Otzarot-Article

"הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (כט-לה) מוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות ז:), מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּאָת לֵאָה וְהוֹדַתּוּ.

לְפָנֵינוּ סִפּוּר שֶׁהִגִּיעַ הַיָּשָׁר מִמּוֹנְסִי שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק:

יוֹם שְׁלִישִׁי, 16:20, רוֹקְלֶנְד לַיְיק שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק. יְהוּדָה, הַצָּעִיר לְבֵית מִשְׁפַּחַת לֵוִי, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל טִיּוּל שֶׁאֻרְגַּן מִטַּעַם הַיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ הוּא לוֹמֵד. שֶׁמֶשׁ חֲמִימָה מַמְרִיצָה אֶת הַמְטַיְּלִים הַצְּעִירִים, וְהֵם פּוֹסְעִים בַּחֲבוּרָה מְלֻכֶּדֶת בַּמַּסְלוּל שֶׁלִּפְנֵיהֶם. הַנּוֹף קָסוּם וִיפֵהפֶה, הָרִים בִּשְׁלַל גְּוָנִים וּצְבָעִים נִשָּׂאִים בָּאֹפֶק וַאֲגַמִּים תְּכֻלִּים זוֹרְמִים בְּשַׁלְוָה. מַצַּב רוּחָם עַלִּיז וּמְרוֹמָם וְהֵם מִתְקַדְּמִים בְּקֶצֶב מָהִיר. מַדְרִיךְ הַטִּיּוּלִים צוֹעֵד בְָּרֹאשׁ, וְהַנְּעָרִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו וּמְפַטְפְּטִים זֶה עִם זֶה. "יְהוּדָה", פּוֹנֶה יוֹסֵף לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, "הִסְתַּכֵּל עַל הָאֲגַם פֹּה בַּצַּד, מַה דַּעְתְּךָ שֶׁנִּתְעַכֵּב פֹּה קְצָת? נְשַׁכְשֵׁךְ קְצָת אֶת הָרַגְלַיִם, וְאַחַר כָּךְ נַשִּׂיג אֶת הַקְּבוּצָה?"

"לָמָּה לֹא?" נֵאוֹת יְהוּדָה, וְהַשְּׁנַיִם נִפְרָדִים מֵהַקְּבוּצָה בְּלִי שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהַצֶּוֶת מַבְחִין בְּכָךְ. הֵם מִתְקָרְבִים לָאֲגַם, וְיוֹסֵף, חוֹבֵב הַהַרְפַּתְקָאוֹת, מַכְנִיס רֶגֶל לְתוֹכוֹ. הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים מְקַבְּלִים אֶת פָּנָיו וְקוֹרְאִים לוֹ לְהַעֲמִיק יוֹתֵר. אַךְ אָז, בְּשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה, קוֹרֶה דָּבָר נוֹרָא: הָאֲגַם כְּמוֹ פּוֹעֵר אֶת פִּיו וּמִתְגַּלָּה כִּי הוּא בִּצָּה עֲמֻקָּה וְטוֹבְעָנִית. יוֹסֵף מַתְחִיל לִשְׁקֹעַ פְּנִימָה. כְּהֶרֶף עַיִן, הוּא קוֹלֵט אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁבָּהּ הוּא נִמְצָא, וּבְלִי לַחְשֹׁב הַרְבֵּה הוּא תּוֹפֵס בְּכָל כֹּחוֹ בִּיהוּדָה חֲבֵרוֹ שֶׁנּוֹתַר בַּחוּץ.

יוֹם שְׁלִישִׁי 16:10, בְּבֵית מִשְׁפַּחַת לֵוִי שֶׁבְּמוֹנְסִי. הַטֵּלֵפוֹן מְצַלְצֵל, הָרַבָּנִית לֵוִי עוֹנָה לַשִּׂיחָה. בַּקַּו אַחַת מִנְּשׁוֹת הַקְּהִלָּה. "הָרַבָּנִית!" קוֹלָהּ מַפְצִיר וּמִתְחַנֵּן, "אָנוּ עוֹרְכוֹת בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת מִפְגָּשׁ לִנְשׁוֹת הַקְּהִלָּה. תִּכְנַנּוּ שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה סְעוּדַת הוֹדָיָה שֶׁבָּהּ נֹאמַר כֻּלָּנוּ יַחַד 'נִשְׁמַת כָּל חַי'. אָמְנָם נִזְכַּרְנוּ לְהוֹדִיעַ מְאֻחָר מִדַּי, אֲבָל רָצִינוּ לְבַקֵּשׁ שֶׁגַּם הָרַבָּנִית תְּכַבֵּד אוֹתָנוּ בְּנוֹכְחוּתָהּ וְתַגִּיעָה. כְּשֶׁהָרַבָּנִית נִמְצֵאת אִתָּנוּ הָאֲוִירָה הוֹפֶכֶת לִרְצִינִית יוֹתֵר וְכָל הַמִּפְגָּשׁ נִרְאֶה אַחֶרֶת".

הָרַבָּנִית מְעִיפָה מַבָּט מִתְלַבֵּט בַּכִּיּוֹרִים הָעֲמוּסִים, בָּרִצְפָּה הַמְלֻכְלֶכֶת, בַּתַּבְשִׁיל הַמּוּכָן בְּחֶצְיוֹ עַל הַכִּירָה, וּבְדַף הַמְּשִׂימוֹת שֶׁתִּכְנְנָה לְהַיּוֹם, וּמַחְלִיטָה:

"בְּסֵדֶר, אָבוֹא בְּעֶזְרַת ה' בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת". הָאִשָּׁה מֵעֵבֶר לַקַּו מוֹדָה בְּמִלִּים נִרְגָּשׁוֹת וְהֵן מְנַתְּקוֹת אֶת הַשִּׂיחָה. כַּעֲבוֹר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִכְנֶסֶת הָרַבָּנִית לֵוִי אֶל מְקוֹם הָאֲסֵפָה וּמַתְחִילָה כְּהֶרְגֵּלָהּ לָשֵׂאת דִּבְרֵי חִזּוּק בִּפְנֵי קְבוּצַת הַנָּשִׁים שֶׁמּוּלָהּ.

16:20 רוֹקְלֶנְד לַיְיק. בְּמַאֲמָץ אַדִּיר יוֹסֵף אוֹחֵז בִּיהוּדָה וּמַצְלִיחַ לְהֵחָלֵץ מִן הַבִּצָּה, אֶלָּא שֶׁמֵּעָצְמַת הָאֲחִיזָה הַפִּתְאוֹמִית, יְהוּדָה נוֹפֵל וְנִזְרָק אֶל תּוֹךְ הָאֲגַם. הַכֹּל הִתְרַחֵשׁ בִּרְגָעִים קְצָרִים, יְהוּדָה חָשׁ אֵיךְ גּוּפוֹ צוֹנֵחַ אַט אַט לְתוֹךְ הַבּוֹלְעָן הָאָיֹם, הַבִּצָּה כְּבָר מְכַסָּה חֵלֶק מֵרַגְלָיו. הוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ, הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק לְתוֹךְ הַבּוֹץ... בְּאִינְסְטִינְקְט רִאשׁוֹנִי הוּא מְנַסֶּה לְהוֹצִיא אֶת הָרֶגֶל, אַךְ הַבִּצָּה, כְּמוֹ מַגְנֶט רַב עָצְמָה, מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ לְקִרְבָּהּ, וְהוּא כְּבָר מְכֻסָּה עַד מָתְנָיו בְּעִסָּה חוּמָה וּדְבִיקָה. עוֹד מְעַט וְיֵעָלֵם לְגַמְרֵי, בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הוּא יִשָּׁאֵב אֶל לֹעָהּ שֶׁל הַבִּצָּה. יְהוּדָה מַפְעִיל אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְעוֹשֶׂה מַאֲמָץ נוֹאָשׁ לָצֵאת, אַךְ הַבִּצָּה חֲזָקָה מִמֶּנּוּ וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כָּעֵת הוּא כְּבָר שָׁקוּעַ עַד צַוָּארוֹ בְּתוֹךְ הַבִּצָּה.

יְהוּדָה שׁוֹלֵחַ מַבָּט נוֹאָשׁ וְאֻמְלָל לְיוֹסֵף, שֶׁעוֹמֵד בְּמֶרְחָק וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּילוֹ. מַבָּט מִתְחַנֵּן שֶׁאוֹמֵר: 'אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לְהַשְׁאִיר אוֹתִי פֹּה, נָכוֹן?' אַךְ אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, הַכֹּל מִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת.

יְהוּדָה מֵבִין שֶׁזֶּהוּ, סוֹפוֹ קָרוֹב. הוּא הוֹלֵךְ לְהִפָּרֵד מֵהָעוֹלָם. הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעוֹלָה בְּרֹאשׁוֹ הִיא – 'צָרִיךְ לוֹמַר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', הוּא רוֹצֶה לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק, אַךְ גַּם פִּיו מְכֻסֶּה בַּבּוֹץ, לָכֵן הוּא רַק מְכַוֵּן אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ..."

16:28 מוֹנְסִי. "הָרַבָּנִית", פּוֹנָה אֵלֶיהָ אַחַת הַנָּשִׁים, "הִתְאַסַּפְנוּ כָּאן כְּדֵי לוֹמַר 'נִשְׁמַת כָּל חַי', הֶחְלַטְנוּ לְהוֹדוֹת לַה' עַל נֵס שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִמָּנוּ. הַאִם הָרַבָּנִית תִּהְיֶה מְעֻנְיֶנֶת לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, עַל אַף שֶׁלֹּא הָיְתָה שֻׁתָּפָה לַנֵּס שֶׁלָּנוּ?"

"וַדַּאי!" מְשִׁיבָה הָרַבָּנִית לֵוִי, "אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר אִתְּכֶן 'נִשְׁמַת כָּל חַי', גַּם אֲנִי רוֹצָה לְהוֹדוֹת לַה' בִּתְפִלָּה זוֹ". "עַל מָה?" הַנָּשִׁים מִתְעַנְיְנוֹת, וְהָרַבָּנִית מַסְבִּירָה: "לִפְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים שָׁלַח לִי ה' אֶת בְּנִי הַצָּעִיר יְהוּדָה. חִכִּינוּ לַבֵּן הַזֶּה לֹא מְעַט שָׁנִים, וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא מַסְפִּיק הוֹדֵיתִי לַה' עָלָיו, עַל הַבָּחוּר הַמַּקְסִים הַזֶּה". הַנָּשִׁים מְחַיְּכוֹת בַּהֲבָנָה וְהַקְּבוּצָה מַתְחִילָה לוֹמַר 'נִשְׁמַת כָּל חַי'. הָרַבָּנִית אוֹמֶרֶת בְּקוֹל - וְכֻלָּן אַחֲרֶיהָ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, בְּשִׂמְחָה, בְּהוֹדָיָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת.

יוֹם שְׁלִישִׁי 16:30 רוֹקְלֶנְד לַיְיק. הַבִּצָּה הַטּוֹבְעָנִית כְּבָר מְכַסָּה אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. יְהוּדָה נִשְׁאָב לְתוֹכָהּ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ מַטָּה מַטָּה, הִיא כְּבָר מְכַסָּה אֶת פִּיו וְכִמְעַט חוֹסֶמֶת אֶת נְשִׁימָתוֹ.

אַךְ אָז, הוּא רוֹאֶה מִזָּוִית עֵינוֹ אֶת יוֹסֵף חֲבֵרוֹ נוֹטֵל מַקֵּל שֶׁהָיָה מֻנָּח שָׁם בְּאֹרַח נֵס וּמוֹשִׁיט לוֹ. כַּנִּרְאֶה הָיָה זֶה מָשׁוֹט שֶׁל סְפִינָה שֶׁנִּשְׁכַּח שָׁם. יְהוּדָה נֶאֱחָז בַּמַּקֵּל, וּבְאֹפֶן שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי, מַרְגִּישׁ כְּמוֹ בְּמַדְרֵגוֹת נָעוֹת, גּוּפוֹ מִשְׁתַּחְרֵר וְ... הוּא בַּחוּץ!! בְּקַלּוּת עֲצוּמָה הוּא יוֹצֵא מִן הַבִּצָּה הַיְשֵׁר אֶל זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ. נַעֲשָׂה עִמּוֹ נֵס הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְגֶדֶר הַטֶּבַע... יוֹם שְׁלִישִׁי, 9.00 בְּעֶרֶב. יְהוּדָה כְּבָר בְּבֵיתוֹ, עָיֵף וְיָגֵעַ לְאַחַר הַטִּיּוּל. הוּא יוֹשֵׁב עִם הוֹרָיו לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וּמַתְחִיל לְסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה בָּאֲגַם הָאֵימְתָנִי, דְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת אֶת גְּרוֹנוֹ.

"רֶגַע", אִמּוֹ מַחְוִירָה, מְרֻגֶּשֶׁת, "מָתַי כָּל זֶה קָרָה? מָתַי הַכֹּל קָרָה?" וּכְשֶׁיְּהוּדָה עוֹנֶה לָהּ, דְּמָעוֹת פּוֹרְצוֹת מֵעֵינֶיהָ: "מָה? זֶה... זֶה הָיָה בִּזְמַן שֶׁ... בִּזְמַן סְעוּדַת הַהוֹדָיָה. אָמַרְתִּי 'נִשְׁמַת כָּל חַי' עִם כָּל הַנָּשִׁים... אָמַרְתִּי 'נִשְׁמַת' וְהוֹדֵיתִי לַה'... עָלֶיךָ! הַמַּלְאָכִים הוֹצִיאוּ אוֹתְךָ מִשָּׁם!" הַמִּלִּים בְּקֹשִׁי יָצְאוּ מִגְּרוֹנָהּ. "אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי... חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	מקץ תש"ע
	אין לדון ללא מבט כולל
	"הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (כט-לה) מוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות ז:), מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּאָת לֵאָה וְהוֹדַתּוּ. לְפָנֵינוּ סִפּוּר שֶׁהִגִּיעַ הַיָּשָׁר מִמּוֹנְסִי שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק: יוֹם שְׁלִישִׁי, 16:20, רוֹקְלֶנְד לַיְיק שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק. יְהוּדָה, הַצָּעִיר לְבֵית מִשְׁפַּחַת לֵוִי, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל טִיּוּל שֶׁאֻרְגַּן מִטַּעַם הַיְשִׁיבָה שֶׁבָּהּ הוּא לוֹמֵד. שֶׁמֶשׁ חֲמִימָה מַמְרִיצָה אֶת הַמְטַיְּלִים הַצְּעִירִים, וְהֵם פּוֹסְעִים בַּחֲבוּרָה מְלֻכֶּדֶת בַּמַּסְלוּל שֶׁלִּפְנֵיהֶם. הַנּוֹף קָסוּם וִיפֵהפֶה, הָרִים בִּשְׁלַל גְּוָנִים וּצְבָעִים נִשָּׂאִים בָּאֹפֶק וַאֲגַמִּים תְּכֻלִּים זוֹרְמִים בְּשַׁלְוָה. מַצַּב רוּחָם עַלִּיז וּמְרוֹמָם וְהֵם מִתְקַדְּמִים בְּקֶצֶב מָהִיר. מַדְרִיךְ הַטִּיּוּלִים צוֹעֵד בְָּרֹאשׁ, וְהַנְּעָרִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו וּמְפַטְפְּטִים זֶה עִם זֶה. "יְהוּדָה", פּוֹנֶה יוֹסֵף לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, "הִסְתַּכֵּל עַל הָאֲגַם פֹּה בַּצַּד, מַה דַּעְתְּךָ שֶׁנִּתְעַכֵּב פֹּה קְצָת? נְשַׁכְשֵׁךְ קְצָת אֶת הָרַגְלַיִם, וְאַחַר כָּךְ נַשִּׂיג אֶת הַקְּבוּצָה?" "לָמָּה לֹא?" נֵאוֹת יְהוּדָה, וְהַשְּׁנַיִם נִפְרָדִים מֵהַקְּבוּצָה בְּלִי שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהַצֶּוֶת מַבְחִין בְּכָךְ. הֵם מִתְקָרְבִים לָאֲגַם, וְיוֹסֵף, חוֹבֵב הַהַרְפַּתְקָאוֹת, מַכְנִיס רֶגֶל לְתוֹכוֹ. הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים מְקַבְּלִים אֶת פָּנָיו וְקוֹרְאִים לוֹ לְהַעֲמִיק יוֹתֵר. אַךְ אָז, בְּשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה, קוֹרֶה דָּבָר נוֹרָא: הָאֲגַם כְּמוֹ פּוֹעֵר אֶת פִּיו וּמִתְגַּלָּה כִּי הוּא בִּצָּה עֲמֻקָּה וְטוֹבְעָנִית. יוֹסֵף מַתְחִיל לִשְׁקֹעַ פְּנִימָה. כְּהֶרֶף עַיִן, הוּא קוֹלֵט אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁבָּהּ הוּא נִמְצָא, וּבְלִי לַחְשֹׁב הַרְבֵּה הוּא תּוֹפֵס בְּכָל כֹּחוֹ בִּיהוּדָה חֲבֵרוֹ שֶׁנּוֹתַר בַּחוּץ. יוֹם שְׁלִישִׁי 16:10, בְּבֵית מִשְׁפַּחַת לֵוִי שֶׁבְּמוֹנְסִי. הַטֵּלֵפוֹן מְצַלְצֵל, הָרַבָּנִית לֵוִי עוֹנָה לַשִּׂיחָה. בַּקַּו אַחַת מִנְּשׁוֹת הַקְּהִלָּה. "הָרַבָּנִית!" קוֹלָהּ מַפְצִיר וּמִתְחַנֵּן, "אָנוּ עוֹרְכוֹת בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת מִפְגָּשׁ לִנְשׁוֹת הַקְּהִלָּה. תִּכְנַנּוּ שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה סְעוּדַת הוֹדָיָה שֶׁבָּהּ נֹאמַר כֻּלָּנוּ יַחַד 'נִשְׁמַת כָּל חַי'. אָמְנָם נִזְכַּרְנוּ לְהוֹדִיעַ מְאֻחָר מִדַּי, אֲבָל רָצִינוּ לְבַקֵּשׁ שֶׁגַּם הָרַבָּנִית תְּכַבֵּד אוֹתָנוּ בְּנוֹכְחוּתָהּ וְתַגִּיעָה. כְּשֶׁהָרַבָּנִית נִמְצֵאת אִתָּנוּ הָאֲוִירָה הוֹפֶכֶת לִרְצִינִית יוֹתֵר וְכָל הַמִּפְגָּשׁ נִרְאֶה אַחֶרֶת". הָרַבָּנִית מְעִיפָה מַבָּט מִתְלַבֵּט בַּכִּיּוֹרִים הָעֲמוּסִים, בָּרִצְפָּה הַמְלֻכְלֶכֶת, בַּתַּבְשִׁיל הַמּוּכָן בְּחֶצְיוֹ עַל הַכִּירָה, וּבְדַף הַמְּשִׂימוֹת שֶׁתִּכְנְנָה לְהַיּוֹם, וּמַחְלִיטָה: "בְּסֵדֶר, אָבוֹא בְּעֶזְרַת ה' בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת". הָאִשָּׁה מֵעֵבֶר לַקַּו מוֹדָה בְּמִלִּים נִרְגָּשׁוֹת וְהֵן מְנַתְּקוֹת אֶת הַשִּׂיחָה. כַּעֲבוֹר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִכְנֶסֶת הָרַבָּנִית לֵוִי אֶל מְקוֹם הָאֲסֵפָה וּמַתְחִילָה כְּהֶרְגֵּלָהּ לָשֵׂאת דִּבְרֵי חִזּוּק בִּפְנֵי קְבוּצַת הַנָּשִׁים שֶׁמּוּלָהּ. 16:20 רוֹקְלֶנְד לַיְיק. בְּמַאֲמָץ אַדִּיר יוֹסֵף אוֹחֵז בִּיהוּדָה וּמַצְלִיחַ לְהֵחָלֵץ מִן הַבִּצָּה, אֶלָּא שֶׁמֵּעָצְמַת הָאֲחִיזָה הַפִּתְאוֹמִית, יְהוּדָה נוֹפֵל וְנִזְרָק אֶל תּוֹךְ הָאֲגַם. הַכֹּל הִתְרַחֵשׁ בִּרְגָעִים קְצָרִים, יְהוּדָה חָשׁ אֵיךְ גּוּפוֹ צוֹנֵחַ אַט אַט לְתוֹךְ הַבּוֹלְעָן הָאָיֹם, הַבִּצָּה כְּבָר מְכַסָּה חֵלֶק מֵרַגְלָיו. הוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ, הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק לְתוֹךְ הַבּוֹץ... בְּאִינְסְטִינְקְט רִאשׁוֹנִי הוּא מְנַסֶּה לְהוֹצִיא אֶת הָרֶגֶל, אַךְ הַבִּצָּה, כְּמוֹ מַגְנֶט רַב עָצְמָה, מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ לְקִרְבָּהּ, וְהוּא כְּבָר מְכֻסָּה עַד מָתְנָיו בְּעִסָּה חוּמָה וּדְבִיקָה. עוֹד מְעַט וְיֵעָלֵם לְגַמְרֵי, בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הוּא יִשָּׁאֵב אֶל לֹעָהּ שֶׁל הַבִּצָּה. יְהוּדָה מַפְעִיל אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְעוֹשֶׂה מַאֲמָץ נוֹאָשׁ לָצֵאת, אַךְ הַבִּצָּה חֲזָקָה מִמֶּנּוּ וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כָּעֵת הוּא כְּבָר שָׁקוּעַ עַד צַוָּארוֹ בְּתוֹךְ הַבִּצָּה. יְהוּדָה שׁוֹלֵחַ מַבָּט נוֹאָשׁ וְאֻמְלָל לְיוֹסֵף, שֶׁעוֹמֵד בְּמֶרְחָק וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּילוֹ. מַבָּט מִתְחַנֵּן שֶׁאוֹמֵר: 'אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ לְהַשְׁאִיר אוֹתִי פֹּה, נָכוֹן?' אַךְ אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, הַכֹּל מִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת. יְהוּדָה מֵבִין שֶׁזֶּהוּ, סוֹפוֹ קָרוֹב. הוּא הוֹלֵךְ לְהִפָּרֵד מֵהָעוֹלָם. הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעוֹלָה בְּרֹאשׁוֹ הִיא – 'צָרִיךְ לוֹמַר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', הוּא רוֹצֶה לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק, אַךְ גַּם פִּיו מְכֻסֶּה בַּבּוֹץ, לָכֵן הוּא רַק מְכַוֵּן אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ..." 16:28 מוֹנְסִי. "הָרַבָּנִית", פּוֹנָה אֵלֶיהָ אַחַת הַנָּשִׁים, "הִתְאַסַּפְנוּ כָּאן כְּדֵי לוֹמַר 'נִשְׁמַת כָּל חַי', הֶחְלַטְנוּ לְהוֹדוֹת לַה' עַל נֵס שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִמָּנוּ. הַאִם הָרַבָּנִית תִּהְיֶה מְעֻנְיֶנֶת לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, עַל אַף שֶׁלֹּא הָיְתָה שֻׁתָּפָה לַנֵּס שֶׁלָּנוּ?" "וַדַּאי!" מְשִׁיבָה הָרַבָּנִית לֵוִי, "אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר אִתְּכֶן 'נִשְׁמַת כָּל חַי', גַּם אֲנִי רוֹצָה לְהוֹדוֹת לַה' בִּתְפִלָּה זוֹ". "עַל מָה?" הַנָּשִׁים מִתְעַנְיְנוֹת, וְהָרַבָּנִית מַסְבִּירָה: "לִפְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים שָׁלַח לִי ה' אֶת בְּנִי הַצָּעִיר יְהוּדָה. חִכִּינוּ לַבֵּן הַזֶּה לֹא מְעַט שָׁנִים, וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא מַסְפִּיק הוֹדֵיתִי לַה' עָלָיו, עַל הַבָּחוּר הַמַּקְסִים הַזֶּה". הַנָּשִׁים מְחַיְּכוֹת בַּהֲבָנָה וְהַקְּבוּצָה מַתְחִילָה לוֹמַר 'נִשְׁמַת כָּל חַי'. הָרַבָּנִית אוֹמֶרֶת בְּקוֹל - וְכֻלָּן אַחֲרֶיהָ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, בְּשִׂמְחָה, בְּהוֹדָיָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת. יוֹם שְׁלִישִׁי 16:30 רוֹקְלֶנְד לַיְיק. הַבִּצָּה הַטּוֹבְעָנִית כְּבָר מְכַסָּה אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. יְהוּדָה נִשְׁאָב לְתוֹכָהּ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ מַטָּה מַטָּה, הִיא כְּבָר מְכַסָּה אֶת פִּיו וְכִמְעַט חוֹסֶמֶת אֶת נְשִׁימָתוֹ. אַךְ אָז, הוּא רוֹאֶה מִזָּוִית עֵינוֹ אֶת יוֹסֵף חֲבֵרוֹ נוֹטֵל מַקֵּל שֶׁהָיָה מֻנָּח שָׁם בְּאֹרַח נֵס וּמוֹשִׁיט לוֹ. כַּנִּרְאֶה הָיָה זֶה מָשׁוֹט שֶׁל סְפִינָה שֶׁנִּשְׁכַּח שָׁם. יְהוּדָה נֶאֱחָז בַּמַּקֵּל, וּבְאֹפֶן שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי, מַרְגִּישׁ כְּמוֹ בְּמַדְרֵגוֹת נָעוֹת, גּוּפוֹ מִשְׁתַּחְרֵר וְ... הוּא בַּחוּץ!! בְּקַלּוּת עֲצוּמָה הוּא יוֹצֵא מִן הַבִּצָּה הַיְשֵׁר אֶל זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ. נַעֲשָׂה עִמּוֹ נֵס הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְגֶדֶר הַטֶּבַע... יוֹם שְׁלִישִׁי, 9.00 בְּעֶרֶב. יְהוּדָה כְּבָר בְּבֵיתוֹ, עָיֵף וְיָגֵעַ לְאַחַר הַטִּיּוּל. הוּא יוֹשֵׁב עִם הוֹרָיו לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וּמַתְחִיל לְסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה בָּאֲגַם הָאֵימְתָנִי, דְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת אֶת גְּרוֹנוֹ. "רֶגַע", אִמּוֹ מַחְוִירָה, מְרֻגֶּשֶׁת, "מָתַי כָּל זֶה קָרָה? מָתַי הַכֹּל קָרָה?" וּכְשֶׁיְּהוּדָה עוֹנֶה לָהּ, דְּמָעוֹת פּוֹרְצוֹת מֵעֵינֶיהָ: "מָה? זֶה... זֶה הָיָה בִּזְמַן שֶׁ... בִּזְמַן סְעוּדַת הַהוֹדָיָה. אָמַרְתִּי 'נִשְׁמַת כָּל חַי' עִם כָּל הַנָּשִׁים... אָמַרְתִּי 'נִשְׁמַת' וְהוֹדֵיתִי לַה'... עָלֶיךָ! הַמַּלְאָכִים הוֹצִיאוּ אוֹתְךָ מִשָּׁם!" הַמִּלִּים בְּקֹשִׁי יָצְאוּ מִגְּרוֹנָהּ. "אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי... חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)