Otzarot-Article

"יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (כט-א) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים הַכֹּהֵן מְלַמֵּד זצ"ל מִשִּׁירָאז שֶׁבְּפָרָס: "אֵין לָנוּ דָּבָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִזְּכוּת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה שָׂטָן מְקַטְרֵג וּמְעַרְבֵּב יוֹם מַתַּן תּוֹרָה - אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: קַח תֵּכֶף הַשּׁוֹפָר וּתְקַע, וְיִבְרַח הַשָּׂטָן וְיָנוּס מִתּוֹכָם. כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ צָרָה וְצוּקָה, תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָ-הּ עָנַנִי בַּמֶּרְחָב יָ-הּ'. כְּלוֹמַר, הַחַזָּן אוֹמֵר: אָנֹכִי תּוֹקֵעַ מִצִּדּוֹ הַצַּר שֶׁל הַשּׁוֹפָר, וְאַתָּה ה', עֲנֵנִי מִצַּד רָחְבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר".

וְהִסְמִיךְ לְכָךְ מָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וַאֲהֵבוֹ כְּנַפְשׁוֹ. לִמֵּד אוֹתוֹ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְמַנּוֹת שָׂרִים כִּרְצוֹנוֹ וּלְהוֹרִידָם כְּחֶפְצוֹ. נָהַג בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָה וּבְחֵן, קֵרֵב אֶת הַשָּׂרִים הַנֶּאֱמָנִים וְהַמֻּכְשָׁרִים, וְגִלָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל אַחַד הַשָּׂרִים, שֶׁהָיָה רַע בְּמַעֲשָׂיו וּמֻשְׁחָת בְּטִבְעוֹ, חָנֵף וְכוֹזֵב וְאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. הִרְחִיקוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַל אֶת סַמְכֻיּוֹתָיו, וְהַשַּׂר הַמֻּדָּח נָטַר אֵיבָה וְטִינָה וְזָמַם לִנְקֹם אֶת הַשְׁפָּלָתוֹ וְחֶרְפָּתוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ יָדַע כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְסָמַךְ עַל חָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. אַדְּרַבָּה, יִלְמַד לְהִתְמוֹדֵד כְּנֶגֶד נוֹכְלִים וּנְכָלִים וּתְכָכֵי הֶחָצֵר. אֲבָל אַחַת דָּרַשׁ מִבְּנוֹ: "הִתְרַחֵק, בְּנִי, כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מִיַּיִן וּמִשֵּׁכָר".

"מַדּוּעַ, אַבָּא?" תָּמַהּ הַבֵּן, "הֵן הַיַּיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְיַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן!"

"אֱמֶת, בְּנִי", עָנָה הַמֶּלֶךְ, "אֲבָל יֵשׁ לְךָ שׂוֹנְאִים בֶּחָצֵר, הָאוֹרְבִים לִצְעָדֶיךָ וְזוֹמְמִים לְלָכְדְּךָ בְּרִשְׁתָּם. סוֹמֵךְ אֲנִי עָלֶיךָ, כִּי תִּתְמוֹדֵד עִמָּם בְּעֶזְרַת שִׂכְלְךָ וּתְבוּנָתְךָ וְגַם תּוּכַל. אַךְ זֹאת, בִּתְנַאי שֶׁתְּהֵא דַּעְתְּךָ צְלוּלָה. אֲבָל אִם תִּשְׁתַּכֵּר, תִּסָּתֵר בִּינָתְךָ - וְאָז יִגְבְּרוּ עָלֶיךָ וְתֹאבַד, חָלִילָה".

"בַּנְתִּי, אָבִי, וְכֵן אֶעֱשֶׂה", הִסְכִּים הַבֵּן.

"עוֹד זֹאת", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "אִם חָלִילָה תִּפֹּל בִּידֵיהֶם וְיִכְלְאוּךָ... וּבְכֵן, קַח חֹפֶן גֻּלּוֹת אֵלּוּ וּזְרֹק אוֹתָן הַחוּצָה מִמְּקוֹם שִׁבְיְךָ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצְאוּ, אֵדַע לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ".

נָטַל בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַגֻּלּוֹת וּטְמָנָן בְּכִיסוֹ.

"וְעוֹד", הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ, "בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ אֶעֱבֹר בְּמֶרְכַּבְתִּי בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר. אִם חָלִילָה תִּהְיֶה כָּלוּא בְּאַחַד הַבָּתִּים - תּוּכַל לִפְרֹץ וְלָרוּץ לְעֶבְרִי"...

"תּוֹדָה, אַבָּא", קָרָא הַבֵּן נִרְגָּשׁוֹת, "אֲבָל סְבוּרַנִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ יוֹתֵר מִדַּי. בְּטוּחַנִי שֶׁאֶתְמוֹדֵד עִמָּם וְלֹא אֶפֹּל בְּרִשְׁתָּם".

"גַּם אֲנִי בּוֹטֵחַ בְּךָ", עָנָה הַמֶּלֶךְ, "אֲבָל לְעוֹלָם אֵין לָדַעַת, וּזְהִירוּת לֹא תַּזִּיק. הִנֵּה, קַח שַׁרְשֶׁרֶת זוֹ, סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה".

נָטַל הַבֵּן הָאוֹהֵב אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, שֶׁתִּלְיוֹן מְשֻׁבָּץ אֶבֶן טוֹבָה תָּלוּי בָּהּ, וַעֲנָדָהּ לְצַוָּארוֹ.

שָׁב הַבֵּן לְנַהֵל אֶת עִנְיְנֵי הַמַּמְלָכָה, וְגַם הַשַּׂר הַמֻּדָּח הִכִּיר בְּכֹחוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ, כָּבַשׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ וְאֶת עוֹיְנוּתוֹ וְכָפַף אֶת רֹאשׁוֹ. הִתְרַפֵּס לִפְנֵי בֶּן הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ אֶת אֱמוּנוֹ. אֲבָל בֶּן הַמֶּלֶךְ נָקַט כְּלַפָּיו אֶת הַכְּלָל "כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ" - וְלֹא בִּכְדִי, כִּי בְּקִרְבּוֹ שָׂם הַשַּׂר אָרְבּוֹ, וְגַחֶלֶת הַנָּקָם לֹא עֻמְעֲמָה בְּלִבּוֹ. אַט אַט הִתְקָרֵב אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהָסֵב עִמּוֹ לְמִשְׁתֶּה. הִסִּיח אֶת דַּעְתּוֹ מֵאַזְהָרַת הַמֶּלֶךְ, וְהִשְׁקָהוּ לְשָׁכְרָה. אוֹ-אָז מָחָא כַּפָּיו, וּמְשָׁרְתָיו נִכְנְסוּ בִּצְעָדִים חֲרִישִׁיִּים, אָחֲזוּ בּוֹ וּנְשָׂאוּהוּ עִמָּם. בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת נְשָׂאוּהוּ, וֶהֱבִיאוּהוּ לִמְקוֹם מַחֲבוֹא שֶׁהוּכַן מֵרֹאשׁ.

הֵקִיץ בֶּן הַמֶּלֶךְ מִתַּרְדֵּמָתוֹ, רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר וּמֵעָיו מִתְהַפְּכִים בְּקִרְבּוֹ. יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְהִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין. זָכַר אֶת אַזְהָרַת אָבִיו וְאֶת הִתְעַלְּמוּתוֹ מִמֶּנָּה. עַתָּה שָׁבוּי הוּא בִּידֵי אוֹיְבָיו - וְאֵיךְ יוֹדִיעַ לְאָבִיו עַל מְקוֹם הִמָּצְאוֹ?

וְאָז זָכַר אֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁקִּבֵּל. הוֹשִׁיט יָדָיו לְכִיסוֹ, וְנִרְגַּע. הַגֻּלּוֹת עִמּוֹ. נָטַל אַחַת וְנִסָּה לְזָרְקָהּ אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר הַגְּבוֹהָה. אַךְ, אֲבוֹי, יָדוֹ רָעֲדָה מֵחֻלְשַׁת שִׁכְרוּתוֹ, וְלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגֻּלָּה הַחוּצָה. בֵּינָתַיִם, חָשׁ רָעָב וְצָמָא. לִקְרִיאָתוֹ, הוֹפִיעַ מְשָׁרֵת נוֹשֵׂא מַגָּשׁ, וְעָלָיו כִּכַּר לֶחֶם וְקַנְקַן שְׁתִיָּה. נָטַל אֶת הַקַּנְקַן - וְגִלָּה שֶׁהוּא מָלֵא יַיִן... הָאוֹיֵב זָמַם לְהָפְכוֹ לְשַׁתְיָן מוּעָד, מָכוּר לַטִּפָּה הַמָּרָה, עֶבֶד לָאַלְכּוֹהוֹל!

כָּל הַיּוֹם הִתְאַפֵּק, וּלְבַסּוֹף נִכְנַע. לָגַם מִן הַיַּיִן הַיָּשָׁן, עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר וְנִרְדַּם. וּבְעוֹדוֹ בְּגִלּוּפִין, נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגֻּלּוֹת אֶל מֵעֵבֶר לַחוֹמָה, לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו עַל מַצָּבוֹ וּלְהֵחָלֵץ מִשִּׁבְיוֹ...

נִזְכַּר בְּהוֹרָאָתוֹ הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל הָאָב. נִזְכַּר, כִּי בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, יְסוֹבֵב הָאָב בְּמֶרְכַּבְתּוֹ בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר. "וְתוּכַל", כָּךְ אָמַר, "לִפְרֹץ וְלָרוּץ לְעֶבְרִי". נִזְכַּר בַּדְּבָרִים - וְתָמַהּ: הָכֵיצַד אוּכַל לִפְרֹץ? כְּלוּם לֹא יָדַע אָבִי שֶׁהַשַּׁעַר יִהְיֶה נָעוּל, וְלֹא יִתְּנוּנִי לָצֵאת מִן הֶחָצֵר?!

כְּשֶׁבָּא הָעֶבֶד וּבְיָדוֹ הַמַּגָּשׁ, שְׁאָלוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ לַתַּאֲרִיךְ: "אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם?"

"יוֹם שִׁשִּׁי", עָנָה הָעֶבֶד, וְנָטַל אֶת הַמַּגָּשׁ וְהַקַּנְקַן הָרֵיק לְהוֹצִיאָם.

יוֹם שָׁלֵם הָגָה הַבֵּן בְּדִבְרֵי הָאָב הַסְּתוּמִים, וְלֹא יָרַד לְמַשְׁמָעוּתָם. בְּעַד אֵדֵי הַיַּיִן זָכַר שֶׁהַשִּׂיחָה לֹא נִסְתַּיְּמָה בְּכָךְ. הָיָה שָׁם עוֹד דְּבַר-מָה. הָיָה עוֹד מַשֶּׁהוּ, מַה זֶּה הָיָה?... אַבָּא אָמַר מַשֶּׁהוּ, אַבָּא נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ. וַדַּאי, הוּא נָתַן לִי אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַזֹּאת. וּמָה אָמַר? וַדַּאי אָמַר. מָה אָמַר?... "הִנֵּה, קַח שַׁרְשֶׁרֶת זוֹ", אָמַר, "סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה". פִּיו הִתְעַוֵּת בִּבְכִי. הַסְּגֻלָּה הִכְזִיבָה. לֹא, לֹא הַסְּגֻלָּה הִכְזִיבָה, אֶלָּא הוּא שֶׁאִכְזֵב, לֹא שָׁמַע לְקוֹל אָבִיו...

אֲבָל הַסְּגֻלָּה - מַה הִיא אוֹתָהּ סְגֻלָּה? כְּלוּם זוֹ הָאֶבֶן הַטּוֹבָה הַמְּשֻׁבֶּצֶת בַּתִּלְיוֹן? וְאוּלַי חָלוּל הוּא, וּבְתוֹכוֹ קָמֵעַ. וְאוּלַי, אוּלַי צָפוּן בּוֹ מִכְתָּב? הִבִּיט לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וִדֵּא שֶׁהוּא לְבַדּוֹ, הֵסִיר אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת מֵעַל צַוָּארוֹ וּבָחַן אֶת הַתִּלְיוֹן. בָּחַן בִּקְפִידָה, וּמָצָא אֶת הַזִּיז הַנִּסְתָּר. לָחַץ עָלָיו, וְהַתִּלְיוֹן נִפְתַּח. אָכֵן, בִּפְנִים הָיָה חָלָל.

וּבֶחָלָל - מַפְתֵּחַ...

הִבִּיט בַּמַּפְתֵּחַ, וְעָמַד עַל טִיבוֹ. מַפְתֵּחַ רָאשִׁי הָיָה זֶה, הַפּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת.

עַתָּה הֵבִין הַכֹּל. בְּקֹצֶר רוּחַ חִכָּה לְיוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל גּוּפוֹ רוֹעֵד מִמֶּתַח וּמִצִּפִּיָּה. כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל פַּרְסוֹת הַסּוּסִים, וְצִלְצוּל הַפַּעֲמוֹנִים, קוֹלוֹת שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב - פָּרַץ אֶל הֶחָצֵר וְתָקַע אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּמַּנְעוּל. וּבְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְעָצְרוֹ, פָּרַץ הַחוּצָה בְּעַד הַשַּׁעַר שֶׁנִּפְתַּח וְזָעַק: "אַבָּא, אַבָּא, הִנֵּה אֲנִי - סְלַח לִי..."

הַמֶּרְכָּבָה עָצְרָה, וְהַמֶּלֶךְ נִפְנָה אֵלָיו בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת: "יָדַעְתִּי, בְּנִי", לָחַשׁ, "יָדַעְתִּי שֶׁתָּבִין..."

עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן:

הַמֶּלֶךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָנוּ - בָּנָיו. וְהוּא הִמְשִׁילָנוּ עַל הַכֹּל: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תְּהִלִּים ח ו-ז). וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הַפָּסוּק: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ" - בַּצַּדִּיק עַצְמוֹ, בִּפְעֻלּוֹתָיו - בְּמַעֲשָׂיו וּבְמִצְווֹתָיו - גּוֹרֵם הוּא עֲלִיָּה לְכָל הַבְּרִיאָה, וְלַמַּלְאָכִים בִּכְלָלָם. וְנִצְטַוֵּינוּ לַעֲמֹד עַל עָרְמָתוֹ וּנְכָלָיו שֶׁל אַחַד הַשָּׂרִים, שֶׁל הַשָּׂטָן, וּלְהַרְחִיקוֹ מִכָּל מוֹקֵד הַשְׁפָּעָה; לָדַעַת שֶׁהוּא זוֹמֵם לְלָכְדֵנוּ בְּרִשְׁתּוֹ וּלְהִזָּהֵר מִפָּנָיו; לְהִמָּנַע מִלְּהִשְׁתַּכֵּר בַּתַּאֲווֹת וּבַהַשְׁחָתוֹת הַמְּטַמְטְמוֹת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי אָז נְאַבֵּד אֶת יִחוּדֵנוּ וְנִפֹּל בַּמַּלְכֹּדֶת הַטְּמוּנָה לְרַגְלֵינוּ.

וְלֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל הַצִּוּוּי, וְנִלְכַּדְנוּ. הִדַּרְדַּרְנוּ וְנִשְׁבֵּינוּ בִּשְׁבִי יִצְרֵנוּ.

וּמָה עַתָּה? אָב הָרַחְמָן רִחֵם עָלֵינוּ: "נִזְרֹק גֻּלּוֹת אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר". וְהַנִּמְשָׁל: נְשַׁגֵּר לַמָּרוֹם תְּפִלּוֹת שֶׁיִּבְקְעוּ רְקִיעִים וִיעוֹרְרוּ רַחֲמִים. אַךְ אֲבוֹי, בְּ"שִׁכְרוּתֵנוּ" אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה כִּדְבָעֵי (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (עֵרוּבִין סה.), שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל "שִׁכּוֹרָה - וְלֹא מִיַּיִן", וְקָשֶׁה לָנוּ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ). וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁתְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה אֵינָהּ עוֹלָה לַמָּרוֹם. "גֻּלּוֹת הַפֶּלֶא" אֵינָן מַגִּיעוֹת אֵפוֹא לְיַעֲדָן, וְאֵינָן פּוֹעֲלוֹת אֶת פְּעֻלָּתָן...

אֲבָל הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִתְחַשֵּׁב אַף בְּכָךְ, וְיָרַד כִּבְיָכוֹל אֵלֵינוּ, לִסְבֹּב בְּחוּצוֹתֵינוּ: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאוּהוּ בֶּהֱיוֹתוֹ קָרוֹב - בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח.). וְאָנוּ, לִבֵּנוּ דַּוָּי. הַמֶּלֶךְ קָרוֹב - וְאָנוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, נְתוּנִים בִּשְׁבִי סְגוֹר לִבֵּנוּ, כְּלוּאִים בְּמַחְסוֹם אֲטִימוּת רִגְשׁוֹתֵינוּ. אֵיךְ נַבְקִיעַ אֶת הַחַיִץ? הָכֵיצַד נַפִּיל אֶת הַחוֹמָה? אַף לְכָךְ דָּאַג הָאָב הָרַחְמָן. הִנְחִיל לָנוּ מַפְתֵּחַ פּוֹתֵחַ כָּל שַׁעַר: קוֹל הַשּׁוֹפָר הַמַּחֲרִיד אֶת הַלֵּב וּבוֹקֵעַ אֶת שְׁעָרָיו. כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹפָרוֹת הִפִּילוּ אֶת חוֹמוֹת יְרִיחוֹ בֶּעָבָר, כָּךְ מַפִּילוֹת הַתְּקִיעוֹת אֶת חוֹמוֹת אֲטִימוּתֵנוּ וּמְשַׁחְרְרוֹת אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ, רִגְשׁוֹת בָּנִים אוֹהֲבִים הַכְּמֵהִים לַאֲבִיהֶם: "אַבָּא, אַבָּא, הִנְנוּ!"... (יוֹסֵף דַּעַת, כִּסֵּא רַחֲמִים)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (כט-א) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים הַכֹּהֵן מְלַמֵּד זצ"ל מִשִּׁירָאז שֶׁבְּפָרָס: "אֵין לָנוּ דָּבָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִזְּכוּת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה שָׂטָן מְקַטְרֵג וּמְעַרְבֵּב יוֹם מַתַּן תּוֹרָה - אָמַ "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (כט-א) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי רַחֲמִים הַכֹּהֵן מְלַמֵּד זצ"ל מִשִּׁירָאז שֶׁבְּפָרָס: "אֵין לָנוּ דָּבָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִזְּכוּת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה שָׂטָן מְקַטְרֵג וּמְעַרְבֵּב יוֹם מַתַּן תּוֹרָה - אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: קַח תֵּכֶף הַשּׁוֹפָר וּתְקַע, וְיִבְרַח הַשָּׂטָן וְיָנוּס מִתּוֹכָם. כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ צָרָה וְצוּקָה, תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָ-הּ עָנַנִי בַּמֶּרְחָב יָ-הּ'. כְּלוֹמַר, הַחַזָּן אוֹמֵר: אָנֹכִי תּוֹקֵעַ מִצִּדּוֹ הַצַּר שֶׁל הַשּׁוֹפָר, וְאַתָּה ה', עֲנֵנִי מִצַּד רָחְבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר". וְהִסְמִיךְ לְכָךְ מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וַאֲהֵבוֹ כְּנַפְשׁוֹ. לִמֵּד אוֹתוֹ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְמַנּוֹת שָׂרִים כִּרְצוֹנוֹ וּלְהוֹרִידָם כְּחֶפְצוֹ. נָהַג בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָה וּבְחֵן, קֵרֵב אֶת הַשָּׂרִים הַנֶּאֱמָנִים וְהַמֻּכְשָׁרִים, וְגִלָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל אַחַד הַשָּׂרִים, שֶׁהָיָה רַע בְּמַעֲשָׂיו וּמֻשְׁחָת בְּטִבְעוֹ, חָנֵף וְכוֹזֵב וְאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. הִרְחִיקוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַל אֶת סַמְכֻיּוֹתָיו, וְהַשַּׂר הַמֻּדָּח נָטַר אֵיבָה וְטִינָה וְזָמַם לִנְקֹם אֶת הַשְׁפָּלָתוֹ וְחֶרְפָּתוֹ. וְהַמֶּלֶךְ יָדַע כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְסָמַךְ עַל חָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. אַדְּרַבָּה, יִלְמַד לְהִתְמוֹדֵד כְּנֶגֶד נוֹכְלִים וּנְכָלִים וּתְכָכֵי הֶחָצֵר. אֲבָל אַחַת דָּרַשׁ מִבְּנוֹ: "הִתְרַחֵק, בְּנִי, כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מִיַּיִן וּמִשֵּׁכָר". "מַדּוּעַ, אַבָּא?" תָּמַהּ הַבֵּן, "הֵן הַיַּיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְיַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן!" "אֱמֶת, בְּנִי", עָנָה הַמֶּלֶךְ, "אֲבָל יֵשׁ לְךָ שׂוֹנְאִים בֶּחָצֵר, הָאוֹרְבִים לִצְעָדֶיךָ וְזוֹמְמִים לְלָכְדְּךָ בְּרִשְׁתָּם. סוֹמֵךְ אֲנִי עָלֶיךָ, כִּי תִּתְמוֹדֵד עִמָּם בְּעֶזְרַת שִׂכְלְךָ וּתְבוּנָתְךָ וְגַם תּוּכַל. אַךְ זֹאת, בִּתְנַאי שֶׁתְּהֵא דַּעְתְּךָ צְלוּלָה. אֲבָל אִם תִּשְׁתַּכֵּר, תִּסָּתֵר בִּינָתְךָ - וְאָז יִגְבְּרוּ עָלֶיךָ וְתֹאבַד, חָלִילָה". "בַּנְתִּי, אָבִי, וְכֵן אֶעֱשֶׂה", הִסְכִּים הַבֵּן. "עוֹד זֹאת", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "אִם חָלִילָה תִּפֹּל בִּידֵיהֶם וְיִכְלְאוּךָ... וּבְכֵן, קַח חֹפֶן גֻּלּוֹת אֵלּוּ וּזְרֹק אוֹתָן הַחוּצָה מִמְּקוֹם שִׁבְיְךָ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצְאוּ, אֵדַע לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ". נָטַל בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַגֻּלּוֹת וּטְמָנָן בְּכִיסוֹ. "וְעוֹד", הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ, "בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ אֶעֱבֹר בְּמֶרְכַּבְתִּי בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר. אִם חָלִילָה תִּהְיֶה כָּלוּא בְּאַחַד הַבָּתִּים - תּוּכַל לִפְרֹץ וְלָרוּץ לְעֶבְרִי"... "תּוֹדָה, אַבָּא", קָרָא הַבֵּן נִרְגָּשׁוֹת, "אֲבָל סְבוּרַנִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ יוֹתֵר מִדַּי. בְּטוּחַנִי שֶׁאֶתְמוֹדֵד עִמָּם וְלֹא אֶפֹּל בְּרִשְׁתָּם". "גַּם אֲנִי בּוֹטֵחַ בְּךָ", עָנָה הַמֶּלֶךְ, "אֲבָל לְעוֹלָם אֵין לָדַעַת, וּזְהִירוּת לֹא תַּזִּיק. הִנֵּה, קַח שַׁרְשֶׁרֶת זוֹ, סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה". נָטַל הַבֵּן הָאוֹהֵב אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, שֶׁתִּלְיוֹן מְשֻׁבָּץ אֶבֶן טוֹבָה תָּלוּי בָּהּ, וַעֲנָדָהּ לְצַוָּארוֹ. שָׁב הַבֵּן לְנַהֵל אֶת עִנְיְנֵי הַמַּמְלָכָה, וְגַם הַשַּׂר הַמֻּדָּח הִכִּיר בְּכֹחוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ, כָּבַשׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ וְאֶת עוֹיְנוּתוֹ וְכָפַף אֶת רֹאשׁוֹ. הִתְרַפֵּס לִפְנֵי בֶּן הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ אֶת אֱמוּנוֹ. אֲבָל בֶּן הַמֶּלֶךְ נָקַט כְּלַפָּיו אֶת הַכְּלָל "כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ" - וְלֹא בִּכְדִי, כִּי בְּקִרְבּוֹ שָׂם הַשַּׂר אָרְבּוֹ, וְגַחֶלֶת הַנָּקָם לֹא עֻמְעֲמָה בְּלִבּוֹ. אַט אַט הִתְקָרֵב אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהָסֵב עִמּוֹ לְמִשְׁתֶּה. הִסִּיח אֶת דַּעְתּוֹ מֵאַזְהָרַת הַמֶּלֶךְ, וְהִשְׁקָהוּ לְשָׁכְרָה. אוֹ-אָז מָחָא כַּפָּיו, וּמְשָׁרְתָיו נִכְנְסוּ בִּצְעָדִים חֲרִישִׁיִּים, אָחֲזוּ בּוֹ וּנְשָׂאוּהוּ עִמָּם. בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת נְשָׂאוּהוּ, וֶהֱבִיאוּהוּ לִמְקוֹם מַחֲבוֹא שֶׁהוּכַן מֵרֹאשׁ. הֵקִיץ בֶּן הַמֶּלֶךְ מִתַּרְדֵּמָתוֹ, רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר וּמֵעָיו מִתְהַפְּכִים בְּקִרְבּוֹ. יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְהִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין. זָכַר אֶת אַזְהָרַת אָבִיו וְאֶת הִתְעַלְּמוּתוֹ מִמֶּנָּה. עַתָּה שָׁבוּי הוּא בִּידֵי אוֹיְבָיו - וְאֵיךְ יוֹדִיעַ לְאָבִיו עַל מְקוֹם הִמָּצְאוֹ? וְאָז זָכַר אֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁקִּבֵּל. הוֹשִׁיט יָדָיו לְכִיסוֹ, וְנִרְגַּע. הַגֻּלּוֹת עִמּוֹ. נָטַל אַחַת וְנִסָּה לְזָרְקָהּ אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר הַגְּבוֹהָה. אַךְ, אֲבוֹי, יָדוֹ רָעֲדָה מֵחֻלְשַׁת שִׁכְרוּתוֹ, וְלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגֻּלָּה הַחוּצָה. בֵּינָתַיִם, חָשׁ רָעָב וְצָמָא. לִקְרִיאָתוֹ, הוֹפִיעַ מְשָׁרֵת נוֹשֵׂא מַגָּשׁ, וְעָלָיו כִּכַּר לֶחֶם וְקַנְקַן שְׁתִיָּה. נָטַל אֶת הַקַּנְקַן - וְגִלָּה שֶׁהוּא מָלֵא יַיִן... הָאוֹיֵב זָמַם לְהָפְכוֹ לְשַׁתְיָן מוּעָד, מָכוּר לַטִּפָּה הַמָּרָה, עֶבֶד לָאַלְכּוֹהוֹל! כָּל הַיּוֹם הִתְאַפֵּק, וּלְבַסּוֹף נִכְנַע. לָגַם מִן הַיַּיִן הַיָּשָׁן, עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר וְנִרְדַּם. וּבְעוֹדוֹ בְּגִלּוּפִין, נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגֻּלּוֹת אֶל מֵעֵבֶר לַחוֹמָה, לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו עַל מַצָּבוֹ וּלְהֵחָלֵץ מִשִּׁבְיוֹ... נִזְכַּר בְּהוֹרָאָתוֹ הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל הָאָב. נִזְכַּר, כִּי בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, יְסוֹבֵב הָאָב בְּמֶרְכַּבְתּוֹ בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר. "וְתוּכַל", כָּךְ אָמַר, "לִפְרֹץ וְלָרוּץ לְעֶבְרִי". נִזְכַּר בַּדְּבָרִים - וְתָמַהּ: הָכֵיצַד אוּכַל לִפְרֹץ? כְּלוּם לֹא יָדַע אָבִי שֶׁהַשַּׁעַר יִהְיֶה נָעוּל, וְלֹא יִתְּנוּנִי לָצֵאת מִן הֶחָצֵר?! כְּשֶׁבָּא הָעֶבֶד וּבְיָדוֹ הַמַּגָּשׁ, שְׁאָלוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ לַתַּאֲרִיךְ: "אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם?" "יוֹם שִׁשִּׁי", עָנָה הָעֶבֶד, וְנָטַל אֶת הַמַּגָּשׁ וְהַקַּנְקַן הָרֵיק לְהוֹצִיאָם. יוֹם שָׁלֵם הָגָה הַבֵּן בְּדִבְרֵי הָאָב הַסְּתוּמִים, וְלֹא יָרַד לְמַשְׁמָעוּתָם. בְּעַד אֵדֵי הַיַּיִן זָכַר שֶׁהַשִּׂיחָה לֹא נִסְתַּיְּמָה בְּכָךְ. הָיָה שָׁם עוֹד דְּבַר-מָה. הָיָה עוֹד מַשֶּׁהוּ, מַה זֶּה הָיָה?... אַבָּא אָמַר מַשֶּׁהוּ, אַבָּא נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ. וַדַּאי, הוּא נָתַן לִי אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַזֹּאת. וּמָה אָמַר? וַדַּאי אָמַר. מָה אָמַר?... "הִנֵּה, קַח שַׁרְשֶׁרֶת זוֹ", אָמַר, "סְגֻלָּה לִשְׁמִירָה". פִּיו הִתְעַוֵּת בִּבְכִי. הַסְּגֻלָּה הִכְזִיבָה. לֹא, לֹא הַסְּגֻלָּה הִכְזִיבָה, אֶלָּא הוּא שֶׁאִכְזֵב, לֹא שָׁמַע לְקוֹל אָבִיו... אֲבָל הַסְּגֻלָּה - מַה הִיא אוֹתָהּ סְגֻלָּה? כְּלוּם זוֹ הָאֶבֶן הַטּוֹבָה הַמְּשֻׁבֶּצֶת בַּתִּלְיוֹן? וְאוּלַי חָלוּל הוּא, וּבְתוֹכוֹ קָמֵעַ. וְאוּלַי, אוּלַי צָפוּן בּוֹ מִכְתָּב? הִבִּיט לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וִדֵּא שֶׁהוּא לְבַדּוֹ, הֵסִיר אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת מֵעַל צַוָּארוֹ וּבָחַן אֶת הַתִּלְיוֹן. בָּחַן בִּקְפִידָה, וּמָצָא אֶת הַזִּיז הַנִּסְתָּר. לָחַץ עָלָיו, וְהַתִּלְיוֹן נִפְתַּח. אָכֵן, בִּפְנִים הָיָה חָלָל. וּבֶחָלָל - מַפְתֵּחַ... הִבִּיט בַּמַּפְתֵּחַ, וְעָמַד עַל טִיבוֹ. מַפְתֵּחַ רָאשִׁי הָיָה זֶה, הַפּוֹתֵחַ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת. עַתָּה הֵבִין הַכֹּל. בְּקֹצֶר רוּחַ חִכָּה לְיוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל גּוּפוֹ רוֹעֵד מִמֶּתַח וּמִצִּפִּיָּה. כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל פַּרְסוֹת הַסּוּסִים, וְצִלְצוּל הַפַּעֲמוֹנִים, קוֹלוֹת שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב - פָּרַץ אֶל הֶחָצֵר וְתָקַע אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּמַּנְעוּל. וּבְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְעָצְרוֹ, פָּרַץ הַחוּצָה בְּעַד הַשַּׁעַר שֶׁנִּפְתַּח וְזָעַק: "אַבָּא, אַבָּא, הִנֵּה אֲנִי - סְלַח לִי..." הַמֶּרְכָּבָה עָצְרָה, וְהַמֶּלֶךְ נִפְנָה אֵלָיו בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת: "יָדַעְתִּי, בְּנִי", לָחַשׁ, "יָדַעְתִּי שֶׁתָּבִין..." עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן: הַמֶּלֶךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָנוּ - בָּנָיו. וְהוּא הִמְשִׁילָנוּ עַל הַכֹּל: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תְּהִלִּים ח ו-ז). וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל הַפָּסוּק: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ" - בַּצַּדִּיק עַצְמוֹ, בִּפְעֻלּוֹתָיו - בְּמַעֲשָׂיו וּבְמִצְווֹתָיו - גּוֹרֵם הוּא עֲלִיָּה לְכָל הַבְּרִיאָה, וְלַמַּלְאָכִים בִּכְלָלָם. וְנִצְטַוֵּינוּ לַעֲמֹד עַל עָרְמָתוֹ וּנְכָלָיו שֶׁל אַחַד הַשָּׂרִים, שֶׁל הַשָּׂטָן, וּלְהַרְחִיקוֹ מִכָּל מוֹקֵד הַשְׁפָּעָה; לָדַעַת שֶׁהוּא זוֹמֵם לְלָכְדֵנוּ בְּרִשְׁתּוֹ וּלְהִזָּהֵר מִפָּנָיו; לְהִמָּנַע מִלְּהִשְׁתַּכֵּר בַּתַּאֲווֹת וּבַהַשְׁחָתוֹת הַמְּטַמְטְמוֹת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי אָז נְאַבֵּד אֶת יִחוּדֵנוּ וְנִפֹּל בַּמַּלְכֹּדֶת הַטְּמוּנָה לְרַגְלֵינוּ. וְלֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל הַצִּוּוּי, וְנִלְכַּדְנוּ. הִדַּרְדַּרְנוּ וְנִשְׁבֵּינוּ בִּשְׁבִי יִצְרֵנוּ. וּמָה עַתָּה? אָב הָרַחְמָן רִחֵם עָלֵינוּ: "נִזְרֹק גֻּלּוֹת אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר". וְהַנִּמְשָׁל: נְשַׁגֵּר לַמָּרוֹם תְּפִלּוֹת שֶׁיִּבְקְעוּ רְקִיעִים וִיעוֹרְרוּ רַחֲמִים. אַךְ אֲבוֹי, בְּ"שִׁכְרוּתֵנוּ" אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה כִּדְבָעֵי (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (עֵרוּבִין סה.), שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל "שִׁכּוֹרָה - וְלֹא מִיַּיִן", וְקָשֶׁה לָנוּ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ). וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁתְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה אֵינָהּ עוֹלָה לַמָּרוֹם. "גֻּלּוֹת הַפֶּלֶא" אֵינָן מַגִּיעוֹת אֵפוֹא לְיַעֲדָן, וְאֵינָן פּוֹעֲלוֹת אֶת פְּעֻלָּתָן... אֲבָל הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִתְחַשֵּׁב אַף בְּכָךְ, וְיָרַד כִּבְיָכוֹל אֵלֵינוּ, לִסְבֹּב בְּחוּצוֹתֵינוּ: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאוּהוּ בֶּהֱיוֹתוֹ קָרוֹב - בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יח.). וְאָנוּ, לִבֵּנוּ דַּוָּי. הַמֶּלֶךְ קָרוֹב - וְאָנוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, נְתוּנִים בִּשְׁבִי סְגוֹר לִבֵּנוּ, כְּלוּאִים בְּמַחְסוֹם אֲטִימוּת רִגְשׁוֹתֵינוּ. אֵיךְ נַבְקִיעַ אֶת הַחַיִץ? הָכֵיצַד נַפִּיל אֶת הַחוֹמָה? אַף לְכָךְ דָּאַג הָאָב הָרַחְמָן. הִנְחִיל לָנוּ מַפְתֵּחַ פּוֹתֵחַ כָּל שַׁעַר: קוֹל הַשּׁוֹפָר הַמַּחֲרִיד אֶת הַלֵּב וּבוֹקֵעַ אֶת שְׁעָרָיו. כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹפָרוֹת הִפִּילוּ אֶת חוֹמוֹת יְרִיחוֹ בֶּעָבָר, כָּךְ מַפִּילוֹת הַתְּקִיעוֹת אֶת חוֹמוֹת אֲטִימוּתֵנוּ וּמְשַׁחְרְרוֹת אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ, רִגְשׁוֹת בָּנִים אוֹהֲבִים הַכְּמֵהִים לַאֲבִיהֶם: "אַבָּא, אַבָּא, הִנְנוּ!"... (יוֹסֵף דַּעַת, כִּסֵּא רַחֲמִים)