Otzarot-Article

"בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (טו-ח) "אַתָּה הוּא... הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם" (נְחֶמְיָה ט-ז), שִׁנּוּי הַשֵּׁם צוֹפֵן שִׁנּוּי הַמַּהוּת, זֹאת אוֹמֶרֶת שִׁנּוּי הַמְשִׂימָה. "אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א א-כז), בִּתְחִלָּה נַעֲשָׂה אַב לַאֲרָם, וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה אַב לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (בְּרָכוֹת יג.). וְהַיְנוּ, שֶׁמִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אָמוּר לָלֶדֶת בֵּן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה פָּנוּי לְיֵעוּדוֹ, לְהַקְרִיא שֵׁם ה' בְּפִי בְּרִיּוֹתָיו. וְזֶהוּ "אַב לַאֲרָם". אֲבָל לֹא הָיָה לְפָעֳלוֹ קִיּוּם, וְגֵרָיו חָזְרוּ לְסוּרָם (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כט). בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹת עֲמָלוֹ קַיָּמִים לָעַד לְעוֹלָם, וְזֶה הִתְאַפְשֵׁר רַק בְּשִׁנּוּי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁנָּה מַזָּלוֹ שֶׁיּוּכַל לָלֶדֶת (נְדָרִים לב.). אוֹ אָז יָכֹל לְיַסֵּד עַם נִצְחִי הַקַּיָּם לְעוֹלָם, וְיִתְוַסְּפוּ אֵלָיו גֵּרִים (פְּסָחִים פז:) עַד שֶׁיּוֹדִיעַ אֱמוּנַת ה' בְּכָל הָעוֹלָם (יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים).

וְזוֹ הָיְתָה לְמַעֲשֶׂה שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ 'בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה - יְרֻשַּׁת עוֹלָם'? בְּהַעֲמִידִי עַם נִצְחִי. וּכְמַאֲמָרָם "שֶׁמָּא בָּנַי חוֹטְאִים וְאַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְדוֹר הַפַּלָּגָה. אָמַר לוֹ, לָאו. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּמָּה אֵדַע". אֵיךְ אֵדַע שֶׁהָעָם לֹא יִנָּתֵק מִשָּׁרְשׁוֹ לְעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל הוּא?!

וְכֵיוָן שֶׁשָּׁאַל, נִתְּנָה הַתְּשׁוּבָה: נַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן וְתִוָּכַח לִרְאוֹת שֶׁעַם זֶה שׁוֹנֶה בְּמַהוּתוֹ, אַחֵר הוּא בְּשָׁרְשׁוֹ.

כַּמָּה סִמְלִי הַדָּבָר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה "אִישׁ חָלָק" וְאִלּוּ עֵשָׂו אָחִיו "אִישׁ שָׂעִיר". וּמָשְׁלוּ עַל כָּךְ מָשָׁל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה-טו) לְקֵרֵחַ וּמְתֻלְתָּל שֶׁעָמְדוּ עַל שְׂפַת הַגֹּרֶן. הִפְרִיחָה הָרוּחַ מֹץ לְעֶבְרָם. הַשָּׂעִיר הִסְתַּבֵּךְ בּוֹ. מְשִׂימָה מֻרְכֶּבֶת הִיא לְהַפְרִיד כָּל שְׂעָרָה וּשְׂעָרָה. אַךְ הַקֵּרֵחַ - מַעֲבִיר יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְדַיּוֹ. כָּךְ, אֵין עֲבֵרוֹת הַיְּהוּדִי אֶלָּא חִיצוֹנִיּוֹת. וּמַדּוּעַ - כִּי "וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק". כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לב-ט): "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ".

סִפֵּר רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל (פְּרִי צַדִּיק), שֶׁפַּעַם אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וְדִלֵּג עַל בִּרְכַּת "שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גּוֹי". תָּמְהוּ, וְסִפֵּר שֶׁבְּקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְנָפַל לְעַצְבוּת וְשִׁבְרוֹן לֵב (וְגִלָּה רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זַצַ"ל (חַיֵּי מֹהַרַ"ן) שֶׁהַדִּכְדּוּךְ הָיָה עַל כָּךְ שֶׁפָּסַע פְּסִיעוֹת מְיֻתָּרוֹת), וְלֹא מָצָא בְּמַה לְחַזֵּק עַצְמוֹ, עַד שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְהוּדִי הוּא, וְנִשְׁמָתוֹ קְדוֹשָׁה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּבֵרֵךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה "שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גּוֹי", וּבָזֶה הֶחֱיָה אֶת נַפְשׁוֹ.

הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער מִקָּאמֶנִיץ זַצַ"ל עָמַד לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וּמָצָא פּוֹעֵל הַשּׁוֹקֵד עַל מְלַאכְתּוֹ, נִקְרָא לְתַקֵּן דְּבַר מָה בַּבַּיִת. פָּנָה וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת 'צַפְרָא טָבָא' בְּפוֹלָנִית.

נָשָׂא הַפּוֹעֵל עֵינָיו, חִיֵּךְ, וְעָנָה אַף הוּא בְּפוֹלָנִית. לֹא יָדַע שֶׁהַגָּאוֹן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶלָּא מִלִּים סְפוּרוֹת בְּשָׂפָה זוֹ.

לֹא הֵבִין הַגָּאוֹן מַה בִּקֵּשׁ הַפּוֹעֵל לוֹמַר וּמַדּוּעַ חִיֵּךְ, וּבִקֵּשׁ מֵהָרַבָּנִית לְבָרֵר זֹאת.

פָּנְתָה הָרַבָּנִית וְהִבְהִירָה לַפּוֹעֵל שֶׁהַגָּאוֹן אֵינוֹ שׁוֹלֵט בְּפוֹלָנִית, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְתַרְגֵּם אֶת מַה שֶּׁאָמַר. חִיּוּכוֹ הִתְרַחֵב וְעָנָה בְּאִידִישׁ עֲסִיסִית: "עָנִיתִי בְּפוֹלָנִית שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְבָרְכֵנִי בְּפוֹלָנִית. כִּי אֲנִי יְהוּדִי וּמֵבִין אִידִישׁ".

שָׁמַע הַגָּאוֹן וְחָוְרוּ פָּנָיו. מִהֵר וּבִקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַפּוֹעֵל, עַל שֶׁחֲשָׁבוֹ לְנָכְרִי.

הֵשִׁיב הַפּוֹעֵל גְּלוּי הָרֹאשׁ: "הָרַב צָדַק, אֲנִי בֶּאֱמֶת נִרְאֶה כְּגוֹי... לֹא נִפְגַּעְתִּי וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה לְגַבַּי כְּלָל וּכְלָל".

נִסְעַר הַגָּאוֹן. עָמַד וְהִתְחִיל לְהַסְבִּיר לַפּוֹעֵל מָה רַב וְעָצוּם הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בִּכְלָלוּתָם, וּבֵין יְהוּדִי לְגוֹי בִּפְרָט. הֵן מִצַּד שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְהֵן מִצַּד עֲדִינוּת מִדּוֹתֵיהֶם, זְכוּת הָאָבוֹת וּמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת, הֱיוֹתָם הָעָם הַנִּבְחָר וְאָשְׁרָם הַמְּעֻתָּד בַּגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה.

בְּסִיּוּם דְּבָרָיו שָׁאַל אֶת הַפּוֹעֵל שְׁאֵלוֹת, לִרְאוֹת אִם הֵבִין אֶת הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם. מִשֶּׁנָּחָה דַּעְתּוֹ, שָׁב וּבִקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ.

תָּמַהּ הַפּוֹעֵל: "אֲבָל כְּבָר בִקַּשְׁתֶּם וְסָלַחְתִּי---"

"אֵינְךָ מֵבִין", אָמַר הַגָּאוֹן בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "הִנֵּנִי וְאַסְבִּיר לְךָ. נַנִּיחַ שֶׁאִשָּׁה נִפְטְרָה וְהוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ בַּת צְעִירָה. יָרְשָׁה הַבַּת אֶת בִּגְדֵי הָאֵם, אַךְ רָאֲתָה כִּי אֵין לָהּ צֹרֶךְ בָּהֶם. הָאָפְנָה הִשְׁתַּנְּתָה, מִדּוֹת גּוּפָהּ אֲחֵרוֹת וְכוּ'. אֲבָל אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁל הָאֵם - אִמְּצָה. אֶלָּא שֶׁהָיוּ הֵם חִקּוּיִים בִּפְרוּטָה: חֲרוּזִים דְּמוּיֵי פְּנִינִים, זְכוּכִיּוֹת דְּמוּיוֹת יַהֲלוֹמִים"...

הַפּוֹעֵל יָדַע עַל מַה מְּדֻבָּר, גַּם לְרַעְיָתוֹ תַּכְשִׁיטֵי סִדְקִית כָּאֵלּוּ.

"יוֹם אֶחָד בִּקְּשָׁה חֲבֵרָה מִן הַבַּת אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. רָצְתָה לַעֲנֹד אוֹתָהּ בְּאֵיזוֹ מְסִבָּה. נָתְנָה לָהּ בְּרָצוֹן. לְמָחֳרָת הִגִּיעָה הַחֲבֵרָה נְבוֹכָה. הַשַּׁרְשֶׁרֶת אָבְדָה.

מַה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בִּמְקוֹמָהּ?

"חִקּוּיֵי פְּנִינָה? מְשֻׁמָּשִׁים?! הָיִיתִי אוֹמֵר, אַל תַּטְרִידִי אֶת עַצְמֵךְ בַּדָּבָר, זֶה לֹא שָׁוֶה אֶת הַצַּעַר!"

"זֶה מָה שֶׁאָמְרָה -

בָּעֶרֶב שָׁאַל אָבִיהָ הֵיכָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. סִפְּרָה שֶׁהִשְׁאִילָה לַחֲבֵרָה וְאָבְדָה. הֶחְוִיר הָאָב, אֵלּוּ פְּנִינִים אֲמִתִּיּוֹת שֶׁשָּׁווֹת הוֹן תּוֹעָפוֹת, וְעוֹבְרוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה מִדּוֹר לְדוֹר!

מַה דַּעְתְּךָ?!

הַפּוֹעֵל הָיָה נָבוֹךְ: "לֹא יוֹדֵעַ... מִצַּד אֶחָד הִיא כְּבָר סָלְחָה. אֲבָל לֹא יָדְעָה עַל מָה. אִלּוּ הָיְתָה יוֹדַעַת, לֹא הָיְתָה מוֹחֶלֶת. גַּם לֹא הָיְתָה מַשְׁאִילָה"...

"מֵבִין כְּבוֹדוֹ", הִתְרַגֵּשׁ הַגָּאוֹן, "הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ הַמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ. חָשַׁדְתִּי בְּךָ שֶׁאַתָּה גּוֹי, פָּנִיתִי אֵלֶיךָ כְּגוֹי. בִּקַּשְׁתִּי מְחִילָה, וּמָחַלְתָּ. כִּי מַה זֶּה מְשַׁנֶּה. אֵלּוּ פְּנִינִים מְלָאכוּתִיּוֹת, לַהֲבָנָתְךָ. אֲבָל לֹא, לֹא לֹא. אֵלּוּ פְּנִינִים מַלְכוּתִיּוֹת, יְרוּשַׁת דּוֹרוֹת, אוֹצָרֵנוּ הַנִּפְלָא. אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה רַב עֶרְכּוֹ, הָיִיתָ נִפְגַּע כָּל כָּךְ.

וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁהִסְבַּרְתִּי לְךָ, אַתָּה מוֹחֵל בְּלֵב קַל מִדַּי" (עֻבְדּוֹת וְהַנְהָגוֹת לְבֵית בְּרִיסְק, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	פרשת בראשית "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (טו-ח) "אַתָּה הוּא... הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם" (נְחֶמְיָה ט-ז), שִׁנּוּי הַשֵּׁם צוֹפֵן שִׁנּוּי הַמַּהוּת, זֹאת אוֹמֶרֶת שִׁנּוּי הַמְשִׂימָה. "אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א א-כז), בִּתְחִלָּה נַעֲשָׂה אַב לַאֲרָם, וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה אַב לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (בְּרָכוֹת יג.). וְהַיְנוּ, שֶׁמִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אָמוּר לָלֶדֶת בֵּן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה פָּנוּי לְיֵעוּדוֹ, לְהַקְרִיא שֵׁם ה' בְּפִי בְּרִיּוֹתָיו. וְזֶהוּ "אַב לַאֲרָם". אֲבָל לֹא הָיָה לְפָעֳלוֹ קִיּוּם, וְגֵרָיו חָזְרוּ לְסוּרָם (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כט). בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹת עֲמָלוֹ קַיָּמִים לָעַד לְעוֹלָם, וְזֶה הִתְאַפְשֵׁר רַק בְּשִׁנּוּי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁנָּה מַזָּלוֹ שֶׁיּוּכַל לָלֶדֶת (נְדָרִים לב.). אוֹ אָז יָכֹל לְיַסֵּד עַם נִצְחִי הַקַּיָּם לְעוֹלָם, וְיִתְוַסְּפוּ אֵלָיו גֵּרִים (פְּסָחִים פז:) עַד שֶׁיּוֹדִיעַ אֱמוּנַת ה' בְּכָל הָעוֹלָם (יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים). וְזוֹ הָיְתָה לְמַעֲשֶׂה שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ 'בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה - יְרֻשַּׁת עוֹלָם'? בְּהַעֲמִידִי עַם נִצְחִי. וּכְמַאֲמָרָם "שֶׁמָּא בָּנַי חוֹטְאִים וְאַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְדוֹר הַפַּלָּגָה. אָמַר לוֹ, לָאו. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּמָּה אֵדַע". אֵיךְ אֵדַע שֶׁהָעָם לֹא יִנָּתֵק מִשָּׁרְשׁוֹ לְעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל הוּא?! וְכֵיוָן שֶׁשָּׁאַל, נִתְּנָה הַתְּשׁוּבָה: נַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן וְתִוָּכַח לִרְאוֹת שֶׁעַם זֶה שׁוֹנֶה בְּמַהוּתוֹ, אַחֵר הוּא בְּשָׁרְשׁוֹ. כַּמָּה סִמְלִי הַדָּבָר שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה "אִישׁ חָלָק" וְאִלּוּ עֵשָׂו אָחִיו "אִישׁ שָׂעִיר". וּמָשְׁלוּ עַל כָּךְ מָשָׁל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה-טו) לְקֵרֵחַ וּמְתֻלְתָּל שֶׁעָמְדוּ עַל שְׂפַת הַגֹּרֶן. הִפְרִיחָה הָרוּחַ מֹץ לְעֶבְרָם. הַשָּׂעִיר הִסְתַּבֵּךְ בּוֹ. מְשִׂימָה מֻרְכֶּבֶת הִיא לְהַפְרִיד כָּל שְׂעָרָה וּשְׂעָרָה. אַךְ הַקֵּרֵחַ - מַעֲבִיר יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְדַיּוֹ. כָּךְ, אֵין עֲבֵרוֹת הַיְּהוּדִי אֶלָּא חִיצוֹנִיּוֹת. וּמַדּוּעַ - כִּי "וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק". כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לב-ט): "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ". סִפֵּר רַבֵּנוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַצַ"ל (פְּרִי צַדִּיק), שֶׁפַּעַם אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ"ל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וְדִלֵּג עַל בִּרְכַּת "שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גּוֹי". תָּמְהוּ, וְסִפֵּר שֶׁבְּקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְנָפַל לְעַצְבוּת וְשִׁבְרוֹן לֵב (וְגִלָּה רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב זַצַ"ל (חַיֵּי מֹהַרַ"ן) שֶׁהַדִּכְדּוּךְ הָיָה עַל כָּךְ שֶׁפָּסַע פְּסִיעוֹת מְיֻתָּרוֹת), וְלֹא מָצָא בְּמַה לְחַזֵּק עַצְמוֹ, עַד שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְהוּדִי הוּא, וְנִשְׁמָתוֹ קְדוֹשָׁה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּבֵרֵךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה "שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גּוֹי", וּבָזֶה הֶחֱיָה אֶת נַפְשׁוֹ. הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ בֶּער מִקָּאמֶנִיץ זַצַ"ל עָמַד לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וּמָצָא פּוֹעֵל הַשּׁוֹקֵד עַל מְלַאכְתּוֹ, נִקְרָא לְתַקֵּן דְּבַר מָה בַּבַּיִת. פָּנָה וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת 'צַפְרָא טָבָא' בְּפוֹלָנִית. נָשָׂא הַפּוֹעֵל עֵינָיו, חִיֵּךְ, וְעָנָה אַף הוּא בְּפוֹלָנִית. לֹא יָדַע שֶׁהַגָּאוֹן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶלָּא מִלִּים סְפוּרוֹת בְּשָׂפָה זוֹ. לֹא הֵבִין הַגָּאוֹן מַה בִּקֵּשׁ הַפּוֹעֵל לוֹמַר וּמַדּוּעַ חִיֵּךְ, וּבִקֵּשׁ מֵהָרַבָּנִית לְבָרֵר זֹאת. פָּנְתָה הָרַבָּנִית וְהִבְהִירָה לַפּוֹעֵל שֶׁהַגָּאוֹן אֵינוֹ שׁוֹלֵט בְּפוֹלָנִית, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְתַרְגֵּם אֶת מַה שֶּׁאָמַר. חִיּוּכוֹ הִתְרַחֵב וְעָנָה בְּאִידִישׁ עֲסִיסִית: "עָנִיתִי בְּפוֹלָנִית שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְבָרְכֵנִי בְּפוֹלָנִית. כִּי אֲנִי יְהוּדִי וּמֵבִין אִידִישׁ". שָׁמַע הַגָּאוֹן וְחָוְרוּ פָּנָיו. מִהֵר וּבִקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַפּוֹעֵל, עַל שֶׁחֲשָׁבוֹ לְנָכְרִי. הֵשִׁיב הַפּוֹעֵל גְּלוּי הָרֹאשׁ: "הָרַב צָדַק, אֲנִי בֶּאֱמֶת נִרְאֶה כְּגוֹי... לֹא נִפְגַּעְתִּי וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה לְגַבַּי כְּלָל וּכְלָל". נִסְעַר הַגָּאוֹן. עָמַד וְהִתְחִיל לְהַסְבִּיר לַפּוֹעֵל מָה רַב וְעָצוּם הַהֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בִּכְלָלוּתָם, וּבֵין יְהוּדִי לְגוֹי בִּפְרָט. הֵן מִצַּד שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְהֵן מִצַּד עֲדִינוּת מִדּוֹתֵיהֶם, זְכוּת הָאָבוֹת וּמוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת, הֱיוֹתָם הָעָם הַנִּבְחָר וְאָשְׁרָם הַמְּעֻתָּד בַּגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. בְּסִיּוּם דְּבָרָיו שָׁאַל אֶת הַפּוֹעֵל שְׁאֵלוֹת, לִרְאוֹת אִם הֵבִין אֶת הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם. מִשֶּׁנָּחָה דַּעְתּוֹ, שָׁב וּבִקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ. תָּמַהּ הַפּוֹעֵל: "אֲבָל כְּבָר בִקַּשְׁתֶּם וְסָלַחְתִּי---" "אֵינְךָ מֵבִין", אָמַר הַגָּאוֹן בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "הִנֵּנִי וְאַסְבִּיר לְךָ. נַנִּיחַ שֶׁאִשָּׁה נִפְטְרָה וְהוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ בַּת צְעִירָה. יָרְשָׁה הַבַּת אֶת בִּגְדֵי הָאֵם, אַךְ רָאֲתָה כִּי אֵין לָהּ צֹרֶךְ בָּהֶם. הָאָפְנָה הִשְׁתַּנְּתָה, מִדּוֹת גּוּפָהּ אֲחֵרוֹת וְכוּ'. אֲבָל אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁל הָאֵם - אִמְּצָה. אֶלָּא שֶׁהָיוּ הֵם חִקּוּיִים בִּפְרוּטָה: חֲרוּזִים דְּמוּיֵי פְּנִינִים, זְכוּכִיּוֹת דְּמוּיוֹת יַהֲלוֹמִים"... הַפּוֹעֵל יָדַע עַל מַה מְּדֻבָּר, גַּם לְרַעְיָתוֹ תַּכְשִׁיטֵי סִדְקִית כָּאֵלּוּ. "יוֹם אֶחָד בִּקְּשָׁה חֲבֵרָה מִן הַבַּת אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. רָצְתָה לַעֲנֹד אוֹתָהּ בְּאֵיזוֹ מְסִבָּה. נָתְנָה לָהּ בְּרָצוֹן. לְמָחֳרָת הִגִּיעָה הַחֲבֵרָה נְבוֹכָה. הַשַּׁרְשֶׁרֶת אָבְדָה. מַה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בִּמְקוֹמָהּ? "חִקּוּיֵי פְּנִינָה? מְשֻׁמָּשִׁים?! הָיִיתִי אוֹמֵר, אַל תַּטְרִידִי אֶת עַצְמֵךְ בַּדָּבָר, זֶה לֹא שָׁוֶה אֶת הַצַּעַר!" "זֶה מָה שֶׁאָמְרָה - בָּעֶרֶב שָׁאַל אָבִיהָ הֵיכָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. סִפְּרָה שֶׁהִשְׁאִילָה לַחֲבֵרָה וְאָבְדָה. הֶחְוִיר הָאָב, אֵלּוּ פְּנִינִים אֲמִתִּיּוֹת שֶׁשָּׁווֹת הוֹן תּוֹעָפוֹת, וְעוֹבְרוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה מִדּוֹר לְדוֹר! מַה דַּעְתְּךָ?! הַפּוֹעֵל הָיָה נָבוֹךְ: "לֹא יוֹדֵעַ... מִצַּד אֶחָד הִיא כְּבָר סָלְחָה. אֲבָל לֹא יָדְעָה עַל מָה. אִלּוּ הָיְתָה יוֹדַעַת, לֹא הָיְתָה מוֹחֶלֶת. גַּם לֹא הָיְתָה מַשְׁאִילָה"... "מֵבִין כְּבוֹדוֹ", הִתְרַגֵּשׁ הַגָּאוֹן, "הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ הַמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ. חָשַׁדְתִּי בְּךָ שֶׁאַתָּה גּוֹי, פָּנִיתִי אֵלֶיךָ כְּגוֹי. בִּקַּשְׁתִּי מְחִילָה, וּמָחַלְתָּ. כִּי מַה זֶּה מְשַׁנֶּה. אֵלּוּ פְּנִינִים מְלָאכוּתִיּוֹת, לַהֲבָנָתְךָ. אֲבָל לֹא, לֹא לֹא. אֵלּוּ פְּנִינִים מַלְכוּתִיּוֹת, יְרוּשַׁת דּוֹרוֹת, אוֹצָרֵנוּ הַנִּפְלָא. אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה רַב עֶרְכּוֹ, הָיִיתָ נִפְגַּע כָּל כָּךְ. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁהִסְבַּרְתִּי לְךָ, אַתָּה מוֹחֵל בְּלֵב קַל מִדַּי" (עֻבְדּוֹת וְהַנְהָגוֹת לְבֵית בְּרִיסְק, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)