Otzarot-Article

"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" (ה-י) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר שֶׁכְּרֹב עָשְׁרוֹ כָּךְ גֹּדֶל קַמְצָנוּתוֹ וְכִילוּתוֹ. לֹא נָתַן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, לֹא הֵרִים תְּרוּמָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא הִכְנִיס עָנִי לְבֵיתוֹ וְלֹא נָתַן דְּרִיסַת רֶגֶל לְגַבַּאי צְדָקָה. 'בְּזֵעַת אַפִּי עָמַלְתִּי עַל רְכוּשִׁי, לֹא אֶתֵּן לַאֲחֵרִים חֵילִי' - אָמַר.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב בְּבֻסְתַּן גִּנָּתוֹ, וּמְשָׁרְתָיו נוֹתְנִים לְפָנָיו לֶאֱכֹל. נָשְׂאוּ מַגָּשִׁים טְעוּנֵי מַעֲדַנִּים וּמַטְעַמִּים לָרֹב. הֵן בְּזֵעַת אַפּוֹ הִתְעַשֵּׁר, בְּדִין הוּא שֶׁיֵּהָנֶה מֵעָשְׁרוֹ... בְּלֶכְתּוֹ, מָעַד הַמְּשָׁרֵת וְנֵתַח בָּשָׂר נָפַל אָרְצָה. פָּעַר הֶעָשִׁיר אֶת פִּיו בִּגְעָרוֹת, וְהַמְּשָׁרֵת עָמַד חָפוּי רֹאשׁ. עוֹד הוּא גּוֹעֵר בַּמְּשָׁרֵת, וְהִנֵּה עָנִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. יָדוֹ פְּשׁוּטָה בִּתְחִנָּה וְעֵינָיו בּוֹלְעוֹת אֶת הַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה. אָמַר הֶעָשִׁיר בְּרֹחַב לֵב: "תֵּן לוֹ אֶת נֵתַח הַבָּשָׂר שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ".

הֶעָנִי הוֹדָה בְּכָל לִבּוֹ, וְהֶעָשִׁיר הִשְׁתַּבַּח בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵין נָדִיב כָּמוֹהוּ.

בָּעֶרֶב שָׁכַב לִישׁוֹן, וּבַחֲלוֹמוֹ - וְהִנֵּה הוּא בְּמָקוֹם זָר. בֻּסְתָּן נִפְלָא הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד לָאֹפֶק, וַחֲבוּרוֹת-חֲבוּרוֹת מְסֻבִּים לַסְּעוּדָה, כְּשֶׁמְּשָׁרְתִים זְרִיזִים מַגִּישִׁים לִפְנֵיהֶם אֶת מְנוֹתֵיהֶם. וְהָאֹכֶל נִפְלָא, מִגְוַן מַטְעַמִּים בְּגֹדֶשׁ וּבְשֶׁפַע.

הִתְיַשֵּׁב אַף הוּא וְהִמְתִּין. וְהַמֶּלְצַר - גּוֹדֵשׁ אֶת הַצַּלָּחוֹת שֶׁמִּימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וְעָלָיו - פּוֹסֵחַ.

הֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁיָּבִיא גַּם לוֹ.

"מִיַּד", אָמַר הַמֶּלְצַר. מִהֵר לַמִּטְבָּח וְחָזַר. הִנִּיחַ עַל צַלַּחְתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נֵתַח בָּשָׂר זָעִיר, חֲסַר צוּרָה, מְלֻכְלָךְ וּמְעֻפָּר בְּחוֹל.

"מַה זֶּה?" הִתְמַרְמֵר הֶעָשִׁיר.

"כָּאן הוּא עוֹלַם הַשָּׂכָר", הִסְבִּיר הַמֶּלְצַר, "כָּאן אֵין מְקַבְּלִים אֶלָּא אֶת מַה שֶׁנָּתְנוּ 'שָׁם' לַאֲחֵרִים"...

וְאָמַר הָרַב אִמְרֵי אֵ-ל זַצַ"ל מִבַּגְדַּד: זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו - לוֹ יִהְיוּ", מַה שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן וְלֶעָנִי, לְתוֹרָה וְלִצְדָקָה, לֹא נָתַן אֶלָּא לְעַצְמוֹ, לְחֶלְקוֹ בְּעוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי.

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ עִנְיָן.

מַעֲשֶׂה בְּשַׂר הָאוֹצָר שֶׁל מֶלֶךְ סְפָרַד, רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבָּנֶאל זַצַ"ל, שֶׁשּׂוֹנְאָיו הִלְשִׁינוּ עָלָיו בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מוֹעֵל בְּכַסְפֵּי הָאוֹצָר וְנוֹטֵל לְכִיסָיו מָמוֹן רַב. דָּחָה הַמֶּלֶךְ אֶת הַהַשְׁמָצוֹת בְּתֹקֶף. מַכִּיר הוּא אֶת הַשָּׂר, יוֹדֵעַ אֶת אָפְיוֹ, אֶת יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ. הוּא מָסוּר לְתַפְקִידוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ כְּדֵי לְאַזֵּן אֶת הַגֵּרָעוֹן הַמַּתְמִיד שֶׁבַּקֻּפָּה. אֲבָל הַשּׂוֹנְאִים לֹא הִרְפּוּ, וְטִפְטְפוּ אֶת הָאֶרֶס אַט-אַט בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל, גְּזֵרָה עַל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁתִּתְקַבֵּל עַל הַלֵּב. וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי הַשֵּׂכֶל מִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד הַדִּבָּה. הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ לִנְהֹג בִּזְהִירוּת וְלִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן.

הוּא פָּנָה אֶל הַשָּׂר וּבִקְּשׁוֹ, שֶׁיַּעֲרֹךְ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת שֶׁל כָּל נְכָסָיו. הוֹאִיל וְהוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה מַתָּנוֹת קִבֵּל מֵהַמֶּלֶךְ וּמַהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ, יוּכַל לָדַעַת הַאִם אֱמֶת הִיא בְּפִי דוֹבְרֵי הַשִּׂטְנָה, אִם לָאו.

כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפַּר הוֹפִיעַ הַשָּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמָסַר לוֹ אָמְדָן מְדֻיָּק. זֶהוּ רְכוּשִׁי וְאֵין בִּלְתּוֹ.

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַסְּכוּם, קָצַף וְרָגַז: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֱמֶת בְּפִי הַדּוֹבְרִים עָלֶיךָ שִׂטְנָה. הֲרֵי אֲנִי בְּעַצְמִי נָתַתִּי לְךָ מַתָּנוֹת וּתְשׁוּרוֹת בִּסְכוּמִים הָעוֹלִים עַל סְכוּם זֶה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה".

קַד הַשָּׂר קִדָּה, וְאָמַר: "אָמְנָם, עָרַכְתִּי רְשִׁימָה נוֹסֶפֶת וּבָהּ כָּל הַנְּכָסִים שֶׁבִּרְשׁוּתִי. אֲבָל הֵם - אֵינָם שֶׁלִּי. כִּי בְּכָל עֵת יָכוֹל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְהַפְקִיעָם מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲרִימָם! הַסְּכוּם שֶׁנָּקַבְתִּי בּוֹ הוּא סְכוּם הַכְּסָפִים שֶׁנָּתַתִּי לִצְדָקָה. כְּסָפִים אֵלּוּ - שֶׁלִּי הֵם, אִישׁ לֹא יוּכַל עוֹד לְהַפְקִיעַ מִמֶּנִּי אֶת זְכוּת הַמִּצְוָה" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	ערכו של בן תורה
	"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" (ה-י) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר שֶׁכְּרֹב עָשְׁרוֹ כָּךְ גֹּדֶל קַמְצָנוּתוֹ וְכִילוּתוֹ "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" (ה-י) מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר שֶׁכְּרֹב עָשְׁרוֹ כָּךְ גֹּדֶל קַמְצָנוּתוֹ וְכִילוּתוֹ. לֹא נָתַן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, לֹא הֵרִים תְּרוּמָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא הִכְנִיס עָנִי לְבֵיתוֹ וְלֹא נָתַן דְּרִיסַת רֶגֶל לְגַבַּאי צְדָקָה. 'בְּזֵעַת אַפִּי עָמַלְתִּי עַל רְכוּשִׁי, לֹא אֶתֵּן לַאֲחֵרִים חֵילִי' - אָמַר. יוֹם אֶחָד יָשַׁב בְּבֻסְתַּן גִּנָּתוֹ, וּמְשָׁרְתָיו נוֹתְנִים לְפָנָיו לֶאֱכֹל. נָשְׂאוּ מַגָּשִׁים טְעוּנֵי מַעֲדַנִּים וּמַטְעַמִּים לָרֹב. הֵן בְּזֵעַת אַפּוֹ הִתְעַשֵּׁר, בְּדִין הוּא שֶׁיֵּהָנֶה מֵעָשְׁרוֹ... בְּלֶכְתּוֹ, מָעַד הַמְּשָׁרֵת וְנֵתַח בָּשָׂר נָפַל אָרְצָה. פָּעַר הֶעָשִׁיר אֶת פִּיו בִּגְעָרוֹת, וְהַמְּשָׁרֵת עָמַד חָפוּי רֹאשׁ. עוֹד הוּא גּוֹעֵר בַּמְּשָׁרֵת, וְהִנֵּה עָנִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. יָדוֹ פְּשׁוּטָה בִּתְחִנָּה וְעֵינָיו בּוֹלְעוֹת אֶת הַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה. אָמַר הֶעָשִׁיר בְּרֹחַב לֵב: "תֵּן לוֹ אֶת נֵתַח הַבָּשָׂר שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ". הֶעָנִי הוֹדָה בְּכָל לִבּוֹ, וְהֶעָשִׁיר הִשְׁתַּבַּח בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵין נָדִיב כָּמוֹהוּ. בָּעֶרֶב שָׁכַב לִישׁוֹן, וּבַחֲלוֹמוֹ - וְהִנֵּה הוּא בְּמָקוֹם זָר. בֻּסְתָּן נִפְלָא הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד לָאֹפֶק, וַחֲבוּרוֹת-חֲבוּרוֹת מְסֻבִּים לַסְּעוּדָה, כְּשֶׁמְּשָׁרְתִים זְרִיזִים מַגִּישִׁים לִפְנֵיהֶם אֶת מְנוֹתֵיהֶם. וְהָאֹכֶל נִפְלָא, מִגְוַן מַטְעַמִּים בְּגֹדֶשׁ וּבְשֶׁפַע. הִתְיַשֵּׁב אַף הוּא וְהִמְתִּין. וְהַמֶּלְצַר - גּוֹדֵשׁ אֶת הַצַּלָּחוֹת שֶׁמִּימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וְעָלָיו - פּוֹסֵחַ. הֵסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁיָּבִיא גַּם לוֹ. "מִיַּד", אָמַר הַמֶּלְצַר. מִהֵר לַמִּטְבָּח וְחָזַר. הִנִּיחַ עַל צַלַּחְתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נֵתַח בָּשָׂר זָעִיר, חֲסַר צוּרָה, מְלֻכְלָךְ וּמְעֻפָּר בְּחוֹל. "מַה זֶּה?" הִתְמַרְמֵר הֶעָשִׁיר. "כָּאן הוּא עוֹלַם הַשָּׂכָר", הִסְבִּיר הַמֶּלְצַר, "כָּאן אֵין מְקַבְּלִים אֶלָּא אֶת מַה שֶׁנָּתְנוּ 'שָׁם' לַאֲחֵרִים"... וְאָמַר הָרַב אִמְרֵי אֵ-ל זַצַ"ל מִבַּגְדַּד: זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו - לוֹ יִהְיוּ", מַה שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן וְלֶעָנִי, לְתוֹרָה וְלִצְדָקָה, לֹא נָתַן אֶלָּא לְעַצְמוֹ, לְחֶלְקוֹ בְּעוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי. וְעוֹד בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. מַעֲשֶׂה בְּשַׂר הָאוֹצָר שֶׁל מֶלֶךְ סְפָרַד, רַבֵּנוּ דּוֹן יִצְחָק אַבַּרְבָּנֶאל זַצַ"ל, שֶׁשּׂוֹנְאָיו הִלְשִׁינוּ עָלָיו בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מוֹעֵל בְּכַסְפֵּי הָאוֹצָר וְנוֹטֵל לְכִיסָיו מָמוֹן רַב. דָּחָה הַמֶּלֶךְ אֶת הַהַשְׁמָצוֹת בְּתֹקֶף. מַכִּיר הוּא אֶת הַשָּׂר, יוֹדֵעַ אֶת אָפְיוֹ, אֶת יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ. הוּא מָסוּר לְתַפְקִידוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ כְּדֵי לְאַזֵּן אֶת הַגֵּרָעוֹן הַמַּתְמִיד שֶׁבַּקֻּפָּה. אֲבָל הַשּׂוֹנְאִים לֹא הִרְפּוּ, וְטִפְטְפוּ אֶת הָאֶרֶס אַט-אַט בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל, גְּזֵרָה עַל לָשׁוֹן הָרַע שֶׁתִּתְקַבֵּל עַל הַלֵּב. וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי הַשֵּׂכֶל מִתְקוֹמֵם כְּנֶגֶד הַדִּבָּה. הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ לִנְהֹג בִּזְהִירוּת וְלִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן. הוּא פָּנָה אֶל הַשָּׂר וּבִקְּשׁוֹ, שֶׁיַּעֲרֹךְ רְשִׁימָה מְפֹרֶטֶת שֶׁל כָּל נְכָסָיו. הוֹאִיל וְהוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה מַתָּנוֹת קִבֵּל מֵהַמֶּלֶךְ וּמַהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ, יוּכַל לָדַעַת הַאִם אֱמֶת הִיא בְּפִי דוֹבְרֵי הַשִּׂטְנָה, אִם לָאו. כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפַּר הוֹפִיעַ הַשָּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמָסַר לוֹ אָמְדָן מְדֻיָּק. זֶהוּ רְכוּשִׁי וְאֵין בִּלְתּוֹ. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַסְּכוּם, קָצַף וְרָגַז: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֱמֶת בְּפִי הַדּוֹבְרִים עָלֶיךָ שִׂטְנָה. הֲרֵי אֲנִי בְּעַצְמִי נָתַתִּי לְךָ מַתָּנוֹת וּתְשׁוּרוֹת בִּסְכוּמִים הָעוֹלִים עַל סְכוּם זֶה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה". קַד הַשָּׂר קִדָּה, וְאָמַר: "אָמְנָם, עָרַכְתִּי רְשִׁימָה נוֹסֶפֶת וּבָהּ כָּל הַנְּכָסִים שֶׁבִּרְשׁוּתִי. אֲבָל הֵם - אֵינָם שֶׁלִּי. כִּי בְּכָל עֵת יָכוֹל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְהַפְקִיעָם מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲרִימָם! הַסְּכוּם שֶׁנָּקַבְתִּי בּוֹ הוּא סְכוּם הַכְּסָפִים שֶׁנָּתַתִּי לִצְדָקָה. כְּסָפִים אֵלּוּ - שֶׁלִּי הֵם, אִישׁ לֹא יוּכַל עוֹד לְהַפְקִיעַ מִמֶּנִּי אֶת זְכוּת הַמִּצְוָה" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)