Otzarot-Article

"לִמְעֹל מַעַל בַּה'" (ה-ו) מַהוּ כֶּפֶל הַדְּבָרִים "לִמְעֹל מַעַל"? מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" שֶׁהַגּוֹזֵל מוֹעֵל בִּשְׁתֵּי מְעִילוֹת.

הָאַחַת, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַיִן שֶׁל מַעְלָה רוֹאָה אוֹתוֹ. וְהַשֵּׁנִית, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהָעֹשֶׁר וְהָעֹנִי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין לְזֶה, לֹא הָיָה גּוֹזֵל אֶת הָאֲחֵרִים.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בְּעִקְּבוֹת הַפְקָעוֹת מְחִירִים מֻגְזָמוֹת מִצַּד בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ, הֶחְלִיטוּ גּוֹרְמִים מְסֻיָּמִים לְפַרְסֵם בָּרַבִּים אֶת זֶהוּת בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה הַמַּפְקִיעִים וּמֵאִידָךְ אֶת בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה הַהֲגוּנִים.

לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, נִגְּשׁוּ לַעֲקֶרֶת בַּיִת אַחַת מִמִּשְׁפָּחָה בְּמַעֲמָד נָמוּךְ, הוֹדִיעוּ לָה בְּסוֹד עַל תָּכְנִיתָם וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנָּה שֶׁתִּתֵּן לָהֶם לְבַצֵּעַ קֶצֶר חַשְׁמַלִּי יָזוּם בְּבֵיתָהּ עַל יְדֵי הַחְלָפַת חוּטֵי הַחַשְׁמַל בְּאַחַד הַמַּכְשִׁירִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּצֹּר קֶצֶר כְּלָלִי. לְאַחַר מִכֵּן תַּזְמִין שְׁלוֹשָׁה חַשְׁמַלָּאִים בָּזֶה אַחַר זֶה. בְּבֵיתָהּ יֻתְקְנוּ מַצְלֵמוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁיְּתַעֲדוּ אֶת אַנְשֵׁי הַמִּקְצוֹעַ בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם וּבִפְעֻלָּתָם.

הַחַשְׁמַלַּאי הָרִאשׁוֹן הִגִּיעַ. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע עַל הַתַּקָּלָה קָבַע בְּיַדְעָנוּת, מִבְּלִי לָגֶשֶׁת לַאֲרוֹן הַחַשְׁמַל וּמִבְּלִי לְבַצֵּעַ בְּדִיקָה כָּלְשֶׁהִי, כִּי "אֵרְעָה תַּקָּלָה חֲמוּרָה בְּכָל מַעֲרֶכֶת הַחַשְׁמַל, וְיֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲבוֹדָה מְרֻבָּה כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַמַּצָּב לְקַדְמוּתוֹ".

הַמְּחִיר שֶׁדָּרַשׁ הָיָה 3,000 שְׁקָלִים. לְאַחַר שֶׁנִּסְּתָה לְהִתְמַקֵּחַ, הוּא הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לָרֶדֶת לְ-2,800 שְׁקָלִים, לֹא לִפְנֵי שֶׁהִבְהִיר נֶחֱרָצוֹת: "אֵין מַה לְּדַבֵּר עַל הֲנָחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, כִּי מְדֻבָּר בַּעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, וּמַה כְּבָר יִשָּׁאֵר לִי?!"

זְמַן מָה לְאַחַר שֶׁיָּצָא הַחַשְׁמַלַּאי הִגִּיעַ חַשְׁמַלַּאי נוֹסָף. בְּנִגּוּד לְקוֹדְמוֹ הוּא בָּדַק מְעַט אֶת הַמַּעֲרֶכֶת וּפָסַק שֶׁמְּחִיר הַתִּקּוּן הוּא 2,000 שְׁקָלִים, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא פָּחוֹת מִזֶּה.

וְהִנֵּה נִכְנַס הַחַשְׁמַלַּאי הַשְּׁלִישִׁי, יְהוּדִי דָּתִי מֵחוֹלוֹן, מֹשֶׁה חַסְדִיאָן שְׁמוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע עַל הַתַּקָּלָה, שָׁאַל וּבֵרֵר: "מֶה הָיְתָה הַפְּעֻלָּה שֶׁבְּעִקְּבוֹתֶיהָ נוֹצַר הַקֶּצֶר?"

בַּעֲלַת הַבַּיִת הִצְבִּיעָה עַל הַמַּכְשִׁיר הַחַשְׁמַלִּי וְסִפְּרָה כִּי כְּשֶׁהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַשֶּׁקַע נָפַל כָּל הַחַשְׁמַל. חַסְדִיאָן נִגַּשׁ לַמַּכְשִׁיר, הִבְחִין מִיָּד בַּחוּטִים הַהֲפוּכִים, וּבְתוֹךְ דַּקָּה הֶחְזִירָם לִמְקוֹמָם. לְאַחַר מִכֵּן נִגַּשׁ לְמֶתֶג הַחַשְׁמַל, וַיְהִי אוֹר... הַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

"כַּמָּה יַעֲלֶה הַתִּקּוּן?" שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה.

חַסְדִיאָן הִרְהֵר מְעַט, הִסְתַּכֵּל עַל הַבַּיִת הַפָּשׁוּט וְאָמַר: "הַמְּחִיר שֶׁאֲנִי גּוֹבֶה תְּמוּרַת בִּקּוּר וְתִקּוּן פָּשׁוּט הוּא מָאתַיִם שְׁקָלִים, אֲבָל אֶגְבֶּה מִמֵּךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים בִּלְבַד".

עַכְשָׁו, כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה הַ'הַצָּגָה', יוֹזְמֵי הָעִנְיָן שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ יָצְאוּ לְפֶתַע מִמַּחֲבוֹאָם, נִגְּשׁוּ לְחַסְדִיאָן וְגִלּוּ לוֹ שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַרְגִּיל. אֶחָד מֵהֶם סִפֵּר לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל שְׁנֵי הַחַשְׁמַלָּאִים הַקּוֹדְמִים וְהִקְשָׁה: "מַדּוּעַ לֹא נִסִּיתָ כְּקוֹדְמֶיךָ לְהַעֲרִים עַל הָאִשָּׁה?"

חַסְדִיאָן הִבִּיט בָּהֶם בִּתְמִיהָה, אֵינוֹ מֵבִין מַה הֵם שָׂחִים. "וְכִי אֵיךְ אוּכַל לְשַׁקֵּר לָהּ", אָמַר כִּמְעַט בִּזְעָקָה, "הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַלֵּם אֶת כָּל מַעֲשַׂי בְּמַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת, וְאַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּשֶׁאֶתְבַּקֵּשׁ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַעֲשַׂי, לֹא אוּכַל לְהַכְחִישׁ אֶת הַדָּבָר!"

לְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף: "חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם קְצוּבִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם כָּךְ, הֲרֵי מַה שֶּׁאֶגְנֹב, חָלִילָה, יִגָּבֶה מִמֶּנִּי אַחַר כָּךְ אֵצֶל רוֹפְאִים וְעוֹרְכֵי דִּין. אָז מָה אַרְוִיחַ מִכָּל הָעֵסֶק?!"

"וּמַדּוּעַ עָשִׂיתָ לָה הֲנָחָה שֶׁל שְׁמוֹנִים שְׁקָלִים?" הִמְשִׁיכוּ לִשְׁאֹל.

"רָאִיתִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ בַּעֲלַת יְכוֹלוֹת, וְהֶחְלַטְתִּי לְהָקֵל עֲלֵיהֶם", הֵשִׁיב הַחַשְׁמַלַּאי. "הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת שֶׁאָדָם לֹא מַפְסִיד לְעוֹלָם מֵעֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם בְּנֵי אָדָם. וְאַדְּרַבָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלַי בִּזְכוּת זֶה שֶׁפַע רַב שֶׁל פַּרְנָסָה".

לְאַחַר מִכֵּן יָצְרוּ הַיּוֹזְמִים קֶשֶׁר עִם שְׁנֵי הַחַשְׁמַלָּאִים הָרִאשׁוֹנִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: "כֵּיצַד הֵעַזְתֶּם לְבַקֵּשׁ מְחִיר כֹּה גָּבוֹהַּ לִפְנֵי שֶׁבִּצַּעְתֶּם בְּדִיקָה כָּלְשֶׁהִי בַּמַּעֲרֶכֶת?" הִתְבַּיְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם וְנָבוֹכוּ עַד מְאֹד. הֵם נִסּוּ לְהַכְחִישׁ, אוּלָם דָּבָר לֹא הוֹעִיל, כִּי הַכֹּל תֹּעַד וְצֻלַּם.

הַתִּעוּד הָעֳבַר לְאַחַר מִכֵּן לִידִיעָתָם שֶׁל מְאוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים, וְהַדָּבָר גָּרַם לְקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם עָצוּם. רַבִּים נוֹכְחוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַיְּהוּדִי שׁוֹמֵר הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא הִתְפַּתָּה לְהַעֲרִים.

סִפּוּר זֶה סֻפַּר עַל יְדֵי רַב שֶׁעוֹסֵק בְּקֵרוּב רְחוֹקִים, וְכָךְ סִיֵּם הַלָּה אֶת סִפּוּרוֹ: "בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲנִי מְנַסֶּה לְהַשְׁפִּיעַ בְּדַרְכֵי נֹעַם עַל מִשְׁפָּחָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁתִּתְקָרֵב אֶל הַיַּהֲדוּת, אֲבָל בְּלִי שׁוּם הַצְלָחָה. הֵם לֹא הֵבִינוּ מַה תִּתֵּן לָהֶם הַיַּהֲדוּת, פְּרָט לְהַגְבָּלוֹת כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרוֹת. לָאַחֲרוֹנָה בְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה נֶחְשְׂפוּ לְפִרְסוּם הַתַּרְגִּיל הַתִּקְשָׁרְתִּי, וּלְאַחַר מִכֵּן כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אוֹתִי הוֹדִיעוּ לִי כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד שֶ'אִם יֵשׁ עוֹד אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְמִדּוֹת כָּל כָּךְ טוֹבוֹת, אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם וְלִכְמוֹתָם'. וְאָכֵן, הֵם הִתְקָרְבוּ לַיַּהֲדוּת וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"לִמְעֹל מַעַל בַּה'" (ה-ו) מַהוּ כֶּפֶל הַדְּבָרִים "לִמְעֹל מַעַל"? מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" שֶׁהַגּוֹזֵל מוֹעֵל בִּשְׁתֵּי מְעִילוֹת. הָאַחַת, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַיִן שֶׁל מַעְלָה רוֹאָה אוֹתוֹ. וְהַשֵּׁנִית, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהָעֹשֶׁר וְהָעֹנִי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין לְזֶה, לֹא הָיָה גּוֹזֵל אֶת הָאֲחֵרִים. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בְּעִקְּבוֹת הַפְקָעוֹת מְחִירִים מֻגְזָמוֹת מִצַּד בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ, הֶחְלִיטוּ גּוֹרְמִים מְסֻיָּמִים לְפַרְסֵם בָּרַבִּים אֶת זֶהוּת בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה הַמַּפְקִיעִים וּמֵאִידָךְ אֶת בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה הַהֲגוּנִים. לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, נִגְּשׁוּ לַעֲקֶרֶת בַּיִת אַחַת מִמִּשְׁפָּחָה בְּמַעֲמָד נָמוּךְ, הוֹדִיעוּ לָה בְּסוֹד עַל תָּכְנִיתָם וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנָּה שֶׁתִּתֵּן לָהֶם לְבַצֵּעַ קֶצֶר חַשְׁמַלִּי יָזוּם בְּבֵיתָהּ עַל יְדֵי הַחְלָפַת חוּטֵי הַחַשְׁמַל בְּאַחַד הַמַּכְשִׁירִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּצֹּר קֶצֶר כְּלָלִי. לְאַחַר מִכֵּן תַּזְמִין שְׁלוֹשָׁה חַשְׁמַלָּאִים בָּזֶה אַחַר זֶה. בְּבֵיתָהּ יֻתְקְנוּ מַצְלֵמוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁיְּתַעֲדוּ אֶת אַנְשֵׁי הַמִּקְצוֹעַ בְּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם וּבִפְעֻלָּתָם. הַחַשְׁמַלַּאי הָרִאשׁוֹן הִגִּיעַ. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע עַל הַתַּקָּלָה קָבַע בְּיַדְעָנוּת, מִבְּלִי לָגֶשֶׁת לַאֲרוֹן הַחַשְׁמַל וּמִבְּלִי לְבַצֵּעַ בְּדִיקָה כָּלְשֶׁהִי, כִּי "אֵרְעָה תַּקָּלָה חֲמוּרָה בְּכָל מַעֲרֶכֶת הַחַשְׁמַל, וְיֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲבוֹדָה מְרֻבָּה כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַמַּצָּב לְקַדְמוּתוֹ". הַמְּחִיר שֶׁדָּרַשׁ הָיָה 3,000 שְׁקָלִים. לְאַחַר שֶׁנִּסְּתָה לְהִתְמַקֵּחַ, הוּא הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לָרֶדֶת לְ-2,800 שְׁקָלִים, לֹא לִפְנֵי שֶׁהִבְהִיר נֶחֱרָצוֹת: "אֵין מַה לְּדַבֵּר עַל הֲנָחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, כִּי מְדֻבָּר בַּעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, וּמַה כְּבָר יִשָּׁאֵר לִי?!" זְמַן מָה לְאַחַר שֶׁיָּצָא הַחַשְׁמַלַּאי הִגִּיעַ חַשְׁמַלַּאי נוֹסָף. בְּנִגּוּד לְקוֹדְמוֹ הוּא בָּדַק מְעַט אֶת הַמַּעֲרֶכֶת וּפָסַק שֶׁמְּחִיר הַתִּקּוּן הוּא 2,000 שְׁקָלִים, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא פָּחוֹת מִזֶּה. וְהִנֵּה נִכְנַס הַחַשְׁמַלַּאי הַשְּׁלִישִׁי, יְהוּדִי דָּתִי מֵחוֹלוֹן, מֹשֶׁה חַסְדִיאָן שְׁמוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע עַל הַתַּקָּלָה, שָׁאַל וּבֵרֵר: "מֶה הָיְתָה הַפְּעֻלָּה שֶׁבְּעִקְּבוֹתֶיהָ נוֹצַר הַקֶּצֶר?" בַּעֲלַת הַבַּיִת הִצְבִּיעָה עַל הַמַּכְשִׁיר הַחַשְׁמַלִּי וְסִפְּרָה כִּי כְּשֶׁהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַשֶּׁקַע נָפַל כָּל הַחַשְׁמַל. חַסְדִיאָן נִגַּשׁ לַמַּכְשִׁיר, הִבְחִין מִיָּד בַּחוּטִים הַהֲפוּכִים, וּבְתוֹךְ דַּקָּה הֶחְזִירָם לִמְקוֹמָם. לְאַחַר מִכֵּן נִגַּשׁ לְמֶתֶג הַחַשְׁמַל, וַיְהִי אוֹר... הַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. "כַּמָּה יַעֲלֶה הַתִּקּוּן?" שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה. חַסְדִיאָן הִרְהֵר מְעַט, הִסְתַּכֵּל עַל הַבַּיִת הַפָּשׁוּט וְאָמַר: "הַמְּחִיר שֶׁאֲנִי גּוֹבֶה תְּמוּרַת בִּקּוּר וְתִקּוּן פָּשׁוּט הוּא מָאתַיִם שְׁקָלִים, אֲבָל אֶגְבֶּה מִמֵּךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים בִּלְבַד". עַכְשָׁו, כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה הַ'הַצָּגָה', יוֹזְמֵי הָעִנְיָן שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ יָצְאוּ לְפֶתַע מִמַּחֲבוֹאָם, נִגְּשׁוּ לְחַסְדִיאָן וְגִלּוּ לוֹ שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַרְגִּיל. אֶחָד מֵהֶם סִפֵּר לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל שְׁנֵי הַחַשְׁמַלָּאִים הַקּוֹדְמִים וְהִקְשָׁה: "מַדּוּעַ לֹא נִסִּיתָ כְּקוֹדְמֶיךָ לְהַעֲרִים עַל הָאִשָּׁה?" חַסְדִיאָן הִבִּיט בָּהֶם בִּתְמִיהָה, אֵינוֹ מֵבִין מַה הֵם שָׂחִים. "וְכִי אֵיךְ אוּכַל לְשַׁקֵּר לָהּ", אָמַר כִּמְעַט בִּזְעָקָה, "הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַלֵּם אֶת כָּל מַעֲשַׂי בְּמַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת, וְאַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּשֶׁאֶתְבַּקֵּשׁ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַעֲשַׂי, לֹא אוּכַל לְהַכְחִישׁ אֶת הַדָּבָר!" לְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף: "חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם קְצוּבִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם כָּךְ, הֲרֵי מַה שֶּׁאֶגְנֹב, חָלִילָה, יִגָּבֶה מִמֶּנִּי אַחַר כָּךְ אֵצֶל רוֹפְאִים וְעוֹרְכֵי דִּין. אָז מָה אַרְוִיחַ מִכָּל הָעֵסֶק?!" "וּמַדּוּעַ עָשִׂיתָ לָה הֲנָחָה שֶׁל שְׁמוֹנִים שְׁקָלִים?" הִמְשִׁיכוּ לִשְׁאֹל. "רָאִיתִי שֶׁמְּדֻבָּר בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ בַּעֲלַת יְכוֹלוֹת, וְהֶחְלַטְתִּי לְהָקֵל עֲלֵיהֶם", הֵשִׁיב הַחַשְׁמַלַּאי. "הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת שֶׁאָדָם לֹא מַפְסִיד לְעוֹלָם מֵעֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם בְּנֵי אָדָם. וְאַדְּרַבָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלַי בִּזְכוּת זֶה שֶׁפַע רַב שֶׁל פַּרְנָסָה". לְאַחַר מִכֵּן יָצְרוּ הַיּוֹזְמִים קֶשֶׁר עִם שְׁנֵי הַחַשְׁמַלָּאִים הָרִאשׁוֹנִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: "כֵּיצַד הֵעַזְתֶּם לְבַקֵּשׁ מְחִיר כֹּה גָּבוֹהַּ לִפְנֵי שֶׁבִּצַּעְתֶּם בְּדִיקָה כָּלְשֶׁהִי בַּמַּעֲרֶכֶת?" הִתְבַּיְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם וְנָבוֹכוּ עַד מְאֹד. הֵם נִסּוּ לְהַכְחִישׁ, אוּלָם דָּבָר לֹא הוֹעִיל, כִּי הַכֹּל תֹּעַד וְצֻלַּם. הַתִּעוּד הָעֳבַר לְאַחַר מִכֵּן לִידִיעָתָם שֶׁל מְאוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים, וְהַדָּבָר גָּרַם לְקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם עָצוּם. רַבִּים נוֹכְחוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַיְּהוּדִי שׁוֹמֵר הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא הִתְפַּתָּה לְהַעֲרִים. סִפּוּר זֶה סֻפַּר עַל יְדֵי רַב שֶׁעוֹסֵק בְּקֵרוּב רְחוֹקִים, וְכָךְ סִיֵּם הַלָּה אֶת סִפּוּרוֹ: "בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲנִי מְנַסֶּה לְהַשְׁפִּיעַ בְּדַרְכֵי נֹעַם עַל מִשְׁפָּחָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁתִּתְקָרֵב אֶל הַיַּהֲדוּת, אֲבָל בְּלִי שׁוּם הַצְלָחָה. הֵם לֹא הֵבִינוּ מַה תִּתֵּן לָהֶם הַיַּהֲדוּת, פְּרָט לְהַגְבָּלוֹת כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרוֹת. לָאַחֲרוֹנָה בְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה נֶחְשְׂפוּ לְפִרְסוּם הַתַּרְגִּיל הַתִּקְשָׁרְתִּי, וּלְאַחַר מִכֵּן כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אוֹתִי הוֹדִיעוּ לִי כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד שֶ'אִם יֵשׁ עוֹד אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְמִדּוֹת כָּל כָּךְ טוֹבוֹת, אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם וְלִכְמוֹתָם'. וְאָכֵן, הֵם הִתְקָרְבוּ לַיַּהֲדוּת וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)