Otzarot-Article

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (ב-א) שָׁנִינוּ "כָּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת וְאוֹמֵר 'וַיְכֻלּוּ', מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" (שַׁבָּת קיט:).

הַמַּאֲמָר נִרְאֶה כְּתָמוּהַּ מִכָּל צַד. הַאִם הַבּוֹרֵא זָקוּק לַשֻּׁתָּפוּת? מַה הִרְוַחְנוּ בְּאוֹתָהּ שֻׁתָּפוּת, וּמַה יַּרְוִיחַ הוּא, כִּבְיָכוֹל, אִם יִקָּחֵנוּ כְּשֻׁתָּפִים? וּמִלְּבַד זֹאת, שֻׁתָּפוּת דּוֹרֶשֶׁת הַשְׁקָעָה. כְּכָל שֶׁהַמִּפְעָל גָּדוֹל יוֹתֵר וְיָקָר יוֹתֵר, כָּךְ תִּגְדַּל הַהַשְׁקָעָה הַנִּדְרֶשֶׁת כְּדֵי לִרְכֹּשׁ בּוֹ שֻׁתָּפוּת. גַּם אִם יֵאוֹתוּ לְקַבְּלֵנוּ כְּשֻׁתָּפִים, לְכַמָּה אֶמְצָעִים נִצְטָרֵךְ כְּדֵי לְהִמָּנוּת כְּשֻׁתָּף בְּמַיְקְרוֹסוֹפְט, לְמָשָׁל, אוֹ בְּקַרְטֶל יַהֲלוֹמִים? וַהֲלֹא הֵם אַךְ פְּסִיק זָעִיר בְּכַדּוּר הָאָרֶץ, וּמָה עוֹד בַּיְּקוּם כֻּלּוֹ, עַד אֵין סוֹף עוֹלְמוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים. וְאָנוּ, הוֹפְכִים לְשֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּכָל מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וּמָה הַהַשְׁקָעָה הַנִּדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ? אֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ"! כֵּיצַד יוּבַן הַדָּבָר?!

הוּא יוּבַן בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּמַמְצִיא רַב כִּשְׁרוֹנוֹת בְּמִגְוַן תְּחוּמִים. אֵין סְפֹר הַמְצָאוֹת זָקַף לִזְכוּתוֹ, הוֹן רַב גָּרַף, אֲבָל חָזוֹן אֶחָד הָיָה לוֹ: לְהַמְצִיא פַּעַם הַמְצָאָה שֶׁתַּעֲזֹר לְאָדָם סוֹבֵל וּתְשַׁקֵּם אֶת חַיָּיו. אוֹ אָז יֵדַע שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאוֹתוֹ אָדָם נֶעֱזָר בְּהַמְצָאָתוֹ, הוּא מוֹדֶה לוֹ וְזוֹכְרוֹ לְטוֹבָה, וְהָיָה זֶה שְׂכָרוֹ.

בְּאַקְרַאי הִתְוַדֵּעַ לְחוֹלֶה בְּמַחֲלָה נְדִירָה, שֶׁהִגְבִּילָה אוֹתוֹ בִּתְחוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים. כְּהֶרְגֵּלוֹ, פָּתַח הַמַּמְצִיא בְּמֶחְקָר. אָסַף חֹמֶר אוֹדוֹת הַמַּחֲלָה וְתוֹפְעוֹתֶיהָ, עָקַב אַחַר אוֹתוֹ אָדָם וְתִחְקֵר אוֹתוֹ בַּמֶּה הוּא מֻגְבָּל וּבַמֶּה לֹא, אֵילוּ תְּנוּעוֹת יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת וּבַמֶּה יָכוֹל הוּא לְהֵעָזֵר. וְאָז הִסְתַּגֵּר בְּסַדְנָתוֹ וְשִׂרְטֵט שִׂרְטוּטִים, יָצַר אַב טִפּוּס, שִׁכְלֵל אוֹתוֹ עוֹד וְעוֹד. הֲפָכוֹ לְקַל מִשְׁקָל וְקַל תִּפְעוּל, יְדִידוּתִי וְנוֹחַ. תְּשׂוּמֶת לֵב מְיֻחֶדֶת נִתְּנָה לָעִצּוּב וְלַתַּמְחִיר. בִּקְצָרָה, לֹא הָיָה פְּרָט עָלָיו לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ. אֲבָל עַד שֶׁהַמַּכְשִׁיר הַמְּשֻׁכְלָל הֻצַּג בָּרַבִּים, נָפַח אוֹתוֹ חוֹלֶה אֶת נִשְׁמָתוֹ...

מוּבָן שֶׁהַיּוֹצֵר הִצְטַעֵר, כִּי נִקְשְׁרוּ בֵּינֵיהֶם יְחָסִים קְרוֹבִים וּבְכָל לִבּוֹ רָצָה לְהָקֵל עַל סִבְלוֹ. אֲבָל עַתָּה אֵינוֹ סוֹבֵל עוֹד, וַאֲחֵרִים יֵהָנוּ בִּזְכוּתוֹ.

הַמַּכְשִׁיר הֻצַּג וְעוֹרֵר הִתְעַנְיְנוּת מְרֻבָּה. הַמַּמְצִיא הִכְבִּיר מִלִּים אוֹדוֹתָיו וּבִקֵּשׁ לְהַדְגִּים סְגֻלּוֹתָיו. אַךְ, אֲבוֹי, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַמַּחֲלָה נְדִירָה, וְלֹא נִמְצָא חוֹלֶה נוֹסָף...

הֶעָמָל הָיָה אֵפוֹא לַשָּׁוְא, וְהַמַּמְצִיא גָּנַז אֶת הַמִּתְקָן בְּמַרְתֵּף הַסַּדְנָה.

חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים, וּפְּרוֹפֶסוֹר מִתְקַשֵּׁר: מִקְרֶה נוֹסָף הִתְגַּלָּה, יֵשׁ חוֹלֶה! מִיָּד הָעֳלָה הַמַּכְשִׁיר וּמֹרַק, הֻצַּג וּמִלֵּא יִעוּדוֹ, הַכֹּל הִתְפַּלְּאוּ וּשְׁנַיִם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים בְּלִי סוֹף: הַחוֹלֶה, וְהַמַּמְצִיא...

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁנִּתָּן לוֹמַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם "יָצְרוּ" אֶת הַמַּכְשִׁיר, אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ שֶׁהַחוֹלֶה הוּא שֻׁתָּף בּוֹ. שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא הוּא, הָיְתָה יְצִירָתוֹ לְבַטָּלָה...

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בְּרִיאַת הָעוֹלָם! שֶׁהֲרֵי לֹא סְתָם כָּךְ נִבְרָא, הָיְתָה לוֹ מַטָּרָה: "כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ". אֲבָל אִם הָעוֹלָם נִבְרָא וּמִתְנַהֵל, וְהָאָדָם אֵינוֹ מְנַצְּלוֹ לְמַטְּרָתוֹ, לְהַכָּרַת בּוֹרְאוֹ, לַעֲבוֹדָתוֹ, לוֹמַר לוֹ "בְּרִיָּתְךָ אֲנִי", נִמְצָא שֶׁהָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה לַשָּׁוְא!

וּבַמֶּה, בְּעִקָּר, מְגַלֶּה הָאָדָם אֶת בּוֹרְאוֹ, מַכִּיר בּוֹ וּמְקַבֵּל מָרוּתוֹ? בְּשַׁבָּת! בְּקִדּוּשׁ, בַּאֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ". וְכָל הָאוֹמְרָהּ בְּשַׁבָּת, כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. כַּמָּה נִפְלָא!

וּמֵעַתָּה, אֵין זֶה רַק בְּשַׁבָּת, וְלֹא רַק בַּאֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ"! כָּל מִי שֶׁפּוֹקֵחַ עֵינָיו לְהַכִּיר אֶת כֹּחַ הַבּוֹרֵא בַּבְּרִיאָה, לְהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ וּלְהוֹדוֹת לוֹ - וַהֲרֵי זֶה עִנְיָנָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְזֶה עִנְיַן הַבְּרָכוֹת עַל כָּל דָּבָר - נַעֲשֶׂה כִּבְיָכוֹל שֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בִּבְרִיאָה זוֹ. הַבּוֹרֵא אוֹמֵר, כִּבְיָכוֹל: כְּדָאִית הָיְתָה הַבְּרִיאָה עֲבוּר אָדָם זֶה, שֶׁהוֹדָה לִי עָלֶיהָ וְכִבְּדַנִי עַל יָדָהּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תש"ע
	חכמת גדול ישראל
	"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (ב-א) שָׁנִינוּ "כָּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת וְאוֹמֵר 'וַיְכֻלּוּ', מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" (שַׁבָּת קיט:) "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (ב-א) שָׁנִינוּ "כָּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת וְאוֹמֵר 'וַיְכֻלּוּ', מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" (שַׁבָּת קיט:). הַמַּאֲמָר נִרְאֶה כְּתָמוּהַּ מִכָּל צַד. הַאִם הַבּוֹרֵא זָקוּק לַשֻּׁתָּפוּת? מַה הִרְוַחְנוּ בְּאוֹתָהּ שֻׁתָּפוּת, וּמַה יַּרְוִיחַ הוּא, כִּבְיָכוֹל, אִם יִקָּחֵנוּ כְּשֻׁתָּפִים? וּמִלְּבַד זֹאת, שֻׁתָּפוּת דּוֹרֶשֶׁת הַשְׁקָעָה. כְּכָל שֶׁהַמִּפְעָל גָּדוֹל יוֹתֵר וְיָקָר יוֹתֵר, כָּךְ תִּגְדַּל הַהַשְׁקָעָה הַנִּדְרֶשֶׁת כְּדֵי לִרְכֹּשׁ בּוֹ שֻׁתָּפוּת. גַּם אִם יֵאוֹתוּ לְקַבְּלֵנוּ כְּשֻׁתָּפִים, לְכַמָּה אֶמְצָעִים נִצְטָרֵךְ כְּדֵי לְהִמָּנוּת כְּשֻׁתָּף בְּמַיְקְרוֹסוֹפְט, לְמָשָׁל, אוֹ בְּקַרְטֶל יַהֲלוֹמִים? וַהֲלֹא הֵם אַךְ פְּסִיק זָעִיר בְּכַדּוּר הָאָרֶץ, וּמָה עוֹד בַּיְּקוּם כֻּלּוֹ, עַד אֵין סוֹף עוֹלְמוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים. וְאָנוּ, הוֹפְכִים לְשֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּכָל מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וּמָה הַהַשְׁקָעָה הַנִּדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ? אֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ"! כֵּיצַד יוּבַן הַדָּבָר?! הוּא יוּבַן בְּמָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּמַמְצִיא רַב כִּשְׁרוֹנוֹת בְּמִגְוַן תְּחוּמִים. אֵין סְפֹר הַמְצָאוֹת זָקַף לִזְכוּתוֹ, הוֹן רַב גָּרַף, אֲבָל חָזוֹן אֶחָד הָיָה לוֹ: לְהַמְצִיא פַּעַם הַמְצָאָה שֶׁתַּעֲזֹר לְאָדָם סוֹבֵל וּתְשַׁקֵּם אֶת חַיָּיו. אוֹ אָז יֵדַע שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאוֹתוֹ אָדָם נֶעֱזָר בְּהַמְצָאָתוֹ, הוּא מוֹדֶה לוֹ וְזוֹכְרוֹ לְטוֹבָה, וְהָיָה זֶה שְׂכָרוֹ. בְּאַקְרַאי הִתְוַדֵּעַ לְחוֹלֶה בְּמַחֲלָה נְדִירָה, שֶׁהִגְבִּילָה אוֹתוֹ בִּתְחוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים. כְּהֶרְגֵּלוֹ, פָּתַח הַמַּמְצִיא בְּמֶחְקָר. אָסַף חֹמֶר אוֹדוֹת הַמַּחֲלָה וְתוֹפְעוֹתֶיהָ, עָקַב אַחַר אוֹתוֹ אָדָם וְתִחְקֵר אוֹתוֹ בַּמֶּה הוּא מֻגְבָּל וּבַמֶּה לֹא, אֵילוּ תְּנוּעוֹת יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת וּבַמֶּה יָכוֹל הוּא לְהֵעָזֵר. וְאָז הִסְתַּגֵּר בְּסַדְנָתוֹ וְשִׂרְטֵט שִׂרְטוּטִים, יָצַר אַב טִפּוּס, שִׁכְלֵל אוֹתוֹ עוֹד וְעוֹד. הֲפָכוֹ לְקַל מִשְׁקָל וְקַל תִּפְעוּל, יְדִידוּתִי וְנוֹחַ. תְּשׂוּמֶת לֵב מְיֻחֶדֶת נִתְּנָה לָעִצּוּב וְלַתַּמְחִיר. בִּקְצָרָה, לֹא הָיָה פְּרָט עָלָיו לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ. אֲבָל עַד שֶׁהַמַּכְשִׁיר הַמְּשֻׁכְלָל הֻצַּג בָּרַבִּים, נָפַח אוֹתוֹ חוֹלֶה אֶת נִשְׁמָתוֹ... מוּבָן שֶׁהַיּוֹצֵר הִצְטַעֵר, כִּי נִקְשְׁרוּ בֵּינֵיהֶם יְחָסִים קְרוֹבִים וּבְכָל לִבּוֹ רָצָה לְהָקֵל עַל סִבְלוֹ. אֲבָל עַתָּה אֵינוֹ סוֹבֵל עוֹד, וַאֲחֵרִים יֵהָנוּ בִּזְכוּתוֹ. הַמַּכְשִׁיר הֻצַּג וְעוֹרֵר הִתְעַנְיְנוּת מְרֻבָּה. הַמַּמְצִיא הִכְבִּיר מִלִּים אוֹדוֹתָיו וּבִקֵּשׁ לְהַדְגִּים סְגֻלּוֹתָיו. אַךְ, אֲבוֹי, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַמַּחֲלָה נְדִירָה, וְלֹא נִמְצָא חוֹלֶה נוֹסָף... הֶעָמָל הָיָה אֵפוֹא לַשָּׁוְא, וְהַמַּמְצִיא גָּנַז אֶת הַמִּתְקָן בְּמַרְתֵּף הַסַּדְנָה. חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים, וּפְּרוֹפֶסוֹר מִתְקַשֵּׁר: מִקְרֶה נוֹסָף הִתְגַּלָּה, יֵשׁ חוֹלֶה! מִיָּד הָעֳלָה הַמַּכְשִׁיר וּמֹרַק, הֻצַּג וּמִלֵּא יִעוּדוֹ, הַכֹּל הִתְפַּלְּאוּ וּשְׁנַיִם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים בְּלִי סוֹף: הַחוֹלֶה, וְהַמַּמְצִיא... וְכִמְדֻמֶּה שֶׁנִּתָּן לוֹמַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם "יָצְרוּ" אֶת הַמַּכְשִׁיר, אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ שֶׁהַחוֹלֶה הוּא שֻׁתָּף בּוֹ. שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא הוּא, הָיְתָה יְצִירָתוֹ לְבַטָּלָה... כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בְּרִיאַת הָעוֹלָם! שֶׁהֲרֵי לֹא סְתָם כָּךְ נִבְרָא, הָיְתָה לוֹ מַטָּרָה: "כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ". אֲבָל אִם הָעוֹלָם נִבְרָא וּמִתְנַהֵל, וְהָאָדָם אֵינוֹ מְנַצְּלוֹ לְמַטְּרָתוֹ, לְהַכָּרַת בּוֹרְאוֹ, לַעֲבוֹדָתוֹ, לוֹמַר לוֹ "בְּרִיָּתְךָ אֲנִי", נִמְצָא שֶׁהָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה לַשָּׁוְא! וּבַמֶּה, בְּעִקָּר, מְגַלֶּה הָאָדָם אֶת בּוֹרְאוֹ, מַכִּיר בּוֹ וּמְקַבֵּל מָרוּתוֹ? בְּשַׁבָּת! בְּקִדּוּשׁ, בַּאֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ". וְכָל הָאוֹמְרָהּ בְּשַׁבָּת, כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. כַּמָּה נִפְלָא! וּמֵעַתָּה, אֵין זֶה רַק בְּשַׁבָּת, וְלֹא רַק בַּאֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ"! כָּל מִי שֶׁפּוֹקֵחַ עֵינָיו לְהַכִּיר אֶת כֹּחַ הַבּוֹרֵא בַּבְּרִיאָה, לְהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ וּלְהוֹדוֹת לוֹ - וַהֲרֵי זֶה עִנְיָנָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְזֶה עִנְיַן הַבְּרָכוֹת עַל כָּל דָּבָר - נַעֲשֶׂה כִּבְיָכוֹל שֻׁתָּפוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בִּבְרִיאָה זוֹ. הַבּוֹרֵא אוֹמֵר, כִּבְיָכוֹל: כְּדָאִית הָיְתָה הַבְּרִיאָה עֲבוּר אָדָם זֶה, שֶׁהוֹדָה לִי עָלֶיהָ וְכִבְּדַנִי עַל יָדָהּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)