Otzarot-Article

"וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה" (יב-ח) מַעֲשֶׂה הָיָה בִּבְנֵי זוּג שֶׁנָּהֲגוּ לְאָרֵחַ עָנִי וְאֶבְיוֹן בְּבֵיתָם. אָכַל הֶעָנִי עַל שֻׁלְחָנָם בִּקְבִיעוּת וְהָיָה בְּכָךְ מִצְוָה גְּדוֹלָה, שֶׁכֵּן אוֹתוֹ עָנִי הָיָה עֲרִירִי, בְּלֹא מִשְׁפָּחָה, וּמָצָא בְּבֵיתָם נֹעַם וַחֲמִימוּת וּמַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ.

הָיְתָה בְּעָיָה אַחַת. מִנְהָג קָבוּעַ הָיָה לוֹ לָאוֹרֵחַ, לְסַפֵּר לִבְנֵי הַבַּיִת אֶת קוֹרוֹתָיו וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וּבְכָל פַּעַם - מֵחָדָשׁ. כָּךְ קָרָה, שֶׁעַד שֶׁהָיָה נִגָּשׁ לִטּוֹל יָדָיו לַסְּעֻדָּה, עָבַר זְמַן רַב, וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נֶאֶלְצוּ לְהִתְעַכֵּב עַד שֶׁיְּסַיֵּם אֶת סִפּוּרָיו.

מֵרֹב הַטִּרְחָה, חָשְׁבוּ בְּנֵי הַבַּיִת כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים לְהוֹדִיעַ לֶעָנִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ עוֹד, אֲבָל לֹא הֵעֵזוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. יָדְעוּ שֶׁהַבִּקּוּרִים מַשְׁפִּיעִים עָלָיו חַיּוּת וְשִׂמְחָה, וְכֵיצַד יוּכְלוּ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ.

בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הָלְכָה וְגָדְלָה מִשְׁפַּחְתָּם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג, וְהַדִּירָה שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרְרוּ נֶעֶשְׂתָה צָרָה מֵהָכִילָם. הֶחְלִיטוּ אֵפוֹא לַעֲבוֹר דִּירָה. וְהִנֵּה, לִפְנֵי הַמַּעֲבָר לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה שָׁקְלוּ כִּי אוּלַי עַתָּה יַעֲשׂוּ בְּחָכְמָה אִם לֹא יוֹדִיעוֹ לְאוֹתוֹ עָנִי אֶת כְּתָבְתָּם הַחֲדָשָׁה, וַחֲסַל סֵדֶר הַטִּרְחָה וְהַטַּרְחָנוּת.

הֶעָנִי יַגִּיעַ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַדִּירָה הַיְשָׁנָה, וּכְשֶׁיִּרְאֶה שֶׁאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה יָבִין שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה הֶעְתִּיקָה אֶת מְקוֹם מְגוּרֶיהָ. וּכְשֶׁלֹּא יֵדַע הֵיכָן מְמֻקֶּמֶת הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה, לֹא יַגִּיעַ עוֹד וְכָךְ יִפָּטְרוּ מִמֶּנּוּ אַחַת וּלְתָמִיד.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ.

עָזְבוּ אֶת הַדִּירָה וְלֹא סִפְּרוּ זֹאת לֶעָנִי. הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת, וְלִפְנֵי עֲזִיבָתָם אַף בִּקְּשׁוּ מֵהַשְּׁכֵנִים שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְעָנִי עַל כְּתָבְתָּם הַחֲדָשָׁה.

בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הַזּוּג לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְלֹא לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרָיו שֶׁל הֶעָנִי הַטַּרְדָן. וְהִנֵּה, זְמַן קָצָר לְאַחַר הַמַּעֲבָר לַדִּירָה הִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם חֲרָדָה גְּדוֹלָה. עַקְרָב עֲנַק מְמַדִּים נִמְצָא מְטַיֵּל בְּמִטְבָּחָם...

נִבְהֲלוּ בְּנֵי הַזּוּג לִמְאֹד, אַךְ הַבַּעַל לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת. הוּא לָקַח מַטְאֲטֵא וְהָרַג אֶת הָעַקְרָב.

בְּרַם, לֹא עָבְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת, וְהִנֵּה עַקְרָב נוֹסָף מְטַיֵּל לוֹ בַּבַּיִת. הַבַּעַל הָרַג גַּם אוֹתוֹ אֲבָל חֲבֵרָיו מַמְשִׁיכִים לְהַגִּיעַ, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, וּמַשְׁרִים בַּבַּיִת בֶּהָלָה וְאֵימָה נוֹרָאָה.

חָשְׁבוּ בְּנֵי הַזּוּג שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַכַּת עַקְרַבִּים שֶׁמְּקוֹרָהּ בְּאֶחָד מִקִּירוֹת הַבַּיִת. הִזְמִינוּ אִישׁ מִקְצוֹעַ שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן. הַלָּהּ הִגִּיעַ אַךְ קָבַע נֶחְרָצוֹת שֶׁלַּמְרוֹת הַהִתְמַחוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּנּוֹשֵׂא, הַפַּעַם אֵין הוּא מְסֻגָּל לְגַלּוֹת מִנַּיִן מַגִּיעִים הָעַקְרַבִּים.

כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ הָעַקְרַבִּים לִפְקֹד אֶת בֵּיתָם, וּמְנוּחַת נַפְשָׁם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת הָיְתָה מֵהֶם וָהָלְאָה, נִגְּשׁוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פִּנְחָס שַׁיְנְבֶּרְג, רֹאשׁ יְשִׁיבַת תּוֹרָה אוֹר, כְּדֵי לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ.

מִשֶּׁשָּׁמַע הַגָּאוֹן אֶת דִּבְרֵיהֶם, הוֹצִיא מֵהָאָרוֹן "פֶּרֶק שִׁירָה" וְאָמַר: "הָבָה נִבְדֹּק מַה שָּׁר הָעַקְרָב לְבוֹרְאוֹ וּמִכָּךְ נוּכַל אוּלַי לִלְמֹד עַל מַהוּת מְצִיאוּתוֹ בָּעוֹלָם".

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פִּנְחָס שַׁיְנְבֶּרְג מְעַיֵּן בְּפֶרֶק שִׁירָה, וּמוֹצֵא שֶׁהָעַקְרָב אוֹמֵר "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". וְאָז הוּא פּוֹנֶה לִבְנֵי הַזּוּג וְאוֹמֵר לָהֶם: נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהָעַקְרָב נִשְׁלַח לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם לְרַחֵם עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אוּלַי עֲבַרְתֶּם לָאַחֲרוֹנָה עַל פָּסוּק זֶה וְלֹא רִחַמְתֶּם עַל בְּרוּאָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?! - - -

הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר מִזֶּה. הֵם הֵבִינוּ הֵיטֵב מַדּוּעַ וְעַל מַה הִגִּיעָה עֲלֵיהֶם הַמַּכָּה. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם אִתְּרוּ אֶת הֶעָנִי וֶהֱשִׁיבוּהוּ לְבֵיתָם. וְהָעַקְרַבִּים נֶעֶלְמוּ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בשלח תש"ע
	קשה כקריעת ים סןף
	"וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה" (יב-ח) מַעֲשֶׂה הָיָה בִּבְנֵי זוּג שֶׁנָּהֲגוּ לְאָרֵחַ עָנִי וְאֶבְיוֹן בְּבֵיתָם. אָכַל הֶעָנִי עַל שֻׁלְחָנָם בִּקְבִיעוּת וְהָיָה בְּכָךְ מִצְוָה גְּדוֹלָה, שֶׁכֵּן אוֹתוֹ עָנִי הָיָה עֲרִירִי, בְּלֹא מִשְׁפָּחָה, וּמָצָא בְּבֵיתָם נֹעַם וַחֲמִימוּת וּמַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ. הָיְתָה בְּעָיָה אַחַת. מִנְהָג קָבוּעַ הָיָה לוֹ לָאוֹרֵחַ, לְסַפֵּר לִבְנֵי הַבַּיִת אֶת קוֹרוֹתָיו וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וּבְכָל פַּעַם - מֵחָדָשׁ. כָּךְ קָרָה, שֶׁעַד שֶׁהָיָה נִגָּשׁ לִטּוֹל יָדָיו לַסְּעֻדָּה, עָבַר זְמַן רַב, וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נֶאֶלְצוּ לְהִתְעַכֵּב עַד שֶׁיְּסַיֵּם אֶת סִפּוּרָיו. מֵרֹב הַטִּרְחָה, חָשְׁבוּ בְּנֵי הַבַּיִת כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים לְהוֹדִיעַ לֶעָנִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ עוֹד, אֲבָל לֹא הֵעֵזוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת. יָדְעוּ שֶׁהַבִּקּוּרִים מַשְׁפִּיעִים עָלָיו חַיּוּת וְשִׂמְחָה, וְכֵיצַד יוּכְלוּ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הָלְכָה וְגָדְלָה מִשְׁפַּחְתָּם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג, וְהַדִּירָה שֶׁבָּהּ הִתְגּוֹרְרוּ נֶעֶשְׂתָה צָרָה מֵהָכִילָם. הֶחְלִיטוּ אֵפוֹא לַעֲבוֹר דִּירָה. וְהִנֵּה, לִפְנֵי הַמַּעֲבָר לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה שָׁקְלוּ כִּי אוּלַי עַתָּה יַעֲשׂוּ בְּחָכְמָה אִם לֹא יוֹדִיעוֹ לְאוֹתוֹ עָנִי אֶת כְּתָבְתָּם הַחֲדָשָׁה, וַחֲסַל סֵדֶר הַטִּרְחָה וְהַטַּרְחָנוּת. הֶעָנִי יַגִּיעַ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַדִּירָה הַיְשָׁנָה, וּכְשֶׁיִּרְאֶה שֶׁאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה יָבִין שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה הֶעְתִּיקָה אֶת מְקוֹם מְגוּרֶיהָ. וּכְשֶׁלֹּא יֵדַע הֵיכָן מְמֻקֶּמֶת הַדִּירָה הַחֲדָשָׁה, לֹא יַגִּיעַ עוֹד וְכָךְ יִפָּטְרוּ מִמֶּנּוּ אַחַת וּלְתָמִיד. אָמְרוּ וְעָשׂוּ. עָזְבוּ אֶת הַדִּירָה וְלֹא סִפְּרוּ זֹאת לֶעָנִי. הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת, וְלִפְנֵי עֲזִיבָתָם אַף בִּקְּשׁוּ מֵהַשְּׁכֵנִים שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְעָנִי עַל כְּתָבְתָּם הַחֲדָשָׁה. בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הַזּוּג לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְלֹא לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרָיו שֶׁל הֶעָנִי הַטַּרְדָן. וְהִנֵּה, זְמַן קָצָר לְאַחַר הַמַּעֲבָר לַדִּירָה הִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם חֲרָדָה גְּדוֹלָה. עַקְרָב עֲנַק מְמַדִּים נִמְצָא מְטַיֵּל בְּמִטְבָּחָם... נִבְהֲלוּ בְּנֵי הַזּוּג לִמְאֹד, אַךְ הַבַּעַל לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת. הוּא לָקַח מַטְאֲטֵא וְהָרַג אֶת הָעַקְרָב. בְּרַם, לֹא עָבְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת, וְהִנֵּה עַקְרָב נוֹסָף מְטַיֵּל לוֹ בַּבַּיִת. הַבַּעַל הָרַג גַּם אוֹתוֹ אֲבָל חֲבֵרָיו מַמְשִׁיכִים לְהַגִּיעַ, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, וּמַשְׁרִים בַּבַּיִת בֶּהָלָה וְאֵימָה נוֹרָאָה. חָשְׁבוּ בְּנֵי הַזּוּג שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַכַּת עַקְרַבִּים שֶׁמְּקוֹרָהּ בְּאֶחָד מִקִּירוֹת הַבַּיִת. הִזְמִינוּ אִישׁ מִקְצוֹעַ שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן. הַלָּהּ הִגִּיעַ אַךְ קָבַע נֶחְרָצוֹת שֶׁלַּמְרוֹת הַהִתְמַחוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּנּוֹשֵׂא, הַפַּעַם אֵין הוּא מְסֻגָּל לְגַלּוֹת מִנַּיִן מַגִּיעִים הָעַקְרַבִּים. כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ הָעַקְרַבִּים לִפְקֹד אֶת בֵּיתָם, וּמְנוּחַת נַפְשָׁם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת הָיְתָה מֵהֶם וָהָלְאָה, נִגְּשׁוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פִּנְחָס שַׁיְנְבֶּרְג, רֹאשׁ יְשִׁיבַת תּוֹרָה אוֹר, כְּדֵי לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע הַגָּאוֹן אֶת דִּבְרֵיהֶם, הוֹצִיא מֵהָאָרוֹן "פֶּרֶק שִׁירָה" וְאָמַר: "הָבָה נִבְדֹּק מַה שָּׁר הָעַקְרָב לְבוֹרְאוֹ וּמִכָּךְ נוּכַל אוּלַי לִלְמֹד עַל מַהוּת מְצִיאוּתוֹ בָּעוֹלָם". הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פִּנְחָס שַׁיְנְבֶּרְג מְעַיֵּן בְּפֶרֶק שִׁירָה, וּמוֹצֵא שֶׁהָעַקְרָב אוֹמֵר "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". וְאָז הוּא פּוֹנֶה לִבְנֵי הַזּוּג וְאוֹמֵר לָהֶם: נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהָעַקְרָב נִשְׁלַח לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם לְרַחֵם עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אוּלַי עֲבַרְתֶּם לָאַחֲרוֹנָה עַל פָּסוּק זֶה וְלֹא רִחַמְתֶּם עַל בְּרוּאָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?! - - - הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר מִזֶּה. הֵם הֵבִינוּ הֵיטֵב מַדּוּעַ וְעַל מַה הִגִּיעָה עֲלֵיהֶם הַמַּכָּה. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם אִתְּרוּ אֶת הֶעָנִי וֶהֱשִׁיבוּהוּ לְבֵיתָם. וְהָעַקְרַבִּים נֶעֶלְמוּ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)