Otzarot-Article

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם... כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (כט-ט) "הַיּוֹם" - זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וּבֵאֵר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁכָּל אָדָם עוֹמֵד בּוֹ לְדִין, אֶלָּא "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. "רָאשֵׁיכֶם" - יִתְבַּקְּשׁוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל צֹאן מַרְעִיתָם, "שִׁבְטֵיכֶם" - רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט עַל שִׁבְטוֹ, "זִקְנֵיכֶם" - זְקַן הַמִּשְׁפָּחָה עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ, "כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" - עַל כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַשְׁפִּיעַ: הַנְּשׂוּאִים עַל בְּנֵי זוּגָם, הַהוֹרִים עַל יַלְדֵיהֶם. כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַקְרִין, לְקָרֵב, לְשַׁכְנֵעַ וּלְצָרֵף - הַאִם עָשָׂה כְּמִדַּת יְכָלְתּוֹ...

"כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" - מִכָּאן דִּיְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִתְפָּסִים חָלִילָה בַּעֲווֹן אִישׁ אֶחָד. וְהָרְאָיָה מֵעָכָן, שֶׁמָּעַל בְּחֵרֶם יְרִיחוֹ, וְאָמַר ה' לִיהוֹשֻׁעַ: "חָטָא יִשְׂרָאֵל" (יְהוֹשֻׁעַ ז-יא). וְכָל יִשְׂרָאֵל נִגְּפוּ בַּעֲווֹנוֹ בְּמִלְחֶמֶת הָעַי.

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו" (וַיִּקְרָא כו-לז), וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: אִישׁ בַּעֲווֹן אָחִיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה (שָׁבוּעוֹת לט.). וְכָתַב עַל כָּךְ רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זָצָ"ל: "וְאִם בְּפֻרְעָנוּת מָצִינוּ שֶׁהָרַבִּים נִתְפָּסִים בַּעֲווֹן הַיָּחִיד, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָרַבִּים נוֹשָׁעִים בִּזְכוּת הַיָּחִיד! וְכֵן אָמַר אֱלִיפָז לְאִיּוֹב: "יְמַלֵּט אִי נָקִי" (אִיּוֹב כב-ל). כְּלוֹמַר, נָקִי אֶחָד יְמַלֵּט כָּל הָאִי. וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (חֲגִיגָה יב:): בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", שֶׁהֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת!"

אֶלָּא שֶׁתְּנַאי יֵשׁ בַּדָּבָר: הָאָרוֹן נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיֹּאחֲזוּ בּוֹ! הַצַּדִּיק מָשׁוּל לְעֵץ (ב"ב טו.), הַמְסוֹכֵךְ רַק עַל הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ! הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל אָמַר שֶׁהַצַּדִּיק הֲרֵיהוּ כְּשֶׁמֶשׁ הַמְּאִירָה לַכֹּל, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא מִסְתַּתְּרִים מִפָּנֶיהָ וְלֹא מְגִיפִים אֶת הַתְּרִיסִים! (בעש"ט עַל הַתּוֹרָה, ב-קנה)

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה" (יִרְמְיָה ג-יד). רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: דְּבָרִים כִּכְתָבָם. רַק אֶחָד מֵעִיר יִנָּצֵל, חָלִילָה, בְּיוֹם חֲרוֹן אַף ה'! רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ, וְאָמַר: אֶחָד מֵעִיר, יַצִּיל אֶת כָּל הָעִיר. וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, יַצִּילוּ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה (סַנְהֶדְרִין קיא.). וּבֵאֵר הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ זָצָ"ל שֶׁאֵין כָּאן מַחְלֹקֶת: אִם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיק, יָכוֹל הוּא לְהַצִּיל. וְאִם לָאו, מַה בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת... לָכֵן, אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְשִׁיץ זָצָ"ל (עֶשֶׂר צַחְצָחוֹת ז-מ), לֹא הִצִּיל נֹחַ אֶת דּוֹרוֹ, כִּי לֹא דָּבְקוּ בּוֹ!

וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מִפּוֹלְנָאָה זָצָ"ל בְּ"תוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (עמ' רנו) הֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהוּבְאוּ בְּטוּר אֹרַח חַיִּים (תקפא), בְּעִנְיַן הַתַּעֲנִית בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה: מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁחַיֶּבֶת מַס לַמֶּלֶךְ, וְלֹא נָתְנוּ. בָּא עָלֶיהָ בְּחַיִל לִגְבּוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ בַּעֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת, יָצְאוּ גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "אֵין לָנוּ מַה לִּתֵּן לְךָ". הִנִּיחַ לָהֶם שְׁלִישׁ... כָּךְ, עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים, וּמְוַתֵּר לָהֶם שְׁלִישׁ עֲווֹנוֹתֵיהֶם. וְאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁמְּיַצְּגִים הֵם אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה! שֶׁאִם אֵינָם מְיַצְּגִים אֶלָּא אֶת עַצְמָם, אֵיךְ יִמְחֲלוּ לְכֻלָּם בִּזְכוּתָם!

נִדְבַּק בִּגְדוֹלֵי הַדּוֹר וּקְדוֹשָׁיו, נְמַנֶּה אוֹתָם כִּשְלוּחֵינוּ, וְנִזְכֶּה עַל יָדָם בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	בשלח תש"ע
	קשה כקריעת ים סןף
	"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם... כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (כט-ט) "הַיּוֹם" - זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וּבֵאֵר רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁכָּל אָדָם עוֹמֵד בּוֹ לְדִין, אֶלָּא "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. "רָאשֵׁיכֶם" - יִתְבַּקְּשׁוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל צֹאן מַרְעִיתָם, "שִׁבְטֵיכֶם" - רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט עַל שִׁבְטוֹ, "זִקְנֵיכֶם" - זְקַן הַמִּשְׁפָּחָה עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ, "כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" - עַל כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַשְׁפִּיעַ: הַנְּשׂוּאִים עַל בְּנֵי זוּגָם, הַהוֹרִים עַל יַלְדֵיהֶם. כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַקְרִין, לְקָרֵב, לְשַׁכְנֵעַ וּלְצָרֵף - הַאִם עָשָׂה כְּמִדַּת יְכָלְתּוֹ... "כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" - מִכָּאן דִּיְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִתְפָּסִים חָלִילָה בַּעֲווֹן אִישׁ אֶחָד. וְהָרְאָיָה מֵעָכָן, שֶׁמָּעַל בְּחֵרֶם יְרִיחוֹ, וְאָמַר ה' לִיהוֹשֻׁעַ: "חָטָא יִשְׂרָאֵל" (יְהוֹשֻׁעַ ז-יא). וְכָל יִשְׂרָאֵל נִגְּפוּ בַּעֲווֹנוֹ בְּמִלְחֶמֶת הָעַי. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו" (וַיִּקְרָא כו-לז), וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: אִישׁ בַּעֲווֹן אָחִיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה (שָׁבוּעוֹת לט.). וְכָתַב עַל כָּךְ רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זָצָ"ל: "וְאִם בְּפֻרְעָנוּת מָצִינוּ שֶׁהָרַבִּים נִתְפָּסִים בַּעֲווֹן הַיָּחִיד, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָרַבִּים נוֹשָׁעִים בִּזְכוּת הַיָּחִיד! וְכֵן אָמַר אֱלִיפָז לְאִיּוֹב: "יְמַלֵּט אִי נָקִי" (אִיּוֹב כב-ל). כְּלוֹמַר, נָקִי אֶחָד יְמַלֵּט כָּל הָאִי. וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (חֲגִיגָה יב:): בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", שֶׁהֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת!" אֶלָּא שֶׁתְּנַאי יֵשׁ בַּדָּבָר: הָאָרוֹן נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיֹּאחֲזוּ בּוֹ! הַצַּדִּיק מָשׁוּל לְעֵץ (ב"ב טו.), הַמְסוֹכֵךְ רַק עַל הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ! הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל אָמַר שֶׁהַצַּדִּיק הֲרֵיהוּ כְּשֶׁמֶשׁ הַמְּאִירָה לַכֹּל, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא מִסְתַּתְּרִים מִפָּנֶיהָ וְלֹא מְגִיפִים אֶת הַתְּרִיסִים! (בעש"ט עַל הַתּוֹרָה, ב-קנה) "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה" (יִרְמְיָה ג-יד). רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: דְּבָרִים כִּכְתָבָם. רַק אֶחָד מֵעִיר יִנָּצֵל, חָלִילָה, בְּיוֹם חֲרוֹן אַף ה'! רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ, וְאָמַר: אֶחָד מֵעִיר, יַצִּיל אֶת כָּל הָעִיר. וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, יַצִּילוּ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה (סַנְהֶדְרִין קיא.). וּבֵאֵר הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ זָצָ"ל שֶׁאֵין כָּאן מַחְלֹקֶת: אִם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיק, יָכוֹל הוּא לְהַצִּיל. וְאִם לָאו, מַה בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת... לָכֵן, אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוּפְשִׁיץ זָצָ"ל (עֶשֶׂר צַחְצָחוֹת ז-מ), לֹא הִצִּיל נֹחַ אֶת דּוֹרוֹ, כִּי לֹא דָּבְקוּ בּוֹ! וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מִפּוֹלְנָאָה זָצָ"ל בְּ"תוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (עמ' רנו) הֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהוּבְאוּ בְּטוּר אֹרַח חַיִּים (תקפא), בְּעִנְיַן הַתַּעֲנִית בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה: מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁחַיֶּבֶת מַס לַמֶּלֶךְ, וְלֹא נָתְנוּ. בָּא עָלֶיהָ בְּחַיִל לִגְבּוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ בַּעֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת, יָצְאוּ גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "אֵין לָנוּ מַה לִּתֵּן לְךָ". הִנִּיחַ לָהֶם שְׁלִישׁ... כָּךְ, עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים, וּמְוַתֵּר לָהֶם שְׁלִישׁ עֲווֹנוֹתֵיהֶם. וְאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁמְּיַצְּגִים הֵם אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה! שֶׁאִם אֵינָם מְיַצְּגִים אֶלָּא אֶת עַצְמָם, אֵיךְ יִמְחֲלוּ לְכֻלָּם בִּזְכוּתָם! נִדְבַּק בִּגְדוֹלֵי הַדּוֹר וּקְדוֹשָׁיו, נְמַנֶּה אוֹתָם כִּשְלוּחֵינוּ, וְנִזְכֶּה עַל יָדָם בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)