Otzarot-Article

הַשִּׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה

וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים (א-מד) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים - מָה הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם מִיָּד מֵתָה, אַף הֵם כְּשֶׁהָיוּ נוֹגְעִים בָּכֶם מִיָּד מֵתִים".

דִּבְרֵי רַשִׁ"י טְעוּנִים בֵּאוּר, שֶׁכֵּן הַפָּסוּק בָּא לְתָאֵר אֶת עָנְשָׁם שֶׁל הַמַּעְפִּילִים, שֶׁהֻכּוּ עַל יְדֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁנִּמְשָׁל לִדְבוֹרִים, וְאִלּוּ לְדִבְרֵי רַשִׁ"י - הַדִּמּוּי לִדְבוֹרִים בָּא לְהַמְחִישׁ אֶת הַנְּקָמָה שֶׁנָּקַם ה' בָּאֱמוֹרִיִּים, שֶׁמֵּתוּ כִּדְבוֹרִים.

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

ר' אָשֵׁר דַּנְגּוּר הָיָה סוֹחֵר בַּדִּים יָשָׁר וְהָגוּן בִּירוּשָׁלַיִם. לֹא הַרְחֵק מִמֶּנּוּ, שָׁכְנָה חֲנוּתוֹ שֶׁל מִתְחָרֵהוּ הָעֲרָבִי, אִסְמַעִיל. בְּעוֹד שֶׁחֲנוּתוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר הָמְתָה תָּמִיד לָקוֹחוֹת, אֲשֶׁר נֶהֱנוּ מֵאֲדִיבוּתוֹ וּמֵהֲגִינוּתוֹ - הָיָה אִסְמַעִיל יוֹשֵׁב בָּדָד בַּחֲנוּתוֹ. הָאֱמֶת, שֶׁלֹּא תָּמִיד הָיְתָה נֵר לְרַגְלָיו, וְגַם תְּכוּנוֹתָיו הָרַגְזָנִיּוֹת, הִרְחִיקוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַקּוֹנִים.

מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, הִתְדַּרְדְּרוּ הַיְחָסִים בֵּין שְׁנֵיהֶם וְהִגִּיעוּ לִנְקֻדַּת רְתִיחָה. ר' אָשֵׁר הֵחֵל לַחְשֹׁשׁ לְחַיָּיו. הוּא פָּנָה לְאֶחָד מֵחַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָהּ עֵת, רַבִּי שָׁלוֹם. הוּא הָיָה פִּקֵּחַ וּבַעַל תּוּשִׁיָּה, אֲשֶׁר רַבִּים נֶעֶזְרוּ עַל יָדוֹ, וְר' אָשֵׁר הָיָה גַּם יְדִידוֹ מִנֹּעַר. ר' אָשֵׁר תִּנָּה בְּפָנָיו אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁאֵלָיו נִקְלַע שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתוֹ, וּבִקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ כֵּיצַד לָצֵאת מִן הַמֵּצַר.

שָׁקַע הֶחָכָם בְּהִרְהוּרִים, וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹדִיעוֹ אֶת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת: "מֵעַתָּה, בְּכָל פַּעַם שֶׁתַּעֲבֹר הַלְוָיַת הַמֵּת בְּסָמוּךְ לָעֵסֶק שֶׁלְּךָ, תְּבַקֵּשׁ לַעֲצֹר אֶת הַהַלְוָיָה, תֹּאמַר קַדִּישׁ עַל הַנִּפְטָר, וְאַחַר כָּךְ תִּתְכּוֹפֵף אֶל הַנִּפְטָר, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בְּשֵׁם כָּל הַקָּהָל, שֶׁמָּא פָּגְעוּ בּוֹ וּבִכְבוֹדוֹ".

"וְכֵיצַד אֶמְצָא בְּכָךְ מָזוֹר לְצָרָתִי?" תָּהָה ר' אָשֵׁר דַּנְגּוּר.

רַבִּי שָׁלוֹם הִבְלִיעַ חִיּוּךְ מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ, וְסִמֵּן לְר' אָשֵׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. הוּא לָחַשׁ לוֹ אֶת תָּכְנִיתוֹ עַל כָּל פְּרָטֶיהָ, וְאִחֵל לוֹ הַצְלָחָה.

כְּבָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם, הִתְקַיְּמָה הַלְוָיָה רַבָּתִי בִּירוּשָׁלַיִם. מַסְלוּל הַמְלַוִּים עָבַר מַמָּשׁ בִּסְמִיכוּת לִשְׁנֵי בָּתֵּי הָעֵסֶק, וְר' אָשֵׁר הֵבִין שֶׁעָלָיו לִפְעֹל. הוּא בִּקֵּשׁ לַעֲצֹר אֶת הַהַלְוָיָה, אָמַר קַדִּישׁ, וְאָז הִתְכּוֹפֵף וְלָחַשׁ לַנִּפְטָר בָּאֹזֶן דְּבַר מָה. כָּל זֶה אֵרַע לְנֶגֶד עֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל אִסְמַעִיל.

לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ, שׁוּב עָבְרָה הַלְוָיָה בְּפֶתַח חֲנֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל ר' אָשֵׁר וְאִסְמַעִיל. גַּם הַפַּעַם, חָזְרָה עַל עַצְמָהּ הַתְּמוּנָה יוֹצֵאת הַדֹּפֶן. לְאַחַר שֶׁאָמַר קַדִּישׁ עַל הַנִּפְטָר, הִתְכּוֹפֵף ר' אָשֵׁר לְעֵבֶר הַנִּפְטָר וְלָחַשׁ לוֹ לְחִישָׁה הֲגוּנָה. כָּךְ נָהַג ר' אָשֵׁר לַעֲשׂוֹת בְּכָל הַלְוָיָה וְהַלְוָיָה. הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּזָר עוֹרֵר סַקְרָנוּת עַזָּה אֵצֶל שְׁכֵנוֹ הָעֲרָבִי, עַד שֶׁחָשׁ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲכִילָהּ. לַמְרוֹת הַיְחָסִים הַמְּתוּחִים בֵּינֵיהֶם, פָּנָה אִסְמַעִיל לְר' אָשֵׁר בִּתְמִיהָה: "מַה לְּךָ וְלַנִּפְטָרִים? אָנָּא, גַּלֵּה לִי, מָה אַתָּה נוֹהֵג לוֹמַר לָהֶם?"

ר' אָשֵׁר, שֶׁצִּפָּה לִשְׁאֵלָה זוֹ, דָּחָה אוֹתוֹ בִּטְעָנוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. אֲבָל אִסְמַעִיל לֹא וִתֵּר, וְהִפְצִיר בְּר' אָשֵׁר שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ מַה לּוֹחֵשׁ הוּא בְּאָזְנֵי הַנִּפְטָרִים. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר "נִשְׁבַּר" ר' אָשֵׁר, וְהִסְכִּים "לַחְשֹׂף" בְּפָנָיו אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס, בִּתְנַאי שֶׁיִּתֵּן 'תְּקִיעַת כַּף' שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת הַסּוֹד לְאַף אֶחָד.

"לְפִי הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית", אָמַר ר' אָשֵׁר, כְּהוֹרָאָתוֹ שֶׁל חָכָם שָׁלוֹם, "יָדוּעַ לָנוּ שֶׁהַנָּבִיא מוּחַמַּד עוֹמֵד בְּפֶתַח 'גַּן עֵדֶן' וְחוֹסֵם אֶת הַכְּנִיסָה אֵלָיו לִיהוּדִים. לָכֵן, חִפַּשְׂנוּ הֵיטֵב, וּמָצָאנוּ כְּנִיסָה נוֹסֶפֶת לְ'גַן עֵדֶן' שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לְמוּחַמַּד. אֶת הַסּוֹד הַזֶּה אֲנִי דּוֹאֵג לְגַלּוֹת לְכָל אֶחָד מֵהַנִּפְטָרִים הַיְּהוּדִים. זֶה מַה שֶּׁאֲנִי לוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵיהֶם בְּכָל הַלְוָיָה".

כְּשֶׁשָּׁמַע אִסְמַעִיל אֶת הַ'סּוֹד' הַנּוֹרָא, אֵיךְ הַיְּהוּדִים מַעֲרִימִים עַל מוּחַמַּד וְנִכְנָסִים לְ'גַן עֵדֶן' מִכְּנִיסָה צְדָדִית, רָתַח מִזַּעַם וְקָרָא בְּקוֹל: "הָיֹה לֹא תִּהְיֶה! לֹא אֶעֱבֹר עַל כָּךְ בִּשְׁתִיקָה. עָלַי לַעֲלוֹת מִיָּד לְמוּחַמַּד וּלְגַלּוֹת אֶת אָזְנוֹ עַל כָּךְ!"

בְּאָמְרוֹ זֹאת, שָׁלַף אִסְמַעִיל אֶת פִּגְיוֹנוֹ הַמֻּשְׁחָז וְתָחַב אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ, בְּדַרְכּוֹ לְמוּחַמַּד...

הֲרֵי לָנוּ, כִּי שִׂנְאָתָם שֶׁל הַגּוֹיִים לַיְּהוּדִים לְעִתִּים הִיא כֹּה עַזָּה, עַד שֶׁהֵם מוּכָנִים לִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם, וּבִלְבַד שֶׁיּוּכְלוּ לִפְגֹּעַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל. בְּכָךְ נִמְצָא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל מָרָן הַגְּרִי"ז מִבְּרִיסְק, שֶׁאָמַר כָּךְ:

אִם, נַנִּיחַ, רְאוּבֵן מַכֶּה אֶת שִׁמְעוֹן חֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁשִּׁמְעוֹן יִנְהַג בּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְלֹא יָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ - בָּזֶה לֹא נִכֶּרֶת שִׂנְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, שֶׁהֲרֵי הַסִּבָּה שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ הִיא אַךְ וְרַק מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁשִּׁמְעוֹן לֹא יָשִׁיב לוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, אִם רְאוּבֵן מוּדָע לְכָךְ שֶׁשִּׁמְעוֹן יָשִׁיב לוֹ מָנָה אַחַת אַפַּיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן מַמְשִׁיךְ לְהַכּוֹתוֹ – יֵשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְהָעִיד עַל עָצְמַת שִׂנְאָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, שֶׁמּוּכָן לִסְבֹּל עֲבוּר נִקְמָתוֹ בְּשִׁמְעוֹן.

כַּאֲשֶׁר הַפָּסוּק מְתָאֵר אֶת רְדִיפַת הָאֱמוֹרִי אַחֲרֵי הַמַּעְפִּילִים, וּמְדַמֶּה אוֹתוֹ לִדְבוֹרִים הַמֵּתוֹת בַּעֲקִיצָתָן, יֵשׁ בְּכָךְ לְלַמְּדֵנוּ עַל גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם כְּלַפֵּי עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הֵם רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם גַּם כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ בְּוַדָּאוּת שֶׁיַּפְסִידוּ מִכָּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ, מַדְגִּישָׁה לָנוּ כָּאן הַתּוֹרָה שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים נֶעֶנְשׁוּ וּמֵתוּ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָנוּ לְמֵדִים עַל גֹּדֶל שִׂנְאָתָם הַשָּׁרְשִׁית לְיִשְׂרָאֵל וְעַל גֹּדֶל הַמַּכָּה שֶׁסָּפְגוּ מֵהֶם, וּכְמוֹ שֶׁהַפָּסוּק מְסַיֵּם: "וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה". (לְלַמֶּדְךָ)

	מקץ תש"ע
	למה מתאחרת הגאולה
	הַשִּׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים (א-מד) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים - מָה הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם מִיָּד מֵתָה, אַף הֵם כְּשֶׁהָיוּ נוֹגְעִים בָּכֶם מִיָּד מֵתִים". דִּבְרֵי רַשִׁ"י טְעוּנִים בֵּאוּר, שֶׁכֵּן הַפָּסוּק בָּא לְתָאֵר אֶת עָנְשָׁם שֶׁל הַמַּעְפִּילִים, שֶׁהֻכּוּ עַל יְדֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁנִּמְשָׁל לִדְבוֹרִים, וְאִלּוּ לְדִבְרֵי רַשִׁ"י - הַדִּמּוּי לִדְבוֹרִים בָּא לְהַמְחִישׁ אֶת הַנְּקָמָה שֶׁנָּקַם ה' בָּאֱמוֹרִיִּים, שֶׁמֵּתוּ כִּדְבוֹרִים. אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: ר' אָשֵׁר דַּנְגּוּר הָיָה סוֹחֵר בַּדִּים יָשָׁר וְהָגוּן בִּירוּשָׁלַיִם. לֹא הַרְחֵק מִמֶּנּוּ, שָׁכְנָה חֲנוּתוֹ שֶׁל מִתְחָרֵהוּ הָעֲרָבִי, אִסְמַעִיל. בְּעוֹד שֶׁחֲנוּתוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר הָמְתָה תָּמִיד לָקוֹחוֹת, אֲשֶׁר נֶהֱנוּ מֵאֲדִיבוּתוֹ וּמֵהֲגִינוּתוֹ - הָיָה אִסְמַעִיל יוֹשֵׁב בָּדָד בַּחֲנוּתוֹ. הָאֱמֶת, שֶׁלֹּא תָּמִיד הָיְתָה נֵר לְרַגְלָיו, וְגַם תְּכוּנוֹתָיו הָרַגְזָנִיּוֹת, הִרְחִיקוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַקּוֹנִים. מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, הִתְדַּרְדְּרוּ הַיְחָסִים בֵּין שְׁנֵיהֶם וְהִגִּיעוּ לִנְקֻדַּת רְתִיחָה. ר' אָשֵׁר הֵחֵל לַחְשֹׁשׁ לְחַיָּיו. הוּא פָּנָה לְאֶחָד מֵחַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָהּ עֵת, רַבִּי שָׁלוֹם. הוּא הָיָה פִּקֵּחַ וּבַעַל תּוּשִׁיָּה, אֲשֶׁר רַבִּים נֶעֶזְרוּ עַל יָדוֹ, וְר' אָשֵׁר הָיָה גַּם יְדִידוֹ מִנֹּעַר. ר' אָשֵׁר תִּנָּה בְּפָנָיו אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁאֵלָיו נִקְלַע שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתוֹ, וּבִקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ כֵּיצַד לָצֵאת מִן הַמֵּצַר. שָׁקַע הֶחָכָם בְּהִרְהוּרִים, וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹדִיעוֹ אֶת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת: "מֵעַתָּה, בְּכָל פַּעַם שֶׁתַּעֲבֹר הַלְוָיַת הַמֵּת בְּסָמוּךְ לָעֵסֶק שֶׁלְּךָ, תְּבַקֵּשׁ לַעֲצֹר אֶת הַהַלְוָיָה, תֹּאמַר קַדִּישׁ עַל הַנִּפְטָר, וְאַחַר כָּךְ תִּתְכּוֹפֵף אֶל הַנִּפְטָר, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בְּשֵׁם כָּל הַקָּהָל, שֶׁמָּא פָּגְעוּ בּוֹ וּבִכְבוֹדוֹ". "וְכֵיצַד אֶמְצָא בְּכָךְ מָזוֹר לְצָרָתִי?" תָּהָה ר' אָשֵׁר דַּנְגּוּר. רַבִּי שָׁלוֹם הִבְלִיעַ חִיּוּךְ מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ, וְסִמֵּן לְר' אָשֵׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. הוּא לָחַשׁ לוֹ אֶת תָּכְנִיתוֹ עַל כָּל פְּרָטֶיהָ, וְאִחֵל לוֹ הַצְלָחָה. כְּבָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם, הִתְקַיְּמָה הַלְוָיָה רַבָּתִי בִּירוּשָׁלַיִם. מַסְלוּל הַמְלַוִּים עָבַר מַמָּשׁ בִּסְמִיכוּת לִשְׁנֵי בָּתֵּי הָעֵסֶק, וְר' אָשֵׁר הֵבִין שֶׁעָלָיו לִפְעֹל. הוּא בִּקֵּשׁ לַעֲצֹר אֶת הַהַלְוָיָה, אָמַר קַדִּישׁ, וְאָז הִתְכּוֹפֵף וְלָחַשׁ לַנִּפְטָר בָּאֹזֶן דְּבַר מָה. כָּל זֶה אֵרַע לְנֶגֶד עֵינָיו הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל אִסְמַעִיל. לְאַחַר כְּשָׁבוּעַ, שׁוּב עָבְרָה הַלְוָיָה בְּפֶתַח חֲנֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל ר' אָשֵׁר וְאִסְמַעִיל. גַּם הַפַּעַם, חָזְרָה עַל עַצְמָהּ הַתְּמוּנָה יוֹצֵאת הַדֹּפֶן. לְאַחַר שֶׁאָמַר קַדִּישׁ עַל הַנִּפְטָר, הִתְכּוֹפֵף ר' אָשֵׁר לְעֵבֶר הַנִּפְטָר וְלָחַשׁ לוֹ לְחִישָׁה הֲגוּנָה. כָּךְ נָהַג ר' אָשֵׁר לַעֲשׂוֹת בְּכָל הַלְוָיָה וְהַלְוָיָה. הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּזָר עוֹרֵר סַקְרָנוּת עַזָּה אֵצֶל שְׁכֵנוֹ הָעֲרָבִי, עַד שֶׁחָשׁ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲכִילָהּ. לַמְרוֹת הַיְחָסִים הַמְּתוּחִים בֵּינֵיהֶם, פָּנָה אִסְמַעִיל לְר' אָשֵׁר בִּתְמִיהָה: "מַה לְּךָ וְלַנִּפְטָרִים? אָנָּא, גַּלֵּה לִי, מָה אַתָּה נוֹהֵג לוֹמַר לָהֶם?" ר' אָשֵׁר, שֶׁצִּפָּה לִשְׁאֵלָה זוֹ, דָּחָה אוֹתוֹ בִּטְעָנוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. אֲבָל אִסְמַעִיל לֹא וִתֵּר, וְהִפְצִיר בְּר' אָשֵׁר שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ מַה לּוֹחֵשׁ הוּא בְּאָזְנֵי הַנִּפְטָרִים. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר "נִשְׁבַּר" ר' אָשֵׁר, וְהִסְכִּים "לַחְשֹׂף" בְּפָנָיו אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס, בִּתְנַאי שֶׁיִּתֵּן 'תְּקִיעַת כַּף' שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת הַסּוֹד לְאַף אֶחָד. "לְפִי הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית", אָמַר ר' אָשֵׁר, כְּהוֹרָאָתוֹ שֶׁל חָכָם שָׁלוֹם, "יָדוּעַ לָנוּ שֶׁהַנָּבִיא מוּחַמַּד עוֹמֵד בְּפֶתַח 'גַּן עֵדֶן' וְחוֹסֵם אֶת הַכְּנִיסָה אֵלָיו לִיהוּדִים. לָכֵן, חִפַּשְׂנוּ הֵיטֵב, וּמָצָאנוּ כְּנִיסָה נוֹסֶפֶת לְ'גַן עֵדֶן' שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לְמוּחַמַּד. אֶת הַסּוֹד הַזֶּה אֲנִי דּוֹאֵג לְגַלּוֹת לְכָל אֶחָד מֵהַנִּפְטָרִים הַיְּהוּדִים. זֶה מַה שֶּׁאֲנִי לוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵיהֶם בְּכָל הַלְוָיָה". כְּשֶׁשָּׁמַע אִסְמַעִיל אֶת הַ'סּוֹד' הַנּוֹרָא, אֵיךְ הַיְּהוּדִים מַעֲרִימִים עַל מוּחַמַּד וְנִכְנָסִים לְ'גַן עֵדֶן' מִכְּנִיסָה צְדָדִית, רָתַח מִזַּעַם וְקָרָא בְּקוֹל: "הָיֹה לֹא תִּהְיֶה! לֹא אֶעֱבֹר עַל כָּךְ בִּשְׁתִיקָה. עָלַי לַעֲלוֹת מִיָּד לְמוּחַמַּד וּלְגַלּוֹת אֶת אָזְנוֹ עַל כָּךְ!" בְּאָמְרוֹ זֹאת, שָׁלַף אִסְמַעִיל אֶת פִּגְיוֹנוֹ הַמֻּשְׁחָז וְתָחַב אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ, בְּדַרְכּוֹ לְמוּחַמַּד... הֲרֵי לָנוּ, כִּי שִׂנְאָתָם שֶׁל הַגּוֹיִים לַיְּהוּדִים לְעִתִּים הִיא כֹּה עַזָּה, עַד שֶׁהֵם מוּכָנִים לִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם, וּבִלְבַד שֶׁיּוּכְלוּ לִפְגֹּעַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל. בְּכָךְ נִמְצָא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל מָרָן הַגְּרִי"ז מִבְּרִיסְק, שֶׁאָמַר כָּךְ: אִם, נַנִּיחַ, רְאוּבֵן מַכֶּה אֶת שִׁמְעוֹן חֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁשִּׁמְעוֹן יִנְהַג בּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְלֹא יָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ - בָּזֶה לֹא נִכֶּרֶת שִׂנְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, שֶׁהֲרֵי הַסִּבָּה שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ הִיא אַךְ וְרַק מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁשִּׁמְעוֹן לֹא יָשִׁיב לוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, אִם רְאוּבֵן מוּדָע לְכָךְ שֶׁשִּׁמְעוֹן יָשִׁיב לוֹ מָנָה אַחַת אַפַּיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן מַמְשִׁיךְ לְהַכּוֹתוֹ – יֵשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְהָעִיד עַל עָצְמַת שִׂנְאָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, שֶׁמּוּכָן לִסְבֹּל עֲבוּר נִקְמָתוֹ בְּשִׁמְעוֹן. כַּאֲשֶׁר הַפָּסוּק מְתָאֵר אֶת רְדִיפַת הָאֱמוֹרִי אַחֲרֵי הַמַּעְפִּילִים, וּמְדַמֶּה אוֹתוֹ לִדְבוֹרִים הַמֵּתוֹת בַּעֲקִיצָתָן, יֵשׁ בְּכָךְ לְלַמְּדֵנוּ עַל גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם כְּלַפֵּי עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הֵם רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם גַּם כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ בְּוַדָּאוּת שֶׁיַּפְסִידוּ מִכָּךְ. מִשּׁוּם כָּךְ, מַדְגִּישָׁה לָנוּ כָּאן הַתּוֹרָה שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים נֶעֶנְשׁוּ וּמֵתוּ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָנוּ לְמֵדִים עַל גֹּדֶל שִׂנְאָתָם הַשָּׁרְשִׁית לְיִשְׂרָאֵל וְעַל גֹּדֶל הַמַּכָּה שֶׁסָּפְגוּ מֵהֶם, וּכְמוֹ שֶׁהַפָּסוּק מְסַיֵּם: "וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה". (לְלַמֶּדְךָ)