"וַיִּקַּח קרַח" (טז-א) אָדָם נוֹסֵעַ בִּמְכוֹנִית. הוּא עֵרָנִי וְדָרוּךְ, נֶהָג מְיֻמָּן וְעַתִּיר נִסָּיוֹן. הַמְּכוֹנִית חֲדִישָׁה, מְשֻׁכְלֶלֶת, כָּל מַעַרְכוֹתֶיהָ תְּקִינוֹת. הַכְּבִישׁ סָלוּל, הַתְּנוּעָה זוֹרֶמֶת, מַה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת? וּלְפֶתַע, כֶּתֶם שֶׁמֶן עֲנָק. הַמְּכוֹנִית נִכְנֶסֶת בִּתְאוּצָה שֶׁל הֶסֵּחַ הַדַּעַת, וּכְבָר אֵין עֵרֶךְ לַנֶּהָג וְלַמָּנוֹעַ, לַהִלּוּכִים וְלַבְּלָמִים. הִיא מַחְלִיקָה בְּלִי שְׁלִיטָה, נוֹפֶלֶת לַתְּהוֹם וַאֲלֻמַּת אֵשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל סוֹפָהּ...

מַחְרִיד. אָכֵן כֵּן.  "קֹרַח, שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה" - אֵין כָּמוֹהוּ בַּנֶּהָגִים הַשּׁוֹלְטִים בְּאָרְחוֹתֵיהֶם; זָכָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִנּוֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית הַשֵּׁם, מִגְּדוֹלֵי דּוֹר דֵּעָה - "מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ"? אֵיךְ סִיֵּם חַיָּיו בְּמַעֲמַקֵּי הַתְּהוֹם, בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה, בְּלַבַּת הַשְּׁאוֹל?  וְהַתְּשׁוּבָה: "וַיִּקַּח קֹרַח - לִבּוֹ נְטָלוֹ". הַמְּכוֹנִית הַמְּשֻׁכְלֶלֶת הֶחְלִיקָה עַל כֶּתֶם שֶׁמֶן שֶׁל קִנְאָה, "נִתְקַנֵּא עַל נְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל אֱלִיצָפָן". וְאָז אִבֵּד שְׁלִיטָה, הִסְתַּחְרֵר וְהִתְרַסֵּק. וּפָרָשָׁה זוֹ - לְלַמְּדֵנוּ בָּאָה, לְהִתְרַחֵק מִכָּל כֶּתֶם שֶׁמֶן. בַּל נַשְׁלֶה עַצְמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ "רִיב קָטָן" בַּר-שְׁלִיטָה. הָרִיב דּוֹמֶה לְסֶכֶר מַיִם, אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא. כֵּיוָן שֶׁנִּפְרַץ - נִפְרַץ. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג כַּמָּה מִילְיוֹנִים שֶׁל גָּלוֹנֵי מַיִם אֲגוּרִים בַּסֶּכֶר, לוֹחֲצִים עַל דָּפְנוֹתָיו? - כָּךְ הָאָדָם! כַּמָּה רְגָשׁוֹת אֲצוּרִים בּוֹ, כַּמָּה טְרוּנְיוֹת וּכְעָסִים וְהַקְפָּדוֹת, זִכְרוֹנוֹת וְתִסְכּוּלִים, הַמְּחַפְּשִׂים רַק סֶדֶק כְּדֵי לְהִתְפָּרֵץ כְּאֶשֶׁד-שִׁטָּפוֹן שֶׁאֵין לְעָצְרוֹ; לִשְׁטֹף וְלִסְחֹף וּלְהַטְבִּיעַ הַכֹּל. הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לִשְׂרֹד הִיא לִלְחֹץ עַל הַבֶּלֶם לִפְנֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל כֶּתֶם הַשֶּׁמֶן, וְלִסְטוֹת מִנְּתִיבוֹ. מִי זוֹכֵר אֶת הַגּוֹרֵם לְהִתְרַסְּקוּת מַעְבֹּרֶת הֶחָלָל? אֵיךְ אֶפְשָׁר לִזְכֹּר, כְּשֶׁכָּל יוֹם מְסַפֵּק כּוֹתָרוֹת חֲדָשׁוֹת?! פִּגּוּעִים, הִתְנַקְּשֻׁיּוֹת, אֲסוֹנוֹת, חֲלָלִים, גְּזֵרוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת וּסְעָרוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת. אֵיךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: "צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת". אֱמֶת. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁקָּרָה אָסוֹן, חוֹבָה לְהָפִיק מִמֶּנּוּ לֶקַח. עַל מָה וְכֵיצַד אִבְּדוּ הָאַסְטְרוֹנָאוּטִים אֶת חַיֵּיהֶם, בֵּינֵיהֶם הַיְּהוּדִי אִילָן רָמוֹן ז"ל? בִּגְלַל אֲרִיחַ קֶרָמִיקָה שֶׁהִתְרוֹפֵף. מְזַעְזֵעַ, וְלֹא מוּבָן. אֲרִיחַ קֶרָמִיקָה הִתְרוֹפֵף, אָז מָה? אָהּ, הוּא הִוָּה חֵלֶק מֵהַצִּפּוּי שֶׁל הַמַּעְבֹּרֶת! וְאָז, מָה? אֲנִי מַכִּיר מְכוֹנִיּוֹת בְּלִי פָּגוֹשׁ, מְעֻוָּתוֹת-שִׁדְרָה, חַסְרוֹת דֶּלֶת, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַצִּפּוּי הֶחָלוּד, וְהֵן נוֹסְעוֹת. אֲפִלּוּ מְכוֹנִיּוֹת אַסְפָנוּת תּוּכְלוּ עֲדַיִן לִרְאוֹת עַל הַכְּבִישׁ. הָכֵיצַד חִסָּרוֹן שֶׁל אָרִיחַ גּוֹרֵם לְהִתְרַסְּקוּת? וְהַתְּשׁוּבָה: וַדַּאי! מִשּׁוּם שֶׁהַמְּכוֹנִית נוֹסַעַת עַל כְּבִישׁ חָלָק וְאֵינָהּ מִתְחַכֶּכֶת אֶלָּא עִם הָאֲוִיר בִּלְבַד, לְפִיכָךְ לֹא צְפוּיָה לָהּ סַכָּנָה. אֲבָל כְּשֶׁמַּעְבֹּרֶת חָלָל נִכְנֶסֶת לָאַטְמוֹסְפֶרָה בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה, נוֹצָר חִכּוּךְ נוֹרָא וְחֹם אָיֹם, הִיא עוֹמֶדֶת בִּלְחָצִים בִּלְתִּי נִתְפָּסִים. וְאִם יִהְיֶה אָז סֶדֶק, אָרִיחַ חָסֵר - הִיא תִּתְפָּרֵק לִרְסִיסִים. לֹא בִּכְדִי נִסְמְכָה פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת הַמְּרַגְּלִים, וּמִיָּד לְאַחֲרֶיהָ מֶרֶד קֹרַח. לוֹמַר לְךָ, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ וְיָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, הִתְמַרְמְרוּ וְנִלְחֲצוּ, וּכְבָר נִצְרְכוּ לְחִזּוּקֵי אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא מָנְעוּ אֶת הַמְּרִידָה... כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? כַּמָּה פְּשׁוּטִים הָיוּ הַחַיִּים בַּדּוֹר שֶׁעָבַר, חַסְרֵי לְחָצִים, רְגוּעִים וְנִנּוֹחִים. לָכֵן גַּם אִם לֹא הָיָה הַחִנּוּךְ מֻשְׁלָם, לֹא הֻרְגַּשׁ הַדָּבָר בְּחַיֵּי הָאֲנָשִׁים. אֲבָל כַּיּוֹם, כַּמָּה הַחַיִּים לוֹחֲצִים, בְּאֵיזוֹ אֲוִירָה מִתְרַחֲשִׁים הָעִנְיָנִים, כַּמָּה מֶתַח הֵם טְעוּנִים, עַד שֶׁכָּל סֶדֶק עָלוּל לְמוֹטֵט, וְאָנוּ עֵדִים לְמִקְרִים כֹּה רַבִּים! לָכֵן, חוֹבָתָם הָרִאשׁוֹנִית שֶׁל הַהוֹרִים לְהַעֲנִיק חֹסֶן נַפְשִׁי וְרוּחָנִי לְיַלְדֵיהֶם. וְכָל אִישֵׁי הַחִנּוּךְ מְאֻחָדִים בְּהַמְלָצָתָם: אֵין כְּחֹסֶן הָאֱמוּנָה, הַמַּעֲנִיקָה שַׁלְוָה וְרֹגַע, בִּטָּחוֹן וְיַצִּיבוּת. אֵין כָּמוֹהָ לְבִצּוּר יְכֹלֶת הָעֲמִידָה בְּקֶצֶב הַחַיִּים הַדּוֹרְסָנִי. הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי וְטֹהַר הָאֱמוּנָה נִצְרָכִים כַּיּוֹם כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה, לְחַשֵּׁל וּלְחַזֵּק אֶת הַיֶּלֶד לְמִבְחֲנֵי הַחַיִּים, שֶׁיַּעֲמֹד בָּהֶם בְּהַצְלָחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ(