Otzarot-Article

שִׁעוּר עַל יֵצֶר הָרַע

"כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ" (לא-כא) כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי מֵהוֹסְיָאטִין הִגִּיעַ לְגִיל מִצְווֹת, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיךְ יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד לְבַדְּךָ נֶגֶד פִּתּוּיֵי יֵצֶר הָרַע בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, בְּלֹא עֶזְרָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁבָּא לְחַזֵּק אֶת הָאָדָם רַק בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל מִצְווֹת?"

עָנָה הַיֶּלֶד: "עַל פִּי הַהֲלָכָה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ, חֹשֶׁן מִשְׁפָּט יז-ה), אָסוּר לִשְׁמֹעַ בַּעַל דִּין אֶחָד מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. וְלָכֵן אָמַרְתִּי לַיֵּצֶר הָרַע שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁאֶהְיֶה בֶּן י״ג שָׁנָה, כִּי רַק אָז אוּכַל לִשְׁמֹעַ גַּם אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב." רֶמֶז לַדָּבָר מֵהַפָּסוּק "בַּמֶּה יְזַכֶּה נַעַר אֶת אֹרְחוֹ " (תְּהִלִּים קיט-ט) - כְּלוֹמַר, בַּמֶּה יוּכַל נַעַר לִגְבֹּר וּלְנַצֵּחַ אֶת יֵצֶר הָרַע" ?לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ", שֶׁיִּשְׁמֹר, יְחַכֶּה - מִלְּשׁוֹן "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר) "בְּרֵאשִׁית לז-יא), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י זַ״ל: הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא.

שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת שׁוֹאֵל גְּאוֹן תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, מָרָן הַחִידָ״א זַצַ״ל: כֵּיצַד יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁמַּגִּיעַ רַק בְּגִיל י״ג שָׁנִים, יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת יֵצֶר הָרַע שֶׁשּׁוֹכֵן בָּאָדָם מֵאָז יוֹם הִוָּלְדוֹ? הֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה!

אֶלָּא שֶׁעַל פִּי הַהֲלָכָה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ, חֹשֶׁן מִשְׁפָּט קמט-יט), אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן. כְּלוֹמַר, אִם אָדָם הִשְׁתַּלֵּט עַל שָׂדֶה שֶׁל קָטָן אֲפִלּוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר - אֵין לוֹ חֲזָקָה, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִמְחוֹת בּוֹ.

הוּא הַדִּין בְּיֵצֶר הָרַע - מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִמְחוֹת בְּיִצְרוֹ, אֵין חֶזְקָתוֹ חֲזָקָה, וְיָכוֹל לָבוֹא יֵצֶר הַטּוֹב וְלִגְבֹּר עַל יֵצֶר הָרַע!

עוֹד תֵּרֵץ: יֵצֶר הָרַע מְכֻנֶּה "כְּסִיל", וְנִפְסַק לַהֲלָכָה: שׁוֹטֶה שֶׁהֶחֱזִיק - אֵין זוֹ חֲזָקָה (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט קמ-יח).

כֻּלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְיַחֲלִים שֶׁהַשָּׁנָה הַבָּאָה תִּהְיֶה טוֹבָה יוֹתֵר, אֲבָל אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה נִּגְזָר עָלָיו. אֲנָשִׁים רַבִּים בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה לָחֲצוּ יָדַיִם בְּסוֹף הַתְּפִלָּה בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאַף בֵּרְכוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בְּ"תִזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת נְעִימוֹת וְטוֹבוֹת", אֲבָל לְדַאֲבוֹן הַלֵּב - חֶלְקָם כְּבָר אֵינָם אִתָּנוּ.

מִי לֹא רוֹצֶה בְּרִיאוּת, יְלָדִים טוֹבִים, אֹשֶׁר פְּנִימִי, הַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, פַּרְנָסָה טוֹבָה, זִוּוּג הָגוּן לַיְלָדִים, שְׁלוֹם בַּיִת, הַצְלָחָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה? אֲבָל אַל לָנוּ לִשְׁכֹּחַ - גַּם בּוֹרֵא עוֹלָם רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ!

אָדָם אֶחָד רָצָה לִרְכֹּשׁ דִּירָה. הוּא פָּנָה לִמְנַהֵל הַבַּנְק כְּדֵי שֶׁיְּאַשֵּׁר לוֹ הַלְוָאַת מַשְׁכַּנְתָּא. מְנַהֵל הַבַּנְק בָּדַק כֵּיצַד מִתְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַלָּקוֹחַ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה הֵם מְקוֹרוֹת פַּרְנָסָתוֹ וְכֵיצַד הוּא מִתְכַּוֵּן לְהַחֲזִיר אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא בְּכָל חֹדֶשׁ.

כָּךְ גַּם בּוֹרֵא עוֹלָם - הוּא שָׂמֵחַ לָתֵת לָנוּ, אֲבָל רוֹצֶה שֶׁהַ"חֶשְׁבּוֹן" שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה מְאֻזָּן. רוֹצֶה לִרְאוֹת מָה אָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ, כֵּיצַד אָנוּ מְתַכְנְנִים לְהִתְיַעֵל וְלִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר - הֵן כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְהֵן כְּלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת. גּוֹרַל הַשָּׁנָה הַבָּאָה עוֹמֵד כָּרֶגַע עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, וּלְכָל שִׁנּוּי לְטוֹבָה יֵשׁ מִשְׁקָל רַב.

כְּשֶׁמָּנוֹף מֵרִים קָרָוָאן - כָּל עוֹד הַקָּרָוָאן נִמְצָא בָּאֲוִיר, נִתָּן לַהֲזִיזוֹ בְּהֶנֶף יָד, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא יוֹרֵד וּמֻנָּח אַרְצָה - קָשֶׁה מְאֹד לַהֲזִיזוֹ. כְּרֶגַע אָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל "תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים" וְהַכֹּל נִתָּן עֲדַיִן לְשִׁנּוּי. "תְּלוּיִים" - כְּאָדָם שֶׁהַחֶבֶל כְּבָר נָתוּן בְּצַוָּארוֹ, "וְעוֹמְדִים" - שֶׁיֵּשׁ כִּסֵּא תַּחַת רַגְלָיו, וְהַתַּלְיָן מְזֻמָּן לַהֲדֹף אֶת הַכִּסֵּא מִתַּחְתָּיו.

בְּהַפְטָרַת "שַׁבַּת תְּשׁוּבָה", אָנוּ קוֹרְאִים אֶת קְרִיאַתוֹ שֶׁל הַנָּבִיא הוֹשֵׁעַ: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ" (הוֹשֵׁעַ יד-ב).

כַּאֲשֶׁר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה רָצָה לְתָאֵר אֶת הַפְּגָם שֶׁנּוֹצַר כְּתוֹצָאָה מֵחֲטָאֵי הָאָדָם, הוּא דִּמָּה זֹאת לָעֲנָנִים שֶׁמְּכַסִּים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ: "מָחִיתִי כָּעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ" (יְשַׁעְיָה מד-כב). אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲנָנִים הֵם אַפְסִיִּים בְּיַחַס לְגָדְלָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ - הֵם מַצְלִיחִים לְמַעֵט וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹרָהּ. כָּךְ גַּם הָעֲוו‍ֹנוֹת - עַל אַף שֶׁהֵם דַּקִּים, הֵם מְהַוִּים חֲצִיצָה בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, וְהָרְשָׁעִים "בַּחֹשֶׁךְ יִתְהַלָּכוּ" (תְּהִלִּים פב-ה). עַל כֵּן, עָלֵינוּ לְמַהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְטוֹבָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם!

אָב אֶחָד חִפֵּשׂ זְמַן רַב אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בַּיָּם, אֲבָל לֹא מְצָאוֹ. הַמַּצִּיל קָרָא בְּמַעֲרֶכֶת הַכְּרִיזָה: "שְׁלוֹמִי! נָא לְהַגִּיעַ לְתַחֲנַת הַהַצָּלָה, אַבָּא שֶׁלְּךָ מְחַכֶּה לְךָ בְּסֻכַּת הַמַּצִּיל!"

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. עָבְרוּ כַּמָּה דַּקּוֹת, אֲבָל שְׁלוֹמִי לֹא הִגִּיעַ... הָאַבָּא נִלְחַץ עוֹד יוֹתֵר וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת. שׁוּב קָרְאוּ בְּמַעֲרֶכֶת הַכְּרִיזָה, אֲבָל שְׁלוֹמִי לֹא בָּא... לְפֶתַע, כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה - סוֹף סוֹף שְׁלוֹמִי הִגִּיעַ!

לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁאָחֲזָה בָּאַבָּא כְּשֶׁרָאָה אֶת בְּנוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵם. הוּא חִבֵּק אוֹתוֹ וּבָכָה, הַפַּעַם לֹא מִתּוֹךְ דְּאָגָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת.

בּוֹרֵא עוֹלָם לֹא אָבַד לוֹ רַק יֶלֶד אֶחָד, אָבְדוּ לוֹ מִלְיוֹנִים שֶׁל יְהוּדִים! כַּמָּה צַעַר יֵשׁ לַשְּׁכִינָה!

כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עַל כָּל בֵּן אוֹבֵד שֶׁשָּׁב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה... אֵין לְתָאֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ בְּמִלִּים!

כַּמּוּבָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַכִּיר טוֹבָה גְּדוֹלָה לְזֶה שֶׁ"מָּצָא" אֶת בְּנוֹ וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל - כְּפִי תִהְיֶה" (יִרְמְיָהוּ טו-יט). אִם תִּזְכֶּה לְהַחֲזִיר אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה - תִּהְיֶה כְּפִיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל בְּרָכָה שֶׁתְּבָרֵךְ - תִּתְקַיֵּם!

אָנוּ נִמְצָאִים לִפְנֵי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁבָּהֶם יֵשׁ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְאַף לְהָשִׁיב אֶת אַחֵינוּ הַתּוֹעִים לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. אִם נִתְאַמֵּץ בָּעִנְיָן, נִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַחְתְּמֵנוּ בְּסִפְרָם שֶׁל צַדִּיקִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים טוֹבִים, אֲרֻכִּים וּמְתֻקָּנִים, וִימַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	לך לך תש"ע
	בגאון ובזקיפות קומה
	שִׁעוּר עַל יֵצֶר הָרַע "כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ" (לא-כא) כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי מֵהוֹסְיָאטִין הִגִּיעַ לְגִיל מִצְווֹת, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיךְ יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד לְבַדְּךָ נֶגֶד פִּתּוּיֵי יֵצֶר הָרַע בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, בְּלֹא עֶזְרָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁבָּא לְחַזֵּק אֶת הָאָדָם רַק בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל מִצְווֹת?" עָנָה הַיֶּלֶד: "עַל פִּי הַהֲלָכָה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ, חֹשֶׁן מִשְׁפָּט יז-ה), אָסוּר לִשְׁמֹעַ בַּעַל דִּין אֶחָד מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. וְלָכֵן אָמַרְתִּי לַיֵּצֶר הָרַע שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁאֶהְיֶה בֶּן י״ג שָׁנָה, כִּי רַק אָז אוּכַל לִשְׁמֹעַ גַּם אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב." רֶמֶז לַדָּבָר מֵהַפָּסוּק "בַּמֶּה יְזַכֶּה נַעַר אֶת אֹרְחוֹ " (תְּהִלִּים קיט-ט) - כְּלוֹמַר, בַּמֶּה יוּכַל נַעַר לִגְבֹּר וּלְנַצֵּחַ אֶת יֵצֶר הָרַע" ?לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ", שֶׁיִּשְׁמֹר, יְחַכֶּה - מִלְּשׁוֹן "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר) "בְּרֵאשִׁית לז-יא), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י זַ״ל: הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא. שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת שׁוֹאֵל גְּאוֹן תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, מָרָן הַחִידָ״א זַצַ״ל: כֵּיצַד יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁמַּגִּיעַ רַק בְּגִיל י״ג שָׁנִים, יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת יֵצֶר הָרַע שֶׁשּׁוֹכֵן בָּאָדָם מֵאָז יוֹם הִוָּלְדוֹ? הֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה! אֶלָּא שֶׁעַל פִּי הַהֲלָכָה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ, חֹשֶׁן מִשְׁפָּט קמט-יט), אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן. כְּלוֹמַר, אִם אָדָם הִשְׁתַּלֵּט עַל שָׂדֶה שֶׁל קָטָן אֲפִלּוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר - אֵין לוֹ חֲזָקָה, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִמְחוֹת בּוֹ. הוּא הַדִּין בְּיֵצֶר הָרַע - מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִמְחוֹת בְּיִצְרוֹ, אֵין חֶזְקָתוֹ חֲזָקָה, וְיָכוֹל לָבוֹא יֵצֶר הַטּוֹב וְלִגְבֹּר עַל יֵצֶר הָרַע! עוֹד תֵּרֵץ: יֵצֶר הָרַע מְכֻנֶּה "כְּסִיל", וְנִפְסַק לַהֲלָכָה: שׁוֹטֶה שֶׁהֶחֱזִיק - אֵין זוֹ חֲזָקָה (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט קמ-יח). כֻּלָּנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְיַחֲלִים שֶׁהַשָּׁנָה הַבָּאָה תִּהְיֶה טוֹבָה יוֹתֵר, אֲבָל אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה נִּגְזָר עָלָיו. אֲנָשִׁים רַבִּים בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה לָחֲצוּ יָדַיִם בְּסוֹף הַתְּפִלָּה בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאַף בֵּרְכוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בְּ"תִזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת נְעִימוֹת וְטוֹבוֹת", אֲבָל לְדַאֲבוֹן הַלֵּב - חֶלְקָם כְּבָר אֵינָם אִתָּנוּ. מִי לֹא רוֹצֶה בְּרִיאוּת, יְלָדִים טוֹבִים, אֹשֶׁר פְּנִימִי, הַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, פַּרְנָסָה טוֹבָה, זִוּוּג הָגוּן לַיְלָדִים, שְׁלוֹם בַּיִת, הַצְלָחָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה? אֲבָל אַל לָנוּ לִשְׁכֹּחַ - גַּם בּוֹרֵא עוֹלָם רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ! אָדָם אֶחָד רָצָה לִרְכֹּשׁ דִּירָה. הוּא פָּנָה לִמְנַהֵל הַבַּנְק כְּדֵי שֶׁיְּאַשֵּׁר לוֹ הַלְוָאַת מַשְׁכַּנְתָּא. מְנַהֵל הַבַּנְק בָּדַק כֵּיצַד מִתְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַלָּקוֹחַ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה הֵם מְקוֹרוֹת פַּרְנָסָתוֹ וְכֵיצַד הוּא מִתְכַּוֵּן לְהַחֲזִיר אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא בְּכָל חֹדֶשׁ. כָּךְ גַּם בּוֹרֵא עוֹלָם - הוּא שָׂמֵחַ לָתֵת לָנוּ, אֲבָל רוֹצֶה שֶׁהַ"חֶשְׁבּוֹן" שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה מְאֻזָּן. רוֹצֶה לִרְאוֹת מָה אָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ, כֵּיצַד אָנוּ מְתַכְנְנִים לְהִתְיַעֵל וְלִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר - הֵן כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְהֵן כְּלַפֵּי הַבְּרִיּוֹת. גּוֹרַל הַשָּׁנָה הַבָּאָה עוֹמֵד כָּרֶגַע עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, וּלְכָל שִׁנּוּי לְטוֹבָה יֵשׁ מִשְׁקָל רַב. כְּשֶׁמָּנוֹף מֵרִים קָרָוָאן - כָּל עוֹד הַקָּרָוָאן נִמְצָא בָּאֲוִיר, נִתָּן לַהֲזִיזוֹ בְּהֶנֶף יָד, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא יוֹרֵד וּמֻנָּח אַרְצָה - קָשֶׁה מְאֹד לַהֲזִיזוֹ. כְּרֶגַע אָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל "תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים" וְהַכֹּל נִתָּן עֲדַיִן לְשִׁנּוּי. "תְּלוּיִים" - כְּאָדָם שֶׁהַחֶבֶל כְּבָר נָתוּן בְּצַוָּארוֹ, "וְעוֹמְדִים" - שֶׁיֵּשׁ כִּסֵּא תַּחַת רַגְלָיו, וְהַתַּלְיָן מְזֻמָּן לַהֲדֹף אֶת הַכִּסֵּא מִתַּחְתָּיו. בְּהַפְטָרַת "שַׁבַּת תְּשׁוּבָה", אָנוּ קוֹרְאִים אֶת קְרִיאַתוֹ שֶׁל הַנָּבִיא הוֹשֵׁעַ: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ" (הוֹשֵׁעַ יד-ב). כַּאֲשֶׁר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה רָצָה לְתָאֵר אֶת הַפְּגָם שֶׁנּוֹצַר כְּתוֹצָאָה מֵחֲטָאֵי הָאָדָם, הוּא דִּמָּה זֹאת לָעֲנָנִים שֶׁמְּכַסִּים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ: "מָחִיתִי כָּעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ" (יְשַׁעְיָה מד-כב). אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲנָנִים הֵם אַפְסִיִּים בְּיַחַס לְגָדְלָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ - הֵם מַצְלִיחִים לְמַעֵט וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹרָהּ. כָּךְ גַּם הָעֲוו‍ֹנוֹת - עַל אַף שֶׁהֵם דַּקִּים, הֵם מְהַוִּים חֲצִיצָה בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, וְהָרְשָׁעִים "בַּחֹשֶׁךְ יִתְהַלָּכוּ" (תְּהִלִּים פב-ה). עַל כֵּן, עָלֵינוּ לְמַהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְטוֹבָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם! אָב אֶחָד חִפֵּשׂ זְמַן רַב אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בַּיָּם, אֲבָל לֹא מְצָאוֹ. הַמַּצִּיל קָרָא בְּמַעֲרֶכֶת הַכְּרִיזָה: "שְׁלוֹמִי! נָא לְהַגִּיעַ לְתַחֲנַת הַהַצָּלָה, אַבָּא שֶׁלְּךָ מְחַכֶּה לְךָ בְּסֻכַּת הַמַּצִּיל!" אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. עָבְרוּ כַּמָּה דַּקּוֹת, אֲבָל שְׁלוֹמִי לֹא הִגִּיעַ... הָאַבָּא נִלְחַץ עוֹד יוֹתֵר וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת. שׁוּב קָרְאוּ בְּמַעֲרֶכֶת הַכְּרִיזָה, אֲבָל שְׁלוֹמִי לֹא בָּא... לְפֶתַע, כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה - סוֹף סוֹף שְׁלוֹמִי הִגִּיעַ! לֹא נִתָּן לְתָאֵר אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁאָחֲזָה בָּאַבָּא כְּשֶׁרָאָה אֶת בְּנוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵם. הוּא חִבֵּק אוֹתוֹ וּבָכָה, הַפַּעַם לֹא מִתּוֹךְ דְּאָגָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת. בּוֹרֵא עוֹלָם לֹא אָבַד לוֹ רַק יֶלֶד אֶחָד, אָבְדוּ לוֹ מִלְיוֹנִים שֶׁל יְהוּדִים! כַּמָּה צַעַר יֵשׁ לַשְּׁכִינָה! כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עַל כָּל בֵּן אוֹבֵד שֶׁשָּׁב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה... אֵין לְתָאֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ בְּמִלִּים! כַּמּוּבָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַכִּיר טוֹבָה גְּדוֹלָה לְזֶה שֶׁ"מָּצָא" אֶת בְּנוֹ וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל - כְּפִי תִהְיֶה" (יִרְמְיָהוּ טו-יט). אִם תִּזְכֶּה לְהַחֲזִיר אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה - תִּהְיֶה כְּפִיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל בְּרָכָה שֶׁתְּבָרֵךְ - תִּתְקַיֵּם! אָנוּ נִמְצָאִים לִפְנֵי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁבָּהֶם יֵשׁ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְאַף לְהָשִׁיב אֶת אַחֵינוּ הַתּוֹעִים לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. אִם נִתְאַמֵּץ בָּעִנְיָן, נִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַחְתְּמֵנוּ בְּסִפְרָם שֶׁל צַדִּיקִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים טוֹבִים, אֲרֻכִּים וּמְתֻקָּנִים, וִימַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)