Otzarot-Article

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) פַּעַם פָּגַשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זצ"ל, רֹאשׁ רֶשֶׁת יְשִׁיבוֹת נוֹבְהַרְדּוֹק, בְּרַב קָשִׁישׁ, מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁלָּמַד בִּשְׁעָתוֹ בִּישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין, אֵם הַיְּשִׁיבוֹת. וְסָח לוֹ, שֶׁעוֹדוֹ זוֹכֵר אֶת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אִיצָלֶה בְּלָאזֶר זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל פֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה וּמִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זצ"ל, מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר. זוֹכֵר הוּא שֶׁכִּבְּדוּהוּ לָשֵׂאת דְּבָרִים בִּפְנֵי בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה, וּדְרָשָׁתוֹ הַקְּצָרָה הִדְהִימָה כָּל כָּךְ, שֶׁנִּשְׁאֲרָה חֲרוּתָה בְּזִכְרוֹנוֹ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים!

וְכָךְ אָמַר: ווֹלוֹזִ'ין עֲיָרָה קְטַנָּה הִיא, שֶׁחַיֶּיהָ מִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת. אֲבָל אֲנִי כִּהַנְתִּי כְּרַב בְּפֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה. אִם אֶחָד מִכֶּם יִקָּלַע לַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, יִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה הַשּׁוֹטְרִים הָרַבִּים הַנִּצָּבִים בְּכָל קֶרֶן רְחוֹב. תּוֹשָׁבֵי הַכְּרַךְ הַגָּדוֹל מְמַהֲרִים בְּחִפָּזוֹן, רָצִים אִישׁ לַעֲסָקָיו וּלְמִסְחָרוֹ. הַיְּחִידִים הַחוֹבְקִים יָדַיִם, מִתְנַהֲלִים לְאִטָּם וּמְטַיְּלִים לַהֲנָאָתָם, הֵם הַשּׁוֹטְרִים.

וְהָיָה כִּי יִשְׁאַל: "מַדּוּעַ אֵין הֵם עוֹבְדִים?"

יַעֲנוּהוּ: "אַדְרַבָּה, זוֹ עֲבוֹדָתָם!"

יִתְמַהּ: "מִי הַמְּטֹרָף הַמּוּכָן לְהַעֲנִיק מַשְׂכֹּרֶת עֲבוּר אֶפֶס מַעַשׂ?!"

יְשִׁיבוּהוּ: "אַתָּה הָאִישׁ, שֶׁכֵּן הַשּׁוֹטְרִים מְקַבְּלִים מַשְׂכֻּרְתָּם מִקֻּפַּת הַצִּבּוּר, מֵהַמִּסִּים שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם..."

מִיָּד יִכְעַס וְיִקְצֹף: "מִי צָרִיךְ אוֹתָם? לְמִי הֵם נְחוּצִים?! יֵשׁ לְפַטְּרָם וְלַחְסֹךְ בְּכָךְ הוֹן רַב!"

אַךְ מוּבָן שֶׁכַּעֲסוֹ אֵינוֹ מֻצְדָּק, שֶׁכֵּן גַּם אִם הוּא אֶזְרָח הָגוּן וִישַׁר דֶּרֶךְ, שֶׁמֵּעוֹדוֹ לֹא גָּנַב וְלֹא גָּזַל, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וְרוֹצֶה בְּטוֹבָתָן - חַיָּב הוּא לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ בַּחֶבְרָה גַּם גַּנָּבִים וְשׁוֹדְדִים, וְאַף לִסְטִים וְרוֹצְחִים. יֵשׁ מְחַרְחֲרֵי רִיב וּמְלַבֵּי מְהוּמוֹת, וְאִלְמָלֵא הַשּׁוֹטְרִים - הָיוּ מְעַרְעֲרִים אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים, גּוֹנְבִים וְחוֹמְסִים וּפוֹרְעִים פְּרָעוֹת. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת - אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ (אָבוֹת ג-ב).

מֵאַחַר שֶׁכָּךְ - הוֹסִיף וְשָׁאַל בְּנִגּוּן שֶׁל קֻשְׁיָה - הֵן יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁאֵלָה וְלִתְמִיהָה: מַדּוּעַ זְקוּקִים לְמַשְׁגִּיחַ... בַּיְּשִׁיבָה?! הֲרֵי בַּיְּשִׁיבָה כֻּלָּם אֲהוּבִים וּבְרוּרִים, כֻּלָּם רוֹצִים לִלְמֹד וּלְהִתְעַלּוֹת, מַדּוּעַ יֵשׁ בָּהּ צֹרֶךְ בְּמַשְׁגִּיחַ?...

כָּךְ שָׁאַל - וְיָרַד מִן הַבִּימָה, מוֹתִיר אֶת הַשְּׁאֵלָה לְנַסֵּר בֶּחָלָל...

הֲיֵשׁ פֶּלֶא בְּכָךְ שֶׁדְּרָשָׁה זוֹ הוֹתִירָה אֶת רִשּׁוּמָהּ וְנִזְכְּרָה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים?!

וּבֶאֱמֶת, מָה הַתְּשׁוּבָה?

הַתְּשׁוּבָה הִיא - אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זצ"ל - שֶׁהַהֲנָחָה הָיְתָה שְׁגוּיָה. הַשּׁוֹטְרִים לֹא נוֹעֲדוּ לְהַרְתִּיעַ אֶת הַגַּנָּבִים. עֲלֵיהֶם הֵם רַק מַקְשִׁים אֶת הַחַיִּים. וְעֻבְדָּה הִיא שֶׁהַגְּנֵבוֹת לֹא פָּסְקוּ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַשּׁוֹטְרִים נוֹעֲדוּ לְהַרְתִּיעַ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים לְבַל יִתְפַּתּוּ לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם, וְלֹא יִצְטָרְפוּ אֶל הַגַּנָּבִים; לְהַשְׁפִּיעַ עַל יִצְרָם לְבַל יַעֲמִידֵם בְּמִבְחָן! וּכְאוֹתוֹ פִּתְגָּם יָדוּעַ, שֶׁאֶת הַדֶּלֶת אֵין נוֹעֲלִים מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים - הַלָּלוּ יוֹדְעִים לִפְרֹץ גַּם דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת! אֶת הַדֶּלֶת נוֹעֲלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַעֲמִיד בְּמִבְחָן אֲנָשִׁים הֲגוּנִים...

לְפִיכָךְ יוּבַן מַדּוּעַ גַּם בַּיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּהּ כֻּלָּם אֲהוּבִים וּבְרוּרִים, וְרוֹצִים לִלְמֹד וּלְהִתְעַלּוֹת, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמַשְׁגִּיחַ שֶׁיְּפַקֵּחַ שֶׁהָרְצוֹנוֹת יִתְמַמְּשׁוּ וְהַהַתְמָדָה אָכֵן תִּשְׂרֹר. כִּי בִּישִׁיבָה בָּהּ אֵין רוֹצִים לִלְמֹד - מַשְׁגִּיחַ לֹא יַעֲזֹר...

וּלְפִיכָךְ - וְזֶה הָעִקָּר - יוּבַן, כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לְפַקֵּחַ עַל עַצְמוֹ, לְהַעֲמִיד כִּבְיָכוֹל "מַשְׁגִּיחַ" עַל גַּבָּיו, שֶׁיִּרְאֶה וְיִבְחַן הַאִם רְצוֹנוֹתָיו הַטּוֹבִים בָּאִים לִידֵי מִמּוּשׁ וְיִשּׂוּם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" - לְעַצְמְךָ, "בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" - בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ וּפְעֻלּוֹתֶיךָ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשס"ט
	מה גדולה בתביעה
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) פַּעַם פָּגַשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זצ"ל, רֹאשׁ רֶשֶׁת יְשִׁיבוֹת נוֹבְהַרְדּוֹק, בְּרַב קָשִׁישׁ, מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁלָּמַד בִּשְׁעָתוֹ בִּישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין, "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (טז-יח) פַּעַם פָּגַשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זצ"ל, רֹאשׁ רֶשֶׁת יְשִׁיבוֹת נוֹבְהַרְדּוֹק, בְּרַב קָשִׁישׁ, מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, שֶׁלָּמַד בִּשְׁעָתוֹ בִּישִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין, אֵם הַיְּשִׁיבוֹת. וְסָח לוֹ, שֶׁעוֹדוֹ זוֹכֵר אֶת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אִיצָלֶה בְּלָאזֶר זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל פֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה וּמִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זצ"ל, מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר. זוֹכֵר הוּא שֶׁכִּבְּדוּהוּ לָשֵׂאת דְּבָרִים בִּפְנֵי בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה, וּדְרָשָׁתוֹ הַקְּצָרָה הִדְהִימָה כָּל כָּךְ, שֶׁנִּשְׁאֲרָה חֲרוּתָה בְּזִכְרוֹנוֹ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים! וְכָךְ אָמַר: ווֹלוֹזִ'ין עֲיָרָה קְטַנָּה הִיא, שֶׁחַיֶּיהָ מִתְנַהֲלִים עַל מֵי מְנוּחוֹת. אֲבָל אֲנִי כִּהַנְתִּי כְּרַב בְּפֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה. אִם אֶחָד מִכֶּם יִקָּלַע לַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, יִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה הַשּׁוֹטְרִים הָרַבִּים הַנִּצָּבִים בְּכָל קֶרֶן רְחוֹב. תּוֹשָׁבֵי הַכְּרַךְ הַגָּדוֹל מְמַהֲרִים בְּחִפָּזוֹן, רָצִים אִישׁ לַעֲסָקָיו וּלְמִסְחָרוֹ. הַיְּחִידִים הַחוֹבְקִים יָדַיִם, מִתְנַהֲלִים לְאִטָּם וּמְטַיְּלִים לַהֲנָאָתָם, הֵם הַשּׁוֹטְרִים. וְהָיָה כִּי יִשְׁאַל: "מַדּוּעַ אֵין הֵם עוֹבְדִים?" יַעֲנוּהוּ: "אַדְרַבָּה, זוֹ עֲבוֹדָתָם!" יִתְמַהּ: "מִי הַמְּטֹרָף הַמּוּכָן לְהַעֲנִיק מַשְׂכֹּרֶת עֲבוּר אֶפֶס מַעַשׂ?!" יְשִׁיבוּהוּ: "אַתָּה הָאִישׁ, שֶׁכֵּן הַשּׁוֹטְרִים מְקַבְּלִים מַשְׂכֻּרְתָּם מִקֻּפַּת הַצִּבּוּר, מֵהַמִּסִּים שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם..." מִיָּד יִכְעַס וְיִקְצֹף: "מִי צָרִיךְ אוֹתָם? לְמִי הֵם נְחוּצִים?! יֵשׁ לְפַטְּרָם וְלַחְסֹךְ בְּכָךְ הוֹן רַב!" אַךְ מוּבָן שֶׁכַּעֲסוֹ אֵינוֹ מֻצְדָּק, שֶׁכֵּן גַּם אִם הוּא אֶזְרָח הָגוּן וִישַׁר דֶּרֶךְ, שֶׁמֵּעוֹדוֹ לֹא גָּנַב וְלֹא גָּזַל, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וְרוֹצֶה בְּטוֹבָתָן - חַיָּב הוּא לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ בַּחֶבְרָה גַּם גַּנָּבִים וְשׁוֹדְדִים, וְאַף לִסְטִים וְרוֹצְחִים. יֵשׁ מְחַרְחֲרֵי רִיב וּמְלַבֵּי מְהוּמוֹת, וְאִלְמָלֵא הַשּׁוֹטְרִים - הָיוּ מְעַרְעֲרִים אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים, גּוֹנְבִים וְחוֹמְסִים וּפוֹרְעִים פְּרָעוֹת. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת - אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ (אָבוֹת ג-ב). מֵאַחַר שֶׁכָּךְ - הוֹסִיף וְשָׁאַל בְּנִגּוּן שֶׁל קֻשְׁיָה - הֵן יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁאֵלָה וְלִתְמִיהָה: מַדּוּעַ זְקוּקִים לְמַשְׁגִּיחַ... בַּיְּשִׁיבָה?! הֲרֵי בַּיְּשִׁיבָה כֻּלָּם אֲהוּבִים וּבְרוּרִים, כֻּלָּם רוֹצִים לִלְמֹד וּלְהִתְעַלּוֹת, מַדּוּעַ יֵשׁ בָּהּ צֹרֶךְ בְּמַשְׁגִּיחַ?... כָּךְ שָׁאַל - וְיָרַד מִן הַבִּימָה, מוֹתִיר אֶת הַשְּׁאֵלָה לְנַסֵּר בֶּחָלָל... הֲיֵשׁ פֶּלֶא בְּכָךְ שֶׁדְּרָשָׁה זוֹ הוֹתִירָה אֶת רִשּׁוּמָהּ וְנִזְכְּרָה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים?! וּבֶאֱמֶת, מָה הַתְּשׁוּבָה? הַתְּשׁוּבָה הִיא - אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם יָפֶה'ן זצ"ל - שֶׁהַהֲנָחָה הָיְתָה שְׁגוּיָה. הַשּׁוֹטְרִים לֹא נוֹעֲדוּ לְהַרְתִּיעַ אֶת הַגַּנָּבִים. עֲלֵיהֶם הֵם רַק מַקְשִׁים אֶת הַחַיִּים. וְעֻבְדָּה הִיא שֶׁהַגְּנֵבוֹת לֹא פָּסְקוּ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַשּׁוֹטְרִים נוֹעֲדוּ לְהַרְתִּיעַ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים לְבַל יִתְפַּתּוּ לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָמוֹן חַבְרֵיהֶם, וְלֹא יִצְטָרְפוּ אֶל הַגַּנָּבִים; לְהַשְׁפִּיעַ עַל יִצְרָם לְבַל יַעֲמִידֵם בְּמִבְחָן! וּכְאוֹתוֹ פִּתְגָּם יָדוּעַ, שֶׁאֶת הַדֶּלֶת אֵין נוֹעֲלִים מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים - הַלָּלוּ יוֹדְעִים לִפְרֹץ גַּם דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת! אֶת הַדֶּלֶת נוֹעֲלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַעֲמִיד בְּמִבְחָן אֲנָשִׁים הֲגוּנִים... לְפִיכָךְ יוּבַן מַדּוּעַ גַּם בַּיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּהּ כֻּלָּם אֲהוּבִים וּבְרוּרִים, וְרוֹצִים לִלְמֹד וּלְהִתְעַלּוֹת, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמַשְׁגִּיחַ שֶׁיְּפַקֵּחַ שֶׁהָרְצוֹנוֹת יִתְמַמְּשׁוּ וְהַהַתְמָדָה אָכֵן תִּשְׂרֹר. כִּי בִּישִׁיבָה בָּהּ אֵין רוֹצִים לִלְמֹד - מַשְׁגִּיחַ לֹא יַעֲזֹר... וּלְפִיכָךְ - וְזֶה הָעִקָּר - יוּבַן, כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לְפַקֵּחַ עַל עַצְמוֹ, לְהַעֲמִיד כִּבְיָכוֹל "מַשְׁגִּיחַ" עַל גַּבָּיו, שֶׁיִּרְאֶה וְיִבְחַן הַאִם רְצוֹנוֹתָיו הַטּוֹבִים בָּאִים לִידֵי מִמּוּשׁ וְיִשּׂוּם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" - לְעַצְמְךָ, "בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" - בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ וּפְעֻלּוֹתֶיךָ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)