Otzarot-Article

"לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (כג-כח) בִּימֵי הַמְּתִיחוּת שֶׁקָּדְמוּ לְמִלְחֶמֶת תַּשְׁכַּ"ז, נִגַּשׁ אֶחָד מִבְּנֵי יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז', תּוֹשַׁב חוּ"ל, אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל רוֹזוֹבְסְקִי זַצַ"ל, כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ הַאִם לָשׁוּב לְבֵית הוֹרָיו שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ אוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּיְּשִׁיבָה.

הָרַב יָעַץ לוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן "כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים", אֲבָל הַבָּחוּר לֹא עָמַד בַּלַּחַץ שֶׁל הַהוֹרִים וְנָסַע לְבֵיתוֹ.

כַּאֲשֶׁר שָׁב אָרְצָה לְאַחַר הַמִּלְחָמָה, שָׁאַל אֶת רַבּוֹ: "וּבְכֵן מַה הִפְסַדְתִּי?"

הֵשִׁיב לוֹ הַגָּאוֹן הָאַדִּיר, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: "כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, הִפְסַדְתָּ הַרְבֵּה מְאֹד. כָּל אַזְעָקָה שֶׁנִּשְׁמְעָה בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כָּמוֹהָ הָיְתָה כְּיוֹם כִּפּוּרִים, וּבְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ לֹא תּוּכַל לַעֲבֹר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְמֵי כִּפּוּרִים בְּפֶרֶק זְמַן כֹּה קָצָר"...

וְהַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בָּרַבֵּנוּ יוֹנָה (שַׁעַר ד-ד), הַכּוֹתֵב, שֶׁכְּשֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהַמִּיתָה מְכַפֶּרֶת עַל הָאָדָם, הֲרֵי הַכַּפָּרָה חָלָה לֹא רַק בְּרֶגַע יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁתּוֹקֵף אֶת הָאָדָם פַּחַד הַמִּיתָה, כְּבָר אָז הוּא מִתְעַטֵּר בַּזְּכוּיוֹת הָעֲצוּמוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַכַּפָּרָה.

וְלָכֵן, בָּרֶגַע שֶׁנִּשְׁמְעָה הָאַזְעָקָה, וּפַחַד מָוֶת תָּקַף אֶת הָאָדָם, כְּבָר זָכָה הוּא בְּכַפָּרָה וְהָפַךְ לִבְרִיָּה חֲדָשָׁה.

שְׁאֵלָה דּוֹמָה לְזוֹ שֶׁהֻפְנְתָה אֶל רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז', בָּאָה בִּזְמַנּוֹ גַּם אֶל מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל הֶחָזוֹן אִישׁ.

אֶחָד מִבָּאֵי בֵּיתוֹ שַׂח בְּאָזְנָיו שֶׁהוּא מְפַחֵד מֵהַמִּלְחָמוֹת עִם הָעַרְבִים וְשָׁאַל הַאִם מֻתָּר מִשּׁוּם כָּךְ לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הֵשִׁיב לוֹ הֶחָזוֹן אִישׁ: אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹחַ, רַק אֱמֹר נָא לִי לְהֵיכָן. מַה הוּא הַמָּקוֹם הַבָּטוּחַ יוֹתֵר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִנְּךָ מִתְכַּוֵּן לִבְרֹחַ אֵלָיו?... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית "לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (כג-כח) בִּימֵי הַמְּתִיחוּת שֶׁקָּדְמוּ לְמִלְחֶמֶת תַּשְׁכַּ"ז, נִגַּשׁ אֶחָד מִבְּנֵי יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז', תּוֹשַׁב חוּ"ל, אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל רוֹזוֹבְסְקִי זַצַ"ל, כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ הַאִם לָשׁוּב לְבֵית הוֹרָיו שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ אוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּיְּשִׁיבָה. הָרַב יָעַץ לוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן "כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים", אֲבָל הַבָּחוּר לֹא עָמַד בַּלַּחַץ שֶׁל הַהוֹרִים וְנָסַע לְבֵיתוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׁב אָרְצָה לְאַחַר הַמִּלְחָמָה, שָׁאַל אֶת רַבּוֹ: "וּבְכֵן מַה הִפְסַדְתִּי?" הֵשִׁיב לוֹ הַגָּאוֹן הָאַדִּיר, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה: "כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, הִפְסַדְתָּ הַרְבֵּה מְאֹד. כָּל אַזְעָקָה שֶׁנִּשְׁמְעָה בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כָּמוֹהָ הָיְתָה כְּיוֹם כִּפּוּרִים, וּבְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ לֹא תּוּכַל לַעֲבֹר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְמֵי כִּפּוּרִים בְּפֶרֶק זְמַן כֹּה קָצָר"... וְהַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בָּרַבֵּנוּ יוֹנָה (שַׁעַר ד-ד), הַכּוֹתֵב, שֶׁכְּשֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהַמִּיתָה מְכַפֶּרֶת עַל הָאָדָם, הֲרֵי הַכַּפָּרָה חָלָה לֹא רַק בְּרֶגַע יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁתּוֹקֵף אֶת הָאָדָם פַּחַד הַמִּיתָה, כְּבָר אָז הוּא מִתְעַטֵּר בַּזְּכוּיוֹת הָעֲצוּמוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַכַּפָּרָה. וְלָכֵן, בָּרֶגַע שֶׁנִּשְׁמְעָה הָאַזְעָקָה, וּפַחַד מָוֶת תָּקַף אֶת הָאָדָם, כְּבָר זָכָה הוּא בְּכַפָּרָה וְהָפַךְ לִבְרִיָּה חֲדָשָׁה. שְׁאֵלָה דּוֹמָה לְזוֹ שֶׁהֻפְנְתָה אֶל רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז', בָּאָה בִּזְמַנּוֹ גַּם אֶל מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל הֶחָזוֹן אִישׁ. אֶחָד מִבָּאֵי בֵּיתוֹ שַׂח בְּאָזְנָיו שֶׁהוּא מְפַחֵד מֵהַמִּלְחָמוֹת עִם הָעַרְבִים וְשָׁאַל הַאִם מֻתָּר מִשּׁוּם כָּךְ לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֵשִׁיב לוֹ הֶחָזוֹן אִישׁ: אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹחַ, רַק אֱמֹר נָא לִי לְהֵיכָן. מַה הוּא הַמָּקוֹם הַבָּטוּחַ יוֹתֵר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִנְּךָ מִתְכַּוֵּן לִבְרֹחַ אֵלָיו?... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)