Otzarot-Article

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵלֵכוּ" (כו-ג) סָח הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים יַעֲקֹב לֵוִין: בִּשְׁעָתוֹ, כְּשֶׁלָּמַד בִּישִׁיבַת קָמֶנִיץ אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּר זָצָ"ל - הַגָּאוֹן שֶׁנִּפְטַר לִפְנֵי פְּרֹץ הַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה, וּמָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל אָמַר שֶׁכָּל עוֹד חַי הֵגֵנָה יְגִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ עַל הַדּוֹר, וְכַאֲשֶׁר נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה הָאֲיֻמָּה לֹא יְכוֹלָה הָיְתָה לָבוֹא עַד לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ! - הִתְכַּנְּסוּ כַּמָּה מִבְּחִירֵי הַיְשִׁיבָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן, וְהִתְעוֹרְרָה קֻשְׁיָא עֲצוּמָה בַּסּוּגְיָא. נִסּוּ לְיַשְּׁבָהּ, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, וְכָל הַתֵּרוּצִים נִדְחוּ, הַקֻּשְׁיָא הָיְתָה כְּחוֹמָה בְּצוּרָה.

בְּתוֹךְ כָּךְ נִכְנַס רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַחֶדֶר, וְרָאָה שֶׁהַכֹּל מֻטְרָדִים וּמִצְחֵיהֶם חֲרוּשֵׁי קְמָטִים. "בְּמָה אַתֶּם עוֹסְקִים", שָׁאַל.

הִרְצוּ בְּפָנָיו אֶת הַקֻּשְׁיָא הַחֲמוּרָה. כְּשָׁמְעוֹ, עָנָה עַל אֲתַר תְּשׁוּבָה נִפְלָאָה בְּעַמְקוּתָהּ! חָקַר חֲקִירָה, הֵבִיא רְאָיָה, וְהֵאִיר אֶת הַכֹּל בְּאוֹר יְקָרוֹת!

הִתְבַּהֲרוּ הַפָּנִים, נֶעֶלְמָה הַקַּדְרוּת: אֵין שִׂמְחָה כְּהַתָּרַת הַסְּפֵקוֹת!

לְפֶתַע פִּתְאוֹם קָדְרוּ פָּנָיו שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. בִּדְאָגָה עָקְבוּ אַחֲרָיו כְּשֶׁפָּסַע בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּשֶׁיָּדוֹ עַל מִצְחוֹ, וְאָז עָמַד לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר בְּקוֹל שָׁבוּר: "טָעִיתִי, בָּנַי הַיְקָרִים!" אָמַר בְּצַעַר וַחֲרָטָה שֶׁלֹּא יֵאָמְנוּ. "הֲרֵינִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה שֶׁנָּהַגְתִּי שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה..."

וּבְעוֹד הֵם מִשְׁתָּאִים, הִסְבִּיר: "חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: 'לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין', כִּי אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בִּיגִיעָה! כָּל יְדִיעָה בָּהּ, כָּל הֲבָנָה וְהַשָּׂגָה, חַיָּבִים לָבוֹא מִתּוֹךְ יְגִיעָה! וְהִנֵּה, אַךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַקֻּשְׁיָא, וּמִיָּד הִשְׁמַעְתִּי עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה. לִכְאוֹרָה, תֵּרוּץ נָאוֹת הוּא, חָרִיף וְנִפְלָא. אֲבָל חֲזַ"ל מְעִידִים שֶׁאֵין לְהַאֲמִין לְכָךְ - וּלְוַאי שֶׁלֹּא נִכְשַׁלְתִּי בְּגִלּוּי פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, שֶׁהָעוֹשֵׂהוּ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא!"

הוֹתִיר אֶת הַתַּלְמִידִים הֲמוּמִים, וְהִתְחִיל לְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עֵינָיו יוֹקְדוֹת כִּשְׁתֵּי לֶהָבוֹת וְהוּא מְעַיֵּן בַּקֻּשְׁיָא בִּיגִיעָה עֲצוּמָה. כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת תְּמִימוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה מְאֻמֶּצֶת אוֹרוּ עֵינָיו: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם", קָרָא, "יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי! בּוֹאוּ שִׁמְעוּ אֶת הַתֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא הַחֲמוּרָה!"

הִטּוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הֵחֵל לְהַרְצוֹת אֶת הַתְּשׁוּבָה - וְחָזַר מִלָּה בְּמִלָּה עַל הַתֵּרוּץ הַקּוֹדֵם...

אַךְ לֹא הָיָה מַה לְּהַשְׁווֹת! הַפַּעַם נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים בְּאֵשׁ עֲצוּרָה, בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה. הַפַּעַם הָיָה זֶה תֵּרוּץ שֶׁל יְגִיעָה!

הֲרֵי לָכֶם פֶּרֶק בְּיְגִיעָת הַתּוֹרָה!... וּבְּאוֹתוֹ עִנְיָן, נִלְמַד פֶּרֶק נוֹסָף בְּיְגִיעָת הַתּוֹרָה.

אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בִּבְרַק כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַמֻּפְלָאִים שֶׁל שַׂר הַתּוֹרָה, הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זָצָ"ל. מַעַיְנוֹת חִדּוּשָׁיו נָבְעוּ וְנָבְעוּ, כְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. מַשְׁמִיעַ הָיָה אֶת שִׁעוּרָיו בְּרֶצֶף, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁל פִּלְפּוּל שָׁזוּר נִימָה בְּנִימָה, סְבָרָא בִּסְבָרָא, עַד שֶׁטּוֹבֵי הַתַּלְמִידִים נִלְאוּ. יוֹמַיִם תְּמִימִים מֻקְדָּשִׁים הָיוּ בַּיְשִׁיבָה כְּדֵי לְשַׁחְזֵר אֶת הַשִּׁעוּר עַל חֻלְיוֹתָיו, וּלְשַׁנְּנוֹ. פַּעַם, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַמֻּשְׁלָג, בָּעֲרָה הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר וְהָאֲרֻבָּה נִסְתְּמָה. אוּלַם בֵּית הַמִּדְרָשׁ הֵחֵל לְהִתְמַלֵּא עָשָׁן. חֵלֶק בָּרְחוּ מִיָּד, חֵלֶק הֶחְזִיקוּ מַעֲמָד חֲצִי שָׁעָה, הַשְּׁאָר יָצְאוּ כַּעֲבֹר שָׁעָה, עֵינֵיהֶם דּוֹמְעוֹת וְהֵם מִשְׁתַּעֲלִים בִּצְרִידוּת. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִמְשִׁיךְ בְּכָל הַלַּהַט, לֹא הִבְחִין בִּמְאוּמָה, חָתַר עַד לְהַבְהָרַת הַסּוּגְיָא -

וְאָז הִבְחִין שֶׁהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁאַל: "הֵיכָן כֻּלָּם?"...

פַּעַם שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר זָצָ"ל, וְהִזְכִּיר בִּדְבָרָיו אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה: "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר" (אָבוֹת ד-ט). וְהִקְשָׁה הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל מִכַּמָּה מֵרַבּוֹתֵינוּ - רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת וְרַבָּה בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּים אֲחֵרִים - שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי, וְלֹא הִתְעַשְּׁרוּ כָּל יְמֵיהֶם. אֲבָל אֲבוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל הַכִּשְׁרוֹנוֹת: שֶׁכָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בִּיגִיעָה, מִתּוֹךְ דַּלּוּת כִּשְׁרוֹנוֹת וַעֲנִיּוּת הַדַּעַת, סוֹפוֹ שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי אוֹרָה וְיָאִירוּ עֵינָיו בִּמְאוֹר תּוֹרָה -

שָׁמַע הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר, וְהֵחֵלּוּ עֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת.

נִרְעַשׁ רַבִּי יִצְחָק: "עַל מָה בּוֹכֶה מַר?"

"כִּי לֹא זָכִיתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מִתּוֹךְ עֲנִיּוּת כִּשְׁרוֹנוֹת וְקֹשִׁי בַּתְּפִיסָה"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תש"ע
	למה מתאחרת הגאולה
	"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵלֵכוּ" (כו-ג) סָח הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים יַעֲקֹב לֵוִין: בִּשְׁעָתוֹ, כְּשֶׁלָּמַד בִּישִׁיבַת קָמֶנִיץ אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּר זָצָ"ל - הַגָּאוֹן שֶׁנִּפְטַר לִפְנֵי פְּרֹץ הַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה, וּמָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זָצָ"ל אָמַר שֶׁכָּל עוֹד חַי הֵגֵנָה יְגִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ עַל הַדּוֹר, וְכַאֲשֶׁר נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה הָאֲיֻמָּה לֹא יְכוֹלָה הָיְתָה לָבוֹא עַד לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ! - הִתְכַּנְּסוּ כַּמָּה מִבְּחִירֵי הַיְשִׁיבָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן, וְהִתְעוֹרְרָה קֻשְׁיָא עֲצוּמָה בַּסּוּגְיָא. נִסּוּ לְיַשְּׁבָהּ, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, וְכָל הַתֵּרוּצִים נִדְחוּ, הַקֻּשְׁיָא הָיְתָה כְּחוֹמָה בְּצוּרָה. בְּתוֹךְ כָּךְ נִכְנַס רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַחֶדֶר, וְרָאָה שֶׁהַכֹּל מֻטְרָדִים וּמִצְחֵיהֶם חֲרוּשֵׁי קְמָטִים. "בְּמָה אַתֶּם עוֹסְקִים", שָׁאַל. הִרְצוּ בְּפָנָיו אֶת הַקֻּשְׁיָא הַחֲמוּרָה. כְּשָׁמְעוֹ, עָנָה עַל אֲתַר תְּשׁוּבָה נִפְלָאָה בְּעַמְקוּתָהּ! חָקַר חֲקִירָה, הֵבִיא רְאָיָה, וְהֵאִיר אֶת הַכֹּל בְּאוֹר יְקָרוֹת! הִתְבַּהֲרוּ הַפָּנִים, נֶעֶלְמָה הַקַּדְרוּת: אֵין שִׂמְחָה כְּהַתָּרַת הַסְּפֵקוֹת! לְפֶתַע פִּתְאוֹם קָדְרוּ פָּנָיו שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. בִּדְאָגָה עָקְבוּ אַחֲרָיו כְּשֶׁפָּסַע בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּשֶׁיָּדוֹ עַל מִצְחוֹ, וְאָז עָמַד לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְאָמַר בְּקוֹל שָׁבוּר: "טָעִיתִי, בָּנַי הַיְקָרִים!" אָמַר בְּצַעַר וַחֲרָטָה שֶׁלֹּא יֵאָמְנוּ. "הֲרֵינִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה שֶׁנָּהַגְתִּי שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה..." וּבְעוֹד הֵם מִשְׁתָּאִים, הִסְבִּיר: "חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: 'לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין', כִּי אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בִּיגִיעָה! כָּל יְדִיעָה בָּהּ, כָּל הֲבָנָה וְהַשָּׂגָה, חַיָּבִים לָבוֹא מִתּוֹךְ יְגִיעָה! וְהִנֵּה, אַךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַקֻּשְׁיָא, וּמִיָּד הִשְׁמַעְתִּי עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה. לִכְאוֹרָה, תֵּרוּץ נָאוֹת הוּא, חָרִיף וְנִפְלָא. אֲבָל חֲזַ"ל מְעִידִים שֶׁאֵין לְהַאֲמִין לְכָךְ - וּלְוַאי שֶׁלֹּא נִכְשַׁלְתִּי בְּגִלּוּי פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, שֶׁהָעוֹשֵׂהוּ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא!" הוֹתִיר אֶת הַתַּלְמִידִים הֲמוּמִים, וְהִתְחִיל לְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עֵינָיו יוֹקְדוֹת כִּשְׁתֵּי לֶהָבוֹת וְהוּא מְעַיֵּן בַּקֻּשְׁיָא בִּיגִיעָה עֲצוּמָה. כַּעֲבֹר עֶשֶׂר דַּקּוֹת תְּמִימוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה מְאֻמֶּצֶת אוֹרוּ עֵינָיו: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם", קָרָא, "יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי! בּוֹאוּ שִׁמְעוּ אֶת הַתֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא הַחֲמוּרָה!" הִטּוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הֵחֵל לְהַרְצוֹת אֶת הַתְּשׁוּבָה - וְחָזַר מִלָּה בְּמִלָּה עַל הַתֵּרוּץ הַקּוֹדֵם... אַךְ לֹא הָיָה מַה לְּהַשְׁווֹת! הַפַּעַם נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים בְּאֵשׁ עֲצוּרָה, בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה. הַפַּעַם הָיָה זֶה תֵּרוּץ שֶׁל יְגִיעָה! הֲרֵי לָכֶם פֶּרֶק בְּיְגִיעָת הַתּוֹרָה!... וּבְּאוֹתוֹ עִנְיָן, נִלְמַד פֶּרֶק נוֹסָף בְּיְגִיעָת הַתּוֹרָה. אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בִּבְרַק כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַמֻּפְלָאִים שֶׁל שַׂר הַתּוֹרָה, הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זָצָ"ל. מַעַיְנוֹת חִדּוּשָׁיו נָבְעוּ וְנָבְעוּ, כְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. מַשְׁמִיעַ הָיָה אֶת שִׁעוּרָיו בְּרֶצֶף, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁל פִּלְפּוּל שָׁזוּר נִימָה בְּנִימָה, סְבָרָא בִּסְבָרָא, עַד שֶׁטּוֹבֵי הַתַּלְמִידִים נִלְאוּ. יוֹמַיִם תְּמִימִים מֻקְדָּשִׁים הָיוּ בַּיְשִׁיבָה כְּדֵי לְשַׁחְזֵר אֶת הַשִּׁעוּר עַל חֻלְיוֹתָיו, וּלְשַׁנְּנוֹ. פַּעַם, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַמֻּשְׁלָג, בָּעֲרָה הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר וְהָאֲרֻבָּה נִסְתְּמָה. אוּלַם בֵּית הַמִּדְרָשׁ הֵחֵל לְהִתְמַלֵּא עָשָׁן. חֵלֶק בָּרְחוּ מִיָּד, חֵלֶק הֶחְזִיקוּ מַעֲמָד חֲצִי שָׁעָה, הַשְּׁאָר יָצְאוּ כַּעֲבֹר שָׁעָה, עֵינֵיהֶם דּוֹמְעוֹת וְהֵם מִשְׁתַּעֲלִים בִּצְרִידוּת. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִמְשִׁיךְ בְּכָל הַלַּהַט, לֹא הִבְחִין בִּמְאוּמָה, חָתַר עַד לְהַבְהָרַת הַסּוּגְיָא - וְאָז הִבְחִין שֶׁהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁאַל: "הֵיכָן כֻּלָּם?"... פַּעַם שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוּטְנֶר זָצָ"ל, וְהִזְכִּיר בִּדְבָרָיו אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה: "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר" (אָבוֹת ד-ט). וְהִקְשָׁה הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל מִכַּמָּה מֵרַבּוֹתֵינוּ - רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת וְרַבָּה בַּר נַחְמָנִי וְרַבִּים אֲחֵרִים - שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי, וְלֹא הִתְעַשְּׁרוּ כָּל יְמֵיהֶם. אֲבָל אֲבוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל הַכִּשְׁרוֹנוֹת: שֶׁכָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בִּיגִיעָה, מִתּוֹךְ דַּלּוּת כִּשְׁרוֹנוֹת וַעֲנִיּוּת הַדַּעַת, סוֹפוֹ שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי אוֹרָה וְיָאִירוּ עֵינָיו בִּמְאוֹר תּוֹרָה - שָׁמַע הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר, וְהֵחֵלּוּ עֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. נִרְעַשׁ רַבִּי יִצְחָק: "עַל מָה בּוֹכֶה מַר?" "כִּי לֹא זָכִיתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מִתּוֹךְ עֲנִיּוּת כִּשְׁרוֹנוֹת וְקֹשִׁי בַּתְּפִיסָה"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)