Otzarot-Article

"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה''" (ט-ו) מִשֶּׁפָּשְׁטָה הַהַשְׂכָּלָה הַמַּמְאֶרֶת וְהֶחְדִּירָה אֶת אַרְסָהּ לְקָרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת וּלְרַפּוֹת יָדַיִם, לְזַלְזֵל בַּמִּצְווֹת וְלַעֲבֹר עֲבֵרוֹת - וְהִרְגִּיעוּ אֶת יִסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן בְּאָמְרָם שֶׁהָעִקָּר הַלֵּב, רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סַנְהֶדְרִין קו:), וְדַי בָּאֱמוּנָה הַמְקַנֶּנֶת בּוֹ - הֵגִיב עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּאָמְרוֹ: "לֹא דָּבָר חָדָשׁ הוּא, יֵשׁ יֵצֶר הָרַע מְיֻחָד הַטּוֹעֵן כָּךְ".

הִשְׁתָּאוּ לִדְבָרָיו, הֵיכָן מָצִינוּ יֵצֶר הָרַע זֶה וּמַה מְּקוֹרָם שֶׁל דְּבָרִים?

נַעֲנָה וְאָמַר: בְּצִוּוּי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הִתְבַּקְּשָׁה תְּרוּמַת כָּל נְדִיב לֵב, וְהִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁבְּכָךְ תִּשְׁרֶה בָּהֶם שְׁכִינָה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". הֵבִיאוּ נִדְבַת לִבָּם, הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה גַּם נֶחְנַךְ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִים בְּטֹהַר לֵב וּמַמְתִּינִים לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַמֻּבְטַחַת.

וְהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה.

הִתְאַכְזְבוּ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹדִיעָם: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה''". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע תַּעֲבִירוּ מִלְּבַבְכֶם, וְתִהְיוּ כֻּלְּכֶם בְּיִרְאָה אַחַת וּבְעֵצָה אַחַת לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמָּקוֹם... וְאִם עֲשִׂיתֶם זֶה, יֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'.

מַה נֶּאֱמַר כָּאן. מַה הוּא "אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע" שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַעֲבִיר מִלְּבָבָם?

אֶלָּא, כִּסְבוּרִים הָיוּ שֶׁלְּהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה דַּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, כִּי הָעִקָּר הַלֵּב וְרַחְמָנָא לִיבָּא בָּעֵי. הוֹדִיעָם משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁיֵּצֶר הָרַע מְיֻחָד הוּא. "אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע תַּעֲבִירוּ מִלְּבַבְכֶם". אֶלָּא, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ", דְרוּשָׁה עֲשִׂיָּה בְּפֹעַל כַּפַּיִם דַּוְקָא, רַק אָז "וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'". (מַיִם חַיִּים)

עַל הַחוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ דַּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב מִבְּלִי לִלְמֹד אֶת דִּינֵי הַמִּצְווֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְקַיְּמָן, נָשָׂא הֶחָפֵץ חַיִּים מְשָׁלוֹ וְאָמַר: הַמִּשְׁטָרָה עָצְרָה אָדָם שֶׁהִתְחַזָּה לַגֶּנֶרָל שַׂר הַצָּבָא, וְהֶעֱמִידָה אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט.

נִשְׁאַל: "מַדּוּעַ הִתְחַזֵּיתָ לְגֶנֶרָל?"

נִפְגַּע וּמָחָה: "מִשּׁוּם שֶׁאָכֵן גֶּנֶרָל אֲנִי!"...

הִתְעַנְיְנוּ הַשּׁוֹפְטִים: "הַאִם שֵׁרַתָּ בַּצָּבָא, הַאִם חֵרַפְתָּ נַפְשְׁךָ בְּמַעַרְכוֹת הַקְּרָב?"

"לֹא", הוֹדָה.

הִמְשִׁיכוּ וְשָׁאֲלוּ: "הַאִם לָמַדְתָּ אֶת תּוֹרַת הַמִּלְחָמָה, הַאִם נְהִירִים לְךָ מַחְלְקוֹת הַצָּבָא לְתַפְקִידֵיהֶן, הֲמַכִּיר אַתָּה סוּגֵי נֶשֶׁק וְיוֹדֵעַ תַּכְסִיסֵי קְרָב?"

שָׁב וְהוֹדָה: "לֹא".

"אִם כֵּן", חָקְרוּ, "בְּמָה אַתָּה גֶּנֶרָל?"

"בַּמַּדִּים!" הֵשִׁיב בִּיהִירוּת...

חִיְּכוּ הַכֹּל. מִלְּבַדּוֹ... וּמוּבָן שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָפַךְ לְקֶלֶס וְלִשְׁנִינָה אֶלָּא אַף נֶעֱנַשׁ עַל הִתְחַזּוּתוֹ הַמַּטְעָה.

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ בְּאָדָם הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת "יְהוּדִי בַּלֵּב" בְּלֹא שֶׁיֵּדַע אֶת הַדִּינִים וּבְלֹא שֶׁיְּקַיְּמֵם. מִתְחַזֶּה הוּא, וְעָנְשׁוֹ חָרוּץ...

וְהָיָה רַבֵּנוּ מִתְבַּטֵּא: "רְגִילִים לוֹמַר עַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת שֶׁהֵם "יְהוּדִים חִלּוֹנִיִּים". שֶׁהֵם חִלּוֹנִיִּים מֵבִין אֲנִי, אֲבָל בְּמַה הֵם יְהוּדִים? --- (ח"ח הֶחָדָשׁ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל)

	ויקהל - פיקודי תש"ע
	מקיום מצוה אין מפסידים
	רַבִּים שָׁאֲלוּ, מַה תְּשׁוּבָה הִיא זוֹ עַל שְׁאֵלַת הַבֵּן הֶחָכָם "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה''" (ט-ו) מִשֶּׁפָּשְׁטָה הַהַשְׂכָּלָה הַמַּמְאֶרֶת וְהֶחְדִּירָה אֶת אַרְסָהּ לְקָרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת וּלְרַפּוֹת יָדַיִם, לְזַלְזֵל בַּמִּצְווֹת וְלַעֲבֹר עֲבֵרוֹת - וְהִרְגִּיעוּ אֶת יִסּוּרֵי הַמַּצְפּוּן בְּאָמְרָם שֶׁהָעִקָּר הַלֵּב, רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סַנְהֶדְרִין קו:), וְדַי בָּאֱמוּנָה הַמְקַנֶּנֶת בּוֹ - הֵגִיב עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּאָמְרוֹ: "לֹא דָּבָר חָדָשׁ הוּא, יֵשׁ יֵצֶר הָרַע מְיֻחָד הַטּוֹעֵן כָּךְ". הִשְׁתָּאוּ לִדְבָרָיו, הֵיכָן מָצִינוּ יֵצֶר הָרַע זֶה וּמַה מְּקוֹרָם שֶׁל דְּבָרִים? נַעֲנָה וְאָמַר: בְּצִוּוּי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הִתְבַּקְּשָׁה תְּרוּמַת כָּל נְדִיב לֵב, וְהִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁבְּכָךְ תִּשְׁרֶה בָּהֶם שְׁכִינָה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". הֵבִיאוּ נִדְבַת לִבָּם, הַמִּשְׁכָּן נִבְנָה גַּם נֶחְנַךְ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִים בְּטֹהַר לֵב וּמַמְתִּינִים לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַמֻּבְטַחַת. וְהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה. הִתְאַכְזְבוּ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹדִיעָם: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה''". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע תַּעֲבִירוּ מִלְּבַבְכֶם, וְתִהְיוּ כֻּלְּכֶם בְּיִרְאָה אַחַת וּבְעֵצָה אַחַת לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמָּקוֹם... וְאִם עֲשִׂיתֶם זֶה, יֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'. מַה נֶּאֱמַר כָּאן. מַה הוּא "אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע" שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַעֲבִיר מִלְּבָבָם? אֶלָּא, כִּסְבוּרִים הָיוּ שֶׁלְּהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה דַּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, כִּי הָעִקָּר הַלֵּב וְרַחְמָנָא לִיבָּא בָּעֵי. הוֹדִיעָם משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁיֵּצֶר הָרַע מְיֻחָד הוּא. "אוֹתוֹ יֵצֶר הָרַע תַּעֲבִירוּ מִלְּבַבְכֶם". אֶלָּא, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ", דְרוּשָׁה עֲשִׂיָּה בְּפֹעַל כַּפַּיִם דַּוְקָא, רַק אָז "וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'". (מַיִם חַיִּים) עַל הַחוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ דַּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב מִבְּלִי לִלְמֹד אֶת דִּינֵי הַמִּצְווֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְקַיְּמָן, נָשָׂא הֶחָפֵץ חַיִּים מְשָׁלוֹ וְאָמַר: הַמִּשְׁטָרָה עָצְרָה אָדָם שֶׁהִתְחַזָּה לַגֶּנֶרָל שַׂר הַצָּבָא, וְהֶעֱמִידָה אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט. נִשְׁאַל: "מַדּוּעַ הִתְחַזֵּיתָ לְגֶנֶרָל?" נִפְגַּע וּמָחָה: "מִשּׁוּם שֶׁאָכֵן גֶּנֶרָל אֲנִי!"... הִתְעַנְיְנוּ הַשּׁוֹפְטִים: "הַאִם שֵׁרַתָּ בַּצָּבָא, הַאִם חֵרַפְתָּ נַפְשְׁךָ בְּמַעַרְכוֹת הַקְּרָב?" "לֹא", הוֹדָה. הִמְשִׁיכוּ וְשָׁאֲלוּ: "הַאִם לָמַדְתָּ אֶת תּוֹרַת הַמִּלְחָמָה, הַאִם נְהִירִים לְךָ מַחְלְקוֹת הַצָּבָא לְתַפְקִידֵיהֶן, הֲמַכִּיר אַתָּה סוּגֵי נֶשֶׁק וְיוֹדֵעַ תַּכְסִיסֵי קְרָב?" שָׁב וְהוֹדָה: "לֹא". "אִם כֵּן", חָקְרוּ, "בְּמָה אַתָּה גֶּנֶרָל?" "בַּמַּדִּים!" הֵשִׁיב בִּיהִירוּת... חִיְּכוּ הַכֹּל. מִלְּבַדּוֹ... וּמוּבָן שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָפַךְ לְקֶלֶס וְלִשְׁנִינָה אֶלָּא אַף נֶעֱנַשׁ עַל הִתְחַזּוּתוֹ הַמַּטְעָה. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ בְּאָדָם הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת "יְהוּדִי בַּלֵּב" בְּלֹא שֶׁיֵּדַע אֶת הַדִּינִים וּבְלֹא שֶׁיְּקַיְּמֵם. מִתְחַזֶּה הוּא, וְעָנְשׁוֹ חָרוּץ... וְהָיָה רַבֵּנוּ מִתְבַּטֵּא: "רְגִילִים לוֹמַר עַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת שֶׁהֵם "יְהוּדִים חִלּוֹנִיִּים". שֶׁהֵם חִלּוֹנִיִּים מֵבִין אֲנִי, אֲבָל בְּמַה הֵם יְהוּדִים? --- (ח"ח הֶחָדָשׁ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל)