"לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (יג-לא) הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "יִשְׂמַח מֹשֶׁה" זצ"ל שָׁקַד עַל הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מִנְּעוּרָיו, וּבְיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז - מִנִּשּׂוּאָיו. מִיּוֹם לְיוֹם הִתְעַלָּה וְהִגְבִּיר חֲיָלִים בְּעֹמֶק עִיּוּנוֹ וְרוֹמְמוּת הַשָּׂגוֹתָיו. אַךְ דָּבָר אֶחָד הֵעִיב עַל אָשְׁרוֹ הָרוּחָנִי הַנִּשְׂגָּב: הַשְּׁאֵלָה הָעַתִּיקָה "רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ - וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה?!". כּוֹלְלֵי אַבְרֵכִים לֹא הָיוּ בְּיָמָיו, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים כִּי "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", שֶׁמְּזוֹנָם יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ... קָשִׁים הָיוּ מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאַבְרֵךְ הַשַּׁקְדָן, וְאֶת הֶחָסֵר מִלֵּא בְּהַלְוָאוֹת קִצְרוֹת מוֹעֵד. נָטַל מִזֶּה וְנָתַן לָזֶה, וְטִרְדַּת הַמְּזוֹנוֹת טָרְדָה אֶת מְנוּחָתוֹ, הִפְרִיעָה אֶת רִכּוּז עִיּוּנוֹ.

עֶרֶב אֶחָד, לְאַחַר יוֹם גָּדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', מְלֻפָּף בְּטִרְדַּת מְזוֹנוֹת וּמַפַּח נֶפֶשׁ, יָשַׁב בַּעַל הַ"יִּשְׂמַח מֹשֶׁה" וְעָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ: לְמַעֲשֶׂה, חוֹבוֹתָיו פְּעוּטִים הֵם: עֶשְׂרִים זְהוּבִים לִפְלוֹנִי, שְׁלֹשִׁים לִפְלוֹנִי, בֶּאֱמֶת, מִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט הוּא. פַּת בְּמֶלַח מַאֲכָלוֹ וּבֶגֶד פָּשׁוּט לְעוֹרוֹ. אִם יַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה נִצְרָךְ לוֹ לְהַחְזִיר כָּל חוֹבוֹתָיו, וְכַמָּה צָרִיךְ הוּא לְמִחְיָתוֹ עַד סוֹף הַשָּׁנָה - חֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים מְכַסִּים אֶת הַכֹּל, וְהוֹתֵר. וּבוֹרֵא עוֹלָם - הֵן חָפֵץ הוּא בְּתוֹרָתוֹ וּבִתְפִלּוֹתָיו, חָפֵץ בְּמִצְווֹתָיו וּבַעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ. אֵין סָפֵק בְּכָךְ. וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ - שֶׁלּוֹ הוּא, לוֹ הַכֶּסֶף וְלוֹ הַזָּהָב, חֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים בֵּינִי וּבֵינוֹ מָה הֵם?... מַדּוּעַ לֹא יַמְצִיא לוֹ סְכוּם זֶה וְיוּכַל לִלְמֹד בְּלֹא טִרְדָּה? וְאִם יְהֵא קֶמַח, תִּהְיֶה תּוֹרָה... הִתְפַּלֵּל מִקִּירוֹת לִבּוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַמְצֵא נָא לִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים". אֵיךְ יַמְצִיא? - דְּרָכִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, יִבְחַר בְּאַחַת מֵהֶן. אַל לוֹ לָתֵת עֵצוֹת לַבּוֹרֵא. הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה רַבָּה, וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְנַמְנֵם. בְּנִמְנוּמוֹ, חָלַם חֲלוֹם. בַּחֲלוֹמוֹ, וְהִנֵּה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ נִכְנַס לַחֶדֶר, וְהַחֶדֶר הֵאִיר מִזִּיווֹ. חָשַׁב: וַדַּאי שָׁלְחוּ בְּיָדָיו אֶת הַמָּעוֹת. הִתְקָרֵב הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "אַבְרֵךְ, וּכְשֶׁיִּהְיוּ לְךָ חֲמֵשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים, לֹא תִּצְטָרֵךְ עוֹד לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא?!"  וְאָז הִתְעוֹרֵר... הִתְעוֹרֵר לֹא רַק מֵהַנִּמְנוּם, אֶלָּא מִכָּל מַהֲלַךְ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁדִּכְדְּכוֹ וְהִטְרִידוֹ. הֵבִין, שֶׁזְּקוּקִים אָנוּ לְעֵזֶר ה' עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה. הוּא הַמַּעֲנִיק חַיִּים, הוּא הַמְּאַזֵּן אֶת הַבְּרִיאוּת, הוּא הַמֵּגֵן מִפְּנֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת. בִּלְעָדָיו, חָלִילָה, שׁוּם דָּבָר לֹא יִצְלַח: יוּכַל לָשֶׁבֶת לְיַד הַקְּעָרָה, וְלֹא לֶאֱכֹל; לֶאֱכֹל, וְלֹא לִבְלֹעַ; לִבְלֹעַ, וְלֹא לְעַכֵּל, חָלִילָה וְחָס... וְאִם בֵּין כֹּה וָכֹה תְּלוּיִים אָנוּ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַעֲשֶׂה, בְּכָל פְּסִיעָה, "מִי שֶׁבָּרָא יוֹם בָּרָא מְזוֹנוֹ", וִיזַמֵּן לָנוּ גַּם אֶת אָכְלֵנוּ בְּעִתּוֹ! וְזֹאת בְּדִיּוּק הָיְתָה נְקֻדַּת הַכֶּשֶׁל שֶׁל הַמְּרַגְּלִים. יָדוֹעַ יָדַע הָעָם שֶׁבַּמִּדְבָּר מְצוּיִים הֵם בְּעוֹלָם שֶׁל נִסִּים: הַמָּן יוֹרֵד בַּבֹּקֶר, הַשְּׂלָו בָּא בָּעֶרֶב, מֻקָּפִים הֵם בְּעַנְנֵי כָּבוֹד, מֻנְחִים בְּעַמּוּד אֵשׁ, שׁוֹתִים מַיִם מִן הַסֶּלַע, אֲרוֹן הַבְּרִית מַנְמִיךְ לִפְנֵיהֶם הָרִים וּמַגְבִּיהַּ גֵּאָיוֹת. נִסִּים - בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ. וְיָדְעוּ שֶׁעוֹלָם זֶה שֶׁל נִסִּים יָגֹז, בְּהַגִּיעָם לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, בְּעָבְרָם אֶת הַיַּרְדֵּן. הַמָּן יִשְׁבֹּת וְיִצְטָרְכוּ לְהוֹצִיא לַחְמָם מִן הָאָרֶץ. בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם תִּגָּנֵז בַּכִּנֶּרֶת. עַמּוּדֵי הֶעָנָן לֹא יָגֵנּוּ עוֹד עֲלֵיהֶם, וְיִצְטָרְכוּ לְהִלָּחֵם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. לְפִיכָךְ שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים, כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לָעוֹלָם הַטִּבְעִי הַצָּפוּי לָהֶם. בָּאוּ הַמְּרַגְּלִים לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, וְעֵינֵיהֶם חָשְׁכוּ: עָרִים גְּבוֹהוֹת וּבְצוּרוֹת רָאוּ, גַּם בְּנֵי עֲנָקִים אֵיתָנִים. רָפוּ יְדֵיהֶם וְרִפּוּ יְדֵי הָעָם: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". אִלּוּ לֹא הָיוּ עָרִים כֹּה בְּצוּרוֹת, אִלּוּ לֹא הָיוּ נְפִילִים כֹּה עֲנָקִיִּים, הָיָה זֶה בְּכֹחֵנוּ... וְכָאן טְמוּנָה הַטָּעוּת הַיְּסוֹדִית: וְאִלּוּ לֹא הָיוּ נְפִילִים - לֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים לְעֵזֶר ה'? אִלּוּ הָיוּ הֶעָרִים פְּרוּזוֹת - מִסְתַּדְּרִים הֱיִיתֶם בְּכֹחוֹת עַצְמְכֶם?! כְּלוּם אֵין הָאָדָם זָקוּק לְעֶזְרַת הַבּוֹרֵא עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל?! - וְכַאֲשֶׁר מִסְתַּמֵּךְ הוּא עַל עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הֲיֵשׁ מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִּמְעַט?

פִּתְגָּם שָׁגוּר אוֹמֵר: "בְּלֹא עֶזְרַת הַבּוֹרֵא אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת מִפְתַּן הַבַּיִת, וְעִם עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֶפְשָׁר לִבְקֹעַ אֶת הַיָּם". אַף פָּרָשָׁה זוֹ - לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ יָצְאָה, אֶלָּא לְהַדְרִיכֵנוּ בְּכָל אָרְחוֹתֵינוּ; לִסְמֹךְ עַל עֶזְרַת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר - וּלְהִוָּשַׁע! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ(