Otzarot-Article

"וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה" (מז-כד) הָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ. הַכֶּסֶף תָּם, הַבְּהֵמוֹת נִמְכְּרוּ, הַתּוֹשָׁבִים הָרְעֵבִים בָּאוּ לִפְנֵי יוֹסֵף וְאָמְרוּ: "לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ... קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה". יוֹסֵף הִסְכִּים לְבַקָּשָׁתָם, עַתָּה הָאֲדָמָה שַׁיֶּכֶת לַמֶּלֶךְ, וְהֵם הָעֲבָדִים. מַה חַיָּב הָאָדוֹן לַעֲבָדָיו? לָתֵת אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, וּלְשַׁעְבְּדָם כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ. צוֹדֵק הָיָה – כּוֹתֵב הָרַמְבָּ"ן זַ"ל – אִלּוּ הָיָה מַעֲנִיק לָהֶם עֶשְׂרִים אֲחוּזִים מֵהַיְּבוּל וְלוֹקֵחַ שְׁמוֹנִים אָחוּז לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. אֲבָל יוֹסֵף לֹא נִצֵּל זֹאת, אֶלָּא הֶעֱנִיק לָהֶם אֶת שְׁמוֹנִים הָאֲחוּזִים וְהִסְתַּפֵּק בְּעֶשְׂרִים.

מַדּוּעַ? יָדַע יוֹסֵף כִּי כְּשֶׁמַכְבִּידִים אֶת עֹל הַמִּסִּים אֵין תַּמְרִיץ לַעֲבוֹדָה וְיֵשׁ תַּמְרִיץ לְהַעֲלָמוֹת מַס, וּשְׂכָרוֹ יֵצֵא בְּהֶפְסֵדוֹ...

כַּאֲשֶׁר אֶחָד מִבְּכִירֵי "בַּנְק יִשְׂרָאֵל" פָּרָשׁ לְגִמְלָאוֹת נֶעֶרְכָה לוֹ מְסִבַּת פְּרֵדָה מִטַּעַם עוֹבְדֵי הַבַּנְק. בְּמַהֲלַךְ הַמְּסִבָּה, מִשֶּׁנִּגַּשׁ לַמִּיקְרוֹפוֹן כְּדֵי לָשֵׂאת דְּבָרִים, הִפְתִּיעַ אֶת חֲבֵרָיו כְּשֶׁדִּבֵּר בְּשִׁבְחָם שֶׁל הַיְהוּדִים שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת. וְאָמַר שֶׁהוּא מִתְפַּעֵל וּמִתְפַּלֵּא כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִרְאוֹת "אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם כֶּסֶף וְתוֹרְמִים וְתוֹרְמִים לְלֹא גְּבוּל".

עוֹד אָמַר, שֶׁבְּעוֹד שֶׁאֵצֶל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים מִצְווֹת מְקֻבָּל לְהִתְיַדֵּד רַק עִם אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֶּסֶף וּמַעֲמָד יֻקְרָתִי, וּבָרֶגַע שֶׁהֵם יוֹרְדִים מִמַּדְרֵגָתָם וּמִמַּעֲמָדָם הַכַּלְכָּלִי הַכֹּל נוֹטְשִׁים וּמַפְקִירִים אוֹתָם, הֲרֵי יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים בָּהֶן עָבַדְתִּי בַּבַּנְק, נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁהִתְנַהֲלוּתוֹ שֶׁל צִבּוּר שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת שׁוֹנָה לְגַמְרֵי.

דַּוְקָא מִי שֶׁהִתְמוֹטֵט וְקָרַס וּמַצָבוֹ הַכַּלְכָּלִי יָרַד פְּלָאִים, זוֹכֶה לְיַחַס מְעֻלֶּה וּלְקִרְבָה וְחִבָּה מִצַּד כָּל הַחֲבֵרִים וְהַיְּדִידִים שֶׁלּוֹ הַמְנַסִּים לְסַיֵּעַ לוֹ וְלִתְמֹךְ בּוֹ בְּמַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה.

"אֵין לָנוּ רְאָיָה טוֹבָה מִזּוֹ לְהַגְדָּרַת אֵיכוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שׁוֹמֵר הַמִּצְווֹת", אָמַר הַבָּכִיר בְּ"בַּנְק יִשְׂרָאֵל", וְנִכַּר הָיָה עָלָיו שֶׁהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵהַהַנְהָגָה שֶׁל הַצִּבּוּר הַחֲרֵדִי. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בשלח תש"ע
	קשה כקריעת ים סןף
	"וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה" (מז-כד) הָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ. הַכֶּסֶף תָּם, הַבְּהֵמוֹת נִמְכְּרוּ, הַתּוֹשָׁבִים הָרְעֵבִים בָּאוּ לִפְנֵי יוֹסֵף וְאָמְרוּ: "לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ... קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה". יוֹסֵף הִסְכִּים לְבַקָּשָׁתָם, עַתָּה הָאֲדָמָה שַׁיֶּכֶת לַמֶּלֶךְ, וְהֵם הָעֲבָדִים. מַה חַיָּב הָאָדוֹן לַעֲבָדָיו? לָתֵת אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, וּלְשַׁעְבְּדָם כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ. צוֹדֵק הָיָה – כּוֹתֵב הָרַמְבָּ"ן זַ"ל – אִלּוּ הָיָה מַעֲנִיק לָהֶם עֶשְׂרִים אֲחוּזִים מֵהַיְּבוּל וְלוֹקֵחַ שְׁמוֹנִים אָחוּז לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. אֲבָל יוֹסֵף לֹא נִצֵּל זֹאת, אֶלָּא הֶעֱנִיק לָהֶם אֶת שְׁמוֹנִים הָאֲחוּזִים וְהִסְתַּפֵּק בְּעֶשְׂרִים. מַדּוּעַ? יָדַע יוֹסֵף כִּי כְּשֶׁמַכְבִּידִים אֶת עֹל הַמִּסִּים אֵין תַּמְרִיץ לַעֲבוֹדָה וְיֵשׁ תַּמְרִיץ לְהַעֲלָמוֹת מַס, וּשְׂכָרוֹ יֵצֵא בְּהֶפְסֵדוֹ... כַּאֲשֶׁר אֶחָד מִבְּכִירֵי "בַּנְק יִשְׂרָאֵל" פָּרָשׁ לְגִמְלָאוֹת נֶעֶרְכָה לוֹ מְסִבַּת פְּרֵדָה מִטַּעַם עוֹבְדֵי הַבַּנְק. בְּמַהֲלַךְ הַמְּסִבָּה, מִשֶּׁנִּגַּשׁ לַמִּיקְרוֹפוֹן כְּדֵי לָשֵׂאת דְּבָרִים, הִפְתִּיעַ אֶת חֲבֵרָיו כְּשֶׁדִּבֵּר בְּשִׁבְחָם שֶׁל הַיְהוּדִים שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת. וְאָמַר שֶׁהוּא מִתְפַּעֵל וּמִתְפַּלֵּא כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִרְאוֹת "אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם כֶּסֶף וְתוֹרְמִים וְתוֹרְמִים לְלֹא גְּבוּל". עוֹד אָמַר, שֶׁבְּעוֹד שֶׁאֵצֶל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים מִצְווֹת מְקֻבָּל לְהִתְיַדֵּד רַק עִם אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֶּסֶף וּמַעֲמָד יֻקְרָתִי, וּבָרֶגַע שֶׁהֵם יוֹרְדִים מִמַּדְרֵגָתָם וּמִמַּעֲמָדָם הַכַּלְכָּלִי הַכֹּל נוֹטְשִׁים וּמַפְקִירִים אוֹתָם, הֲרֵי יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים בָּהֶן עָבַדְתִּי בַּבַּנְק, נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁהִתְנַהֲלוּתוֹ שֶׁל צִבּוּר שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת שׁוֹנָה לְגַמְרֵי. דַּוְקָא מִי שֶׁהִתְמוֹטֵט וְקָרַס וּמַצָבוֹ הַכַּלְכָּלִי יָרַד פְּלָאִים, זוֹכֶה לְיַחַס מְעֻלֶּה וּלְקִרְבָה וְחִבָּה מִצַּד כָּל הַחֲבֵרִים וְהַיְּדִידִים שֶׁלּוֹ הַמְנַסִּים לְסַיֵּעַ לוֹ וְלִתְמֹךְ בּוֹ בְּמַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה. "אֵין לָנוּ רְאָיָה טוֹבָה מִזּוֹ לְהַגְדָּרַת אֵיכוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שׁוֹמֵר הַמִּצְווֹת", אָמַר הַבָּכִיר בְּ"בַּנְק יִשְׂרָאֵל", וְנִכַּר הָיָה עָלָיו שֶׁהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵהַהַנְהָגָה שֶׁל הַצִּבּוּר הַחֲרֵדִי. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)