Otzarot-Article

"וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (כא–י) בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים הָיְתָה יַפָּן סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת. שַׁרְשֶׁרֶת אִיִּים שֶׁשָּׁמְרוּ בְּקַנָּאוּת עַל בְּדִידוּתָם. הַקֵּיסָר שָׁלַט, הַסָּמוּרָאִים הֵטִילוּ אֶת חִתִּיתָם, וְהַיַּפָּנִים עָמְלוּ בִּשְׂדוֹת הָאֹרֶז הַדַּלִּים בְּחָרִיצוּתָם הַנּוֹדַעַת. גַּם כַּאֲשֶׁר הַקִּדְמָה הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ הַיַּפָּנִים עַל בַּדְלָנוּתָם וְהִשְׁקִיעוּ כָּל מַשְׁאַבֵּיהֶם בְּטִפּוּחַ צְבָאָם. הֵם נִכְנְסוּ לַהַרְפַּתְקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְסָפְגוּ בָּהּ מַפָּלָה מוֹחֶצֶת. עָרֵיהֶם הָפְכוּ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת, צְבָאָם הוּבַס וּפֹרַק, וּשְׁתֵּי פִּצְצוֹת אָטוֹם חָתְמוּ אֶת הַמִּלְחָמָה. יַפָּן נִכְנְעָה, וּצְבָא הַכִּבּוּשׁ שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית יִצֵּב בָּהּ סֵדֶר חָדָשׁ.

זֶה הָיָה לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. וְכַיּוֹם? יַפָּן הַקְּטַנָּה כָּבְשָׁה אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית... מְכוֹנִיּוֹתֶיהָ כָּבְשׁוּ אֶת שׁוּקֵי הָעוֹלָם, וְהֵבִיאוּ אֶת דֶּטְרוֹיְט, עִיר הַמְּכוֹנִיּוֹת הָאָמֶרִיקָנִיּוֹת, לְשֵׁפֶל חֲסַר תַּקְדִּים. מַכְשִׁירֵי הַקְלָטָה וְקַלָּטוֹת, שְׁעוֹנִים וּמְכוֹנוֹת חִשּׁוּב - הַכֹּל תּוֹצֶרֶת יַפָּן. הִיא טוֹבָה, אֲמִינָה, מִתְקַדֶּמֶת, זוֹלָה. וְהָאָמֶרִיקָנִים חוֹרְקִים שֵׁן וּמְטִילִים הַגְבָּלוֹת יְבוּא. גַּם הָאֵירוֹפֵּאִים מִתְגּוֹנְנִים.

מַהוּ סוֹדָם שֶׁל הַיַּפָּנִים? כֵּיצַד הָפְכוּ מִמּוּבָסִים לִמְנַצְּחִים? וּבִשְׁטָחִים בָּהֶם לֹא הָיְתָה לָהֶם מָסֹרֶת וַעֲדִיפוּת, בְּטֶכְנוֹלוֹגְיָה מַעֲרָבִית!

וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה כָּל כָּךְ. הֵם אָמְרוּ לְעַצְמָם: הֲלֹא אֲנַחְנוּ, הַיַּפָּנִים, בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים רַבִּים. חָרִיצוּת, מוּסַר עֲבוֹדָה גָּבוֹהַּ, "רֹאשׁ פָּתוּחַ" וְכֹשֶׁר הַמְצָאָה. "שָׁם", בַּמַּעֲרָב, נִמְצֵאת הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה. בְּעֶזְרָתָהּ הֵם גָּבְרוּ עָלֵינוּ וְנִצְּחוּנוּ. אֲבָל, כְּלוּם גְּזֵרָה הִיא שֶׁהֵם יִהְיוּ שַׁלִּיטֵי הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה? הָבָה נְאַמֵּץ אוֹתָהּ אָנוּ, נְשַׁלֵּב אוֹתָהּ עִם כִּשּׁוּרֵינוּ וְיִחוּדֵנוּ, וְנִצְטַיֵּן בָּהּ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים! וְהֵם אָמְנָם עָשׂוּ כֵּן, וְאָנוּ רוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאוֹת.

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? רַבּוֹתֵינוּ ז"ל הִסְבִּירוּ אֶת תְּחִלַּת פַּרְשָׁתֵנוּ עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז. "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", הוּא הַיֵּצֶר הָרָע. וּמִי שֶׁיּוֹצֵא כְּנֶגְדּוֹ לַמִּלְחָמָה, מֻבְטַחַת לוֹ עֶזְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְסוֹפוֹ שֶׁיְּנַצֵּחַ: "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵין יָכוֹל לוֹ. וְרַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זצ"ל אָמַר בְּשֵׁם הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זצ"ל, שֶׁמַּה שֶּׁמְּפָרְשִׁים מִקְרָא זֶה עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר אֵינוֹ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וְרֶמֶז, אֶלָּא הוּא פְּשַׁט הַכָּתוּב! וּבְכֵן, יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה וּמְנַצְּחִים. וְאָז מָה? "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ". מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר? וּמַדּוּעַ לְקַחְתּוֹ בַּשְּׁבִי? נִצַּחְתָּ אוֹתוֹ - תְּשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר אוֹתוֹ! וּמַדּוּעַ כָּתוּב "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ", וְלֹא: "וְשָׁבִיתָ אוֹתוֹ"?

אֶלָּא, מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ - אֵין הַכַּוָּנָה לִשְׁבּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע. מִי שֶׁנִּתְקָל בְּאַרְיֵה טוֹרֵף נָס עַל נַפְשׁוֹ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ אוֹתוֹ בַּשְּׁבִי... הַכַּוָּנָה הִיא לְשַׁחְרֵר מִן הַשְּׁבִי אֶת שְׁבוּיָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע עַצְמוֹ!

לְמָה הַכַּוָּנָה? כְּמוֹ הַמָּשָׁל אוֹדוֹת הַיַּפָּנִים. הַדּוֹרְסָנוּת הַתִּקְשָׁרְתִּית מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּכֵלִים טֶכְנוֹלוֹגִיִּים לְהַעֲבָרַת מְסָרִים שְׁלִילִיִּים. הַכֵּלִים כְּשֶׁלְּעַצְמָם הֵם נֵיטְרָלִיִּים. מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא יְשַׁמְּשׁוּ אוֹתָנוּ לְחִיּוּב, לְאוֹרָה, לְתוֹרָה?! סִפְרֵי הַלִּמּוּד הַכַּפְרָנִיִּים כֹּה צִבְעוֹנִיִּים, מְגֻוָּנִים, מְעֻטָּרִים, מְסֻגְנָנִים וַעֲרוּכִים בְּטוּב טַעַם - נוֹצִיא אָנוּ לָאוֹר סְפָרִים בְּאוֹתָהּ רָמָה, וְאַף גְּבוֹהָה יוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַתֹּכֶן יִהְיֶה מִשֶּׁלָּנוּ. לֹא יִהְיוּ בָּהֶם מִשְׁפָּטִים כְּגוֹן "יוֹסִי נָסַע לְטִיּוּל בְּשַׁבָּת", אֶלָּא "אִמָּא הִדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת!". הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַצָּגוֹת וּבְעֶזְרֵי הַמְחָשָׁה - כָּל אֵלּוּ הֵם כֵּלִים נֶהְדָּרִים, וְאָנוּ "נִשְׁבֶּה אֶת שִׁבְיָם": "קוֹל הַדַּף", שִׁעוּרֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. הַקַּלָּטוֹת הַתּוֹרָנִיּוֹת, תָּכְנוֹת הַסְּדָר וְהָעִמּוּד, הַגְּרָפִיקָה וְאִחְזוּר הַמֵּידָע, הַמְּסַיְּעִים כָּל כָּךְ בְּהוֹצָאָה לָאוֹר וּמְאַפְשְׁרִים אֶת שֶׁפַע יְבוּל הַסְּפָרִים הַתּוֹרָנִיִּים - הַאֵין הֵם בִּבְחִינַת: "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"?!

זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ע"ז יח:), שֶׁעֲתִידִים הָאִיצְטַדְיוֹנִים וּבָתֵּי הַתֵּאַטְרָאוֹת לְשַׁמֵּשׁ כִּמְקוֹמוֹת תּוֹרָה. וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כֵּיצַד מִתְקַיְּמִים כִּנְסֵי הִתְעוֹרְרוּת וְעַצְרוֹת רְבָבָה בְּאִיצְטַדְיוֹן הָעֲנָק בְּ"יַד אֵלִיָּהוּ" אוֹ בְּבִנְיְנֵי הָאֻמָּה בִּירוּשָׁלַיִם. הֲלֹא בְּכָךְ מְמַלְּאִים הֵם אֶת יִעוּדָם הָאֲמִתִּי, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה! כְּשֶׁלְּעַצְמָם, אֵין הֵם אֶלָּא כֵּלִים, וְיֵשׁ לָצֶקֶת בָּהֶם אֶת הַתְּכָנִים הַחִיּוּבִיִּים, לְאַמֵּץ אוֹתָם וּלְהַרְבּוֹת פְּעָלִים לַיַּהֲדוּת וְלַמּוֹרֶשֶׁת בְּעֶזְרָתָם.

לִשְׁבּוֹת אֶת שִׁבְיָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (כא–י) בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים הָיְתָה יַפָּן סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (כא–י) בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים הָיְתָה יַפָּן סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת. שַׁרְשֶׁרֶת אִיִּים שֶׁשָּׁמְרוּ בְּקַנָּאוּת עַל בְּדִידוּתָם. הַקֵּיסָר שָׁלַט, הַסָּמוּרָאִים הֵטִילוּ אֶת חִתִּיתָם, וְהַיַּפָּנִים עָמְלוּ בִּשְׂדוֹת הָאֹרֶז הַדַּלִּים בְּחָרִיצוּתָם הַנּוֹדַעַת. גַּם כַּאֲשֶׁר הַקִּדְמָה הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ הַיַּפָּנִים עַל בַּדְלָנוּתָם וְהִשְׁקִיעוּ כָּל מַשְׁאַבֵּיהֶם בְּטִפּוּחַ צְבָאָם. הֵם נִכְנְסוּ לַהַרְפַּתְקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְסָפְגוּ בָּהּ מַפָּלָה מוֹחֶצֶת. עָרֵיהֶם הָפְכוּ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת, צְבָאָם הוּבַס וּפֹרַק, וּשְׁתֵּי פִּצְצוֹת אָטוֹם חָתְמוּ אֶת הַמִּלְחָמָה. יַפָּן נִכְנְעָה, וּצְבָא הַכִּבּוּשׁ שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית יִצֵּב בָּהּ סֵדֶר חָדָשׁ. זֶה הָיָה לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. וְכַיּוֹם? יַפָּן הַקְּטַנָּה כָּבְשָׁה אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית... מְכוֹנִיּוֹתֶיהָ כָּבְשׁוּ אֶת שׁוּקֵי הָעוֹלָם, וְהֵבִיאוּ אֶת דֶּטְרוֹיְט, עִיר הַמְּכוֹנִיּוֹת הָאָמֶרִיקָנִיּוֹת, לְשֵׁפֶל חֲסַר תַּקְדִּים. מַכְשִׁירֵי הַקְלָטָה וְקַלָּטוֹת, שְׁעוֹנִים וּמְכוֹנוֹת חִשּׁוּב - הַכֹּל תּוֹצֶרֶת יַפָּן. הִיא טוֹבָה, אֲמִינָה, מִתְקַדֶּמֶת, זוֹלָה. וְהָאָמֶרִיקָנִים חוֹרְקִים שֵׁן וּמְטִילִים הַגְבָּלוֹת יְבוּא. גַּם הָאֵירוֹפֵּאִים מִתְגּוֹנְנִים. מַהוּ סוֹדָם שֶׁל הַיַּפָּנִים? כֵּיצַד הָפְכוּ מִמּוּבָסִים לִמְנַצְּחִים? וּבִשְׁטָחִים בָּהֶם לֹא הָיְתָה לָהֶם מָסֹרֶת וַעֲדִיפוּת, בְּטֶכְנוֹלוֹגְיָה מַעֲרָבִית! וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה כָּל כָּךְ. הֵם אָמְרוּ לְעַצְמָם: הֲלֹא אֲנַחְנוּ, הַיַּפָּנִים, בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים רַבִּים. חָרִיצוּת, מוּסַר עֲבוֹדָה גָּבוֹהַּ, "רֹאשׁ פָּתוּחַ" וְכֹשֶׁר הַמְצָאָה. "שָׁם", בַּמַּעֲרָב, נִמְצֵאת הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה. בְּעֶזְרָתָהּ הֵם גָּבְרוּ עָלֵינוּ וְנִצְּחוּנוּ. אֲבָל, כְּלוּם גְּזֵרָה הִיא שֶׁהֵם יִהְיוּ שַׁלִּיטֵי הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה? הָבָה נְאַמֵּץ אוֹתָהּ אָנוּ, נְשַׁלֵּב אוֹתָהּ עִם כִּשּׁוּרֵינוּ וְיִחוּדֵנוּ, וְנִצְטַיֵּן בָּהּ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים! וְהֵם אָמְנָם עָשׂוּ כֵּן, וְאָנוּ רוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאוֹת. כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? רַבּוֹתֵינוּ ז"ל הִסְבִּירוּ אֶת תְּחִלַּת פַּרְשָׁתֵנוּ עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז. "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", הוּא הַיֵּצֶר הָרָע. וּמִי שֶׁיּוֹצֵא כְּנֶגְדּוֹ לַמִּלְחָמָה, מֻבְטַחַת לוֹ עֶזְרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְסוֹפוֹ שֶׁיְּנַצֵּחַ: "וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵין יָכוֹל לוֹ. וְרַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זצ"ל אָמַר בְּשֵׁם הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זצ"ל, שֶׁמַּה שֶּׁמְּפָרְשִׁים מִקְרָא זֶה עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר אֵינוֹ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וְרֶמֶז, אֶלָּא הוּא פְּשַׁט הַכָּתוּב! וּבְכֵן, יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה וּמְנַצְּחִים. וְאָז מָה? "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ". מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר? וּמַדּוּעַ לְקַחְתּוֹ בַּשְּׁבִי? נִצַּחְתָּ אוֹתוֹ - תְּשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר אוֹתוֹ! וּמַדּוּעַ כָּתוּב "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ", וְלֹא: "וְשָׁבִיתָ אוֹתוֹ"? אֶלָּא, מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ - אֵין הַכַּוָּנָה לִשְׁבּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע. מִי שֶׁנִּתְקָל בְּאַרְיֵה טוֹרֵף נָס עַל נַפְשׁוֹ, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ אוֹתוֹ בַּשְּׁבִי... הַכַּוָּנָה הִיא לְשַׁחְרֵר מִן הַשְּׁבִי אֶת שְׁבוּיָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע עַצְמוֹ! לְמָה הַכַּוָּנָה? כְּמוֹ הַמָּשָׁל אוֹדוֹת הַיַּפָּנִים. הַדּוֹרְסָנוּת הַתִּקְשָׁרְתִּית מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּכֵלִים טֶכְנוֹלוֹגִיִּים לְהַעֲבָרַת מְסָרִים שְׁלִילִיִּים. הַכֵּלִים כְּשֶׁלְּעַצְמָם הֵם נֵיטְרָלִיִּים. מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא יְשַׁמְּשׁוּ אוֹתָנוּ לְחִיּוּב, לְאוֹרָה, לְתוֹרָה?! סִפְרֵי הַלִּמּוּד הַכַּפְרָנִיִּים כֹּה צִבְעוֹנִיִּים, מְגֻוָּנִים, מְעֻטָּרִים, מְסֻגְנָנִים וַעֲרוּכִים בְּטוּב טַעַם - נוֹצִיא אָנוּ לָאוֹר סְפָרִים בְּאוֹתָהּ רָמָה, וְאַף גְּבוֹהָה יוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁהַתֹּכֶן יִהְיֶה מִשֶּׁלָּנוּ. לֹא יִהְיוּ בָּהֶם מִשְׁפָּטִים כְּגוֹן "יוֹסִי נָסַע לְטִיּוּל בְּשַׁבָּת", אֶלָּא "אִמָּא הִדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת!". הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַצָּגוֹת וּבְעֶזְרֵי הַמְחָשָׁה - כָּל אֵלּוּ הֵם כֵּלִים נֶהְדָּרִים, וְאָנוּ "נִשְׁבֶּה אֶת שִׁבְיָם": "קוֹל הַדַּף", שִׁעוּרֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. הַקַּלָּטוֹת הַתּוֹרָנִיּוֹת, תָּכְנוֹת הַסְּדָר וְהָעִמּוּד, הַגְּרָפִיקָה וְאִחְזוּר הַמֵּידָע, הַמְּסַיְּעִים כָּל כָּךְ בְּהוֹצָאָה לָאוֹר וּמְאַפְשְׁרִים אֶת שֶׁפַע יְבוּל הַסְּפָרִים הַתּוֹרָנִיִּים - הַאֵין הֵם בִּבְחִינַת: "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"?! זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ע"ז יח:), שֶׁעֲתִידִים הָאִיצְטַדְיוֹנִים וּבָתֵּי הַתֵּאַטְרָאוֹת לְשַׁמֵּשׁ כִּמְקוֹמוֹת תּוֹרָה. וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כֵּיצַד מִתְקַיְּמִים כִּנְסֵי הִתְעוֹרְרוּת וְעַצְרוֹת רְבָבָה בְּאִיצְטַדְיוֹן הָעֲנָק בְּ"יַד אֵלִיָּהוּ" אוֹ בְּבִנְיְנֵי הָאֻמָּה בִּירוּשָׁלַיִם. הֲלֹא בְּכָךְ מְמַלְּאִים הֵם אֶת יִעוּדָם הָאֲמִתִּי, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה! כְּשֶׁלְּעַצְמָם, אֵין הֵם אֶלָּא כֵּלִים, וְיֵשׁ לָצֶקֶת בָּהֶם אֶת הַתְּכָנִים הַחִיּוּבִיִּים, לְאַמֵּץ אוֹתָם וּלְהַרְבּוֹת פְּעָלִים לַיַּהֲדוּת וְלַמּוֹרֶשֶׁת בְּעֶזְרָתָם. לִשְׁבּוֹת אֶת שִׁבְיָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)