Otzarot-Article

"וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן" (ח-ג) אָמְרוּ חֲזַ"ל: לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ, שֶׁלֹּא שִׁנָּה. וְתָמוּהַּ: וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' יְשַׁנֶּה מִמַּה שֶּׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה?

אֶלָּא אָמַר מָרָן בַּעַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל, זֶהוּ הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים, וּלְהוֹסִיף נֹפֶךְ אִישִׁי. וְאַהֲרֹן יְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לְהִמָּנַע מִכָּךְ, וְלַעֲשׂוֹת בְּדִיּוּק מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים חֲדָשִׁים. "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים", לָלֶכֶת אַךְ וְרַק בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.

אִיכְשַׁר דָּרָא עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַמְמֻנּוֹת עַל תְּחוּם חִנּוּכָן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת לְהִוָּעֵץ עִם הָרַבָּנִים עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן, אֲפִלּוּ לְהֵיכָן לָצֵאת לְטִיּוּל.

סִפֵּר הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין: מְרַכֶּזֶת בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַסֵּפֶר דִּוְּחָה עַל טִיּוּל שֶׁנֶּעֱרַךְ לִבְנוֹת הַכִּתָּה וּבִקְּשָׁה לְהִתְיַעֵץ עַל הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים שֶׁכְּדַאי לָקַחַת אֵלָיו אֶת הַבָּנוֹת. שָׁאַלְנוּ אוֹתָהּ בְּאֵיזֶה יוֹם אָמוּר הַטִּיּוּל לְהֵעָרֵךְ, וּכְשֶׁהַמְרַכֶּזֶת הֵשִׁיבָה שֶׁהַתִּכְנוּן הוּא לְיוֹם חֲמִישִׁי, אָמַרְנוּ לָהּ שֶׁאִם כֵּן אֲנִי מַמְלִיץ לִנְסֹעַ לְ...גַּן חַיּוֹת.

תָּמַכְתִּי אֶת יְתֵדוֹתַי בִּשְׁנֵי צִטּוּטִים מִתּוֹךְ דִּבְרֵי רַשִּׁ"י, הָאֶחָד בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד וְהַשֵּׁנִי בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַמָּקוֹר הָרִאשׁוֹן הָיָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִּׁ"י עַל הַגְּמָרָא (בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד לג:) הָאוֹמֶרֶת שֶׁבְּיוֹם חֲמִישִׁי הָיוּ הַלְּוִיִּם שָׁרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת הַפָּסוּק 'הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב', וּמְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: 'בַּחֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, וְיֵשׁ בָּזֶה פְּלָאִים, מִפְּנֵי הַחִלּוּק שֶׁבְּמִינֵיהֶם, וּתְנוּעָתָם מֵעַצְמָם, וּפְלָאִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים - אוֹמֵר הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עֻזֵּנוּ, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרוֹאִין אוֹתָם, מְשַׁבְּחִים הַבּוֹרֵא וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ'.

כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה אֶת הָאַרְיֵה מִצַּד אֶחָד וְאֶת צִפֳּרֵי הַדְּרוֹר הַקְּטַנְטַנּוֹת מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי, 'וּתְנוּעָתָם מֵעַצְמָם', שֶׁהֵם זָזִים וְרָצִים מִכָּאן לְשָׁם, 'וּפְלָאִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים', מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת כָּל זֶה מְשַׁבֵּחַ וּמְהַלֵּל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (לא.) אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא: 'בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עֻזֵּנוּ, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ'. וְרַשִּׁ"י מוֹסִיף: 'כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה עוֹפוֹת מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, נוֹתֵן שֶׁבַח לְמִי שֶׁבְּרָאָם'. וְלָכֵן אֵין אֲתָר הַמַּתְאִים יוֹתֵר לְטִיּוּל בְּיוֹם חֲמִישִׁי, מֵאֲשֶׁר גַּן הַחַיּוֹת, אָמַרְתִּי לַמְרַכֶּזֶת שֶׁל הַבָּנוֹת.

בְּבֵית הַסֵּפֶר הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ, עַל אֵילוּ פְּרָטִים אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְמַקֵּד בְּגַן הַחַיּוֹת, וּלְהוֹכִיחַ מֵהֶם אֶת פְּלָאָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. - נָתַתִּי לָהֶם כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר 'תַּעֲלוּמוֹת מֵהַחַי'.

בְּסֵפֶר זֶה מוּבָא לֶקֶט נִבְחָר מֵחֲזַ"ל עִם תְּכוּנוֹת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהַלֶּקַח הַנִּלְמָד מֵהֶן. הִקְרֵאתִי בִּפְנֵיהֶם, לְמָשָׁל, כַּמָּה פְּרָטִים הַמּוּבָאִים עַל הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת (חֲגִיגָה יג:), וְלָכֵן פָּתְחָה בּוֹ הַתּוֹרָה בְּמִנְיַן הָעוֹפוֹת בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא.

וְהִנֵּה, לַמְרוֹת שֶׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִן הַנָּשֶׁר, עִם כָּל גָּדְלוֹ וְאֵימָתוֹ הוּא פּוֹחֵד מֵהַסְּנוּנִית, כְּמוֹ שֶׁמְּבִיאָה הַגְּמָרָא (שַׁבָּת עז:): הַסְּנוּנִית הִיא עוֹף קָטָן, וְהַנֶּשֶׁר יָרֵא מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת תַּחַת כְּנָפָיו וּמְעַכַּבְתּוֹ מִלָּעוּף.

הַמַּהַרְשָׁ"א בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת מֵבִיא שֶׁיֵּשׁ מִכָּאן רֶמֶז לָאָדָם, שֶׁיֵּדַע שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהוּא נִמְצָא לִפְעָמִים בְּרוּם גָּבְהוֹ, וְהַכֹּל 'הוֹלֵךְ לוֹ', וְלִכְאוֹרָה אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִרְצֶה לְהַפִּילוֹ חָלִילָה, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּדָבָר קָטָן, וּבְאָדָם קָטָן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַסְּנוּנִית, שֶׁהִיא עוֹף קָטָן.

תּוֹפָעָה דּוֹמָה נִרְאֵית גַּם בִּמְטוֹסֵי הָעֲנָק הַמַּמְרִיאִים עִם מֵאוֹת אֲנָשִׁים לְחוּץ לָאָרֶץ, וְהַפַּחַד שֶׁל הַטַּיָּסִים מִתְמַקֵּד תָּמִיד בַּצִּפֳּרִים הַקְּטַנּוֹת הָעֲלוּלוֹת לַחְדֹּר אֶל הַמְּנוֹעִים הַכְּבֵדִים, וְלִגְרֹם לְסַכָּנוֹת אֲיֻמּוֹת, חָלִילָה.

מוּבָא עוֹד מִמִּדְרָשׁ רַבָּה (שְׁמוֹת כג-יג) שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַנֶּשֶׁר הוּא עוֹף גֵאֶה, הִנִּיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּחַת כִּסֵּא הַמֶּרְכָּבָה, לְבַל יִתְגָּאֶה בָּעוֹלָם, וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעָלָיו, וְכָל זֶה הוּא לִרְמֹז לָאָדָם לְבַל יִתְגָּאֶה בִּגְבוּרָתוֹ.

תַּעַמְדוּ עִם הַבָּנוֹת לְיַד כְּלוּבֵי הַנְּשָׁרִים וְתַעֲבִירוּ לַבָּנוֹת אֶת הַמְּסָרִים הַלָּלוּ, וְהַדְּבָרִים יִתְרְמוּ לָהֶן רַבּוֹת.

בִּכְלָל, מִי שֶׁמִּזְדַּמֵּן עִם יְלָדָיו לְגַן הַחַיּוֹת, יָכוֹל לִשְׁאֹב שָׁם יִרְאַת שָׁמַיִם עֲצוּמָה. כְּשֶׁהָיִינוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, הִזְדַּמַּנְתִּי פַּעַם עִם יְלָדַי לְגַן חַיּוֹת, וְנִתְקַלְנוּ בְּמַרְאֶה שֶׁזִּעְזֵעַ אֶת הַיְלָדִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁהָאַרְיֵה הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל, נָקְטוּ עוֹבְדֵי גַּן הַחַיּוֹת בְּטַקְטִיקָה מְיֻחֶדֶת. הֵם הֶעֱבִירוּ לְפָנָיו אַרְנֶבֶת, שֶׁלֹּא יָדְעָה בְּדִיּוּק לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת, וּמִי מִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּרֶגַע זֶה... הָאַרְיֵה שָׁאַג שְׁאָגָה מַקְפִּיאַת דָּם, וּבוֹ בָּרֶגַע קָפְאָה הָאַרְנֶבֶת עַל מְקוֹמָהּ, וְלֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לָזוּז. אַף אֶחָד לֹא הִפְרִיעַ לָהּ לְהַמְשִׁיךְ וְלָרוּץ כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ. אַף אֶחָד לֹא עָמַד בְּדַרְכָּהּ. הָאַרְיֵה עֲדַיִן לֹא זִנֵּק עָלֶיהָ. רַק שָׁאַג. וּמִשַּׁאֲגָתוֹ זוֹ, נִתְקְפָה הָאַרְנֶבֶת בְּפַחַד נוֹרָא עַד שֶׁרַגְלֶיהָ נִתְקְעוּ בַּקַּרְקַע. וְאָז זִנֵּק עָלֶיהָ הָאַרְיֵה, וּטְרָפָהּ... הֲרֵי לְךָ פֶּרֶק בְּיִרְאָה!

בְּעֵת שֶׁהַיֶּלֶד נִצָּב לְיַד כְּלוּבוֹ שֶׁל הַקּוֹף אוֹ הָאַרְיֵה וּשְׁאָר הַחַיּוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת אֶת לִבּוֹ, כְּדַאי מְאֹד לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל עִנְיְנֵי אֱמוּנָה. לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁלְוָה בָּהּ הוּא מָצוּי עַתָּה, כְּדֵי לְהַחְדִּיר בְּלִבּוֹ אֶת הַיְדִיעָה שֶׁחַיּוֹת וִיצוּרִים אֵלֶּה נִבְרְאוּ רַק מִכֹּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלְּמַעֲשָׂיו אֵין תַּכְלִית וָחֵקֶר. חֲבָל לְהַפְסִיד רְגָעִים כָּאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְפַּעֶלֶת מִמַּרְאֵה הַחַיּוֹת, וּלְבַזְבֵּז אוֹתָם עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מִן הַתּוֹעֶלֶת. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)

	מקץ תש"ע
	למה מתאחרת הגאולה
	"וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן" (ח-ג) אָמְרוּ חֲזַ"ל: לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ, שֶׁלֹּא שִׁנָּה. וְתָמוּהַּ: וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' יְשַׁנֶּה מִמַּה שֶּׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה? אֶלָּא אָמַר מָרָן בַּעַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל, זֶהוּ הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי, לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים, וּלְהוֹסִיף נֹפֶךְ אִישִׁי. וְאַהֲרֹן יְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעָלֵינוּ לְהִמָּנַע מִכָּךְ, וְלַעֲשׂוֹת בְּדִיּוּק מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים חֲדָשִׁים. "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים", לָלֶכֶת אַךְ וְרַק בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. אִיכְשַׁר דָּרָא עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַמְמֻנּוֹת עַל תְּחוּם חִנּוּכָן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת לְהִוָּעֵץ עִם הָרַבָּנִים עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן, אֲפִלּוּ לְהֵיכָן לָצֵאת לְטִיּוּל. סִפֵּר הַגר"י זִילְבֶּרְשְׁטֵין: מְרַכֶּזֶת בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַסֵּפֶר דִּוְּחָה עַל טִיּוּל שֶׁנֶּעֱרַךְ לִבְנוֹת הַכִּתָּה וּבִקְּשָׁה לְהִתְיַעֵץ עַל הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים שֶׁכְּדַאי לָקַחַת אֵלָיו אֶת הַבָּנוֹת. שָׁאַלְנוּ אוֹתָהּ בְּאֵיזֶה יוֹם אָמוּר הַטִּיּוּל לְהֵעָרֵךְ, וּכְשֶׁהַמְרַכֶּזֶת הֵשִׁיבָה שֶׁהַתִּכְנוּן הוּא לְיוֹם חֲמִישִׁי, אָמַרְנוּ לָהּ שֶׁאִם כֵּן אֲנִי מַמְלִיץ לִנְסֹעַ לְ...גַּן חַיּוֹת. תָּמַכְתִּי אֶת יְתֵדוֹתַי בִּשְׁנֵי צִטּוּטִים מִתּוֹךְ דִּבְרֵי רַשִּׁ"י, הָאֶחָד בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד וְהַשֵּׁנִי בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַמָּקוֹר הָרִאשׁוֹן הָיָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִּׁ"י עַל הַגְּמָרָא (בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד לג:) הָאוֹמֶרֶת שֶׁבְּיוֹם חֲמִישִׁי הָיוּ הַלְּוִיִּם שָׁרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת הַפָּסוּק 'הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב', וּמְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: 'בַּחֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, וְיֵשׁ בָּזֶה פְּלָאִים, מִפְּנֵי הַחִלּוּק שֶׁבְּמִינֵיהֶם, וּתְנוּעָתָם מֵעַצְמָם, וּפְלָאִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים - אוֹמֵר הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עֻזֵּנוּ, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרוֹאִין אוֹתָם, מְשַׁבְּחִים הַבּוֹרֵא וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ'. כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה אֶת הָאַרְיֵה מִצַּד אֶחָד וְאֶת צִפֳּרֵי הַדְּרוֹר הַקְּטַנְטַנּוֹת מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי, 'וּתְנוּעָתָם מֵעַצְמָם', שֶׁהֵם זָזִים וְרָצִים מִכָּאן לְשָׁם, 'וּפְלָאִים אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים', מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת כָּל זֶה מְשַׁבֵּחַ וּמְהַלֵּל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (לא.) אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא: 'בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עֻזֵּנוּ, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ'. וְרַשִּׁ"י מוֹסִיף: 'כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה עוֹפוֹת מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, נוֹתֵן שֶׁבַח לְמִי שֶׁבְּרָאָם'. וְלָכֵן אֵין אֲתָר הַמַּתְאִים יוֹתֵר לְטִיּוּל בְּיוֹם חֲמִישִׁי, מֵאֲשֶׁר גַּן הַחַיּוֹת, אָמַרְתִּי לַמְרַכֶּזֶת שֶׁל הַבָּנוֹת. בְּבֵית הַסֵּפֶר הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ, עַל אֵילוּ פְּרָטִים אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְמַקֵּד בְּגַן הַחַיּוֹת, וּלְהוֹכִיחַ מֵהֶם אֶת פְּלָאָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. - נָתַתִּי לָהֶם כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר 'תַּעֲלוּמוֹת מֵהַחַי'. בְּסֵפֶר זֶה מוּבָא לֶקֶט נִבְחָר מֵחֲזַ"ל עִם תְּכוּנוֹת בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהַלֶּקַח הַנִּלְמָד מֵהֶן. הִקְרֵאתִי בִּפְנֵיהֶם, לְמָשָׁל, כַּמָּה פְּרָטִים הַמּוּבָאִים עַל הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת (חֲגִיגָה יג:), וְלָכֵן פָּתְחָה בּוֹ הַתּוֹרָה בְּמִנְיַן הָעוֹפוֹת בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא. וְהִנֵּה, לַמְרוֹת שֶׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִן הַנָּשֶׁר, עִם כָּל גָּדְלוֹ וְאֵימָתוֹ הוּא פּוֹחֵד מֵהַסְּנוּנִית, כְּמוֹ שֶׁמְּבִיאָה הַגְּמָרָא (שַׁבָּת עז:): הַסְּנוּנִית הִיא עוֹף קָטָן, וְהַנֶּשֶׁר יָרֵא מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת תַּחַת כְּנָפָיו וּמְעַכַּבְתּוֹ מִלָּעוּף. הַמַּהַרְשָׁ"א בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת מֵבִיא שֶׁיֵּשׁ מִכָּאן רֶמֶז לָאָדָם, שֶׁיֵּדַע שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהוּא נִמְצָא לִפְעָמִים בְּרוּם גָּבְהוֹ, וְהַכֹּל 'הוֹלֵךְ לוֹ', וְלִכְאוֹרָה אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִרְצֶה לְהַפִּילוֹ חָלִילָה, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּדָבָר קָטָן, וּבְאָדָם קָטָן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַסְּנוּנִית, שֶׁהִיא עוֹף קָטָן. תּוֹפָעָה דּוֹמָה נִרְאֵית גַּם בִּמְטוֹסֵי הָעֲנָק הַמַּמְרִיאִים עִם מֵאוֹת אֲנָשִׁים לְחוּץ לָאָרֶץ, וְהַפַּחַד שֶׁל הַטַּיָּסִים מִתְמַקֵּד תָּמִיד בַּצִּפֳּרִים הַקְּטַנּוֹת הָעֲלוּלוֹת לַחְדֹּר אֶל הַמְּנוֹעִים הַכְּבֵדִים, וְלִגְרֹם לְסַכָּנוֹת אֲיֻמּוֹת, חָלִילָה. מוּבָא עוֹד מִמִּדְרָשׁ רַבָּה (שְׁמוֹת כג-יג) שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַנֶּשֶׁר הוּא עוֹף גֵאֶה, הִנִּיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּחַת כִּסֵּא הַמֶּרְכָּבָה, לְבַל יִתְגָּאֶה בָּעוֹלָם, וְיֵדַע שֶׁיֵּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעָלָיו, וְכָל זֶה הוּא לִרְמֹז לָאָדָם לְבַל יִתְגָּאֶה בִּגְבוּרָתוֹ. תַּעַמְדוּ עִם הַבָּנוֹת לְיַד כְּלוּבֵי הַנְּשָׁרִים וְתַעֲבִירוּ לַבָּנוֹת אֶת הַמְּסָרִים הַלָּלוּ, וְהַדְּבָרִים יִתְרְמוּ לָהֶן רַבּוֹת. בִּכְלָל, מִי שֶׁמִּזְדַּמֵּן עִם יְלָדָיו לְגַן הַחַיּוֹת, יָכוֹל לִשְׁאֹב שָׁם יִרְאַת שָׁמַיִם עֲצוּמָה. כְּשֶׁהָיִינוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, הִזְדַּמַּנְתִּי פַּעַם עִם יְלָדַי לְגַן חַיּוֹת, וְנִתְקַלְנוּ בְּמַרְאֶה שֶׁזִּעְזֵעַ אֶת הַיְלָדִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁהָאַרְיֵה הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל, נָקְטוּ עוֹבְדֵי גַּן הַחַיּוֹת בְּטַקְטִיקָה מְיֻחֶדֶת. הֵם הֶעֱבִירוּ לְפָנָיו אַרְנֶבֶת, שֶׁלֹּא יָדְעָה בְּדִיּוּק לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת, וּמִי מִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּרֶגַע זֶה... הָאַרְיֵה שָׁאַג שְׁאָגָה מַקְפִּיאַת דָּם, וּבוֹ בָּרֶגַע קָפְאָה הָאַרְנֶבֶת עַל מְקוֹמָהּ, וְלֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לָזוּז. אַף אֶחָד לֹא הִפְרִיעַ לָהּ לְהַמְשִׁיךְ וְלָרוּץ כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ. אַף אֶחָד לֹא עָמַד בְּדַרְכָּהּ. הָאַרְיֵה עֲדַיִן לֹא זִנֵּק עָלֶיהָ. רַק שָׁאַג. וּמִשַּׁאֲגָתוֹ זוֹ, נִתְקְפָה הָאַרְנֶבֶת בְּפַחַד נוֹרָא עַד שֶׁרַגְלֶיהָ נִתְקְעוּ בַּקַּרְקַע. וְאָז זִנֵּק עָלֶיהָ הָאַרְיֵה, וּטְרָפָהּ... הֲרֵי לְךָ פֶּרֶק בְּיִרְאָה! בְּעֵת שֶׁהַיֶּלֶד נִצָּב לְיַד כְּלוּבוֹ שֶׁל הַקּוֹף אוֹ הָאַרְיֵה וּשְׁאָר הַחַיּוֹת הַמּוֹשְׁכוֹת אֶת לִבּוֹ, כְּדַאי מְאֹד לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל עִנְיְנֵי אֱמוּנָה. לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁלְוָה בָּהּ הוּא מָצוּי עַתָּה, כְּדֵי לְהַחְדִּיר בְּלִבּוֹ אֶת הַיְדִיעָה שֶׁחַיּוֹת וִיצוּרִים אֵלֶּה נִבְרְאוּ רַק מִכֹּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלְּמַעֲשָׂיו אֵין תַּכְלִית וָחֵקֶר. חֲבָל לְהַפְסִיד רְגָעִים כָּאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְפַּעֶלֶת מִמַּרְאֵה הַחַיּוֹת, וּלְבַזְבֵּז אוֹתָם עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מִן הַתּוֹעֶלֶת. (לְחַנֵּךְ בְּשִׂמְחָה)