"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ" (כט-כח) בַּסֵּפֶר "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ" מוּבָא סִפּוּר מִתְּקוּפַת הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, הַמְּתָאֵר אֶת תִּקּוּנָהּ שֶׁל נִשְׁמַת גֵּחֲזִי, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הַנָּבִיא אֱלִישָׁע:

בִּתְקוּפָתוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י, הִתְגּוֹרֵר בִּצְפַת יְהוּדִי עָשִׁיר שֶׁהָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים. לְיָמִים, לְאַחַר שֶׁהֶעָשִׁיר וְאִשְׁתּוֹ הִרְבּוּ בְּתַחֲנוּנִים לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְהִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיִּפְקְדֵם בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, נוֹלַד לָהֶם בֵּן זָכָר. וַתֵּרֶב הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנָם.

בָּא הֶעָשִׁיר אֶל הָאֲרִ"י וְהִזְמִינוֹ לְשַׁמֵּשׁ כְּסַנְדָּק. הָאֲרִ"י הִסְכִּים, וְאַף נֶעֱתַר לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל בַּעַל הַשִּׂמְחָה לְהִשְׁתַּתֵּף בִּסְעוּדַת הַמִּצְוָה שֶׁתֵּעָרֵךְ לְאַחַר הַבְּרִית.

בְּעוֹד בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יָשַׁב אֶחָד מִשְּׁכֵנָיו - שֶׁקִּנֵּא מְאֹד בְּהַצְלָחָתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר וְקִנְאָתוֹ בָּעֲרָה כָּאֵשׁ בְּעַצְמוֹתָיו - וְתִכְנֵן כֵּיצַד לְהָפֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ. הַשָּׁכֵן יִגֵּעַ אֶת מֹחוֹ וְחִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת, כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת שִׂמְחַת שְׁכֵנוֹ - לְאֵבֶל.

הַדָּבָר שֶׁעָלָה בְּמֹחוֹ הָיָה זְדוֹנִי בִּמְיֻחָד. הוּא הֶחְלִיט - לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר - לְהַרְעִיל אֶת מִשְׁתַּתְּפֵי הַסְּעוּדָה. מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹ צָפָה בַּנַּעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁכֵנוֹ, וּמִשֶּׁרָאָה כִּי בָּשְׁלוּ הַתְּנָאִים, הִתְגַּנֵּב בְּאֵין רוֹאִים אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, וְהִכְנִיס רַעַל בַּקְּעָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ הִתְבַּשְּׁלוּ הַדָּגִים.

אִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא הִבְחִין בַּמַּעֲשֶׂה הַנִּפְשָׁע, וְהַשָּׁכֵן שָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

עוֹד בְּטֶרֶם בּוֹא הַשָּׁעָה הַיְּעוּדָה, הִתְאַסְּפוּ נִכְבַּדֵּי הָעִיר בְּבֵית הֶעָשִׁיר כְּדֵי לִהְיוֹת מִן הַזְּרִיזִים לִדְבַר מִצְוָה. עֲנִיִּים רַבִּים הֻזְמְנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּבְרִית הַמִּילָה, וְאַף הֵם הִגִּיעוּ לְשָׁם בַּהֲמוֹנֵיהֶם.

רַק הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הִתְמַהְמֵהַּ מִשּׁוּם-מָה וְלֹא הִגִּיעַ בַּזְּמַן שֶׁנִּקְבַּע מֵרֹאשׁ. וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא, כֵּיוָן שֶׁהָאֲרִ"י הָיָה יָדוּעַ כְּדַיְקָן גָּדוֹל.

כְּבָר חָלְפָה לְמַעְלָה מִשָּׁעָה, וְהַקְּרוּאִים מַמְתִּינִים וּמַמְתִּינִים. וְהִנֵּה עוֹד שָׁעָה חוֹלֶפֶת וְעוֹד שָׁעָה, וְסַבְלָנוּתָם שֶׁל הַמֻּזְמָנִים פּוֹקַעַת. 'כֵּיצַד זֶה שֶׁהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, לֹא הִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ לַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה?' תָּמְהוּ הַכֹּל.

אֲבִי הַיֶּלֶד לֹא רָצָה לְוַתֵּר עַל סַנְדְּקָאוּתוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י וְעַל עֶצֶם נוֹכְחוּתוֹ בַּבְּרִית, דָּבָר שֶׁיִּחֵל לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, וּמִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, הוֹסִיפוּ גַּם הָאוֹרְחִים לְהַמְתִּין.

רַק לִפְנוֹת עֶרֶב הִגִּיעַ הָאֲרִ"י וְהִסְבִּיר לְכָל הַנּוֹכְחִים אֶת פֵּשֶׁר אִחוּרוֹ הֶעָצוּם:

"כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתִי, בְּדַרְכִּי לַבְּרִית, בָּא לִקְרָאתִי כֶּלֶב גָּדוֹל וְהֵחֵל לִנְבֹּחַ. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: 'מִי אַתָּה וּמָה רְצוֹנְךָ?', וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהוּא גִּלְגּוּל וְכִי נָחוּץ לוֹ תִּקּוּן. 'אֵיזֶה גִּלְגּוּל אַתָּה?' שְׁאַלְתִּיו, וְהַכֶּלֶב הֵשִׁיב שֶׁהוּא גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל גֵּחֲזִי".

לִשְׁאֵלַת הָאֲרִ"י מַדּוּעַ הִתְגַּלְגֵּל בְּכֶלֶב, הֵשִׁיב, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ אֱלִישָׁע לְהַחֲיוֹת אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית, מָסַר לוֹ אֶת מִשְׁעַנְתּוֹ, וְהוֹרָה לוֹ לְהַנִּיחָהּ עַל פְּנֵי הַנַּעַר. "לָקַחְתִּי אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת, אֲבָל בְּלִבִּי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַנָּבִיא שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בְּמִשְׁעֶנֶת זוֹ", אָמַר הַגִּלְגּוּל וְהוֹסִיף: "הָיִיתִי כִּמְצַחֵק עַל כָּל זֶה. וְהִנֵּה בְּדַרְכִּי נִקְלַע לְפָנַי כֶּלֶב מֵת וְהֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת צְחוֹק וּלְנַסּוֹת עָלָיו אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת שֶׁל הַנָּבִיא, אִם יֵשׁ בְּכֹחָהּ לְהַחֲיוֹת מֵתִים. וְהִנֵּה, מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִנַּחְתִּי אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת עַל הַכֶּלֶב, הִתְרַחֵשׁ נֵס. הַכֶּלֶב הֵקִיץ וּפָקַח אֶת עֵינָיו. קָם מִמְּקוֹמוֹ, נָשָׂא רַגְלָיו וּבָרַח.

נִבְהַלְתִּי מְאֹד. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת וְרַצְתִּי אֶל הַנַּעַר הַהוּא. בַּחֲרָדָה הִנַּחְתִּי אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת עַל פָּנָיו - אֲבָל הוּא לֹא הֵקִיץ. חָזַרְתִּי אֶל אֱלִישָׁע וְסִפַּרְתִּי לוֹ בְּפַחַד גָּדוֹל מֶה עָשִׂיתִי. וְאָמְנָם הַנָּבִיא לֹא הִתְפַּלֵּא שֶׁהַמִּשְׁעֶנֶת לֹא הֵקִיצָה אֶת הַיֶּלֶד, זֹאת מִשּׁוּם שֶׁהִיא נִפְסְלָה כַּאֲשֶׁר הִנַּחְתִּיהָ עַל גַּבֵּי הַכֶּלֶב.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִגְזַר עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכֶלֶב, וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם אֵין לִי תִּקּוּן. וְעַכְשָׁו, מִשֶּׁנּוֹדַע לִי שֶׁבִּיכָלְתְּךָ לְסַיֵּעַ בְּיָדִי, בָּאתִי אֵלֶיךָ בְּבַקָּשָׁה שֶׁתְּסַדֵּר לִי תִּקּוּן", סִיֵּם הַכֶּלֶב אֶת דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הָאֲרִ"י.

הָאֲרִ"י סִפֵּר לְמִשְׁתַּתְּפֵי הַבְּרִית, שֶׁאָמַר לַכֶּלֶב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹ תִּקּוּן, לְבַד מִזֶּה שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַכְּלָל. הַמִּפְגָּשׁ עִם הַכֶּלֶב הֶעֱסִיק אֶת הָאֲרִ"י עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנֶּאֱלַץ לִדְחוֹת אֶת בּוֹאוֹ לַבְּרִית מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, "וְרַק בְּרֶגַע זֶה הִתְפַּנֵּיתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּצְוָה".

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ סִיֵּם הָאֲרִ"י אֶת דְּבָרָיו, נִכְנְסָה הַמְּשָׁרֶתֶת שֶׁל הַגְּבִיר וְאָמְרָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "כַּאֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ אֶת קַעֲרַת הַדָּגִים מֵעַל הָאֵשׁ, קָפַץ לְתוֹכָהּ כֶּלֶב אֶחָד וּמִיָּד מֵת..." בִּקֵּשׁ הָאֲרִ"י לִרְאוֹת אֶת נִבְלַת הַכֶּלֶב, וּמִשֶּׁרָאָהוּ, אָמַר כִּי אָכֵן הָיָה זֶה הַכֶּלֶב שֶׁפָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ.

הָאֲרִ"י הוֹרָה לִבְדֹּק אֶת הַדָּגִים, וּמַה מְּאֹד נִדְהֲמוּ הַנּוֹכְחִים לְגַלּוֹת שֶׁהַדָּגִים הָיוּ מֻרְעָלִים וְכִי הַכֶּלֶב מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת כְּלַל הַמִּשְׁתַּתְּפִים, שֶׁהֲרֵי בִּגְלָלוֹ לֹא אָכְלוּ אֶת הַדָּגִים, וּבְכָךְ הוּא גַּם קִבֵּל אֶת תִּקּוּנוֹ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)