"וְלֹא
תֶהְדַּר
פְּנֵי
גָדוֹל" (יט-טו)
מְפָרֵשׁ
רָשִׁ"י: "שֶׁלֹּא
תֹּאמַר
עָשִׁיר הוּא
זֶה... הֵיאַךְ
אֲבַיְּשֶׁנּוּ
וְאֶרְאֶה
בְּבוּשָׁתוֹ?
עֹנֶשׁ יֵשׁ
בַּדָּבָר, לְכָךְ
נֶאֱמַר: 'וְלֹא
תֶהְדַּר
פְּנֵי
גָדוֹל'".
הַגָּאוֹן
רַבִּי
יִצְחָק
שְׁלֹמֹה
אוּנְגֶּר זצ"ל
סִפֵּר
מַעֲשֶׂה
מֻפְלָא
מִתְּקוּפַת
הָרַבָּנוּת
שֶׁל אָבִיו, הַגָּאוֹן
בַּעַל "מַחֲזֵה
אַבְרָהָם" זצ"ל:
בָּעִיר
שֶׁבָּהּ
כִּהֵן
כְּמָרָא
דְּאַתְרָא
הָיָה
יְהוּדִי
עָשִׁיר
שֶׁשָּׁנָה וּפֵרֵשׁ,
חִלֵּל
שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא
וְעָבַר עַל
כָּל הָעֲבֵרוֹת
שֶׁבַּתּוֹרָה.
הָרַב הָיָה
נִמְנָע
מִלַּעֲבֹר
בְּשַׁבָּת
לְיַד
חֲנוּתוֹ
הַפְּתוּחָה, אֲבָל
פַּעַם קָרָא
הָרָשָׁע
הַזֶּה לָרַב.
הָיָה זֶה
בְּיוֹם טוֹב
רִאשׁוֹן
שֶׁל פֶּסַח
שֶׁחָל
בְּשַׁבָּת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ
הַ"מַּחֲזֵה
אַבְרָהָם" לְפֶתַח
הַחֲנוּת, הוֹצִיא
הַלָּה חָמֵץ
וַאֲכָלוֹ
בִּפְנֵי
הָרַב. אַבָּא
שֶׁלִּי - סִפֵּר
הגרי"ש
בִּרְבוֹת
הַיָּמִים - קָצַף
עַד מְאֹד עַל
מַעֲשֶׂה זֶה,
קִיֵּם בּוֹ "וְלֹא
תֶהְדַּר
פְּנֵי
גָדוֹל" וְצָעַק
עָלָיו
נוֹרָאוֹת. לֹא
עָבְרוּ
מִסְפַּר
שְׁנִיּוֹת
מֵאָז הֵחֵל
לֶאֱכֹל אֶת
חֲמֵצוֹ, צָנַח
הָרָשָׁע
הַזֶּה וּמֵת.
הַדָּבָר
גָּרַם
לְקִדּוּשׁ
שֵׁם שָׁמַיִם
עָצוּם
בָּעִיר
כֻּלָּהּ, כַּאֲשֶׁר
גַּם
הַגּוֹיִים
רָאוּ אֶת
כֹּחוֹ שֶׁל
רַב
בְּיִשְׂרָאֵל
וְאֶת
קְדֻשָּׁתָהּ
שֶׁל תּוֹרַת
יִשְׂרָאֵל. מַה
מְּאֹד
הִתְפַּלְּאוּ
תּוֹשָׁבֵי
הָעִיר, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ
שֶׁהָרַב
הוֹדִיעַ, שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף
בְּהַלְוָיָתוֹ
שֶׁל הַ'שָּׁנָה-וּפֵרֵשׁ'
הַלָּזֶה. לִפְנֵי
שֶׁיָּצָא
לַהַלְוָיָה -
סִפֵּר
הַבֵּן, הגרי"ש
- שָׁאַלְתִּי
אֶת אַבָּא, עַל
מָה וְלָמָּה
רָאָה
לְנָכוֹן לַחְלֹק
כָּבוֹד
לְאוֹתוֹ
כּוֹפֵר
וּלְהִשְׁתַּתֵּף
בְּהַלְוָיָתוֹ.
וְאַבָּא
הֵשִׁיב לִי: אָמְנָם
נָכוֹן
שֶׁהוּא
עָבַר עַל
כָּל הָעֲבֵרוֹת
הַחֲמוּרוֹת
שֶׁבַּתּוֹרָה,
אֲבָל
דַּוְקָא
בְּמַעֲשֵׂהוּ
הָאַחֲרוֹן - שֶׁהָיָה
כָּל-כֻּלּוֹ
מְרִידָה
בְּמַלְכוּת
שָׁמַיִם - הִתְקַדֵּשׁ
שֵׁם
שָׁמַיִם עַל
יָדוֹ. וּבִשְׁבִיל
אוֹתָהּ
זְכוּת - אֲנִי
מִשְׁתַּתֵּף
בְּהַלְוָיָתוֹ.
מַרְגְּלָא
בְּפוּמֵיהּ
דְּהַסַּבָּא
מִקֶּעלְם
שֶׁגַּם מִי
שֶׁקִּדֵּשׁ
שֵׁם שָׁמַיִם
שֶׁלֹּא
בְּמִתְכַּוֵּן
- גָּדוֹל
מְאֹד
יִהְיֶה
שְׂכָרוֹ, כֵּיוָן
שֶׁבַּמְּצִיאוּת,
הוּא הָיָה
הַגּוֹרֵם
לְקִדּוּשׁ
שֵׁם
שָׁמַיִם. וּמָצָאנוּ
בְּמִדְרַשׁ
שִׁיר
הַשִּׁירִים (פָּרָשָׁה
א'): "וּבֵית
מִדְרָשׁוֹ
שֶׁל רַבִּי
אֱלִיעֶזֶר
הָיָה
עָשׂוּי
כְּמִין רִיס,
וְאֶבֶן
אַחַת
הָיְתָה שָׁם
וְהָיְתָה
מְיֻחֶדֶת
לוֹ
לִישִׁיבָה. פַּעַם
אַחַת
נִכְנַס
רַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ
וְהִתְחִיל
נוֹשֵׁק
אוֹתָהּ
הָאֶבֶן, וְאָמַר:
הָאֶבֶן
הַזֹּאת
דּוֹמָה
לְהַר סִינַי,
וְזֶה
שֶׁיָּשַׁב
עָלֶיהָ
דּוֹמֶה
לַאֲרוֹן
הַבְּרִית". מַה
פֵּשֶׁר
הַנְּשִׁיקָה
לָאֶבֶן
הַדּוֹמֶמֶת
עַל יְדֵי
רַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ? צָרִיךְ
לְהַסְבִּיר, שֶׁרַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ
רָאָה בְּאֶבֶן
זוֹ קִדּוּשׁ
שֵׁם
שָׁמַיִם
עָצוּם, שֶׁהֲרֵי
עָלֶיהָ
יוֹשֵׁב
רַבִּי
אֱלִיעֶזֶר
וְנוֹשֵׂא
מִדַּבְּרוֹתָיו
לִפְנֵי הַקָּהָל
בְּבֵית
הַמִּדְרָשׁ. וְאִם
כֵּן, עַל-אַף
שֶׁהִיא
בְּוַדַּאי "לֹא
הִתְכַּוְּנָה"
לְקַדֵּשׁ
שֵׁם
שָׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי
אֵין בָּהּ
רוּחַ
חַיִּים
בִּכְלָל, אֲבָל
לְפִי מַה
שֶּׁאָמַרְנוּ
לְעֵיל, דַּי
בָּעֻבְדָּה
שֶׁבַּמְּצִיאוּת
הִיא הָיְתָה
שֻׁתָּפָה
לְכָךְ, כְּדֵי
לְהַכְתִּיר
גַּם אֶת
הָאֶבֶן כִּ"מְקַדֶּשֶׁת
שֵׁם
שָׁמַיִם". וְיֵשׁ
לְנַשְּׁקָהּ
עַל כָּךְ. וְעַכְשָׁו
נַעֲשֶׂה קַל
וָחֹמֶר: וּמָה
אִם אֶבֶן זוֹ
זָכְתָה
לִנְשִׁיקָתוֹ
שֶׁל רַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ, עַל-אַף
שֶׁלֹּא
הִתְכַּוְּנָה
לְקַדֵּשׁ
שֵׁם
שָׁמַיִם, יְהוּדִי
הָעוֹשֶׂה
מַעֲשֶׂה
פְּלוֹנִי בְּמַטָּרָה
לְקַדֵּשׁ
אֶת שְׁמוֹ
הַגָּדוֹל - עַל
אַחַת כַּמָּה
וְכַמָּה
שֶׁיִּזְכֶּה
לְשָׂכָר אֵין-סוֹפִי
וְיִתְעַדֵּן
מִנְּשִׁיקוֹת
פִּיהוּ שֶׁל
רִבּוֹן
הָעוֹלָמִים
בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ.
(עָלֵינוּ
לְשַׁבֵּח(