמֶּנָּה הִיא מִתְמַלֵּאת". וְהַצַּדִּיק בַּעַל "חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה" מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל אָמַר: נָעֳמִי בִּקְּשָׁה מֵרוּת שֶׁתָּשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֶיהָ אֲבָל רוּת דָּבְקָה בְּנָעֳמִי. "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא". כְּשֶׁרָאֲתָה נָעֳמִי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת כֹּחוֹת מִדְּבֵקוּתָהּ שֶׁל רוּת בָּהּ, הִסְכִּימָה שֶׁתִּלָּוֶה אֵלֶיהָ. תְּלוּתוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד בְּרַבּוֹ מַעֲנִיקָה לָרַב כֹּחוֹת בַּל יְשֹׁעֲרוּ, הֵן בְּמִצּוּי כֹּחוֹתָיו וְהֵן בַּהַשְׁפָּעָה הַיּוֹרֶדֶת עָלָיו מִמָּרוֹם. הַמַּשְׁגִּיחַ הַנַּעֲרָץ רַבִּי יְרוּחָם מִמִּיר זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁבִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ חָשַׁשׁ שֶׁיַּעֲטֶה בּוּשָׁה כַּאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה לוֹ מַה לּוֹמַר בְּשִׂיחוֹתָיו... וַהֲרֵי כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ הָיָה בְּהֶקֵּף וּבְעַמְקוּת בַּל יְשֹׁעֲרוּ. אֶלָּא "הַכֹּל בִּזְכוּת הָרַבִּים", טָעַן. הַגָּאוֹן רַבִּי הִלֵּל מֵהוֹרוֹדְנָא זַצַ"ל הִרְעִישׁ אֶת עוֹלַם הַתּוֹרָה בְּשִׁעוּרָיו הַנִּפְלָאִים, וְעִם זֹאת לֹא הֶעֱלָם עַל הַכְּתָב. וְכָךְ אָמַר: אֵיךְ אֲפַרְסֵמָם בִּשְׁמִי כְּחִדּוּשַׁי וְלֹא נִתְּנוּ לִי אֶלָּא בִּזְכוּת הָרַבִּים?! עַתָּה נָבִין אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד משֶׁה מִקְּרֶטְשֶׁנִיף זַצַ"ל: מַעֲשֶׂה בְּמַנְהִיג עֵדָה שֶׁנִּפְטַר וְהִנִּיחַ שְׁנֵי בָּנִים צַדִּיקִים. נָפְלָה עֲלֵיהֶם אַדֶּרֶת הַהַנְהָגָה וְהָעֵדָה הִתְפַּלְּגָה. חֶצְיָהּ קִבֵּל אֶת מָרוּת הָאֶחָד, וְהַחֵצִי הַשֵּׁנִי נָהָה אַחַר אָחִיו. הָאֶחָד נִשְׁאַר לְמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו, וְהַשֵּׁנִי בָּא לְהִפָּרֵד בְּנָסְעוֹ לְהָקִים אֶת חֲצֵרוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת. אִחֵל לְאָחִיו: "יִתֵּן ה' וְלֹא נִהְיֶה שׁוֹטִים". תָּמַהּ הָאָח לַבְּרָכָה הַמּוּזָרָה. הִסְבִּיר הַמְּבָרֵךְ: "שֶׁלֹּא נָרִיב בִּשְׁבִיל חָסִיד אֶחָד... שֶׁלֹּא נַקְפִּיד אִם פְּלוֹנִי יַעֲזֹב וְיַעֲרֹק"... הִסְכִּים הַלָּהּ, "לָרִיב אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל לְהַקְפִּיד - לָמָּה לֹא? הֲרֵי הָרַבִּי מַעְפִּיל בְּסֻלָּם וְכָל חָסִיד מַעֲנִיק לוֹ שְׁלִיבָה". כַּמָּה מְאִירִים עַתָּה דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהוּבְאוּ בִּתְחִלַּת דְּבָרֵינוּ. אֱמֶת שֶׁהַהַנְהָגָה תּוֹבַעַת אַחֲרָיוּת וְהַקָּהָל עָלוּל "לְקַנֵּחַ יָדַיִם בִּשְׂעַר הָרֹאשׁ" וְלִתְלוֹת אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו בְּמַנְהִיגָיו שֶׁיִּתָּבְעוּ עַל כָּךְ. אֲבָל עֶצֶם הַתְּלוּת הַזּוֹ "מְיַפָּה אֶת הַשֵּׂעָר", וּמַעֲנִיקָה כֹּחוֹת נִפְלָאִים לַמַּנְהִיג. וְהַהַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנִית הִיא הַנְהָגַת הַהוֹרִים אֶת בֵּיתָם. "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא כְּמֶלֶךְ בְּבֵיתוֹ" (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כח.). הוּא מֶלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ מַלְכָּה וְהַיְלָדִים נוֹטְעִים בָּהֶם כֹּחַ לְהַנְהִיגָם. הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זַצַ"ל הִצְבִּיעַ עַל פָּסוּק מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. כְּשֶׁצָּבְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ עַל משֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר וְתָבְעוּ בָּשָׂר, קָבַל בִּפְנֵי בּוֹרְאוֹ: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ... כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה" (בַּמִּדְבָּר יא, יב-יג) רוֹאִים מִכָּאן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה 'יוֹלֵד' אֶת הָעָם, אִם הָיָה הוּא אֲבִיהֶם, הָיָה לוֹ לָתֵת בָּשָׂר לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף יְלָדָיו. כִּי לָאָב - יֵשׁ. לְאָב מַעֲנִיקִים כֹּחוֹת כְּכָל הַנִּדְרָשׁ. גְּדוֹלָה הָאַחֲרָיוּת, אַךְ נִפְלָאִים הַכֹּחוֹת הַמָּעֳנָקִים וְיֵשׁ לְנַצְּלָם בִּמְלוֹאָם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)